קברי צדיקים ואנשי שם במדינת מעהרען (טשעכיי)
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
ספר 'תקנת מדינת מעהרין'
http://www.hebrewbooks.org/7552
דאס קען פילייכט ארויסהעלפן מיט אידענטיפיקאציעס פון תורה'דיגע און אנדערע פערזענליכקייטן אין מעהרין די ערשטע יארען פונעם אידישען קהילה'זאציע.
http://www.hebrewbooks.org/7552
דאס קען פילייכט ארויסהעלפן מיט אידענטיפיקאציעס פון תורה'דיגע און אנדערע פערזענליכקייטן אין מעהרין די ערשטע יארען פונעם אידישען קהילה'זאציע.
בןהרחמן האט געשריבן:אין די שטאט ניקלשבורג והמדינה האבן משמש געווען ברבנות פון די גרעסטע גדולי הדור, ולאחר פטירתם זענען די רבני העיר געקומען לקבורה אינעם חלקת הרבנים וואס איז גערופן געווארן "רבנים פלאץ" דאס איז אויף א בערגל אין צענטער פונעם בית החיים, וועלן מיר דא ברענגען עטליכע בילדער פון די רבני ניקלשבורג והמדינה, גענומען פונעם זייטל שהמציא לנו ידידינו החשוב הנ"ל.
איך וועל פרובירן צו לייגן לפי סדר השנים
איך בין פערצופאל געקומען אקעגן א ספר 'יד אבי שלום' להגאון ר' יוסף שלום אב"ד פיזענץ (ביזענץ) במדינת מעהרין ב"ר דוד ז"ל-הי"ד שנעקד"ה (?) דער ספר איז געדרוקט געווארן דורך זיין זון ר' מאיר מניקלשבורג בשנת ת"פ מיט די הסכמה פונעם בי"ד הגדול אין ניקלשבורג.
דער רב אין ניקלשבורג און מדינת מעהרין איז יענע יאר (תע"ו שנת ההסכמה) געווען הגאון ר' גבריאל עשקעלעש ב"ר יהודה לייב מקראקא, ר' גבריאל איז געווען באקאנט ביי די מלחמה לה' אקעגן נחמי' חיון שר"י מתלמידיו של שבתי צבי ימ"ש.
אויף די הסכמה ה"ל שרייבט ר' גבריאל צו אפאר שורות אונטער די חברי הבי"ד;
ר' מנחם מענדל ב"ר דוד
ר' פרץ ב"ר חנניא המכונה ליפמאן
ר' מרדכי ב"ר י"ט [יום טוב?] בנעט
ר' ישעי' ארי' לייב ב"ר יצחק זעקיל אוישפיץ
ר' יששכר בער ב"ר פרץ
אולי קען מען אפירזוכען מער פרטים איבער די דיינים פון ניקלשבורג און אפשר אויך איבער דעם מחבר ר' יוסף שלום אב"ד פיזענץ
מציבת הנדיב והגביר ר' משה ב"ר יוסף אויסטרליץ בעיר ניקלשבורג
(ראה מה שנכתב עליו פה:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=5
על אדיבות לבו ונדיבתו)
(ראה מה שנכתב עליו פה:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=5
על אדיבות לבו ונדיבתו)
- farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 35246
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
טעפליץ, טשעכיי
מיללער האט געשריבן:אינעם טופס פונעם ספר 'ששה זרעוני גינה' להגאון ר' זלמן עמריך דיין ומו"ת בפראג בימי הגאון בעל נו"ב, וועלכע געפינט זיך אויף היברו-בוקס איז דדא צוויי חתימות אויפ'ן שער בלאט, איך לייען עס:נפתלי הירץ עמרם ממשפחת היילפרין
גומפריך הלוי מברעסלא
אפשר ווייסט מען ווער די צוויי זענען געווען?
http://www.hebrewbooks.org/24346
מיללער האט געשריבן:רבבה האט געשריבן:לדעתי החתימה היא נפתלי הירץ עמדין ממשפחת היילפריןשפירא האט געשריבן:דער מחבר, זע איך, האט געהייסן שלמה זלמן עמריך בן גימפל.
איז אפשר זענען די צוויי חתימות מבני משפחתו. דאס הייסט 'נפתלי הירץ עמריך' ממשפחת היילפרין די ערשטע חתימה, און די צווייטע גימפערץ הלוי מברעסלא. (גימפרעץ, איז גימפל אין דויטש'ן נאמען).
אולי בלויז נאך אן השערה
כבוד הרבב"ה צודק!
