חברי 'וועד הרבנים' בווארשא, פוילן, ופעולותיה

[מיללער]

עס איז אונז שוין אסאך אויסגעקומען צו דערמאנען דעם 'וועד הרבנים' אין ווארשא, פאר די קריג, ובפרט אז לעצטענס האבן מיר עטליכע בילדער פון די רבני ווארשא, איז אולי צייט מרכז צו זיין די אלע ידיעות און דמיות לפונדק אחד והיה המשכן אחד.

ווי באקאנט איז ווארשא געווען פון די גרעסטע שטעט ווי אידען האבן געוואונט אין פוילן פאר די קריג, די מספרים גייען ארויף ביז א האלב-מיליאן אידען ביי געוויסע שאצונגען, פון וועכלע ליידער רוב מנין ובנין האבן פארלוירען זייער לעבן אין די מלחמה יארען צו די בייזוויליגע געמיינע דייטשע רוצחים און זייערע פוילישע שותפים ימ"ש, ינקום השם דמם לעינינו במהרה.

קיין אפיציעלער רב איז אבער נישט געווען אין ווארשא, די שטאט איז געפירט געווארן דורך א 'וועד הרבנים' וועלכע איז געווען פארמירט פון עטליכע שטרעמונגען פון חסידים ביז מתנגדים און אלעס אינדערמיט, פונקטליך ווען דער וועד הרבנים איז געגרינדעט געווארן איז מיר לעת עתה נישט באקאנט אבער מען רעדט לכה"פ פון די פריע תר"ס יארען אדער פריער, און אנגעהאלטן האט עס ממש ביז צו די קריג, און עס האט געציילט צווישען אלע צייטן לכה"פ עטליכע צענדליגע רבנים יושבים על מדון ביניהם מער מפורסמים און אנדערע וועלכע זענען נישט געווען אזוי מפורסם.

פאלגענד איז א ליסטע וואס איך האב צאמגעשטעלט פון עטליכע פלעצער, פון רבנים וועלכע האבן געדינט אינעם וועד, ואין שום מוקדם ומאוחר, און איך בעט ווער עס קען מוסיף זיין, און די קומענדיגע תגובות וועלן מיר פרובירען צו נעמען די רבנים באזונדער און שרייבען וואס מיר ווייסען איבער זיי.

ר' אברהם זיבענבערג
ר' אברהם צבי פערלמטווער
ר' שמואל זאנוויל קלעפפיש
ר' מרדכי (ב"ר שמואל זאנוויל) קלעפפיש
ר' צבי יחזקאל מיכלזאהן
ר' יצחק מאיר קאנאל
ר' יעקב זילבערשטיין
ר' חיים יהושע גוטשעכטער
ר' חיים לייב יודקאווסקי
ר' שלמה דוד כהנא
ר' חיים פויזנער
ר' פתחי' הארענבלאס
ר' יצחק הכהן פייגענבוים
ר' מנחם שכנא ריטשעוואל
ר' יצחק ראזמארין
ר' יהודא הלוי סג"ל
ר' יהושע מיימון
ר' טובי' הכהן ראטלעווי
ר' ישכר דוב קופיעץ
ר' אהרן שיינגראס
ר' יעקב מאיר בידדערמאן
ר' אברהם וויינבערג
ר' מנחם זעמבא
ר' אהרן נפתלי זאוולאדאווער
ר' שמשון שטאקהאמער
ר' נח ראגאזניצקי
ר' מרדכי שמואל גיטלעזער

אלס מזכיר האט פאר א צייט געדינט; ר' יעקב געזונדהייט

בייגעלייגט איז א דאקומענט אינטערגעשריבען דורך די וועד הרבנים

[מיללער]

ר' מנחם שכנא ריטשעוואל ז"ל

נולד לאביו ר' שמחה דן (ב"ר ישראל עקיבא מווארשא, נפטר בשנת תר"ס ומנו"כ בביה"ח דשם) ולאמו מרת פריידא רחל (ב"ר שלום, נפטרה בשנת תרע"א ומנו"כ בביה"ח בווארשא).

יצק מים ע"י ר' זאב מענדלסאהן ראש ישיבה בווארשא, ר' יעקב געזונדהייט מרבני ווארשא והגרי"ד סאלאווייציק הבית הלוי מבריסק זצ"ל,כשהגיע לפרקו נשא את מרת רבקה בת ר' פרץ מנשה (נפטרה בשנת תרצ"ו, ומנו"כ בביה"ח בווארשא)

חיבר ספר שם טוב (פיעטורקוב תר"ץ), נפטר ב'שם טוב' בשנת תרצ"א ומנו"כ בביה"ח בווארשא.

א בילד פון ר' מנחם שכנא, און דאס בילד (אומקלאר) פון די מציבה.

