אידישע וועלט פארומס

סיפר לי הישיש הנכבד ר' יוסקי מבראד ז"ל והוא הי' מסתופף בצל זקני הגה"ק ר' שלום רוקח והי' בן בית אצל הרבי ר' מאיר זלה"ה הנקרא ר' מאיר'ל פרימישלאנער, ואני שמעתי מר' יוסקי הנ"ל דברים נחמדים בדברי תורה כי הי' פה מפיק מרגליות ותלמידי חכמים כל זמן שמזקינין וכו'. והוא הי' שליח פעם אחת מן הר' מאיר'ל הנ"ל אל ידידו אוהבו הגאון ר' שלמה קלוגער מבראד, גם הי' מוחזק לאיש אמת לפיכך אכתוב איזו דברים ששמעתי מפיו מה שאני זוכר עכשיו:
פעם אחת בהיותו אברך אחר החתונה נחלה אצלו ילד קטן, ונסע מבראד לפרעמישלאן להרב הפלאי ר' מאיר הנ"ל וכאשר נכנס אליו וערך לפניו בקשתו שיתפלל עבור הילד, השיב לו הנה אתה אינך ראוי להיות איש חיל וצבא אצל הקיר"ה כי קטן אתה ואין לך המדה שצריך לגובה איש מלחמה, וגם אין לך לפחוד כי הלא בבראד הרי גר שם הר' יוסף נאטענזאהן ולא יאונה לך רעה, הידעת יוסקי כי בשמים בונים גן עדן חדש עבור הנגיד ר' יוסף נאטינזאהן, אלה היו דברי הצדיק הנ"ל, והוא לא הבין פירוש דבריו, ויהי בנסעו לביתו בבואו סמוך לעיר בראד אצל הצאה"ל אמ"ט (והוא חצר ששם היו משלמים מס מן הסחורות אשר יצאו מן מדינת אוסטריך למדינת רוסיא) והנה אז היה מנהג מלכות אוסטריך שהיו השרים יוצאים פעם אחת בשנה או בשנתים ותפשו בשוקים וברחובות את האנשים צעירי ימים והביאום אל המבחן אם המה טובים להיות בעלי מלחמות אצל הקיר"ה לעבוד בצבא, ופתאום כבואו שם אצל הצאהל אמט תפשוהו ויתנוהו במשמר מקום אשר צעירים היו כלואים שם במאסר למען לא יברחו עד עמדם למבחן. ויהי שם בלילה במשמר, ויהי בבוקר בא הרב הגדול הנגיד ר' יוסילי נאטענזאהן אל הבית אסורים כי שמע שתפשו איזו אברכים בעלי תורה ויהיו מוכרחים ח"ו לאכול שם טריפות ולחלל שבת, ומפני שהיה עשיר גדול ונשוא פנים וחשוב אצל השרים ציוה אל הרופא שיוציאו ואת חביריו לחפשי. ואמר הרופא שהוא קטן בקומה ואין לו המדה הראוי לאיש חיל, ויוציאהו חפשי. ויספר ר' יוסקי בעיר בראד כל המעשה ואיך הר' מאיר'ל אמר לו שבונין עבור הנגיד ר' יוסף נאטענזאהן גן עדן חדש, אך ר' יוסף נאטענזאהן הוא הי' מתנגד על החסידים ועל תלמידי הבעל שם זל"ה והוא הי' אחי הגאון ר' ליבוש נאטענזאהן, ודודו של הגאון ר' יוסף שאול נטאנזאהן אבד"ק לבוב זכר צדיקים לברכה:
בימים ההם נסעה אשת ר' יוסף נאטנזאהן עם עוד נשים יקרות בעגלה רתומה על איזו חתונה לשמחת נישואין ויעברו עם המרכבה דרך עיר פרעמישלאן, ויאמרו הנשים אל אשת ר' יוסף נאטנזאהן הנה אנחנו נסור פה בעברינו דרך העיר הזאת אל הצדיק הגר פה, כי הוא מפורסים לבעל רוח הקודש, ותואיל גם אשת ר"י הנ"ל להכירו כעצת הנשים אשר פיתו אותה, ותכתוב לה פיתקה בבקשתה כי יש לה עכשיו בת אשר הגיעה לפרק בתולה נישאת שיזמין לה הקב"ה זיווג טוב והגון. ויהי כאשר הושיטה את הפיתקא אל הרבי אמר לה בזה הלשון, מה אעשה לך בתי כי אשת היהודי מארץ ישראל עודנה חיה. ויהי בשובה לעיר בראד ותספר את דברי ר' מאיר'ל ז"ל היה צחוק גדול אצל המתנגדים אשר לא האמינו בחלמותיו ובדבריו, וילעגו על הרבי הזה המדבר הזיות והבלים. ויהי בעבור איזה שנים והצדיק ר' מאירל