R’ Aharon Yaakov, the Rabbi’s son-in-law, came from a large, well-branched and prominent family in Warsaw (his father was a cousin of the Chief Rabbi of Warsaw, R’ Shmuel Zeinvill). He was born in Szczuczyn in the year 1880. He was raised in the home of his maternal grandfather, Rabbi Yehoshua Heschel Shapiro, the Rabbi of Szczuczyn. When he was seven years old, his father became a shokhet in Warsaw, and the family moved to Warsaw. Aharon Yaakov studied well at the yeshiva there, and had a special teacher who instructed him in Russian, Polish, Hebrew and Arithmetic.
מיללער האט געשריבן:איבער ר' אברהם צבי פערלמוטטער וויל איך דא נישט שרייבען, ווייל מיר האבן אן אשכול לכבודו, איך ברענג נאר דא א בילד ווי ר' אברהם צבי זיצט צווישען אנדערע חברי וועד הרבנים (אין צענטער מיט די לאנגע-צוטיילטע ווייסע בארד) ווייל אולי וועלן מיר צוביסלעך דערקענען נאך רבנים, איך קלער אז דער ערשטער לינקס איז ר' מנחם שכנא ריטשעוואל הנ"ל.
יעצט באמערק איך אז הרב וועקשטיין איז מפענח אינעם בילד נאך צוויי רבנים, וז"ל:
התמונה המצורפת כאן, היא של רבני ווארשא. כנראה באמצע או מיד אחרי מלחמת העולם הראשונה. אלו העומדים במרכז - בלבוש מודרני - ם כנראה רבני צבא גרמניה. הרב היושב באמצע עם הזקן הלבן הארוך - הוא הגאון רבי אברהם צבי פערלמוטער ראב"ד ווארשא. לשמאלו - הגאון רבי יצחק ראזמארין מו"צ בווארשא. לידו - הגאון רבי חיים פאזנער מו"צ בווארשא. השאר - אינם ידועים לנו. נשמח לקבל מידע על כל אחד מהדמויות הללו שבתמונה.
יעצט געזען אין די צייטונג אז אין אר"י איז לעצטנס נפטר געווארן א חשוב'ער גור'ער חסיד און מרביץ תורה, ר' נפתלי יוסף ראזמארין ז"ל ער איז געווען א זון פון ר' אברהם לייב ב"ר יצחק ראזמארין זצ"ל מרבני ווארשא
אן אינטערעסאנטער מעלדונג אפגעדרוקט אין 'הצפירה' וועגן פארבאטן פרויען צו גיין אין שוהל 'כל נדרי' נאכט פון יוה"ק תרנ"ג צוליב פארכט פון אן אונטערגאנג ר"ל.
אטעטשמענטס
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: [email protected] מורשת חכמי אמעריקא
הרבה לא זכיתי למצוא על גאון הזה ממוצ"י ווארשא עוד משנות התר"מ עד לערך שנות תר"ע, אשתו הראשונה מרת רבקה ב"ר חיים (?) ובזוו"ש נשא את מרת קראסא ב"ר זאב דוד הלוי גראהמאן מווארשא (בעלה הראשון היה ר' משה ווילדמאן). לר' טובי' היה בת בשם פריידא שנפטרה בשנת תש"א בעלה היה ר' יצחק פרץ מונק.
נולד בתרל"ב לאביו ר' יעקב אליעזר ב"ר יואל הכהן (נפטר בשנת תרע"ו ומנו"כ בווארשא) למד בישיבות שונות בפולין. בתרנ"א,1891, נתמנה כרב בלוטומירסק שבאזור לאדזש, שם היה כעשרים וחמש שנים והקים ישיבה. בימי מלחמת העולם הראשונה, כשהעיר חרבה, עבר לפרוור מוקוטוב שבמשך הזמן סופח לוורשה, והיה בוועד הרבנים של העיר. שימש כסגן נשיא באגודת הרבנים בפולין, וערך את הביטאון שלה בשם עיתונאי. כמו"כ היה חבר במועצת גדולי התורה בפולין חיבר ספר אמרי כהן עה"ת.
בזמן מלחמת העולם השניה היה ברבנות של גטו ורשה שם נפטר בתמוז תש"א ומנו"כ בביה"ח בווארשא. מצבתו בביה"ח בווארשא
הנאמן בפקדונו האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:
הנאמן בפקדונו האט געשריבן: דבורה מאטיל ורשביאק אשת ר' פנחס אליהו .