[מיללער]

ר' יצחק מאיר קאנאל ז"ל

נולד לאביו ר' משה אהרן (מנו"כ בווארשא), שימש כרב בעיר בלאשקי, ולאחריו כרב בגליל ווארשא וחבר וועד הרבנים דשם, גם שימש כסגן יו"ר של אגה"ר בפוילן. מבניו; ר' יהושע קאנאל חתן ר' פנחס פינקעלשטיין אב"ד פאלעניץ.

בזוו"ש נשא את הרבנית פיגלא בתו של ר' ארי' לייבוש רוקח ממאגרוב במהר"י מבעלזא זצ"ל (שהיתה נשואה מקודם לר' שלמה ב"ר דוד מסקווירא ז"ל).

לא ברור לי אבל כמדומני הוא נספה בשואה הי"ד- ז"ל. (הרב מביקסאד הוסיף אח"כ שנהרג בביתו בשנת תש"ב הי"ד)
בילד 1: תמונה שנתפרסמה בירחון בית יעקב בשנת תשל"ד, און שפעטער קאנפערמירט געווארן דורך א פלימעניק מנחם קאנאל פון אר"י אלס רי"מ קאנאל (לינקס) ביים דאווענען.
בילד 2: רי"מ קאנאל ווערט געזעהן (ערשטער רעכטס ביים שלחן הכבוד) ביי אן אסיפת הרבנים אין ווארשא.
בילד 3: מציבת אביו בווארשא

[מיללער]

ר' חיים פויזנער ז"ל

נולד בשנת תר"ל לאביו ר' שמואל דוב, בשנת תרנ"ו נתקבל לאב"ד בניעשטאט-ניעשנאווא ובשנת תרס"ג עבר לווארשא וכיהן שם כמו"ץ וחבר וועד הרבנים עד פטירתו בשנת תרצ"ט, כמו"כ שימש כרב-בצאי ראשי בפוילן, מנו"כ בביה"ח בווארשא.

א בילד פון הרב פויזנער ביים אפרעכטן א תפלה מיט די אידישע פוילישע זעלנער, אמעלדונג אינעם צייטונג 'דבר' איבער די פטירה פון הרב פאזנער, ותמונת מציבתו בווארשא

[ביקסאד]

ר' יצחק מאיר קאנאל ז"ל

לא ברור לי אבל כמדומני הוא נזפה בשואה הי"ד- ז"ל.

נהרג בדירתו בקיץ תש"ב הי"ד.
[כשלא רצה לצאת וללכת לה"אומשלאג-פלאץ" שמשם לקחום בקרונות אל מחנות ההשמדה]

[מיללער]

יישר-כח הרב מביקסאד (מקורו? פשוט אולי יש שם מידע על שאר הרבנים שאיני מוצא חומר עליהם) ואיפה מנו"כ?

[מיללער]

איבער ר' אברהם צבי פערלמוטטער וויל איך דא נישט שרייבען, ווייל מיר האבן אן אשכול לכבודו, איך ברענג נאר דא א בילד ווי ר' אברהם צבי זיצט צווישען אנדערע חברי וועד הרבנים (אין צענטער מיט די לאנגע-צוטיילטע ווייסע בארד) ווייל אולי וועלן מיר צוביסלעך דערקענען נאך רבנים, איך קלער אז דער ערשטער לינקס איז ר' מנחם שכנא ריטשעוואל הנ"ל.

[יהיה כן]

ר' אברהם זיבענבערג
ר' אברהם צבי פערלמטווער
ר' שמואל זאנוויל קלעפפיש
ר' מרדכי (ב"ר שמואל זאנוויל) קלעפפיש
ר' צבי יחזקאל מיכלזאהן
ר' יצחק מאיר קאנאל
ר' יעקב זילבערשטיין
ר' חיים יהושע גוטשעכטער
ר' חיים לייב יודקאווסקי
ר' שלמה דוד כהנא
ר' חיים פויזנער
ר' פתחי' הארענבלאס
ר' יצחק הכהן פייגענבוים
ר' מנחם שכנא ריטשעוואל
ר' יצחק ראזמארין
ר' יהודא הלוי סג"ל
ר' יהושע מיימון
ר' טובי' הכהן ראטלעווי
ר' ישכר דוב קופיעץ
ר' אהרן שיינגראס
ר' יעקב מאיר בידדערמאן
ר' אברהם וויינבערג
ר' מנחם זעמבא
ר' אהרן נפתלי זאוולאדאווער
ר' שמשון שטאקהאמער
ר' נח ראגאזניצקי
ר' מרדכי שמואל גיטלעזער