נפטר לעולמו. ובימים ההם שלא הי' דואר בטוח והדרכים היו בחזקת סכנה היה המנהג שמארץ ישראל היו שולחים שלוח"א דרבנ"ן איש גדול וגאון בתורה והוא היה נוסע לעיירות הגדולים והגבאים מן העיירים היו מקבצים ומביאים אליו את הממון הנקבץ עבור ארץ הקדושה. ויבוא אז לעיר בראד שלוח"א דרבנ"ן והוא נכבד מאוד וישב בעיר בראד משך איזה שבועות, ויבוא אליו מכתב כי מתה עליו אשתו, ויתחילו להשתדך לו את בת הרב הנגיד ר' יוסף נאטנזאהן, וישא אותה לאשה, ויסע אתה לארץ ישראל, אז ראו אנשי עיר בראד ויתפלאו על דבר איש אלקים אשר דיבר מרחוק איזה שנים מקדמת דנא:
הרב ר' מיכל מנוחת כבוד בעיר קירומא בקצה ארץ הגר היה בן הרב ר' הערש מענדיל בנו של איש האלוקי נורא ר' זושא מהאניפאלי ז"ל, (ור' הערש מענדיל היה חתנו של הרב ר' הערשל בן הבעש"ט ז"ל), נתחייב ע"י הצאר ממלכות רוסיא לשלחו לעזאזל למדינת סיביער למדבר שממה לעבוד כל ימי חייו עבודת פרך הנקרא קאטיש-נארבאטע (על דבר אשר פסק שמותר להמית מסור אחד שהיה מוסר למלכות את האבות שהסתירו את ילדיהם ולא נתנו אותם להמלכות הרוסית לגדלם בדת הנוצרית ולהשתמד, כי אז הי' גזירת-הילדים הנודעה), והר' מיכל הנ"ל היה אבי הרב ר' זושא אבד"ק טאלמטש שהיה אבי הגאון החסיד ר' מרדכי אבד"ק האניסטייפלא.
והרב החסיד ר' מיכל'י היה איש חלוש מעונג מאומן עלי תולע וידעו כל העולם שאי אפשר שאיש כזה יחיה בעבודה קשה כזאת. והנה משפטו נחרץ לאסורים יחד עם הרב המפורסם רבי ישראל מריזין זצ"ל. אך את הרבי מריזין המליטו אח"כ למדינת אוסטרייך אך רבי מיכל הנ"ל נשאר חבוש בבית הסוהר כבול בשלשלאות ברזל הובילו אותו הזשאנדארין למדינת סאביריע. ויהי בהשמע דבר זאת בעולם ויהי אבל וצער גדול לכל יראי ה' כי ידעו היטב כי הר' מיכל הוא איש צדיק תם וישר. וישכור הנגיד הרב הגדול אשר הקדיש עתותיו לפדות שבויים ר' יוסף נאטינזאהן זצ"ל מבראד אנשים רוצחים בני בליעל ופוחזים וכאשר הובילו את הר' מיכלי בעגלה רתומה דרך יער גדול לסיביריא (כי בימים ההם לא היה עוד מרכבות קיטור לסיביריא) קפצו הרוצחים ויהרגו את הזשאנדארין, ויקחו את הר' מיכלי ויביאו אותו לעיר בראד שהיתה בימים ההם תחת ממשלת אוסטריך, ועל דבר זה הפריז הגביר ר' יוסף נאטינזאהן הון עצום ופיזר ממון רב מאוד וסיכן נפשו הרבה עד שעלתה בידו להציל את חיי הר' מיכלי הנ"ל מרדת שחת.
ויהי כאשר הביאו האנשים את הר' מיכלי הנ"ל לעיר בראד הלכו וירוצו לר' יוסף הנ"ל בחפזון בשמחה רבה להודיעו שרוצים הם להביאו אל ארמונו שיתראה אתו פנים אל פנים ויודה לו על רב טובו אשר הציל ממות נפשו. ויען להם הר' יוסלי נאטינזאהן אינני חפץ לראות את פניו ואיני רוצה להכירו מפני שהוא רבי ומתנהג בחסידות מכת הרביים תלמידי הבעש"ט ז"ל, כי הר' יוסלי נאטינזאהן ז"ל היה מכת המתנגדים על דרך החסידות כי אבותיו היו מחכמי קלויז דבראד שהתנגדו לדרך איש אלקי ר' ישראל בעש"ט ז"ל. ויתן הנגיד ר' יוסלי פקודה לאנשיו ליקח את הר' מעכיל הנ"ל להובילו לעיר הקטנה לעשנוב סמוך לבראד וישכרו עבורו דירה הגונה, ואח"כ הביאו גם את בני ביתו מרוסיא וישב שם הר' מיכל השקט ויתפרנס שם בכבוד.
