ר' חיים חייקא מאמדור זי"ע - כ"ג אדר תקמ"ז

[יגעתי ומצאתי]

הרה"ק ר' חיים חייקא מאמדור איז קודם געווען א תלמיד פון גר"א, שפעטער איז ער נתקרב געווארן צו חסידות דורך ר' אהרן הגדול מקארלין וואס האט אים געברענגט צום מעזריטשער מגיד. ר' מאטל סלאנימער האט פארציילט אז דער מעזריטשער מגיד האט געזאגט פאר ר' אהרן אז אין אמדור איז גרייט א מנורה מיט אויל און קנויטן מדארף עס נאר אנצינדן, ר' אהרן איז געפארן קיין אמדור און געטראפן ר' חיים חייקא לערנען, האט ער אים געפרעגט וואס ער טוט, האט ער געענטפערט מ'לערנט תורה לשמה, האט ר' אהרן געזאגט "תנא ר' מאיר מכחישו" מיינענדיג ר' מאיר וואס זאגט הלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה, ווי נאר ער האט דאס געזאגט איז ער ארויס און ר' חיים חייקא איז אים נאכגעלאפן ביז ער האט אים געכאפט און אים געפרעגט ווי מ'איז זוכה צו די דברים הרבה, האט ר' אהרן אים געהייסן פארן קיין מעזריטש און אזוי איז ער נתקרב געווארן צום מעזריטשער מגיד (אין כתבי ר' יאשע שו"ב שטייט אז נאכדעם וואס ר' אהרן האט געברענגט ר' חיים חייקא צום מגיד האט ר' אהרן געזאגט צום מגיד אז ער איז א ברענעדיגע מנורה (אדער כעין זה)).

אין תפארת שלמה פר' צו שרייבט בזה"ל: כמו ששמענו מאת הרב הצדיק המנוח מו״ה חייקא מאמדור זלה״ה שהיה עוסק בתעניות וסגופים כמה פעמים משבת לשבת והיה ניעור אלף לילות לעסוק בתורה ועכ״ז לא הרגיש בנפשו תיקון בשלימות עד אשר בא אל הרב הקדוש המגיד מוהד״ב ממעזריטש זלה״ה ותיכף נגמר תיקונו הראוי עכ"ל.

ער האט געהאט צוויי זוהן, ר' שמואל ממלא מקומו אין אמדור, און ר' בער, איז אוועק אינגערהייט נישט איבערלאזענדיג קיין דורות רח"ל.

צוואנציג יאר נאך זיין פטירה איז געווען א פארפלייצונג אין אמדור און זיין קבר איז אויפגעדעקט געווארן אין ער איז געוון פריש "נאך מיט די געקרייזעלטע פיאות" (ר' מאטל סלאנימער).

[והוא פלאי]

ר' יצחק אלחנן'ס טאטע איז געווען זיינס א חסיד

[יגעתי ומצאתי]

א געוואלדיגע ייש"כ, איידי דדלאי חספא אשכח מרגניתא. זיין טאטע איז געווען רב אין שטאט "ראש", אין ספר מאמר מרדכי פון ר' מאטל סלאנימער שטייט אז ער איז אמאל געווען ביי ר' חיים חייקא זצ"ל און ביי הבדלה האט זיך זיין בארד צוגעכאפט צום הבדלה און אפאר האר זענען פארברענט געווארן, דערנאך איז ער געוואויר געווארן אז בשעת מעשה איז געווען א שריפה אין זיין שטאט און אפאר הייזער זענען פארברענט געווארן.

נאך שטייט דארט אז די זון פון ראש'ער רב - לכאורה ר' יצחק אלחנן - איז געווען א גרויסע ארימאן, אין די יסוד העבודה פון סלאנים האט געזאגט אויף אים "ס'איז ניכר אז ער איז א פרי צדיק, ער האט נאך היינט נישט איבערגעביסן און די שמחה איז אים אויסגעגאסן אויפן פנים".

[יגעתי ומצאתי]

אויפן דבר יום ביומו היינט איז געשטאנען אז ער איז געווען אב"ד קראקע, ווייסט איינער ווי דער מקור איז? אדער איז עס א פאלנע טעות?

[סטרעטענער אייניקל]

רבי ר' זישא זיע"א אמר עליו: " חשבנו שהוא בר אינש, אך ראינו עליו שהוא שרף, ער שטייט נאך איצט אין ברענט פארן כסא הכבוד".
זיע"א ועכ"י.

[יודל קליין]

הרה"ק מקאמארנא זי"ע שרייבט אין זיין הייליג ספר 'נתיב מצותיך' וז"ל:
התדע בני חביבי מה שאמרנו על פסוק 'ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא' שיש במדרש שע"י פחד גדול נמרטין השערות כמבואר שם על אחד שהיה קורין אותו מרוטה, ויש צדיק כמו רבי חייקא המדורא זצ"ל שנפלו כל שערות ראשו מפחד השי"ת ובודאי הוא מדריגה גדולה וכו'

[ממעתיקי השמועה]

הרה"ק מקאמארנא זי"ע שרייבט אין זיין הייליג ספר 'נתיב מצותיך' וז"ל:
התדע בני חביבי מה שאמרנו על פסוק 'ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא' שיש במדרש שע"י פחד גדול נמרטין השערות כמבואר שם על אחד שהיה קורין אותו מרוטה, ויש צדיק כמו רבי חייקא המדורא זצ"ל שנפלו כל שערות ראשו מפחד השי"ת ובודאי הוא מדריגה גדולה וכו'

ער ברענגט עס נאך ערגעץ און זיינע ספרים דענק איך נישט יעצט ווי - מיט א קליינע הוספה אדער שינו, אויך הגה"ק בעל תפארת שלמה ברענגט מורא'דיגע זאכן פון איהם.

[יודל קליין]

אויך הגה"ק בעל תפארת שלמה ברענגט מורא'דיגע זאכן פון איהם.

ליין די ערשטע תגובה אין דעם אשכול וועסטו זעהן אז מ'האט אייך שוין מקדים געוועהן מיט די דברי התפארת שלמה

[ממעתיקי השמועה]

ש'כח נישט באמערקט, געדענקסטו די אנדרע לשון פון הייליגען קאמרנא'ר ?