אלס מזכיר האט פאר א צייט געדינט; ר' יעקב געזונדהייט

בייגעלייגט איז א דאקומענט אינטערגעשריבען דורך די וועד הרבנים

ר' פתחי' הארנבלאס - מחבר ספר 'פתחי תורה דרשות ושו"ת (לעצטנס איבערגעדרוקט געווארן דורך אן אייניקל)
ר' צבי יחזקאל מיכלזאהן - בעל שו"ת תירוש ויצהר ועוד הרבה הרבה ספרים
ר' אברהם וויינבערג - בעמח"ס ראשית ביכורים ותלמיד הה"ק בעל האבני נזר ומזכיר את שמו פעמים רבות בספרו הנ"ל
ר' יעקב מאיר בידערמאן - חתן הה"ק השפת אמת מגור זי"ע ומו"ל את ספריו (לאחרונה קבצו את הגהותיו לשפ"א ועוד מחידושי תורתו בכתב והדפיסו ממנו ספר מיוחד)
ר' יצחק הכהן פייגענבוים - תולדותיו ותורתו קיבצו ונדפסו בספר אור פני יצחק
ר' חיים יהושע גוטשעכטער - תלמיד וואלאזין והגר"ח מבריסק, נפטר בי"ג ניסן תש"ב מנו"כ בווארשא
ר' חיים לייב יודקאווסקי - היה חתן ר' שמואל זנוויל קלפיש, וכנראה מילא מקומו בוועד הרבנים אחד פטירתו

מען קען שרייבן נאך ועוד חזון

דער וועד הרבנים איז לכאורה געגרינדעט געווארן נאך דעם וואס ר' יעקב געזונדהייט דער מרא דאתרא פון ווארשא האט אפגעטרעטן פון דאס רבנות (מחמת רדיפת החסידים ואכמ"ל), [ער איז לכאורה געווען מער ווי סתם א מזכיר, ווי מיללער שרייבט, ווייל סוכ"ס איז ער דאך געווען רב און דער בית הלוי האט נישט געוואלט אנעמען דאס רבנות אין ווארשא צוליב דעם...] ר' יעקב איז נפטר געווארן אין שנת תרל"ח דעמאלטס איז דער וועד הרבנים אריין אין קראפט, דער סיסטעם איז געווען אז יעדער חודש האט א צווייטער חבר וועד הרבנים געדינט אלס יושב ראש פון די וועד.

נאך א נאמען וואס רבינו מסקרענטאן האט נישט אויסגערעכנט

הרב ישעיה מושקאט מפראגא תלמידו המובהק של הה"ק המגיד מקאזניץ ובנו הבאר משה זי"ע

[מיללער]

ר' יעקב מאיר בידערמאן ז"ל

נולד בשנת תר"ל לאביו ר' נתן שלמה בצלאל אב"ד לוביטש ב"ר יעקב דוד אב"ד ווישיגראד , נשא את בת השפת אמת מגור זצ"ל, נפטר י"ב סיון בשנת תש"א ומנו"כ בווארשא.

בניו:
ר' יצחק דוד,
ר' אברהם מרדכי
ר' יהודאה ארי' לייב
חתניו;
מבין חתניו היה האמרי אמת מגור ז"ל וכן בנו הבית ישראל מגור ז"ל


בשנת תשט"ז נדפסו חידושיו ע"י נכדו בעל הפני מנחם מגור ז"ל בשם מאור יעקב

תמונת מציבתו

[מיללער]

יישר-כח הרב כן, פאר די הערות המחכימות, די פרטיות'דיגע הערות וועלן מיר צו קענטעניס נעמען בעסקינו אצל תולדותיהם הפרטיים, אבער עס קומט אויס אז ר' שמואל זאנוויל קלעפפיש האט געהאט א זוהן און צוויי איידימער אין דער וועד הרבנים (בנו ר' מרדכי, וחתניו ר' חיים לייב יודקובסקי ורש"ד כהנא).

-

ר' חיים יהושע גוטטשעכטער ז"ל
תלמיד וואלאזין והגר"ח מבריסק, ידוע כבקי נפלא בחו"מ וניהל הדיני תורות בווארשא, נפטר בי"ג ניסן תש"ב (מצאתי כתוב עליו הי"ד, אולי נהרג שם בימי הזעם, חסרים הרבה פרטים, אולי יש מישהו שיכול להמציאם)

חתנו היה ר' דוד שפירא ז"ל שכם הוא נתמנה בתרצ"ו כחבר וועד-הרבנים

הרב גוטשעכטער אריינגייענדיג אין אן אויטא אין ווארשא

[בן בוזי]

דער נוא יארק טיימס אום יאנאוואר 17 1909 - ולמספרינו, כ"ד טבת תרס"ט, אז די רבנים פונעם קאנגרעס האבן געשיקט צום רוסישער צאר ימ"ש איהם איינצומעלדן אז זיי זענען שטארק לאיאל צו איהם...

