חברי 'וועד הרבנים' בווארשא, פוילן, ופעולותיה

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 24241
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג מארטש 24, 2015 4:34 pm

מיללער האט געשריבן:ר' שמואל זאנוויל ובנו ר' מרדכי קלעפפיש ז"ל

ר' שמואל זאנוויל קלעפפיש נולד לאביו ר' יעקב זאב, למד אצל ר' משה יהודא לייב זילבערבערג אב"ד לאסק, קוטנא ובסו"י בירושלים בעמח"ס זית רענן ושא"ס, התפרסם כראב"ד ווארשא ומחשובי וזקני הרבנים דשם נפטר ט' חשון תרס"ב, ומנו"כ בווארשא.

בנו ר' מרדכי וחתניו ר' שלמה דוד כהנא (שעליו כבר כתבנו) ור' חיים לייב יודקובסקי, שימשו כולם כחברי וועד הרבנים דווארשא, חתן נוסף היה ר' חיים פיין אב"ד ראדזין
בילד
ר' מרדכי קלעפפיש נולד לאביו ר' שמואל זאנוויל, שימש בדיינות ווארשא כארבעים שנה שהתחילה עוד בחיי אביו ועד לפטירתו בח' כסלו תר"ץ, היה נחשב מזקני הרבנים דשם וכבוד גדול עשו לו במותו, מנו"כ בווארשא.

בנו ר' יצחק קלעפפיש היה אב"ד לוביטש ונפטר בחיי אביו בשנת תרפ"ג, לר' יצחק היה בן ר' משה יוסף קלעפפיש ששימש כרב ור"מ בבראנקס ניו יארק.

חתנו של ר' מרכי קלעפפיש היה ר' אשר זעליג סאגאלאוויטש ב"ר יחיאל משא אב"ד מלאווא בעמח"ס קטרת סמים



מודעה על היאצ"ט הראשון מפטירת הרבנית אשת רבי מרדכי קלעפפיש מווארשא:
בילד

מודעה מפטירת רבי מרדכי קלעפפיש:
בילד

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 24241
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך מארטש 25, 2015 12:03 pm

מיללער האט געשריבן:ר' חיים פויזנער ז"ל

נולד בשנת תר"ל לאביו ר' שמואל דוב, בשנת תרנ"ו נתקבל לאב"ד בניעשטאט-ניעשנאווא ובשנת תרס"ג עבר לווארשא וכיהן שם כמו"ץ וחבר וועד הרבנים עד פטירתו בשנת תרצ"ט, כמו"כ שימש כרב-בצאי ראשי בפוילן, מנו"כ בביה"ח בווארשא.


היינט - 08 אפריל 1939
צוגעלייגטע
GetImage.png

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 24241
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך מארטש 25, 2015 12:07 pm

מיללער האט געשריבן:איך ברענג איבער די ליסטע פון די רבנים

ר' יעקב רובינשטיין
ר' דוד כהנא-שפירא
ר' יעקב זאמטשיק
ר' שלמה מארקער

היינט - 30 אוקטובר 1938

בילד

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 24241
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך מארטש 25, 2015 12:35 pm

מיללער האט געשריבן:צודק, הרב זיבענבערג מוזכר כהראשון בהרשימה שלקטתי ממוצ"י וחברי וועד הרבנים בווארשא ובשעתו לא הפניתי לברר פרטים אודותיו, אולם לכל זמן ועת לכל חפץ הנה מה שלקטתי כעת אודות הרה"ג ר' אברהם זיבענבערג מו"ץ בווארשא ז"ל.