[יודל קליין]

ניין איך געדענק נישט, אבער אז דו פרעגסט האב איך געזוכט און מיטן הילף פונעם הייליגן באשעפער געטראפן אין זוהר חי, ער ברענגט דארט וואס ער האט געהערט פון זיין הייליגן פעטער און רבי, רבי הערשעלע זידיטשובער זי"ע, וזה לשונו הקדוש: ואמר לי הידעת מענין מדריגות רבי חייקא המדורי שזכה ליראה כמלאך על ידי שסבל חירופין ובזיונות הרבה ומגודל היראה נפלו לו שער ראשו וזקנו כמו שאיתא במדרש והי' קוראין לו מרוטה עד יום מותו בודאי זה הוא מדריגה שאין למעלה ממנו. עכלה"ק.

[הילולא דצדיקיא]

געטראפן דעם שבת אין דעם גליון
עטוואס וועגן דעם רבי חיים חייקא מאמדור זיע"א
גליון עטרת יהודה ראזלא - פ' שמיני

[הילולא דצדיקיא]

באקומען אין אישי פון א ידיד, אויף דעם צדיק

כ'האב נישט געהאט קיין צייט איבערצוקוקן צו ס'איז אלעס חידושים, אבער קודם האב איך דאס דא ארויף געשטעלט, און איך האף בקרוב דאס צו קענען מסדר זיין כדרכי בעז"ה

הרה"ק רבי חיים חייקא מאמדור נולד לאביו הרה״ק ר׳ שמואל זצ״ל. ואלו הדברים אשר כותב עליו נכדו בהקדמה לספרו של רבינו ״חיים וחסד״: ״אבותיו מכמה דורות היו כולם קדושי עליון צדיקים נסתרים, והצדיק הקדוש הזה היה נסתר כמה שנים עד שגילה ופרסם אותו לרבים רבו המגיד הגדול והקדוש ממעזריטש זי״ע.

בצעירותו כבר היה גאון מופלא ומתמיד עצום, מבחירי תלמידי הגר״א זי״ע, לימים התקרב לדרך החסידות. מעודו היתה התמדתו ודרך עבודתו הק׳ של רבינו מתוך חיי פרישות וסיגופים. אולם עם כל זאת, היינו סיגופיו ותעניותיו לא הגיע אל השלימות הנרצית כי אם אחר התקרבותו אל היכל קדשו של הרה״ק הרבי ר׳ בער ממעזריטש זי״ע. ומובא בשם הרה״צ ר׳ מרדכי חיים מסלאנים זצ״ל שרבינו כשהגיע להמגיד הגדול ממעזריטש זי״ע היה זה כבר אחרי שצם כל האלף התעניות כנגד האלף השנים כמובא בזוה״ק.. וכה הועד עליו בשם הרה״ק רבי ישכר בער מראדאשיץ זי״ע כפי שמביאו הרה״ק רבי שלמה הכהן מראדאמסק זי״ע פעמים מספר בספרו הק׳ ׳תפארת שלמה׳ וזלה״ק בפי צו: ״כמו ששמענו מאת הרב הצדיק המנוח מה״ו חייקא המדורא זלה״ה, שהיה עוסק בתעניות וסגופים כמה פעמים משבת לשבת, והיה ניעור אלף לילות לעסוק בתורה, ועם כל זה לא הרגיש בנפשו תיקון השלימות עד אשר בא אל הרב הקדוש מוהד״ב ממעזריטש זלה״ה ותיכף נגמר תיקונו הראוי״.

המגיד עשה רבות למען קרב אותו אליו, וכפי שמסופר שהתבטא פעם לפני מקורביו: באמדורא ישנה מנורה אשר כבר מלאה בשמן זית ואף הפתילות תחובות בה, ואינה חסירה כי אם את הקיסם להדליקה... על אופן התקרבותו אל המגיד זי״ע ישנן כמה גירסאות, וכה סיפר הרה״ק בעל ׳אבני נזר׳ מסאכטשוב זי״ע - כפי שרשמם תלמידו מפה קדשו. פ״א כשלקח הרה״ק רבי אהרן הגדול מקארלין זי״ע ברכת פרידה מהמגיד הגדול הק׳ זי״ע, אמר לו הרבי ר׳ בער זי״ע שיביא לו סחורה טובה, ויהי בנסוע אח״כ על הדרך פגע בו בהגה״ק רבי חייקא, והבין שכוונת רבו המגיד זי״ע היתה עליו, כי כבר היה אז גאון וצדיק... ונגש אליו הרה״ק רבי אהרן זי״ע ושאלו, מדוע אינו לומד כבודו תורה לשמה? וענהו רבי חייקא בתימהון ואמר: אלא מה אני לומד - לא לשמה?! וענהו רבי אהרן, אם כן עושה כבודו להתנא רבי מאיר במשנה לשקרן, (והיה כוונתו כי רבי מאיר אומר ״כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה״ - שמחשב אותם שם במשנה, וא״כ, אם כדבריו שכבר לומד תורה לשמה, הרי שאין אמת לדברי רבי מאיר, דהא הוא לומד לשמה ויודע בעצמו שלא זכה ל״דברים הרבה״ הללו), וברח ממנו הרה״ק ר״א הגדול מיד לדרכו, אבל נכנסו דיבוריו לחדרי לבבו, ורדף הר״ר חייקא אחריו, וצעק אליו מרחוק: ״רבי, רבי!״ שיעמוד, ואז עמד הרה״ק רבי אהרן, אמר אליו רבי חייקא, אדרבה, יאמר לי הרבי איך לומדים תורה לשמה? והשיבו, אני אינני רבי רק תלמיד, הרבי שלי דר במעזריטש, ואם רוצה כבודו ללמוד תורה לשמה, צריך לנסוע אליו, ושם יתוודע לו הכל״, לא זזו משם עד שנסעו שניהם יחדיו להמגיד הגדול זי״ע ושם נתעלה אח״כ הגה״ק רבי חייקא לקדוש ונורא מאד, עד שאחר פטירת רבם המגיד הגדול זי״ע נסעו כל החבריא קדישא לרבי חייקא להיות תלמידיו, אלא שלא רצה לקבל אותם להיות מנהיגם לפי שהיו כבר באים בימים, אך את הגה״ק האלקי רש״ז מלאדי בעל שו״ע הרב זי״ע, שהיה עדיין צעיר [א יונגערמאן] נשא אותו לגמרי על ראשו הטהור, עכלה״ק.
כשהגיע להמגיד הגדול זי"ע המשיך בתעניותיו,, וכמסופר שהרה״ק רבי חייקא כשבא אצל המגיד היה מתענה על כל דבר שנעשה אצלו שינוי אף לטובה. פ״א השיג אור גדול שהיה מביט מסוף העולם ועד סופו וישב בתעניתים ע״ז ושום איש לא ידע מזה עד שהמגיד אמר לו: ומה זה כשרואין מסוף העולם ועד סופו אין צריך להתענות על זה [אז מיזהעט מסוף העולם ועד סופו דארף מען פאסטין?!] ופסק מלהתענות ע״ז.