[מיללער]

ר' שמשון שטאקהאמער הי"ד-ז"ל

הרב שמשון נולד בסקול שבגליציה המזרחית לאביו שהיה שו"ב וחסיד בעלז. את חינוכו קיבל ממלמדים של בלז, וכישרונותיו ניכרו בו כבר מילדותו. הוא נשא דרשת בר-מצווה שהפליאה את שומעיה. בן 17 (או בן 20) הוסמך לרבנות על ידי מספר רבנים חשובים, ומאוחר יותר קיבל סמיכה גם מר' אהרון לוין מרישא.
בשנת תרפ"ה, לאחר נישואיו, עבר לוורשה, המשיך ללמוד והיה קשור במיוחד לרב מנחם זמבה. עד מהרה נכנס הרב שמשון לפעילות ציבורית, והשתתף באופן קבוע בעיתונים של אגודת ישראל. כתיבתו הפובליציסטית הצטיינה בלהט, בבהירות ובכבוד למתנגדיו. מאמריו היו מבוססים על ש"ס ופוסקים ועל תורת החסידות, והייתה להם השפעה רבה. בתרצ"ג התגלה גם כמחנך מעולה, כאשר לימד גמרא לצעירים שלמדו מקצוע. מתרצ"ד שימש כמזכיר הרבנות וכחבר ועד הרבנים בוורשה. הוא היה חבר גם במוסדות העליונים של אגודת ישראל, ונודע כפותר בעיות מסובכות בחיי הדת בקהילה. עם כל עיסוקיו כתב חידושי תורה, והכין ספרים לדפוס.

בתקופת השואה
בכיבוש הנאצי מונה כנציג ועד הרבנים ליודנראט. הוא השתדל למנוע קיפוחים של חרדים במתן משרות ועוד. הרב שמשון טרח עם ר' מנחם זמבה ועם הרב דוד שפירא בשחרור רבנים מעבודות כפייה ובהבאת נפטרים לקבר ישראל, ופעל לקיום הסדיר של השירותים הדתיים בעיר. בין השאר ידוע על אסיפת רבנים שכונסה בביתו בעקבות הידיעות שהגיעו על ממדי ההשמדה במידאנק. כשהחלו הגירושים מוורשה הוא חיבר תפילה יחד עם הרב אלכסנדר זושא פרידמן שנאמר בה בין השאר: "...קרובי נפשינו, נשים וילדים אבות ואמהות... נעקרו מתוכנו הם לוקחו בשבי ועקבותיהם לא נודעו...". תפילה זו הונהגה בגטו וורשה ונשתמרה בארכיון רינגלבלום (את נוסח התפילה במלואה ניתן למצוא בין השאר בספרה של אסתר פרבשטיין "בסתר רעם", עמ' 355).
ביום ד' אב תש"ב, לפני תחילת הגירוש, נאסר על ידי הגרמנים ונשלח לכלא האיום פאוויאק, כבן ערובה לשקט בגטו. אחרי שלושה ימים שוחרר והוחזר לגטו. הוא התחבא עם משפחתו בגטו, אך אחרי זמן לא רב נהרגו אשתו וארבעת ילדיו על ידי הגרמנים. בשבט תש"ג נלקח הרב למחנה המוות פוניאטובה שליד לובלין (יש אומרים שנשלח באייר עם עוד 800 יהודים למחנה בודזין ליד לובלין, למרכז של תעשיית מטוסים). במחנה הוא עודד וחיזק את אחיו, ורבים התקרבו ליהדות בגללו. לאחר מכן נשלח למחנה פלוסנבורג בבווריה. לפי עדויות של ניצולים הוא עבד שם בפרך, אך לא התלונן והמשיך לדקדק במצוות. בפסח האחרון, בשנת תש"ה (1945), נזהר מלאכול חמץ ושתה רק מים. דב ברל אובשיצר העיד שניסה לשכנע את הרב שמשום פיקוח נפש הוא חייב לאכול בכל זאת. על כך ענה הרב: יודע אני את הדין, אבל במחנה של אלפיים וחמש מאות יהודים לא ייתכן שלא יהיה יהודי אחד שלא ייזהר מאיסור חמץ, לכן אני מרגיש חובה לעצמי להיות אותו יהודי ששומר על איסור חמץ בפסח!
בחודש אייר תש"ה הובלו העצורים, והרב בתוכם, מערבה. הרכבת שנסע בה הופצצה על ידי בעלות הברית, ורסיס פצצה אחד פצע קשה את הרב שמשון. ב-ו' או ב-י"ג אייר הוא נפטר מפצעיו, ונקבר באויטינג שליד שוורצנפלד בגרמניה.
חיבורי השו"ת שלו נקברו בחורבות וורשה. תשובה אחת שרדה, בנושא "הצלת מאבד עצמו לדעת בשבת", והתפרסמה בכתב העת "תלפיות", חוברת א, עמ' י"ז

מקור

[מיללער]