ויהי בימים ההם, ומלכות רוסיא הודיעה בהעתונים הגדולים שלה ופירסמה כי כל איש אשר יעלה בידו לברר ולהודיע אל הממלכה מי ומי המה אשר עשו הדבר הזה, להרוג את פקודי הממשלה ולגנוב את האיש את אשר נתחייב להיות כל ימיו אסור בבית האסורים במדינת סיביר ועובד בפרך, האיש אשר ימצא מי הוא אשר על ידו נעשה הדבר הזה יעשרנו המלך ויתן לו סך רב. ויהי כהגיע הדבר לאזני איש אחד ממדינת ליטא, ויואל האיש לדרוש ולחקור אחר הדבר הזה ויפנה מכל עסקיו וידרוש כל הימים בענין הזה, עד שנודע לו כי הדבר הזה מהריגת פקודי המלך ושוטריו מקורו נובע מבית הגביר הנגיד המפורסים ר' יוסף נאטינזאהן מבראד באוסטריך. ויקח האיש כתבים ואקטין מן הממלכה הרוסיית אל הממלכה האוסטריכית שיהיו לו שוטרי אוסטריך לעזר בכל מקום בואו לברר ענין הזה, כי בימים ההם היה חק ונימוס שמי שהיה חייב במשפטו ע"י ענין רציחה והריגת נפשות היה מלכות אחת מוסרו למלכות השני אם ברח מארץ אל ארץ.
ויתחפש האיש ההוא וילך אל עיר בראד ויבוא לבית המדרש אשר בנה הנגיד ר' יוסלי הנ"ל, ויקח לו גמרא מן הש"ס ויעש עצמו בתחבולה כאילו הוא יושב ולומד כל היום. כך עשה יום אחד, וכך עשה ביום השני, ולא דיבר עם שום אדם מאומה. ויהי כראות הבחורים אשר היו יושבים וקובעים עתים לתורה בבית מדרש הגביר הנ"ל כי האברך הליטאי יושב כל היום אצל הספר ומתנענע עצמו ולומר בחשאי בהגמרא, ויתקרבו אליו לאט וישאלו את האיש הזה שהוא גר בארץ נכריה אם כבר אכל ארוחת היום, כי חשבו אולי הוא רעב והוא מתבייש לבקש אוכל, וכוונתם היה בזה לקיים מצות ואהבתם את הגר. ויען להם הליטאי בערמה שעדיין לא אכל היום כלום. ויקבצו הבחורים ביניהם איזה פרוטות ויתנו לו לקנות אוכל להשיב נפשו. ויהי בעת הצהרים ודרך הגביר ר' יוסלי הנ"ל היה שבעת שהיה לו שהות היה ג"כ קובע עתים לתורה בבית מדרשו והוא היה גדול בתורה. וכאשר אך בא ר' יוסלי אל בית מדרשו הלך איזה בחור וסיפר לו בלחש שזה איזה ימים יושב פה איש גר מארץ ליטא ויושב כל היום אצל הספר ועדיין לא אכל ארוחת היום, ולולא שהבחורים דרשו מאתו וחקרו אותו היה מתבייש מעצמו לשאול אוכל לנפשו.
ויאמר להם הנגיד הנ"ל תאמרו להאברך הזה שכל זמן היותו בבראד יוכל לאכול בבוקר בצהרים ובערב בביתי, כי בית הנגיד הנ"ל היה פתוח לרווחה והיה מכניס אורח גדול ונתן מפתו בעין יפה לכל איש נענה וניגש. והנה זה הדבר הוא אשר חפץ האיש הליטאי כי הוא שמע שבית הר' יוסלי פתוח בעד כל איש שאין לו מה יאכל, לפיכך הבין שבדרך הזה יוכל לעשות לעצמו דריסת הרגל בארמונו של הנגיד הזה.