ר' אברהם זיבענבערג

נולד לאביו ר' יצחק ב"ר דוד זיבענבערג (נפטר בווארשא ט' ניסן תרנ"ט, בנו ר' אברהם נקבר על ידו והקימו מציבה משותפת עבור האב ובנו, ראה בהתמונה המצורפת). כשהגיע לפרקו נשא את הרבנית יוטא ב"ר אברהם יוסף הלוי ערדבוים (ב"ר שלמה הלוי נפטר בנשת תרל"ג ומנו"כ בווארשא)
נבחר כמו"ץ וחבר וועד הרבנים בווארשא, נפטר י"א אייר תרפ"ז בן 78 היה בפטירתו ומנו"כ בווארשא אשתו נפטרה בשנת תרע"ז ומנו"כ בווארשא
בניו;
ר' יצחק, נקרא ע"ש אבי אביו ונפטר בצעירותו בחיי אביו ואמו ט"ו אלול תר"ע (תמונת מציבתו מצורפת)
ר' יוסף נפטר בשנת תרצ"ג
בילד
http://archive.jta.org/article/1927/05/ ... -age-of-78

בילד

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 24241
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך מארטש 25, 2015 1:46 pm

מיללער האט געשריבן:ר' יהודא הלוי סג"ל ז"ל

נולד לאביו ר' יהושע הלוי מווארשא (נפטר בשנת תרמ"ה) נין ונכד להמהרש"א, שימש כראב"ד בווארשא עד פטירתו בשנת תרפ"ג.

חתנו: ר' יהודא לייב הוטנער דומ"ץ בווארשא (כמו"ש במציבתו) ב"ר יוסף זונדל אב"ד איישישוק בעמח"ס בכורי יוסף וחבל יוסף, נפטר בווארשא בשנת תרפ"ז ושם מנו"כ
בילד
מצבתו בביה"ח בווארשא,


בילד
בילד

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 24241
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך מארטש 25, 2015 1:54 pm

מיללער האט געשריבן:ר' יהושע מימון ז"ל

נולד לאביו ר' יוסף ב"ר יששכר אב"ד פראגא ב"ר אהרן אב"ד זאקארטשין ולמעב"ק, נסמך להוראה ע"י ר' יהושע מקוטנא, בשנת תר"ן נתקבל לרב ומו"ץ פראגא סמוך לווארשא, וכיהן כחבר וועד הרבנים בווארש.

בניו;
ר' אברהם
ר' יצחק
חתניו;
ר' יחזקאל צבי (?)
ר' יעקב יוסף (?) נכד הרבני ר' אלימלך מליזנעסק והמגיד מקאזניץ והחוזה מלובלין זצ"ל.

נפטר בשנת תרפ"א.

אחר פטירתו י"ל ירחון בשם 'יגדיל תורה' (בגימ' זכר יהושע) לעילוי נשמתו ולזכרו, גליון בודד נמצא באתר היברו בוקס
בילד
מציבתו בווארשא

בילד

שיף
שר חמישים
תגובות: 98
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך נובעמבער 20, 2013 4:27 pm

תגובהדורך שיף » זונטאג מאי 17, 2015 5:25 am

מיללער האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:
חתנו של ר' מרכי קלעפפיש היה ר' אשר זעליג סאגאלאוויטש ב"ר יחיאל משה אב"ד מלאווא בעמח"ס קטרת סמים


[/img][/quote
יש עליו פרטים נוספים??
עיין כאן http://forum.otzar.org/forums/viewtopic ... 7%99%D7%A5

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 24241
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך יולי 22, 2015 12:23 pm

הנאמן בפקדונו האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:ר' יעקב מאיר בידערמאן ז"ל

נולד בשנת תר"ל לאביו ר' נתן שלמה בצלאל אב"ד לוביטש ב"ר יעקב דוד אב"ד ווישיגראד , נשא את בת השפת אמת מגור זצ"ל, נפטר י"ב סיון בשנת תש"א ומנו"כ בווארשא.

בניו:
ר' יצחק דוד,
ר' אברהם מרדכי
ר' יהודאה ארי' לייב
חתניו;
מבין חתניו היה האמרי אמת מגור ז"ל וכן בנו הבית ישראל מגור ז"ל


עהר איז גיבארען גיווארען די צוויטע טאג ראש השנה. זו' מרת אסתר, נעקד"ה אדר"ה תש"ג.