ר' אברהם וויינבערג הי"ד ז"ל

ר' אברהם סטוצ'ינר נולד לאביו ר' ישראל ניסן, מחסידי קוצק. בצעירותו למד בישיבתו של האדמו"ר מסוכצ'וב בעל ה"אבני נזר" והיה לאחד מתלמידיו המובהקים. אחרי נישואיו עבר לוורשה והתמסר כולו ללימוד תורה לשמה. במשך הזמן התפרסם שמו כאחד הגאונים הגדולים, ובלחץ רבו הסכים למסור שיעור קבוע בפני קבוצת צעירים מופלגים בתורה. תלמידיו היו יושבים אצלו שעות מבלי להרגיש שהזמן חולף. שיטתו הייתה ללבן את הסוגיה על בוריה בלי פלפולים מיותרים. עניו היה מטבעו, ומסתפק במועט שמועט. עסקני אגודת ישראל ידעו על מצבו החומרי, ובלחץ האדמו"ר מסוכצ'וב הסכים לקבל משרה רשמית כחבר בוועד הרבנים של ורשה. הוא המשיך להשמיע את שיעוריו, ורבים הריצו אליו את שאלותיהם. הוא שלט בכל מקצועות התורה, כולל בקבלה. בצד גאונותו התבלט בתפילתו ובצדקותו. הוא הספיק להוציא לאור את ספרו הגדול "ראשית בכורים" על מסכת בכורות, ספר שפרסם את שמו למרחקים. חיבורים נוספים, כולל חיבורו המיוחד למסכת זבחים שכבר היה מוכן לדפוס, אבדו בשואה.

בתקופת השואה
למרות הגזירות הקשות שנחתו מיום ליום בגטו ורשה לא שינה ר' אברהם משגרת חייו. הוא המשיך ללמד את קבוצת הבחורים, והקבוצה גדלה מיום ליום. הצטרפו בחורים רבים שהיו רעבים ללחם אבל לא פחות מזה רעבים לדבר ה', ואותו מצאו אצל רבם הנערץ. הוא סירב לאכול מתבשילים שיועדו לרבנים וציוה על בני ביתו שיאכלו רק מאותם התבשילים המיועדים לכלל הציבור. כשהחלו המשלוחים למחנות המוות סודרו חלק מהרבנים לעבודה במפעלים של הגרמנים. מי שלא היה לו כרטיס עבודה סיכן את נפשו. ר' אברהם ותלמידיו המשיכו ללבוש את לבושם החסידי והמסורתי ולא זזו ממקומם, לא חיפשו עבודה אלא המשיכו ללמוד תורה בלהט. ר' אברהם לא רצה לעזוב את תלמידיו והמשיך להשמיע את שיעוריו, עד שיום אחד הופיעו הרוצחים באמצע השיעור ולקחו תלמידים אחדים. רבם, הרב אברהם סטוצ'ינר, הלך בראשם לכיוון הרכבת שיועדה לטרבלינקה. זה היה בכ' אלול תש"ב. הגמרות נשארו פתוחות בדף י"ט במסכת בכורות. מסופר שהרב סירב לעלות לרכבת ואז נורה בידי הנאצים. אתו נספו על קידוש ה' גם רעייתו ובנו היחיד. חלק מתלמידיו ששרדו המשיכו ללמוד, ובמשך הזמן הצטרפו לאחיהם המורדים בגטו ורשה.

[מיללער]

איבער ר' אברהם צבי פערלמוטטער וויל איך דא נישט שרייבען, ווייל מיר האבן אן אשכול לכבודו, איך ברענג נאר דא א בילד ווי ר' אברהם צבי זיצט צווישען אנדערע חברי וועד הרבנים (אין צענטער מיט די לאנגע-צוטיילטע ווייסע בארד) ווייל אולי וועלן מיר צוביסלעך דערקענען נאך רבנים, איך קלער אז דער ערשטער לינקס איז ר' מנחם שכנא ריטשעוואל הנ"ל.

יעצט באמערק איך אז הרב וועקשטיין איז מפענח אינעם בילד נאך צוויי רבנים, וז"ל:

התמונה המצורפת כאן, היא של רבני ווארשא. כנראה באמצע או מיד אחרי מלחמת העולם הראשונה. אלו העומדים במרכז - בלבוש מודרני - ם כנראה רבני צבא גרמניה. הרב היושב באמצע עם הזקן הלבן הארוך - הוא הגאון רבי אברהם צבי פערלמוטער ראב"ד ווארשא. לשמאלו - הגאון רבי יצחק ראזמארין מו"צ בווארשא. לידו - הגאון רבי חיים פאזנער מו"צ בווארשא. השאר - אינם ידועים לנו. נשמח לקבל מידע על כל אחד מהדמויות הללו שבתומנה.

[יהיה כן]

לרוות צמאון מורינו מסקרענטאן אוסיף איזה פרטים אשר מצאתי אודות הרב גוטשעכטער

בספר 'פתחי תורה' להגר"פ הארבלאסס זצ"ל הנ"ל (מסכת ברכות דף ב')
'ושמעתי מידידי הרב הגאון ר' חיים יהושע גוטשעכטער שרצה ליישב חדא בחברתה..... (מביא שם דבר חידוש ממנו)
הרב גוטשעכטער לא נהרג ע"י הנאצים, אלא נפטר מחולשה וכאב לב בחורבן עמו, בגיטו ווארשא, ועוד זכה לבוא לקבר ישראל בביה"ח שם (כ"כ בספר 'אלה אזכרה')
הרב מיכלזאהן והרב ראגאזניצקי נספו ביחד בעת הסלקציה האחרונה הי"ד

דער איינציגסטער פון די וועד הרבנים ווארשא וועלכע האבן איבערגעלעבט דעם קריג איז געווען הרב גוטשעכטער'ס איידעם הרב דוד כהנא אב"ד פיורדא, וועלכער איז אוועק אין א"י שנת תשל"א, און איז געווארן אויפגענומען אלס א חבר וועד הרבנים בשנת תרצ"ו

[יהיה כן]

יישר-כח הרב מביקסאד (מקורו? פשוט אולי יש שם מידע על שאר הרבנים שאיני מוצא חומר עליהם) ואיפה מנו"כ?