תשוח"ח הרב הנאמן על ההוספות הכי נכבדות, יהא בואכם לברכה ולהרמת קרנינו.
האם יודע כבודו פרטים על ר' פנחס אלי' ווארשאוויאק חתנו של הרי"מ בידערמאן? בן מי היה?
לעיל הרחבנו על משפחת ר' מאיר ווארשאוויאק מרבני ווארשא, אולי היה זה בנו או אחיינו?
אביו אכן היה שמו ר' מאיר. אולם איני יודע האם אכן הכוונה להאמור לעיל. בהזדמנות אבדוק זאת.
רבי מאיר ווארשאוויאק איז געווארן רב אין די שטאט ליטומירסק בשנת תרנ"א, נאכדעם וואס זיין שווער הגאון רבי פנחס אליהו מייזליש ז"ל איז נפטר געווארן, ומכאן השם לבנו ר' פנחס אליהו ווארשאוויאק חתנו של הרי"מ בידערמאן זצ"ל מווארשא.
מיללער האט געשריבן:אין די הסכמה אויף די ווארשא ש"ס דאטירט ז"ך אלול תרכ"א טרעפט מען א נייע סעריע פון דיינים און רבנים אין ווארשא פון די פריערדיגע תקופה, בימי כהונת הגרד"ב מייזליש אלס רב.
1. הג"ר ישעי' מושקאט אב"ד פראגא פרוור ווארשא 2. רבי יהודא ארי' ליבוש כ"ץ 3. רבי חיים ב"ר יוסף אפענהיים 4. רבי מאיר במהר"א רויטבלאט 5. רבי שרגא פייבל במהר"ם ראזענטאהל 6. רבי יהושע העשיל גאלדשטאדט 7. רבי שלמה ישכר דוב דויאר - רב בנאשעלסק פרוור ווארשא 8. רבי נתן ב"ר דובער שפיגעלגלאז 9. רבי שמואל זאנוויל במהר"י קלעפפיש 10. רבי ישראל מאיר ברמ"ד הכהן - מו"ץ בשוליץ (שילעץ) פרוור ווארשא 11. רבי אברהם במהר"א כהן 12. רבי נתנאל ב"ר נחמיה
נולד לאביו ר' שמחה דן (ב"ר ישראל עקיבא מווארשא, נפטר בשנת תר"ס ומנו"כ בביה"ח דשם) ולאמו מרת פריידא רחל (ב"ר שלום, נפטרה בשנת תרע"א ומנו"כ בביה"ח בווארשא).
יצק מים ע"י ר' זאב מענדלסאהן ראש ישיבה בווארשא, ר' יעקב געזונדהייט מרבני ווארשא והגרי"ד סאלאווייציק הבית הלוי מבריסק זצ"ל,כשהגיע לפרקו נשא את מרת רבקה בת ר' פרץ מנשה (נפטרה בשנת תרצ"ו, ומנו"כ בביה"ח בווארשא)
חיבר ספר שם טוב (פיעטורקוב תר"ץ), נפטר ב'שם טוב' בשנת תרצ"א ומנו"כ בביה"ח בווארשא.
א בילד פון ר' מנחם שכנא, און דאס בילד (אומקלאר) פון די מציבה.
[היינט - Haynt] 09 נובמבר 1931
אטעטשמענטס
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: [email protected] מורשת חכמי אמעריקא
מיללער האט געשריבן: - ר' בנימין דוד ראבינאוויטש מ"מ ומ"ץ בווארשא
רבי בנימין דוד ראבינאוויטש ב"ר יצחק מגיד מישרים ומ"ץ בווארשא ומחבר הספרים; אפוד בד ואבנט בד.
ר' בנימין דוד נולד לאביו ר' יצחק (ב"ר יהודה צבי), נקרא בשנת תקצ"ז ע"י הגאון בעל חמדת שלמה זצ"ל לכהן פאר בתור מ"מ בק"ק ווארשא, די זעלבע צייט וואס הג"ר חיים דאווידזאהן שפעטערדיגער ווארשא רב איז געקומען קיין ווארשא, ושימש שם כמ"מ עד פטירתו ביום ט' ניסן תרמ"ד. גם נדפס ממנו קונטרס דובב שפתי ישנים והוא הספד שנשא על פטירת הג"ר דוב בעריש מייזליש זצ"ל אב"ד ווארשא (נדפס בשנת תר"ל)
נולד בשנת תר"ל לאביו ר' שמואל דוב, בשנת תרנ"ו נתקבל לאב"ד בניעשטאט-ניעשנאווא ובשנת תרס"ג עבר לווארשא וכיהן שם כמו"ץ וחבר וועד הרבנים עד פטירתו בשנת תרצ"ט, כמו"כ שימש כרב-בצאי ראשי בפוילן, מנו"כ בביה"ח בווארשא.