א. בנו ר' יצחק דוד בידרמן
ב. בתו הרבנית פייגא מינטשע [בזיוו"ר אשת ר' שלמה טעמקין], בזיוו"ש אשת כ"ק מרן אדמו"ר ר' אברהם מרדכי אלטר [בנם היה מרן הפני מנחם זי"ע].
ג. בנו ר' אברהם מרדכי בידרמן
ד. בתו מינדל לוין אשת ר' פינחס יעקב בן הגה"צ ר' חנוך צבי חתן השפ"א [בזיו"ר], אחר המלחמה התחתן עם בת אחי אביו החסיד המפורסם ר' בונים לוין.
ה. בתו ברכה הדסה רוטנברג אשת ר' חנוך אהרן יהודה
ו. ר' יהודה אריה לייב בידרמן
ז. מרת חיה שרה אלתר אשת כ"ק מרן אדמו"ר ר' ישראל אלטר, ונעקד"ה במלחמה.
ח. דבורה מאטיל ורשביאק אשת ר' פנחס אליהו

מיללער האט געשריבן:בשנת תשט"ז נדפסו חידושיו ע"י נכדו בעל הפני מנחם מגור ז"ל בשם מאור יעקב



יאהרן שפעטער, ר' דניאל אלטר די זוהן פין פני מנחם האט מלקט גיוען נאך חידושים זיינע, אין פין די הגהות וואס עהר האט געשריבען אויפן זיירע ספרים, אין עהר האט דאס געדריקט אין ספר 'ליקוטי מאור יעקב'.

איך זעה דא:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=25

אז רבי יעקב מאיר בידערמאן זצ"ל האט געהאט נאך אן איידעם, הרב ר' אברהם דוד געלבפיש משעדליץ, וואס האט איבערגעלעבט די קריג. וואו האט ער שפעטער געוואונט?

תולעת-ספרים
שר חמישים
תגובות: 86
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 26, 2015 9:52 am

רבי יעקב מאיר בידערמאן

תגובהדורך תולעת-ספרים » מיטוואך יולי 22, 2015 2:26 pm

אז רבי יעקב מאיר בידערמאן זצ"ל האט געהאט נאך אן איידעם, הרב ר' אברהם דוד געלבפיש משעדליץ, וואס האט איבערגעלעבט די קריג. וואו האט ער שפעטער געוואונט?


דאס איז זיכער א טעות, כ'ווייס נאר נישט פון ווי קומט דער טעות! אבער נאכ'ן קריג איז די (צווייטער) רעבצין פון גערער רבי דער "אמרי אמת" גיווען די איינציגע איבערגעבליבענע פון די גאנצע משפחה פון רבי יעקב מאיר בידערמאן הי"ד

תולעת-ספרים
שר חמישים
תגובות: 86
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 26, 2015 9:52 am

רבי יעקב מאיר בידערמאן - המשך

תגובהדורך תולעת-ספרים » מיטוואך יולי 22, 2015 3:10 pm

דאס איז זיכער אז ס'איז באמת גיווען א מענטש וואס האט גיהייסען רבי אברהם דוד געלבפיש און איז געווען א משגיח אין יח"ל, און האט גילעבט נאך די קריג, אבער מאידך גיסא דאס איז זיכער אז ער איז נישט גיווען א איידעם ביי רבי יעקב מאיר בידערמאן הי"ד. עס איז ארויס לעצטענס א ספר מיט בריווערן, חידושים, תולדות אין יחוס וכו' פון רבי יעקב מאיר בידערמאן מיט דעם נאמען "שם ושארית" (געדריקט אין אשדוד סיון תשע"ד), און דארט ווערט גיברענגט אללע צאצאים פון הגרי"מ זצ"ל, און אזא נאמען ווערט בככל נישט דערמאנט. בלייבט נאר די שאלה, וויאזוי האט זיך געמאכט דער מאדנע טעות?