הלל זיידמאן אין זיין ביך 'יומן לגיטו ווארשא' דערציילט דאס אזוי, און ווי אויך די הריגות פון די איבריגע רבני ווארשא הי"ד

[יהיה כן]

נאך א קליינע הערה
דער מזכיר 'יעקב געזונדהייט' דאס איז גאר א צווייטער, נישט דער בארימטער ווארשעווער רב בעל תפארת יעקב, וועלכער איז נפטר געווארן בשנת תרל"ח, מעגליך דער מזכיר (וואס שריבט אינטער בשנת תרצ"ח) איז גאר זיין אייניקל הנקרא על שמו
וטעות לעולם חוזר..

[ביקסאד]

יישר-כח הרב מביקסאד (מקורו? פשוט אולי יש שם מידע על שאר הרבנים שאיני מוצא חומר עליהם) ואיפה מנו"כ?

תרענן את זכרונך, יעצתי לך כבר לפני זמן מה,

פארוואס האט מען געברויכט האבן רשות הבד"צ פאר די מקום מנו"כ פון די ביאלא רביים?

שאפט אייך איין

א גרויס טייל פון דעם גענשע ביה"ח, בפרט די רבישע און רבנישע חלקות, איז באשריבן אין בדרכי ווארשא האבלות.

לטובתך ולהנאתך.

ואז לא תזדקק לטובות ולבקשות,

האט איינער די ספר איבער דעם ביה"ח אין ווארשא (דאכציך אז דאס הייסט 'בדרכי ווארשא האבילות')?

אבל אתה רק רוצה ומרוצה מספרים כאלו שעליהם המליצו ע"ה אימת שבת עליו,
לעת עתה אני לא חושב שר' שמואל בלוטניק הי"ו יסכים להעלות את הספרים שהוא מו"ל על הרשת העולמי.

[מיללער]

דער איינציגסטער פון די וועד הרבנים ווארשא וועלכע האבן איבערגעלעבט דעם קריג איז געווען הרב גוטשעכטער'ס איידעם הרב דוד כהנא אב"ד פיורדא, וועלכער איז אוועק אין א"י שנת תשל"א, און איז געווארן אויפגענומען אלס א חבר וועד הרבנים בשנת תרצ"ו

איך ווייס נישט וואס איר רעדט, אבער ר' שלמה דוד כהנא חתן ר' שמואל זאנוויל קלעפפיש האט אויך איבערגעלעבט די קריג (עי' להלן).

ביקסאד, ידידי תשוח"ח על העצות.

-

ר' שלמה דוד כהנא ז"ל

נולד תרכ״ט ביאנאווא פלך קאוונא, ולמד בישיבת וואלאזין ובכולל קאוונא. תתן רבי שמואל זאנוויל
קלעפפיש מרבני ווארשא, ולימים נהיה מהשובי רבני ווארשא. לאחר המלחלמה עלה לארץ ישראל והתיישב
בירושלים בעיר העתיקה. פעל רבות בענין היתר העגונות, ואף זכה לתואר ״אבי העגונות״.

נלב״ע בשנת תשי״ג.

פרטים נוספים בתולדותיו

בנו שמואל זאנוויל שימש במשרד הדתות במדינת ישראל ופרטים אודותיו ואודות ביקורו בארה"ב אצל מרן רביה"ק מסאטמאר ומהרמ"ש מבאיאן נמצאים באשכול ער הרמ"ש מבאיאן זצ"ל.

[ביקסאד]

קיין אפיציעלער רב איז אבער נישט געווען אין ווארשא,

נישט אלס איז עס אזוי געווען, אט האט איר א שטיקל איבער-זיכט אויף די רבנים שכיהנו פאר כאב"ד העיר,


רבי שלמה זלמן ליפשיץ, החמדת שלמה
רבי שלמה זלמן ליפשיץ במ"ס שו"ת חמדת שלמה נולד לאביו ר' יצחק אייזיק ב'פוזנא בשנת תקכ"ה, בשנת תקס"ד נתקבל לאב"ד נאשלעסק, בשנת תקע"ט לאב"ד פראגא פרבר ווארשא, לאחר שווארשא נהייתה קהילה עצמאית נתקבל גם לאב"ד ווארשא, נסתלק אור ליום י"א ניסן תקצ"ט,

רבי חיים דאווידזאהן
רבי חיים ב"ר דוד טעביל נולד ב'פינטשוב [כאשר גזר מלך פרוסיה אודות שם משפחה, לקח לעצמו את השם דאווידזאהן, שפירושו בן דוד] חתן ר' נפתלי הירש צנצימינר מפרנסי עיר ווארשא, אחר פטירת החמדת שלמה נתקבל רבי חיים לרב העיר, לפני פטירתו שרף את חידושי תורתו בטענו כי אין הם ראויים לדפוס, נפטר בן צ"ד שנה, עש"ק י"ז אדר תרי"ד.