מאידך קורא הוא תגר על סיגופים גרידא, שאינם נובעים מרצונו ית׳, אלא באים כתוצאה מהרגשה שכך יהיה לו יותר קל, ובזה הוא מפרש את הכתוב: דרך שקר הסר ממני ותורתך חנני (תהלים קיט, כט) ״שיש בני אדם שפורשים עצמם מן הגוף, מחמת שרוצים להיות בני חורין, ולא מחמת רצון הבורא ית׳, וזה נקרא גם כן דרך, אבל הוא שקר, וזה שאמר: דרך - כשאני אלך בדרך שקר, הסר ממני, אבקש ממך שלא יהיה הדרך שקר כנ״ל, אלא: ותורתך חנני, שלא יהיה זה שאני מפשיט עצמי מהגוף, רק מחמת רצונך ותורתך״ (חיים וחסד עמ׳ קיט).

לפנינו הוראה מפורשת כי אין בסיגופים מעלה מצד עצמם, אלא אך ורק כאשר הם מעוגנים ברצונו ית׳, כפי שהורה לנו בתוה״ק, והיינו שיהיה דבוק בו ית׳ ״שצריך האדם ללמוד חפצי שמים מחפצי גופו, וזה הכוסף אשר יש לו לכסוף להחיות עם הגוף, בזה הכוסף יראה לכסוף למלכנו ית׳, כמאמר הנביא: נשא לבבנו אל כפים אל א-ל בשמים (איכה ג, מא), וזה ההתלהבות שיש לו, אל. והלה החל לחקור אותו על הנעשה בעירו, תוך כדי השיחה נפלה על העני תרדמה, ובעל הבית מיהר להקיצו משנתו, אמר העני בטרוניא: סוף סוף יש לי מעט מנוחה, ומדוע אתה מטריד את מנוחתי ואינך מניח לי לישון? כעס עליו בעל הבית ואמר: הרי בזכותי אין אתה צריך לחזר היום על הפתחים, וזאת כדי שאוכל לשוחח אתך יקירי ואהובי, וכי למען אשר תנוח ותישן שלמתי לך שלושה זהובים מכיסי? הנמשל השי״ת נתן לאדם נשמה יתירה ועליונה ליום השבת, בעוד שכל השבוע הוא טרוד בפרנסתו, הרי ביום השביעי יש לו יום מנוחה, בו הוא מתקדש ופורש כליל מהעבודה והיגיעה בענייני העולם הזה, כדי שיוכל להתדבק בעבודת הי, וסיפק לנו השי״ת ביום השישי לחם משנה, כדי שביום השבת נהיה פנויים מכל טירדה, מה נואלו האנשים המנצלים יום זה למנוחת אכילה ושינה בלבד!
הצטרפותו למחנה החסידות, עורר כנגדו התנגדות עזה ביותר, הוא שקיבל את אבני הבליסטראות, ורצו לגרשו מן העיר, אולם הוא גבר על מתנגדיו, ובו בזמן שהרה"ק בעל ה'קדושת לוי' מברדיטשוב זי"ע גורש מעיר רבנותו פינסק, והרה"ק רבי שלמה מקארלין זי"ע נאלץ לברוח מקארלין ללודמיר, המשיך הוא לשבת באמדור שהיתה בין ווילנא לבריסק ומשם היתה מצודתו פרוסה, כשהוא מקרב רבים תחת כנפי החסידות, ובין תלמידיו נמנים גדולים מצדיקי וגאוני דורו. ב״אגרת קודש" שכתב רבינו לחסידיו, ונדפס בספרו "חיים וחסד" כותב הוא בחריפות נגד אלו וז"ל: "כמו שראיתי רבים בני עמנו אשר פרצו להם הגדר לעשות בטניהם אלהיה"ם וחלבמו סגורו, ולשונם חרב חדה ויש לאל ידם לדבר על עובדי השם יתברך ויתעלה, והם פערו פיהם לבלי חק להתעלל עליהם רשע, אשר לא כן הוא על הצדיקים אשר מימיהם לא טעמו טעם חטא ולא נהנו מהעוה"ז אפילו כמלא נימא, רק עושים רצונו של מקום ומוסרים נפשם וגופם וממונם רק לקדש שמו יתברך ויתעלה וזאת המענה אשר בפיהם שמעולם לא ראו מאבותיהם ומאבות אבותיהם שיהיו עובדים עבודה תמה כזו ואומרים שזה מעשה מכוער, והראוי שבושה וכלימה יכסה פניהם והבל יפצה פיהם כי שמים אור לחושך וחושך לאור ואומר שהוא יודע איזה דרך ישכון אור איך להתנהג עם הבוי׳׳ת..." עי"ש עוד באריכות יתירה.