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 24241
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך אוגוסט 12, 2015 2:18 pm

מיללער האט געשריבן:ר' חיים פויזנער ז"ל

נולד בשנת תר"ל לאביו ר' שמואל דוב, בשנת תרנ"ו נתקבל לאב"ד בניעשטאט-ניעשנאווא ובשנת תרס"ג עבר לווארשא וכיהן שם כמו"ץ וחבר וועד הרבנים עד פטירתו בשנת תרצ"ט, כמו"כ שימש כרב-בצאי ראשי בפוילן, מנו"כ בביה"ח בווארשא.


די גראנדיעזע לויה פון רבי חיים פאזנער זצ"ל
צוגעלייגטע
NLI-Article.pdf
(121.5 KiB) דאונלאודעד 138 מאל

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 24241
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג אוגוסט 13, 2015 2:50 pm

באתר של אוניבירסיטת טורונטו מונחת קובץ נדיר, שמכיל דפי תודה שנכתבו ע"י רבני ומנהיגי קהלות בישראל לכבודו של סיר משה מאנטיפיורא בשנים תרמ"ד-תרמ"ה.

בין הדפים נמצא גם דף מעיר ווארשא בתאריך ח' חשון תרמ"ה שבראשה חתומים ראשי העדה חברי הביד"ץ - ועד הרבנים
http://resource.library.utoronto.ca/man ... 008&size=1

חתימת הדיינים המזויהים - חלקם עם חותמם מימין הדף:
1. שמואל זאנוויל קלעפפיש ממלא מקום הרב פק"ק ווארשא
2. ישכר בהרב מו"ה אהרן זצ"ל מו"ץ דפה פראגא טענענבוים
3. יוחנן במוהרר"א מו"ץ דפה
4. יהודא הלוי .... זצ"ל סג"ל דומ"ץ דפה
5. ישכר מרדכי בה"ר מו"ה זאב יוסף טונקעללאנג מ"ץ פהק"ק וורשוי
6. אריה דוב ראזען
7. אברהם יהודא סג"ל לעוויט חופ"ק בעיר קאמינקא (?)
8. העשיל יהושע ... רב בק"ק מאזיר
9. ליפמאן יוחנן באזיין דומ"ץ
10. יצחק בהרב משה אהרן זצ"ל גרינצייג דומ"ץ דפ"ק
11. טובי' במהר"י הכהן ראטלעוויא דומ"ץ דפה
12. פתחי' במהרר"י האענבלאס דומ"ץ דפה ווארשא
13. יהושע יהודא הכהן במוהר"מ זצ"ל דומ"ץ
14. .....
צוגעלייגטע
F4675_0008-1-0.jpg

אוועטאר
בן בוזי
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4429
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

תגובהדורך בן בוזי » זונטאג אוגוסט 30, 2015 1:36 pm

בן בוזי האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:ר' מנחם שכנא ריטשעוואל ז"ל

נולד לאביו ר' שמחה דן (ב"ר ישראל עקיבא מווארשא, נפטר בשנת תר"ס ומנו"כ בביה"ח דשם) ולאמו מרת פריידא רחל (ב"ר שלום, נפטרה בשנת תרע"א ומנו"כ בביה"ח בווארשא).

יצק מים ע"י ר' זאב מענדלסאהן ראש ישיבה בווארשא, ר' יעקב געזונדהייט מרבני ווארשא והגרי"ד סאלאווייציק הבית הלוי מבריסק זצ"ל,כשהגיע לפרקו נשא את מרת רבקה בת ר' פרץ מנשה (נפטרה בשנת תרצ"ו, ומנו"כ בביה"ח בווארשא)

חיבר ספר שם טוב (פיעטורקוב תר"ץ), נפטר ב'שם טוב' בשנת תרצ"א ומנו"כ בביה"ח בווארשא.

א בילד פון ר' מנחם שכנא, און דאס בילד (אומקלאר) פון די מציבה.