ויהי בימים הרבים ויתודע להאיש הזה ע"י שפחותיו ואמהותיו שבבית הנגיד הנ"ל כל סיפור המעשה הנ"ל וכי הרב החסיד ר' מיכלי נכד הה"ק ר' זושא מאניפאלי קבע משכן דירתו בעיר לעשנוב לא רחוקה מבראד. ויהי בעת החורף בימים הקטנים אחר תפילת שחרית התבונן הגביר ר' יוסלי כי נפקד מקום האיש הליטאי בין המסובין לארוחת שחרית, והיה תמוה לו איך אחר ההטבה ואחר אשר גמל אתו חסד זמן רב כזה יברך מאתו בלי פרידת שלום כנהוג. ויתן ה' בלבו ויתבונן כי זה אי אפשר רק שהאיש הזה היה מרגל חרש הנקרא דיקטיף (שפיציל פאליציי), ויקרא תיכף לשכנו הקצב שהיה לו סוס עם עגלה ויתן בידו מכתב סגור להוליכו תיכף בלי עיכוב ליתנו ליד הרבי הצדיק ר' מיכלי מלעשנוב. והנה בהמכתב הסגור הזה היה כתוב, כי תיכף בהגיע המכתב לידו יברח מעיר לעשנוב ביום השבת. ויאמר הקצב אל הנגיד הנ"ל הלא היום קצר הוא ואהיה מוכרח לחלל שבת כי אי אפשר עוד להגיע מבעוד יום לעיר לעשנוב. ויען לו ר' יוסלי אני מתיר לך לחלל שבת. ומפני שר' יוסלי היה מפורסים לבעל הוראה וגדול מאוד בתורה ידעו הכל שכאשר הוא אומר כן צריכין לעשות ומסתמא הוא דבר הנוגע לפיקוח נפש. ויסע הקצב בעגלתו מבראד ללעשנוב ויבוא העירה אחר שכבר קדש היום וימסר את המכתב ליד הרבי ר' מיכלי.
אמנם איש הליטאי בא ברגליו מבראד ללעשנוב כמו שעה קודם לבעל העגלה כי הוא יצא מעיר בראד עוד בבוקר השכם. אמנם מפני שהיה הקור גדול נתקרר גופו וכאשר בא ללעשנוב נכנס אל אכסניא ובית מזיגה וישתה משקה משכר למען החם גופו, ויאמר בלבו למה אני צריך למהר בזה הלא אין איש יודע על מה באתי הנה, אוכל קימעה ואשתה ואחמם ואנוח מעייפות הדרך ומחר בבוקר אלך אל שוטרי מלך אוסטרייך ואראה להם את האקטין ממלך רוסיא לתפוש את האיש הזה ולמסרו את מלך רוסיא. ויהי אחרי אכלו ואחרי שתו וישתכר וחטפתו שינה ויישן הוזה ונדרם כל הלילה.
ויהי בבוקר והנה אנשי עיר לעשנוב בוכים בחשאי איש פתח אהלו, כי ראו שוטרי אוסטריא סבבו מסביב בית הרבי ר' מיכלי לתפשו, וידעו כי עכשיו משפט מות לו ועוד חיה לא יחיה. אבל עד מהרה השתוממו כולם מאוד ותהום כל העיר בראותם כי לשוא עמלו השוטרים הרבים כי אין איש בבית הרבי שלהם ולא מצאו מאומה שם בבית כי הרב ברח בסתר בליל שבת קודש עם כל בני ביתו. ויהי אחרי הדברים האלה כראות האיש הרשע הליטאי כי עלה בתוהו כל עמלו כי הוא חשב למסור את הרבי מיכלי ביד הממשלה הרוסית. אבל ה' הצילו. על כן עשה קובלנא לפני הממשלה על הגביר ר' יוסילי הנ"ל כי ידו היתה במעל הזה להציל את הר' מיכלי ולהרוג את השוטרים, אבל מפני שר' יוסלי היה אזרח מדינת אוסטרייך לא היתה ביד רוסיא לשאול למסרו אליה, אך עמד לפני שופטי אוסטרייך ומפני שלא הי' להרשע עדים כי הכל הכחישו אותו. והנגיד ר' יוסלי היה נשוא פנים לפני שרי המדינה כי ידעו את שמעו הטוב כי הוא עושה צדקה וחסד הרבה מאוד, על כן יצא הפסק מאתם שהנגיד ר' יוסלי ישבע שבועה שאינו מכיר את הר' מיכלי הנ"ל כמו שטען לפני השוטרים, כי ידעו היטב שהר' יוסלי לא ישבע שבועת שקר. וכן הוה שהוא נשבע שלא ראהו מעולם ולא חזה את מראה פניו מימיו, כאשר כן היה האמת. ויצא לחפשי.