הדים מהרדיפות שנרדפו הצדיקים באותה תקופה ניתן לשמוע מאזהרת רבינו: "כלל גדול כשיחרפוהו בני אדם על עבודתו בתפלה או שאר דברים, לא יענה להם אפילו בדברים טובים, כדי שלא יבוא לידי מחלוקת, ולידי גבהות ושכחת הבורא ית'", ובצורה חריפה כותב הוא על כך "כמו שראיתי רבים מבני עמנו אשר פרצו להם הגדר, לעשות בוניהם אלהיהם, וחלבמו סגרו ולשונם חרב חדה, ויש לאל ידם לדבר על עובדי השי"ת, והם פערו פיהם לבלי חוק, להתעולל עליהם רשע אשר לא כן הוא, על הצדיקים אשר מימיהם לא טעמו טעם חטא, ולא נהנו מהעוה"ז אפילו כמלוא נימה רק עושים רצונו של מקום ומוסרים נפשם וגופם וממונם רק לקדש שמו ית'". מענינת היא התשובה לטענותיהם "שמעולם לא ראו מאבותיהם ואבות אבותיהם, שיהיו עובדים עבודה תמה כזו, ואומרים שזה מעשה מכוער" כי מן הראוי "שבושה וכלימה יכסה פניהם, והבל יפצה פיהם, כי שמים אור לחושך וחושך לאור, ואומר שהוא יודע איזה דרך ישכון אור, איך להתנהג עם הבורא ית', ותמהתי נשגבה עליהם, אשר אוכלים וכו', ומסורבלים בשר וכו' וכרסם בין שיניהם, עד ששמן לבם והשע עיניהם מראות האמת". רבינו קובע בהחלטיות כי לא ייתכן להיות קרוב אל הגוף, ויחד עם זה לחשוב שהוא קרוב אליו ית', וכדברי קדשו הזהירה אותנו התורה הק': איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו (ויקרא יח, ו), שהאדם לא יהיה קרוב ושאר אל בשר גופו "רק אנחנו נקראים ישראל עם קרובו, מקורבים להקב"ה ולא להגוף".

מסופר עליו דברים נשגבים ורמים אודות עבודתו הק' בעת עמדו בתפילה לפני קונו, אשר היתה מתוך התלהבות אש קודש אשר לא יתואר דוגמתה, עד שאמרו "כי כשהיה מתפלל היו רואים בחוש שם הוי"ה ב"ה בדמות אש לנגדו" (אילנא דחיי פר' ראה). ומסופר כי פעם נפל מתעלף בשעה שאמר בקריאת שמע שעל המטה הפסוק "בידך אפקיד רוחי" כשהעירו אותו ושאלוהו על כך, ענה: משל למה הדבר דומה, למלך גדול אחד שציוה לכל בני מלכותו שיביאו את רכושם להניחם באוצרות המלך, בין הבאים היה גם עני אחד שהביא את כל רכושו בצרור קטן ודל, בראותו את הרכוש הרב שהביאו אחרים כל עשירי המדינה ושרי המלך, פרץ בבכי תמרורים ונתעלף - והנמשל שראה הרה"ק ר"ח זי"ע את גודל עבודת המלאכים והשרפים בעת שבא להפקיד נשמתו ועבודתו, והיה נדמה כעני הבא במטפחתו.

רבינו תובע מהאדם תפלה שלימה, עד כדי ביטול במציאות "שלא ידע היכן הוא עומד, וגם לא ידע אם יום הוא או לילה כי יתבטל במציאותו ית'. ברם, אל יאמר האדם נואש בראותו שאינו מסוגל להתפלל את כל התפלה בכונה הראויה, אלא "על כל פנים שיאמר ברכה אחת, או פרק אחד בכונת הלב לדבר לפניו ית'". תיקנו לנו חז"ל בברכת "ברוך שאמר" לומר י"ג פעם ברוך, והוא כנגד י"ג מדות של רחמים, ומבאר רבינו כי כל ענין המדות מכוון למטרה אחת "כדי שיוכלו ישראל לקבל הרחמנות, כי מחמת רוב הבהירות לא היה אפשר לסבול כי אם ע"י צמצום ממדה למדה".

וזה הוא פירוש י"ג המדות, הראשונה נקראת א- ל לשון חוזק ותוקף, והיינו בתור רמז על הבהירות האלוקית שיש בה, כך שאין האדם מסוגל לקבל הימנה, ולפיכך באים מדות, רחום וחנון, שעל ידם כבר קיימת האפשרות לקבל את השפעת הרחמים. והנה מדה זו של רחום מכוונת כנגד המדה השניה מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן, והיא: גזירה שוה, שכביכול הקב"ה משנה אורו ועצמותו אלינו "שמוריד הרחמנות כפי השגתינו, אע"פ שהוא אין סוף ב"ה ואנו איננו יכולים לקבלם", כך שכנסת ישראל נעשית שוה כביכול אליו ית', באופן שתחול עליה מדת הרחמים כאמור. ככל שירבה האדם במדת החסד, הרי הוא ממשיך על עצמו מדה זו, ושורה עליו חוט של חסד, הנה במצרים היה נגוף ורפוא, נגוף למצרים ורפוא לישראל "נמצא לא היה לישראל במצרים שום דין, והנה בלא יראה אי אפשר, אלא שזה גופא הוא יראה, שלא יסתלק גדלות החסד מהם".

איש ישראל חייב לשמוח "קודם המצוה ותפלה, שזכה להיות מעושי רצונו, לייחד כל העולמות, ולעשות כתר לקונו" אמנם מאידך אסור לו ליפול לעצבות, על שלא זכה לעבודה בשלימות, אלא יהיה תמים עם ה' אלקיו, בדרך שהתוו לנו אבותינו הק' כל אחד בהתאם למדתו "וה' יהיה בעזרו".
בענין זה ראוי לספר כי כשביקר רבינו בבארדיטשוב אצל בעל קדושת לוי זי"ע הי' זה בתקופת החורף, הקור חדר לעצמות, ואחד מהיושבים השאיל לו מעיל פרווה, אולם מכיון שהי' מופשט מעניני דעלמא עטה על גופו את המעיל בצורה המעוררת תמיהה, וכל מי שנתקל בו העלה חיוך על פניו. גם משחזר הדבר על עצמו כמה פעמים לא העלה בדעתו שהוא הגורם למצב זה, ועוד נענה ואמר כעת הבנתי כיצד הגיע הרה"ק מבארדיטשוב למדרגתיו הנעלות, בהיותו מצוי בעיר המלאה אנשים שמחים! ומזה רואים כמה היה יקר בעיניו מידת השמחה.