[היינט - Haynt] 09 נובמבר 1931


אויפן הויפט ליניע פון די טעגליכע 'דער היינט' נובמבר 9 1931
צוגעלייגטע
[היינט - Haynt] 10 נובמבר 1931.png
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: benbeezee@gmail.com

אוועטאר
יציב פתגם
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4873
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תגובהדורך יציב פתגם » מוצ"ש דעצמבער 19, 2015 6:49 pm

מיללער האט געשריבן:ר' ‫מאיר הכהן ווארשאוויאק ז"ל

נולד בתרל"ב לאביו ר' יעקב אליעזר ב"ר יואל הכהן (נפטר בשנת תרע"ו ומנו"כ בווארשא) למד בישיבות שונות בפולין. בתרנ"א,1891, נתמנה כרב בלוטומירסק שבאזור לאדזש, שם היה כעשרים וחמש שנים והקים ישיבה.

בימי מלחמת העולם הראשונה, כשהעיר חרבה, עבר לפרוור מוקוטוב שבמשך הזמן סופח לוורשה, והיה בוועד הרבנים של העיר. שימש כסגן נשיא באגודת הרבנים בפולין, וערך את הביטאון שלה בשם עיתונאי. כמו"כ היה חבר במועצת גדולי התורה בפולין חיבר ספר אמרי כהן עה"ת.

בזמן מלחמת העולם השניה היה ברבנות של גטו ורשה שם נפטר בתמוז תש"א ומנו"כ בביה"ח בווארשא.

m_yr_wrsby_q_mtwk_dp_d__large.jpg

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 24241
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג ינואר 12, 2016 4:14 pm

מיללער האט געשריבן:ר' יצחק מאיר קאנאל ז"ל

נולד לאביו ר' משה אהרן (מנו"כ בווארשא), שימש כרב בעיר בלאשקי, ולאחריו כרב בגליל ווארשא וחבר וועד הרבנים דשם, גם שימש כסגן יו"ר של אגה"ר בפוילן. מבניו; ר' יהושע קאנאל חתן ר' פנחס פינקעלשטיין אב"ד פאלעניץ.

בזוו"ש נשא את הרבנית פיגלא בתו של ר' ארי' לייבוש רוקח ממאגרוב במהר"י מבעלזא זצ"ל (שהיתה נשואה מקודם לר' שלמה ב"ר דוד מסקווירא ז"ל).


מצבת זיווגו הראשון ואמו של הרי"מ קאנאל בווארשא (מעניין ששמו היה כשם חותנו):
http://cemetery.jewish.org.pl/id_108541/info/
צוגעלייגטע
Kanal.jpg

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 24241
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך ינואר 13, 2016 3:17 pm

מינצקער האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:ר' טובי' הכהן ראטלעווי ז"ל

הרבה לא זכיתי למצוא על גאון הזה ממוצ"י ווארשא עוד משנות התר"מ עד לערך שנות תר"ע, אשתו הראשונה מרת רבקה ב"ר חיים (?) ובזוו"ש נשא את מרת קראסא ב"ר זאב דוד הלוי גראהמאן מווארשא (בעלה הראשון היה ר' משה ווילדמאן). לר' טובי' היה בת בשם פריידא שנפטרה בשנת תש"א בעלה היה ר' יצחק פרץ מונק.

ע"כ ממה שאספתי כעת עליו, אחר שמצאתי חותמו על הספר 'אהל מועד' שנמצא בהיברו-בוקס:
http://www.hebrewbooks.org/19222


בשערי תורה (ווארשא) ח"ג עמ' 4 כתוב שהשאיר אחריו בכתובים חיבור על חכמת אדם
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =4&hilite=


פון די JRI ארכיוון און מעטריקאלן קומט מיר אויס אז רבי טובי' הכהן ראהטלעווי איז געבוירן בשנת תר"ז (Sep-26-1847) צו זיינע עלטערן ר' יוסף (Josek) און פריידא זעל (Frajda ZELL). שפעטער בשנת תרס"ז (26-Feb-1907) טרעפן מיר א חתונה רעקארד פון א קינד פון רבי טובי', דארט זעהט מען אז די ווייב פון רבי טובי' האט געהייסן רבקה ראזענצווייג (ROZENJWAJG), דער זון האט געהייסן יוסף, ער האט חתונה געהאט מיט ליבא ב"ר יעקב פעפערפיש (FEFERFISZ).