רבי ישעיה מושקאט
רבי ישעיה נולד בשנת תקמ"ג ב'ווארשא לאביו הגביר ר' יעקב משה שהיה מחסידי המגיד מ'קאזניץ במ"ס עבודת ישראל, בשנת תקס"א נשא את בת הרה"ק רבי יצחק מ'ראדוויל בן המגיד מ'זלאטשוב, רבי ישעיה כיהן כרב ב'שידלאווצא ובעוד כמה ק"ק, בשנת ת"ר לאחר פטירת החמדת שלמה נתקבל לרב ב'פראגא, רבי ישעיה היה בעל יסורים ובשלש עשרה שנותיו האחרונות לא ירד ממיטת חליו, נפטר ה' לחודש אדר תרכ"ח, לידו טמון אביו ר' יעקב משה ב"ר שלמה זלמן שנפטר ט' ניסן תר"ב, כמו"כ זקנו אבי אביו נטמן בביה"ח ד'ווארשא רבי שלמה זלמן ב"ר משה מ'יעראסלאוו שנפטר כ"ד סיון תקע"ה.

רבי דוב בערוש מייזליש
רבי דוב בערוש נולד בשנת תקצ"ח ב'שטעקצין לאביו רבי יצחק במ"ס חוסן ישועות, בשנת תקצ"ב לאחר הסתלקות רבי צבי דוב הלוי אב"ד קראקא נתקבל רבי בערוש לממלא מקומו, בשנת תרט"ז זמן מה אחר פטירת רבי חיים דאווידזאהן נבחר רבי דוב בערוש מייזליש לרב העיר ווארשא, שנותיו של רבי בעריש כרב העיר היו כרוכים במאורעות מרידת הפולנים נגד ממשלת הצאר שבה נטל חלק רד"ב ובעקבותיה נגזר עליו מיתה שהומרה בגירושו מן העיר, לאחר זמן הותר שובו אבל היה נמצא תחת מעקב תמידי מהבולשת הרוסית, רד"ב נסתלק ט"ו אדר ראשון תר"ל, מחידושיו נדפס חידושי מהרד"ם על ספר המצוות להרמב"ם.

רבי יעקב געזונדהייט
רבי יעקב נולד בשנת תקע"ו לאביו הצדיק ר' יצחק, חיבר ספר תפארת יעקב על שו"ע חו"מ,
בספר מאיר עיני הגולה – תולדות החידושי הרי"ם מ'גער מובא,

בשעה שנסתלק הרב רבי חיים דאווידזאהן חפצו האנשים לבחור ברבי דוב בערוש מייזליש לרב בווארשא, ואולם, לבחירה זו קמו מתנגדים והם רצו בבחירתו של הרב רבי יעקב געזונדהייט לרב בווארשא, והיו מן המתנגדים שחפצו כי הרי"ם מגער יהיה לרב. פנה מרן הרי"ם מגער לרבי יעקב ואמר לו "מה לך כי תילחם להיבחר, הן לא אני ולא אתה ניבחר לרבנות ווארשא, כי אם רבי דוב בערוש מייזליש"

אולם אחר פטירת רד"ב נבחר רבי יעקב למלאות את מקומו, ימי רבנותו לא שפרו עליו, מצד אחד היה מחלוקת נגדו מן החסידים ומאידך גיסא מן המתבוללים שהלשינו עליו אצל השלטונות ואחר כחמש שנים שכיהן כרב היה חייב להתפטר,
מאז ואילך בטלה כליל משרת רב העיר בווארשא, רבי יעקב נסתלק י"ג אלול תרל"ח.


כנראה שועד הרבנים התחילה מאז, הרבנים כיהנו כל אחד כרב מחוז -בעצריק, ועל כך ועוד אי"ה להלן.


לענ"ד, חוץ ממה שמפרטים כל רב לחוד, שייך וראוי אשכול כזו, [בפרט מה שאצטט להלן] להכניס ב"זכור ימות עולם".

[בן בוזי]

דער קאלישער רב ר' יחזקאל ליפשיץ מח"ס המדרש והמעש, אן איידעם ביי זיין פארגייער דער בארימיטער קאלישער רב ר' חיים אלעזר וואקס מח"ס נפש חי' איז געווען פון די שטארקע פירער פון די וועד הרבנים.