תפילותיו נאמרו בהשתפכות וברגש רב עד שהצליחו לשבור אף לבבות אבן של נכרים וערלי לב. ומעשה בחייל רוסי מאותם הקוזקים הנודעים בקשיחותם ואטימות ליבם אשר האזין לתפילתו של רבינו, קול שוועתו וחינונו מצאו מסילות ללבבו של אותו קוזק עד אשר פרץ בבכי. במקום נוכח גם יהודי אחד שחשב: אם נגעה התפילה ללבו של הקוזק מה אענה אני על כך? והצטרף לרבינו וכינה בפי כל "רבי שמואל קוזק". ופעם אחת אמר נכרי אחד ששמע את תפילותיו "אם היו מבקשים רחמים מגזלן בצורה כזו כי אז היו מצליחים לפעול ולעורר רחמנות.
הרה״ק הרבי ר ברוך ממעזבוז זי"ע שהיה נוהג לספר רבות משבחו של רבינו, סיפר שבשנה אחת בראש השנה היה קטרוג גדול, ומחיצה של ברזל חצצה בפני תפילות עם ישראל, צדיקי הדור עמלו רבות להבקיע דרך להעלותם מעלה, עד שנתנענה המחיצה קצת, אך רבינו דחק והתאמץ ביותר להצליח להיכנס להסיר הקטרוג ולהבקיע דרך לקבלת התפילות.
עוד יסופר שהרה״ק רבי פנחס מקאריץ זי״ע, כשגמר פעם תפילת נעילה במוצאי יוהכ״פ, נעמד ליד החלון והמתין, באומרו: רבי חייקא עדיין מתפלל לפני העמוד ובוקע רקיעים - לאחר מכן נודע שאכן רבינו עמד והאריך אז בתפילה. עוד מענין עבודתו בקודש ב״ימים הנוראים״ מסופר שפ״א ביום א׳ דר״ה צוה למשרת שלו שיניח באנפילאות שלו קליפות מאגוזים והוא עמד עליהם, וביום ב' דר"ה אמר שאולי אינו נכון לאשר יקראו קליפות ע"כ יותר טוב להניח קטניות לעמוד עליהם.
דרכו של רבינו בעבודת ה׳ לא ידעה פשרות, הוא התאמץ והתייגע בכל כוחותיו להכניע את החומר, חתירתו לאמת היתה ללא כחל וסרק, וכשבא אליו תלמידו הגה"צ רבי ישעי׳ ווילנער זצ״ל שהיה מו״צ בעיר ווילנא, שאלו רבינו מה מבקש אצלו? ענהו: ״איר זאלט מיר אוועק נעמען די גדלות הטמאה" היינו שמבקש הוא להסיר מעליו את הגאווה החומריות, ענהו רבינו: ״מיר האבין אלא ביינער צי בראכין אויף דעם״ אנו שברנו את כל עצמותינו על כך, וכך נתעכב אותו חסיד אצלו ג׳ שנים רצופות עד שנתעלה במעלות רמות. ומסופר על אחד מחסידיו ושומעי לקחו רבי שעפסיל שמו אשר היה נוהג לטבול במקוה בטרם יראה פני רבו, והיה מתפלל שרבו לא יכיר את חסרונותיו ויינצל מתוכחתו, אך פעם איתרע מזלו ונפגשו שניהם בפתע ללא הכנה רבתי והטבילה שהיה רגיל בה, ואכן מיד החל רבינו להרעים עליו: שעפסיל דעם אייבישטער קען מען נישט נארין, מענטשין קען מען יא נארין דער וואס נארט נארט זיך! את רבונו של עולם א״א לרמות, רק את הבריות אפשר לרמות אך מי שמרמה מרמה את עצמו.
אחד בא להתאונן אצל הרה״ק רבי חיים חייקא מאמדור על פרנסתו הדחוקה, בה בעת ששכניו הערלים מתפרנסים בריווח ובהרחבה, ואמר לו הרה״ק משל למה הדבר דומה, למלך שהיה לו בן אהוב, פעם חלה הבן ואסר עליו הרופא אכילת הדגים, וכמובן שהמלך שמר פקודת הרופא ולא נתן לבנו שיאכל דגים לבל יסתכן. והבן שהיה תאב לדגים חשב שאביו מרוב קמצנותו מונע ממנו הדגים החביבים עליו, מה עשה המלך, נטל ארגז מלא דגים וזרקם לכלבים ואמר לבנו, ראה נא שזה שאיני נותן לך מהדגים אין זה משום קמצנותי... והבן. כשקראו בתורה את התוכחה בכה הרה״ק רבי חייקא מאמדורא זי״ע, ואמר: אזא זיסע תורה, צו איהר זאל מען דארפן האבן אזא תוכחה... [תורה חביבה ומתוקה כזו, יצטרכו להזהיר עליה בתוכחה כזו].
הרה״ק רבי חייקא אמדורר זי״ע פעם אחת התענה משבת לשבת, ובמעלי שבתא כשרצה לילך אצל העמוד להתפלל אחזו בולמוס ולא ראה היכן לילך ומישש את הקיר עד שבא אל העמוד והניח הטלית ולא שמע שום אדם את דבריו מרוב חלישתו, ואח״כ התחיל הודו וכמו״כ לא שמע אדם עד שהגיע לפסוק ״ויצעקו אל ה׳ בצר להם״ וצעק כ״כ מתוך לבו עד שאיש אחד שהיה ישן בבית המדרש על הספסל וכששמע את הצעקה נבהל ונפל מן הספסל ואח״כ ניתן לו כח מן השמים והתפלל כל התפלות כדרכו.
פעם אחת בתפלתו של הרה״ק רבי חייקא זי״ע האט גיפלאצט ביי עם א קישקע וחי שבע שנים מיט א גיפלאצטע קישקע (התפקע לו מעי וחי שבע שנים אח״כ עם מעי מפוקע). ומובא בספה״ק דברי בינה מהרה״ק מביאלא שיש מין שרץ אשר אפילו חותכים ממנו אבר אחד מגדל אבר אחר, ולמה עשה ה׳ ככה לבעל חיים הזה יותר מהשאר? אך להורות על האדם שיש בכוחו לבוא לזה כמ״ש אצל הרה״ק רבי חייקא מאמדור אשר הרופאים אמרו נואש לחייו שחסרה לו הריאה, אמר רבש״ע כלום חסר בעולמך ריאות תן לי חתיכה ריאה אחרת וכך חי.
סיפר הרה״ק בעל "יסוד העבודה" מסלונים זי"ע על הרה״ק רבי חייקא מאמדור זי״ע שהיה מתענה משבת לשבת, ופעם אחת התפלל במעלי שבתא בדביקות נפלא שנראה לו שהוא למעלה מהמדריגה שלו לפי השגתו, ואמר: דער גוף האט דער פילט אז ער וועט באלט עסין ושמח בזה ועי״כ התענוג הגיע מזה, ולכן אח״כ התענה ג״כ ביום השבת שלא לציית להגוף.
הרה"ק רבי חייקא זי"ע היה בעל צורה בין צדיקים, והרה״ק רבי מרדכי מלעכוויטש זי״ע התפלא עליו: אאיד זאל אזוי פיל פאסטין און עס זאהל ליגין אזויפיל שמחה אויפין פנים (שיהודי יצום כ״כ הרבה ויהיה ניכר כ״כ הרבה שמחה על פניו). רבינו נסתלק לשמי רום ביום כ"ג אדר תקמ"ז יומיים אחרי הסתלקות רעו ועמיתו הרה״ק הרבי ר׳ אלימלך מליזענסק זי״ע בעל הנוע״א, ומנוחתו כבוד באמדור בה ישב כל ימיו ועבד את בוראו במדריגות נשגבות ונעלות למעלה מבינת אנוש.
הרה״ק הרבי ר׳ זושא מאניפאלי זי״ע אמר עליו: ״חשבנו שהוא בר נש אך ראינו עליו שהוא שרף, ער שטייט נאך איצט אין ברענט פארן כסא הכבוד״ [הוא עומד עדיין ובוער בהתלהבות לפני כסא הכבוד]. בהיות אמדור עיר של מתנגדים ביקשו אנשי החברה קדישא לקוברו מחוץ לגדר בית עולם מפני שהיה מ״כת״ החסידים, אך מכיון שהיה מחברי החברה קדישא, ותקנה היתה בידם שאחד מחברותם אין מניחין אותו מחוץ לגדר, קברוהו בפנים כרגיל. לימים כשסיפרו את הסיפור להרה״ק רבי אהרן מקארלין בעל ה׳בית אהרן׳ זי״ע אמר: רבי חייקא היה נהנה יותר אם היו מניחין אותו חוץ לגדר מלהיות ביניהם. כעשרים שנה לאחר פטירתו עלה פעם הנהר על גדותיו ונשטף קברו של רבינו, ומצאוהו שלם לגמרי כבשעת קבורתו ״מי די אוסגעקרייזלטע פאה׳לך״ [עם פיאותיו המסולסלות].
בפטירתו של הרה״ק רבי חייקא מאמדור זי״ע, נעמד השעון בביתו מלכת, ולא יכלו לתקנו, השעון הנ״ל היה בסטאלין, ונתנו אותו לכמה מתקני שעונים ולא הצליחו לתקנו. בניו אשר הותיר אחריו המה: האחד הוא הרה״ק רבי שמואל זצ״ל - מנו״כ באמדור. הוא היה חתנו של הרה״ק רבי אהרן השותק מזעליחוב זי״ע (בעל ״אור הגנוז״ עה״ת וסידור ״כתר נהורא״), והשני הוא הרה״ק רבי דובער זצ״ל, אשר מנו״כ בעיר שעדליץ הסמוך לווארשא, והסתופף אצל המגיד מקאזניץ זי״ע ומסופר ממנו גדולות ונצורות, ולא השאיר אחריו זש״ק רח״ל; חתנו של רבינו היה הרה״ק רבי נתן ממאקאווא זצ״ל מתלמידי החוזה הק׳ מלובלין זי״ע.