מינצקער
שר מאה
תגובות: 175
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 06, 2011 3:47 pm

תגובהדורך מינצקער » מיטוואך ינואר 13, 2016 9:06 pm

ראה בספר החדש שופרא דיעקב שיצא לאור לאחרונה שכתב שם שהג"ר רבי טוביה היה תלמיד מובהק להכהן מלובלין ומגדולי חסידי האדמו"ר הזקן מנאוומינסק.
והביא שם תמונה ממצבתו שהיה דומ"ץ בווארשא שלשים ושש שנים והשאיר שמונה בנים ונפטר ביום ג' יג כסלו תרס"ח

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 24241
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך ינואר 13, 2016 9:54 pm

מינצקער האט געשריבן:ראה בספר החדש שופרא דיעקב שיצא לאור לאחרונה שכתב שם שהג"ר רבי טוביה היה תלמיד מובהק להכהן מלובלין ומגדולי חסידי האדמו"ר הזקן מנאוומינסק.
והביא שם תמונה ממצבתו שהיה דומ"ץ בווארשא שלשים ושש שנים והשאיר שמונה בנים ונפטר ביום ג' יג כסלו תרס"ח

באתר ביה"ח בווארשא לא מצאתי תמונת מציבה, אפשר לסרוק ולהעתיק מהספר הנ"ל? ייש"כ על המראה מקום והפרטים

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 24241
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג ינואר 14, 2016 2:08 pm

מיללער האט געשריבן:
מינצקער האט געשריבן:ראה בספר החדש שופרא דיעקב שיצא לאור לאחרונה שכתב שם שהג"ר רבי טוביה היה תלמיד מובהק להכהן מלובלין ומגדולי חסידי האדמו"ר הזקן מנאוומינסק.
והביא שם תמונה ממצבתו שהיה דומ"ץ בווארשא שלשים ושש שנים והשאיר שמונה בנים ונפטר ביום ג' יג כסלו תרס"ח

באתר ביה"ח בווארשא לא מצאתי תמונת מציבה, אפשר לסרוק ולהעתיק מהספר הנ"ל? ייש"כ על המראה מקום והפרטים


א גוטער איד האט געטאן די טובה - והכל על מקומו יבוא - תשח"ח להמשלח
צוגעלייגטע
IMG_1863.JPG

אוועטאר
נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4047
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » דאנארשטאג ינואר 14, 2016 3:48 pm

איז אויך געווען איינער ר' שמואל דוד כהנא אין די בית דין פון ווארשא? (נישט ר' שלמה דוד)

איז די "וועד הרבנים" די זעלבע זאך ווי דער "בית דין" פון ווארשא?

למאי נפק"מ וועל איך שפעטער שרייבן.
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 24241
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג ינואר 14, 2016 4:15 pm

נא_שכל האט געשריבן:איז אויך געווען איינער ר' שמואל דוד כהנא אין די בית דין פון ווארשא? (נישט ר' שלמה דוד)

איז די "וועד הרבנים" די זעלבע זאך ווי דער "בית דין" פון ווארשא?

למאי נפק"מ וועל איך שפעטער שרייבן.

שוין געזען מאנכע פארמישן און שרייבן "שמואל דוד" במקום "שלמה דוד", דאכציך אז עס איז נישט געווען א רב אין ווארשא מיט דעם נאמען. וועד-הרבנים ווערט אויך גערופען "ראבינאט", איך געדענק נישט אז עס זאל זיין אן אפיציעלע "בית דין ד'ווארשא" אבער לא ראינו אינו ראיה

אוועטאר
נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4047
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » דאנארשטאג ינואר 14, 2016 5:35 pm