ויהי כראות הרשע הליטאי כי לא נעשתה עצתו ויהי לו דאבון לב על ההון הרב אשר הבטיחה ממלכת רוסיא, ויתחפש שנית לעיר ויסע מעיר לעיר לחקור מקום תחנותו של הר' מיכלי, עד אשר נודע שהרב ר' מיכלי ברח לארץ הגר עם בני ביתו. ויסע הלוך ונסוע עד בואו לעיר זבארוב סמוכה לקירעם מקום משכנו של ר' מיכלי ויתאכסן בבית איש יהודי ויספר לו כי הוא נוסע לחפש את אבי אשר כלתה נפשו לראותו כי היה ברוסיא תלמידו נאמן שותה מימיו הנאמנים ומסתופף בצלו, ואחר שהי' מוכרח רבו לברוח מפני צוררי ישראל, הוא נוסע מעיר לעיר לחפש את רבו. ויספר לו כי רבו הוא גר במנוחה שאננה בעיר קטנה קירעם בכבוד רב.
ויהי ביום השני ומאת ה' היתה זאת כי איש היהודי הזה מעיר זבאריב נסע בבקר השכם לעיר קירעם ביום ההוא לסחור על היריד, וילך לבשר את הרב ר' מיכלי כי בוא יבוא אליו על שבת קודש אחד מחסידיו ואוהביו מרוסיא הנוסע זה זמנין ועדנין לחפש איה מקום תחנותו מרוב אהבתו. ויהי כשמוע זאת הר' מיכלי ויתעלף ויפול בלי אונים וכמעט שיצאה נפשו. ויהי רעש בין אנשי העיר ואחר ששב לאיתנו סיפר להם כל הענין כי אין זה אוהב רק אויב מבקש את נפשו. ומפני שאנשי העיר היו אוהבים מאוד את הרב ההוא ומכירים אותו לאיש צדיק על כן נועצו אנשי קירעם יחדיו, ויצוו אל הבלן המבעיר את המרחץ להבעיר אש גדול תוקד תחת הדוד אשר במרחץ אש מתלקחת בלהב סביבות היורה הגדולה עצום ורב, וישלחו מקצותם מחוץ לעיר בדרך ההולך העירה, וימתינו על האיש הליטאי והי' כבואו בקצה העיר וישאלו אותם איה בית דירתו של הרבי, ויענו לו לאמר בוא אתנו ונוליך אותך אל מקום דירתו של הרבי דפה. ויקחוהו ויוליכוהו אל המרחץ, וכאשר אך פתח את הפתח והנה כל הקהל כאחד אחזוהו בחזקה ותפשוהו וישליכוהו אל הדוד אשר על האש, ויכסוהו במכסה, וישרוף האיש ההוא כליל באש מוקדה. כן יאבדו כל אויביך ה':

cano האט געשריבן:די ערשטע העלפט מעשה האב איך שוין געהערט כמה וכמה פעמים, בשם מרן אדמו"ר מסאטמאר בעל ברך משה, ביז נאך וואס ר' יוסף האט ציגעזאגט אז ער האט נאך קיינמאל נישט געזען דעם ר' מיכאל'ע, אבער די פרט אז עס איז געווען איינער וואס איז איינגעשטאנען ביי ר' יוסל'ן האב איך אויך נישט געהאט געהערט, און פון דארט אין ווייטער האב איך נאכנישט געהערט עס איז מיר געווען היפש אינטערעסאנט.

נאר אויב איז מעגליך אפשר לייגסטו ארויף א פאטאו קאפי דערפין עס איז א מוראדיגע מעשה נאכדערצו אז די האסט עס בכתב יד פינעם קערעצקיע רב איז עס נאך מער א חשובות.

ווייסט אפשר פרטים צו מען האלט עס ביים מדפיס זיין ?

ביקסאד האט געשריבן:אז איינער האלט אז חלומות און חזיונות איז נישט ראוי צו דרוקן,
דאן שטעקט דער פראבלעים מיט דעם אייניקל.

ביקסאד האט געשריבן:דאס האט באדארפן צו זיין נאך א באנד, בנוסף צו דעם פריערדיגן ?

בני יששכר האט געשריבן:פארוואס רופט ער זיך נישט אויערבאך ?

בני יששכר האט געשריבן:איך האב היינט איבער געהערט פון א נסיעה פין ר' יוסף
חיים אז ער האט זיך געטוישט די נאמען אויף טווערסקי
וועגן מען האט אים ארויס געשלעפט פון תפיסה