מסופר כי פעם נפל מתעלף בשעה שאמר בקריאת שמע שעל המטה הפסוק בידך אפקיד רוחי, כשהעירו אותו ושאלוהו על כך, ענה: משל למה הדבר דומה, למלך גדול אחד שציוה לכל בני מלכותו שיביאו את רכושם להניחם באוצרות המלך, בין הבאים היה גם עני אחד שהביא את כל רכושו בצרור קטן ודל, בראותו את הרכוש הרב שהביאו אחרים כל עשירי המדינה ושרי המלך, פרץ בבכי תמרורים ונתעלף, את הנמשל לא היה צריך לפרש. (הילולא קדישא דף תתקמ״ד)

בשם מרן הבעש׳׳ט הק׳ זי״ע שבאם אין האדם רואה לפניו שם הוי׳ ב״ה אזי הסימן שנפשו לא מטוהרה עדיין. והקוה״ט הרבי ר׳ חייקא זצ״ל זי״ע כשהי׳ מתפלל הי׳ רואים בחוש שם הוי׳ ב״ה בדמות אש לנגדו. וזשה״כ: ראה, שתראה תמיד את אנכי, היינו השם הוי׳ ב״ה. (אילנא דחיי פרשת ראה. א״ה: ומענין זה יש לציין למ״ש בס׳ דעת משה קאזניץ בפרשתן עה״פ זה הדבר אשר צוה ה׳ תעשו וירא אליכם כבוד ה׳ (ויקרא ט׳ ו׳). דהנה שמעתי שהרב הקדוש אדמו״ר מו״ה זושא נמהאניפאלי] זצלה״ה הלך פעם בדרך, ולא ידע לאין יפנה, כי היה לפניו ב׳ דרכים, וראה באיזה דרך השם הוי״ה עומד לנגדו ובדרך זו הלך. והנה יש בני אדם אשר נתעורר בלבם לעשות איזה דבר, ואינו יודע אם הוא מצוה או לא, לזאת מלמדו הכתוב כאן: זה הדבר אשר צוה ה׳, אם תרצה לידע אם צוה ה׳ הדבר ההוא לילך ולעשות זאת, וירא אליכם כבוד ה׳, אם תראו שיבא על ידה כבוד ה׳, תדעו זהו הדרך האמיתי לכו בה, והבן עכלה״ק)