מדובר בהג"ר נפתלי הירץ עמדין ממשפחת היילפרין* אב"ד טיפליץ, נפטר י"ד סיון תק"ס, היה מגדולי וגאוני דורו תשובות אליו בנו"ב (מבן המחבר), תשובה מאהבה ועוד. הגה"ק מרן בעל חתם סופר הספידו ביום ז' אב שנת תק"ס והיא לו נדפסה בספר דרשות חת"ס חלק' ב' דף ש"ח (כנראה שר' יוסף נפתלי לא ידע פרטים על הגאון הזה ולא העיר מתחת לקו כדרכו, חבל):
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=202
*הפרט שהיה ממשפחת היילפרין מביא וואכנשטיין בספרו 'מפתח ההספדים' (חלק ב' עמוד 14) שכן הוא בנוסח מצבתו שנדפס באחד ממכ"ע בגרמנית בשם 'אלעגמיינע צייטונג ד. אידנטום' בשנת 1887-תרמ"ז
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 4&pgnum=14
שוב מצאתי ע"י גוגל-בוקס שמלפנים היה אב"ד דק"ק איידליץ, ושחיבר ספר קדש נפתלי - נחלת נפתלי וחידושי שלא נדפסו והכתבי-יד (היו?) מונחים בספריית ה'יידישע-טעאלאגישע סעמינאר' בברעסלאו, וחותם שמו 'נפתלי הירץ עמדין ממשפחת היילפרין' ממש כמו החתימה הנ"ל ושמחתי עליו כמוצא שלל רב.
הלינק לקטלוג כתבי-יד ובתוכם ספרים הנ"ל
בנו ר' יעקב ישראל מדרזניץ הסכים על הספר 'ברכת משה' (קערנער).
העיר טיפליץ הוא טעפליץ כהיום בטשעכיי:
http://www.shtetlinks.jewishgen.org/Teplice/
אביסל היסטאריע פון די שטאט:
http://www.teplice.cz/en/town/history/t ... synagogue/
דער ר' נפתלי איז לכאורה געוועזן דארט רב פאר א 17 יאר, ווייל דער פריערדיגער רב ר' יצחק אייזיק קאליש זצ"ל נסתלק בז' אדר ראשון תקמ"ג.
בסוף שנות התק"פ ירדה העיר קדורנית ככל העיירות בסביבה, עד אחר מלחמת העולם הראשונה כשנתקבצו שם יהודים מארצות שונות והקימו קהלה חרדית.
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
יגעתי מצאתי, האבנדיג די דערמאנטע מראה-מקום און וואוסענדיג אז אנליין איז דא אסאך דייטש-אידישע צייטונגען צו טרעפן אויף דעם וועב-סייט, האב איך זיך נישט געפוילט און געטראפן די גאנצע נוסח המציבה פונעם דערמאנטן גאון וגדול ר' נפתלי הירץ עמדין ממשפחת היילפרין, און אזוי אויך זיין פארגייער אין שטאט טיפליץ וואס ידידי הרב מפארשלאפן דערמאנט, הג"ר אברהם יצחק אייזיק קאליש-ליבנא זצ"ל אב"ד טיפליץ.
איז טעפליץ אמאל געווען דייטשלאנד???
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
- farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 35246
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
שוב מצאתי ע"י גוגל-בוקס שמלפנים היה אב"ד דק"ק איידליץ, ושחיבר ספר קדש נפתלי - נחלת נפתלי וחידושי שלא נדפסו והכתבי-יד (היו?) מונחים בספריית ה'יידישע-טעאלאגישע סעמינאר' בברעסלאו, וחותם שמו 'נפתלי הירץ עמדין ממשפחת היילפרין' ממש כמו החתימה הנ"ל ושמחתי עליו כמוצא שלל רב.