אזוי ווי איך האב שוין געשריבן אין די אשכול איבער'ן ספר ניקור המבואר איבער די קבלה וואס הרב קושיצקי האט לגבי "ניקור" פון ר' מרדכי שווארץ און ער האט דאס מקבל געווען פון ר' קלונימס קלמן גנאטט, און ר' קלמן האט א בריוו אז ער האט קבלה דערויף פון רבי חיים עוזר און פון די חברי בית דין דווארשא ר' שמואל דוד כהנא און נאך אז ער קען ניקור אזוי ווי די תקנות פון בי"ד דווארשא.
הרב קושיצקי דער מו"ל פון דעם ספר וואונדערט זיך שוין איבער דער נאמען "שמואל דוד" און ער זאגט אז ס'לכאורה "שלמה דוד", און בלייבט בצ"ע (זע קומענדע תגובה), למעשה האביך בודק געווען ר' שלמה דוד'ס חתימה (פון א בריוו וואס מיללער האט אויבן געברענגט) און ס'איז בכלל נישט דומה.

ממילא איז מיר אינטערסאנט ווער די חותמים אין דער התרת הוראה זענען ?

יורה-יורה-מרבני-ווארשא.jpg
החותמים: מנחם זעמבא, שמואל דוד כהנא, שלמה צבי?


שלמה דוד כהנא.jpg
כתב ר' שלמה דוד כהנא


דא לייג איך א בריוו פון רבי מנחם זעמבא, און די חתימה איז אויך נישט דומה צו די חתימה פונעם היתר הוראה.

מכתב-רבי-מנחם-זעמבא.jpg


למי פתרונים?
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

אוועטאר
נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4047
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תקנת בית דווארשא תרפ"ב בענין ניקור

תגובהדורך נא_שכל » דאנארשטאג ינואר 14, 2016 7:47 pm

דא האט איר בייגעלייגט די תקנות וואס הרב גנאט האט אפגעשריבן אז דער ווארשווער בית דין און די גאונים ר' מנחם זעמבא ר' שמואל דוד כהנא ר' לייב חריף און ר' שמואל פירער מקראסס ז"ל ועוד האבן מתקן געווען איבער דעם ענין פון ניקור.

בתוך הדברים שרייבט ער אז "בקונטינענט איירופא קבלו כל היהודים כל התקנות שתקנו גאוני הזמן הזה בשנת תרפ"ב - תרפ"ג וכו'"

האט שוין איינער געהערט פון די תקנות - און אז ס'איז אנגענומען געווארען אין גאנץ יוראפ?

תקנת-בית-דין-דווארשא-בענין-ניקור.jpg


תקנת-בית-דין-דווארשא-בענין-ניקור3-.jpg


תקנת-בית-דין-דווארשא-בענין-ניקור2.jpg
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

גלאזער
שר האלף
תגובות: 1114
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

תגובהדורך גלאזער » דאנארשטאג ינואר 14, 2016 7:53 pm

בחיפוש קטן אחר ר' שמואל דוד כהנא בווארשא עלה מיד הרבה תוצאות
הנה אחד
http://forum.otzar.org/forums/viewtopic ... cd2#p88090

הריי"צ מזכירו ביומנו
http://chabadlibrary.org/books/default. ... -91/3/2/10

אוועטאר
נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4047
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » דאנארשטאג ינואר 14, 2016 8:13 pm

גלאזער האט געשריבן:בחיפוש קטן אחר ר' שמואל דוד כהנא בווארשא עלה מיד הרבה תוצאות
הנה אחד
http://forum.otzar.org/forums/viewtopic ... cd2#p88090

הריי"צ מזכירו ביומנו
http://chabadlibrary.org/books/default. ... -91/3/2/10


הרב גלאזער די האסט געמאכט די זעלבע טעות ווי דער שרייבער דארט, אין יענער אשכול האט שוין "תוך כדי דיבור" געשריבן אז ס'איז א טעות און ס'איז שלמה דוד נישט שמואל דוד.

אין יומן פון מהריי"צ ביסטו גערעכט, אבער ס'נישט אזא שטארקע ראיה פון דארט.

אבער חוץ דעם האב איך עס נישט אין ערגעץ געטראפען. (און דא וויל מען בויען א גאנצע מסורה אויף דעם).
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').


צוריק צו “על הצדיקים ועל החסידים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: Bing [Bot] און 16 געסט