הרה״ק ר׳ חייקא בנערותו כשבא אצל המגיד נממעזויטש] היה מתענה על כל דבר שנעשה אצלו שינוי אף לטובה, פ״א השיג אור גדול שהיה מביט מסוף העולם ועד סופו, וישב בתעניתים ע״ז, ושום איש לא ידע מזה, עד שהמגיד אמר לו, ומה זה כשרואין מסוף העולם ועד סופו, אין צריך להתענות על זה. ופסק מלהתענות ע״ז. (כתבי ר״י שו״ב)

הרה״ק ר׳ פנחס מקאויץ זי״ע כשגמר פעם תפלת נעילה במוצאי יוהכ״פ, נעמד ליד החלון והמתין, באומרו: רבי חייקא עדיין מתפלל לפני העמוד ובוקע רקיעים. לאחר מכן נודע שאכן רבינו עמד והאריך אז בתפילה. (שם)

[יציב פתגם]

בלרוסיה| אוהל הוקם על קברו של רבי חיים חייקא מאמדורא זצ"ל

י"ח תמוז ה'תשע"ו

אגודת "אוהלי צדיקים" בראשותו של הרב ישראל מאיר גבאי הי"ו הקימה בחודשים האחרונים אוהל על קברו של הרה"ק רבי חיים חייקא מאמדורא זי"ע בעזרתם של צאצאיו הגאון רבי חיים יהודה רבינוביץ שליט"א אב"ד ירושלים ומשפחתו.

איש אלוקים, צדיק יסוד עולם היה הרה"ק רבי חיים חייקא מאמדורא זי"ע, מבני היכלא קדישא של הרה"ק המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע, ומקום מנוחתו הוא בבית החיים באמדורא, הסמוך לעיר גרודנא במדינת ביילרוס.

במשך השנים חרב האוהל, ומצבתו נפגעה. בשנה האחרונה לפי בקשת הגאון רבי חיים יהודה רבינוביץ שליט"א אב"ד ירושלים הנמנה על צאצאיו ובעזרתו נבנה על ידי אגודת "אוהלי צדיקים" בראשותו של הרב ישראל מאיר גבאי אוהל על קברו ושוקמה המצבה.

בשבוע האחרון ביקרו במקום הגאון רבי חיים יהודה רבינוביץ שליט"א ובניו, יחד עם הרב ישראל מאיר גבאי כדי להתפלל על קברו ולחנוך את האוהל החדש.

[גרויסער יחסן]

בלרוסיה| אוהל הוקם על קברו של רבי חיים חייקא מאמדורא זצ"ל

י"ח תמוז ה'תשע"ו

אגודת "אוהלי צדיקים" בראשותו של הרב ישראל מאיר גבאי הי"ו הקימה בחודשים האחרונים אוהל על קברו של הרה"ק רבי חיים חייקא מאמדורא זי"ע בעזרתם של צאצאיו הגאון רבי חיים יהודה רבינוביץ שליט"א אב"ד ירושלים ומשפחתו.

איש אלוקים, צדיק יסוד עולם היה הרה"ק רבי חיים חייקא מאמדורא זי"ע, מבני היכלא קדישא של הרה"ק המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע, ומקום מנוחתו הוא בבית החיים באמדורא, הסמוך לעיר גרודנא במדינת ביילרוס.

במשך השנים חרב האוהל, ומצבתו נפגעה. בשנה האחרונה לפי בקשת הגאון רבי חיים יהודה רבינוביץ שליט"א אב"ד ירושלים הנמנה על צאצאיו ובעזרתו נבנה על ידי אגודת "אוהלי צדיקים" בראשותו של הרב ישראל מאיר גבאי אוהל על קברו ושוקמה המצבה.

בשבוע האחרון ביקרו במקום הגאון רבי חיים יהודה רבינוביץ שליט"א ובניו, יחד עם הרב ישראל מאיר גבאי כדי להתפלל על קברו ולחנוך את האוהל החדש.

20160713_112642%20(003).jpg

20160713_112154_HDR.jpg

אין "מזקנים אתבונן" שרייבט ר' ישראל שמעון קאסטילאניץ אז בשעת ער איז געווען אין סלאנים נאך פאר די מלחמה איז ער געגאנגען באזוכן דעם ביה"ח אין אמדור און די מציבה פון ר' חייקל איז שוין נישט געווען נאר אן אלטער ייד האט איהם באוויזן דעם הייליגן ארט. ווי אזוי ווייסט ישראל מאיר גבאי פונקט אוואו דער אוהל דארף זיין?

[יצחק פון ישיבה]

בלרוסיה| אוהל הוקם על קברו של רבי חיים חייקא מאמדורא זצ"ל

י"ח תמוז ה'תשע"ו

אגודת "אוהלי צדיקים" בראשותו של הרב ישראל מאיר גבאי הי"ו הקימה בחודשים האחרונים אוהל על קברו של הרה"ק רבי חיים חייקא מאמדורא זי"ע בעזרתם של צאצאיו הגאון רבי חיים יהודה רבינוביץ שליט"א אב"ד ירושלים ומשפחתו.

איש אלוקים, צדיק יסוד עולם היה הרה"ק רבי חיים חייקא מאמדורא זי"ע, מבני היכלא קדישא של הרה"ק המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע, ומקום מנוחתו הוא בבית החיים באמדורא, הסמוך לעיר גרודנא במדינת ביילרוס.