מודעה בעיתון הצפירה תחלת שנת תרנ"ה ממינוי הרה"ג רבי חיים פאזנער זצ"ל כרב בניעשנאווא, פרט חשוב למדנו שהיה תלמידו המובהק של הראגאטשאווער גאון זצ"ל
נפטר געווארן דער ווארשעווער רב רבי יוסף חיים פראגער
רבי יוסף חיים היה בנו של רבי אברהם לייבלי פראגער, היה רב בעיר סטאבניץ ובסו"י עבר אל עיר ווארשא, חיבר הספרים גן יוסף עדן דוד, מרכבת המשנה ליוסף - על הרמב"ם, ולקט יוסף, היה מפורסם בשם רבי יאסעלע פראגער והיה נערנץ בפי גדולי פוילין. נפטר בווארשא ביום ג' טבת תרע"ב ושם מנו"כ
א. הג"ר שמואל זאנוויל קלעפפיש ב. ר' יחיאל במהרי"ז ג. ר' אברהם במהר"א כהן ד. ר' יצחק ב"ר משה אהרן ה. ר' ישראל מרדכי במהרז"י (טונקעללאנג) ו. ר' ליפמאן יוחנן באזיין ז. ר' יצחק הכהן פייגענבוים ח. ר' בנימין דוד ראבינאוויץ מ"מ ט. ר' ישכר במהר"א טענענבוים י. ר' יוסף ב"ר אהרן מיימון י"א. ר' יוחנן במהר"א
מיללער האט געשריבן:ר' יעקב חיים זעליג גאלדשלאג ז"ל
נולד בשנת תרי"ג לאביו ר' יחיאל מיכל אב"ד שעפס ומחבר ספר אמרי אמת, למד אצל אביו ונסמך אצל ר' יעקב געזונדהייט מווארשא, רא"ח מייזל מלאדזש, ומהרש"ז קלעפפיש מווארשא, חסיד נלהב לרי"מ מגאסטינין והדפיס חידושי תורתו בספר 'מרום הרי"ם' עם הספד עליו.
בשנת תרל"ו נתקבל לרב בטשערנאוויסק ומשם ללובראנץ, אח"כ עבר לווארשא לכהן פאר בין וועד הרבנים דשם, יסד וניהל קיבוץ של לומדים בווארשא בשם 'בית המדרש לרבנים' שבו למדו אברכים בעלי כשרונות להגיע להוראה ורבנות.
חיבור ספרים נכבדים ביניהם ספר 'ירח למעדים' ז' חלקים, שו"ת ויחי יעקב, ושא"ס, אשתו מרת רחל בת ר' יחזקאל יצחק (?) נפטרה בשנת תר"פ ומנו"כ בווארשא, בנו ר' יהושע העשיל דוד חתן ר' אליהו לערמאן מח"ס אזור אליהו ודבר אליהו מפולאב, שימש כאב"ד פשטייטש בפוילן ועבר בימי הזעם להגעטטא בווארשא ונהרג שם הי"ד. מצבת אשתו בווארשא (אם יש מי שיודע יום פטירתו נא למלאות החסרון)
מיללער האט געשריבן: ר' חיים יהושע גוטטשעכטער ז"ל תלמיד וואלאזין והגר"ח מבריסק, ידוע כבקי נפלא בחו"מ וניהל הדיני תורות בווארשא, נפטר בי"ג ניסן תש"ב (מצאתי כתוב עליו הי"ד, אולי נהרג שם בימי הזעם, חסרים הרבה פרטים, אולי יש מישהו שיכול להמציאם)
חתנו היה ר' דוד שפירא ז"ל שכם הוא נתמנה בתרצ"ו כחבר וועד-הרבנים הרב גוטשעכטער אריינגייענדיג אין אן אויטא אין ווארשא
מודעת אבל מפטירת הרבנית מרים גוטשעכטער אשת רבי חיים יעקב זצ"ל - שנת תרצ"ד