גאר אינטערסאנט איז אנצומערקן אז זיין ממלא מקום הג"ר ישעי' סג"ל דער רב אין טיפליץ נאך אים, איז אויך געווען בעפאר רב אין איידליץ, ווי ער שרייבט זיך אונטער אויף א הסכמה על ספר קול קול יעקב (פראג תקס"ב)
גאר אינטערסאנט איז אנצומערקן אז זיין ממלא מקום הג"ר ישעי' סג"ל דער רב אין טיפליץ נאך אים, איז אויך געווען בעפאר רב אין איידליץ, ווי ער שרייבט זיך אונטער אויף א הסכמה על ספר קול קול יעקב (פראג תקס"ב)
- שנאפס
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 17010
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג סעפטעמבער 12, 2011 9:59 pm
- לאקאציע: אויף די קרעטשמע פאליצעס
אוודאי, איך האב באקומען בילדער פון דארט, און ווען מען וועט האבן צייט וועט מען איבערגיין און מזכה זיין דעם טולם
kraitchmah עט גימעיל
באקומט סטאקס בחנם
באקומט סטאקס בחנם
Holesov די בית החיים שטייט נאך עס איז נאך אין א גיטע צושטאנד
http://maps.google.com/maps?hl=en&rlz=& ... CAwQ_AUoAg
http://www.360globe.net/czech-republic/ ... gogue.html
http://maps.google.com/maps?hl=en&rlz=& ... CAwQ_AUoAg
http://www.360globe.net/czech-republic/ ... gogue.html
- farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 35246
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
dovidal האט געשריבן:איז טעפליץ אמאל געווען דייטשלאנד???
זע תגובתי במקום אחר:
farshlufen האט געשריבן:דברי ת"ח צריכין תלמוד ולכן יגעתי ומצאתי, אין סלאוואקיי נעבן פישטיאן איז פארהאן א שטאט טרענסיענק טעפליץ Trenčianske Teplice, ולכן ווען מ'רעדט אז ר' יוסף משה אונגאר אב"ד פישטיאן איז געוועזן רב אויף די דערנעבנדיגע טעפליץ בודאי הכוונה לזה, כי האחר רחוק בערך ה' מאות פרסה ד"ה 500 קילאמעטער נעבן דייטשלאנד.
נאט אייך אלע דריי שטעט, וועט איר זען אז איך האב רעכט.
טרענסיעק טעפליץ סלאוואקיי
http://g.co/maps/euqyd
פישטיאן סלאוואקיי
http://g.co/maps/es5cj
טעפליץ טשעכיי
http://g.co/maps/uczas
היצטערט זעהטס דעם מרחק ביניהם:
http://g.co/maps/ndzyr
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
thanks alot
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
- שנאפס
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 17010
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג סעפטעמבער 12, 2011 9:59 pm
- לאקאציע: אויף די קרעטשמע פאליצעס
די נייע מצבה פון הגאון בעל מחבר ספר שפתי כהן על שלחן ערוך יורה דעה וחושן משפט
kraitchmah עט גימעיל
באקומט סטאקס בחנם
באקומט סטאקס בחנם
- שנאפס
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 17010
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג סעפטעמבער 12, 2011 9:59 pm
- לאקאציע: אויף די קרעטשמע פאליצעס
פון וויקיפעדיא
הש"ך נולד בעיירה אמסטיביו בפולין, שם שימש אביו, רבי מאיר הכהן, ברבנות. למד בקז'ימייז' בישיבה של ר' יהושע חריף בעל "מגיני שלמה". כן למד בישיבה של ר' נתן נטע שפירא בעל "מגלה עמוקות". רוב ימיו חי בליטא. אביו רבי מאיר היה תלמיד חכם ידוע, ורבי שבתי למד תורה אצלו ואצל גדולי תורה נוספים (כדוגמת רבי העשיל), וכבר בילדותו נודע כעילוי מופלג, נישא לינטה-לאה, בתו של שמעון וולף, אחד מעשירי וילנה שהיה נכדו של הרמ"א, וישב בווילנא כשהוא סמוך על שולחן חותנו.
כבר בצעירותו נחשב לאחד מגדולי הפוסקים, ולמרות גילו הצעיר מונה לחבר ביה"ד של וילנא (אצל ר' משה לימא בעל החלקת מחוקק). בתקופת הגזירות שהחלה בעת המלחמה בין פולין לרוסיה, בעת כיבוש ווילנא בידי הרוסים בשנת 1655 גלה מווילנא ונדד ממקום למקום, עד שהגיע לעיר העלישוי שבטשעכיי, שם נתקבל לרב, אך נפטר לאחר זמן קצר.
עס שטייט אויך אז דער ש"ך האט ארויסגעגעבן זיין ספר אלט זייענדיג 24 יאר!
kraitchmah עט גימעיל
באקומט סטאקס בחנם
באקומט סטאקס בחנם
- שנאפס
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 17010
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג סעפטעמבער 12, 2011 9:59 pm
- לאקאציע: אויף די קרעטשמע פאליצעס
זעט אויס דארט פלעגט מען זאגן א קורצן לשם יחוד פארן אנטאן תפילין
kraitchmah עט גימעיל
באקומט סטאקס בחנם
באקומט סטאקס בחנם