במשך השנים חרב האוהל, ומצבתו נפגעה. בשנה האחרונה לפי בקשת הגאון רבי חיים יהודה רבינוביץ שליט"א אב"ד ירושלים הנמנה על צאצאיו ובעזרתו נבנה על ידי אגודת "אוהלי צדיקים" בראשותו של הרב ישראל מאיר גבאי אוהל על קברו ושוקמה המצבה.

בשבוע האחרון ביקרו במקום הגאון רבי חיים יהודה רבינוביץ שליט"א ובניו, יחד עם הרב ישראל מאיר גבאי כדי להתפלל על קברו ולחנוך את האוהל החדש.

20160713_112642%20(003).jpg

20160713_112154_HDR.jpg

אין "מזקנים אתבונן" שרייבט ר' ישראל שמעון קאסטילאניץ אז בשעת ער איז געווען אין סלאנים נאך פאר די מלחמה איז ער געגאנגען באזוכן דעם ביה"ח אין אמדור און די מציבה פון ר' חייקל איז שוין נישט געווען נאר אן אלטער ייד האט איהם באוויזן דעם הייליגן ארט. ווי אזוי ווייסט ישראל מאיר גבאי פונקט אוואו דער אוהל דארף זיין?

ס'איז גאר חשוב מברר זיין דער ענין, וידוע אויף כמה מקומות וואס אהלי צדיקים האבן געבויט אן קיין קשר וכו', ויש כאן מקום להאריך בזה בכו"כ דוגמאות.
באופן כללי אלע יידן [כמעט], וואס פארן אין דער געגנט פון האמדור, זענען בעיקר נישט חסידים וואס פארן צו דער גר"א וכו', און אזוי איז געבליבן דער צדיק מער נסתר בחייו ובמותו.
וכידוע עיקר ההתנגדות גווען אויף ר' חיים חייקא, ובמקום ההתנגדות דארטן ליגט דער עיקר האור כידוע.

[הבעש''ט]

מען האט לעצטענס פריש איבערגעזעצט זיין ספר
-
ספר חיים וחסד המבואר ב״כ
לרבי חיים חייקא מאמדור זי״ע
-
יו״ל ע״י מכון אור לישרים/עוז והדר

IMG_3935.JPG (29.37 KiB) געזען 2790 מאל

[רימנובער אייניקעל]

דער באקאנטער גאון וצדיק מגדולי בעלי מוסר בדורינו דער מגיד משרים ר' שלמה ליב ברעוודעה זצ"ל איז געווען דער אכטער דור בן אחר בן צו רבי חייקל זיע"א .
און ער האט א נאמען געגעבן איינער פון זיינע קינדער צו לאנגע אפגשיידטע יארן חיים חייקל .

דא האט איר צורת קודשו .

[יצחק פון ישיבה]

דער באקאנטער גאון וצדיק מגדולי בעלי מוסר בדורינו דער מגיד שערים ר' שלמה ליב ברעוודעה זצ"ל איז געווען דער אכטער דור בן אחר בן צו רבי חייקל זיע"א .
און ער האט א נאמען געגעבן איינער פון זיינע קינדער צו לאנגע אפגשיידטע יארן חיים חייקל .

דא האט איר צורת קודשו .

ר' שלמה בראודה אליין נישט גווען א מתנגד?

[רימנובער אייניקעל]

דער באקאנטער גאון וצדיק מגדולי בעלי מוסר בדורינו דער מגיד שערים ר' שלמה ליב ברעוודעה זצ"ל איז געווען דער אכטער דור בן אחר בן צו רבי חייקל זיע"א .
און ער האט א נאמען געגעבן איינער פון זיינע קינדער צו לאנגע אפגשיידטע יארן חיים חייקל .

דא האט איר צורת קודשו .

ר' שלמה בראודה אליין נישט גווען א מתנגד?

א ליטוואק פון די ליטווישע חדר , זיך געדרייט ביים חזון איש מיטן בריסקער רב זצ"ל געלערענט ביי רבי חצקעל לעווינשטיין פאנאוויזשער משגיח.

[יצחק פון ישיבה]

דער באקאנטער גאון וצדיק מגדולי בעלי מוסר בדורינו דער מגיד שערים ר' שלמה ליב ברעוודעה זצ"ל איז געווען דער אכטער דור בן אחר בן צו רבי חייקל זיע"א .
און ער האט א נאמען געגעבן איינער פון זיינע קינדער צו לאנגע אפגשיידטע יארן חיים חייקל .

דא האט איר צורת קודשו .

ר' שלמה בראודה אליין נישט גווען א מתנגד?

א ליטוואק פון די ליטווישע חדר , זיך געדרייט ביים חזון איש מיטן בריסקער רב זצ"ל געלערענט ביי רבי חצקעל לעווינשטיין פאנאוויזשער משגיח.

ס'איז דא וואס צו מאריך זיין לגבי דער קשר פון דער משגיח ר' חצקעל, מיט דער חסידים, אבער ס'האט נישט קיין קשר צו דא.
ס'איז דא דא א אשכול אויף ר' חצקעל?

[ידיעות שונות]

א ליטוואק פון די ליטווישע חדר , זיך געדרייט ביים חזון איש מיטן בריסקער רב זצ"ל געלערענט ביי רבי חצקעל לעווינשטיין פאנאוויזשער משגיח.

ס'איז דא וואס צו מאריך זיין לגבי דער קשר פון דער משגיח ר' חצקעל, מיט דער חסידים, אבער ס'האט נישט קיין קשר צו דא.
ס'איז דא דא א אשכול אויף ר' חצקעל?

ניין, מכובד

[ברוז]

היינט איז די יו"ד, זי"ע.
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 10#p747751

[מומחה יוחס]

לחיים לחיים צו די יא''צ וואס איז געוועהן היינט

זי"ע

[מומחה יוחס]

היינט איז דער הילולא קדישא פון הרה"ק רבי חיים חייקל מאמדור זי"ע

[מומחה יוחס]

היינט נאכט איז דער הילולא קדישא פון הרה"ק רבי חיים חייקל מאמדור זי"ע