הרב ליפשיץ איז געקומען קיין אמעריקא איבער דער עגונה פראבלעם וואס איז דעמאלטס געווען ווען מענער פלעגן אנטלויפן פון זייערע ווייבער קיין אמעריקא, רב ליפשיץ איז אהער געקומען זיי אויף זוכן און מסדר זיין דער ענין, איך האב אין מיין באזיץ א בילד פון הרב ליפשיץ צוזאמען מיט הרב עזריאל עפשטיין דער נשיא פון מרכז הרבנים דשיקאגאו וועלכע איז געועון פון די שטארקע ארבעטער אויף דער עגונה פראבלעם.

(נאך איבער דער וועד הרבנים דא)

[מיללער]

בן בוזי,
וואו איז דדער מקור אז ר' יחזקאל ליפשיץ איז גווען פון די חברי וועד הרבנים אין ווארשא, בעת וואס ער איז געווען רב אין סובאלק און אין קאליש?

[מיללער]

ר' יהושע מימון ז"ל

נולד לאביו ר' יוסף ב"ר יששכר אב"ד פראגא ב"ר אהרן אב"ד זאקארטשין ולמעב"ק, נסמך להוראה ע"י ר' יהושע מקוטנא, בשנת תר"ן נתקבל לרב ומו"ץ פראגא סמוך לווארשא, וכיהן כחבר וועד הרבנים בווארש.

בניו;
ר' אברהם
ר' יצחק
חתניו;
ר' יחזקאל צבי (?)
ר' יעקב יוסף (?) נכד הרבני ר' אלימלך מליזנעסק והמגיד מקאזניץ והחוזה מלובלין זצ"ל.

נפטר בשנת תרפ"א.

אחר פטירתו י"ל ירחון בשם 'יגדיל תורה' (בגימ' זכר יהושע) לעילוי נשמתו ולזכרו, גליון בודד נמצא באתר היברו בוקס

מציבתו בווארשא

[ביקסאד]

ביקסאד, ידידי תשוח"ח על העצות.

אזכיר עה"צ.

[ביקסאד]

התגלגל לידי בדרך לא דרך תקציב של הקהילה היהודית בווארשא לשנת 1938. מאחורי תקציב זה, הבנוי על מאזני ההכנסות וההוצאות של שנות 1937 ו- 1936 והגדוש מספרים יבשים למכביר, משתקפים חיים של הקהילה היהודית הכי גדולה באירופה, אשר מנתה למעלה משלוש מאות וחמישים אלף יהודים סמוך לפני השואה ושנמחתה מעל פני האדמה בלי שהשאירה כמעט שריד ופליט.

מתקציב זה על מספריו וביאורי מספריו ניתן ללמוד על המצב הכלכלי והבריאותי הירוד של יהודי ווארשא ועל הבעיות המרובות, שהוצרכה הקהילה להתמודד עמהן כדי לעזור ולתמוך באמצעיה המצומצמים ביותר, אחר שהממשלה הפולנית לא השתתפה במאומה בהוצאותיה של קהילה בת שלוש מאות וחמישים אלף נפש.

סך כל התקציב של הקהילה לשנת 1938 הוא 3,265,528 זלוטי, והיות ולפי ידיעתנו הזלוטי לפני פרוץ המלחמה העולמית השנייה היה בשיעור של 3 זלוטי לדולר, יוצא, כי סך כל התקציב של קהילה ווארשא לשנת 1938 הוא 1,100,000 דולר.

המחלקה הכללית
נתעכב ביתר פירוט על תקציב ההוצאות לפי מחלקות הקהילה, שכן הוצאות אלה משקפות נאמנה את פעולות הקהילה השונות. ונדון תחילה במחלקה הכללית הנקראת "די אלגעמיינע אפטיילונג". המחלקה הכללית מורכבת מגופים אלה: המזכירות הראשית, משרד לפינאנסים ולתקציב, הסקציה המשפטית, הסקציה לעזבונות, ארכיון, מוזיאון ומשרד לעיתונות ולסטטיסטיקה.

בראש המזכירות הראשית עמד הנשיא הזמני של הקהילה, מר מאוריצי מייזעל, שאחז ברסן השלטון בינואר 1937, ולצדו המזכיר הכללי סטאניסלאב בייקין. שכרו של נשיא הקהילה 18.00 זלוטי, כלומר 6,000 דולרים לשנה, 500 דולרים לחודש. שכרו של המזכיר הכללי - 6.960 זלוטי, הינו 2,320 דולרים לשנה, או 200 דולרים לחודש.

בראש הסקציה המשפטית עומדים עורכי הדין שמעון זיידענמאן ויעקב גרינשטיין. הראשון מקבל 5.400 זלוטי, או 1,800 דולרים לשנה, או 150 דולר לחודש. והשני - 9,000 זלוטי או 3,000 דולרים לשנה, או 250 דולר לחודש.

את המשרד לעיתונות ולסטטיסטיקה מנהל פינחס וואסערמאן, שהוציא את העיתון "קהילה שטימע". משרד זה הוציא גם ספרים מספר ובכללם שני ספרים של ד"ר י. שיפער: האחד - "יודישע בתי חיים אין ווארשע" (בתי החיים היהודיים בווארשא); והשני - "ווארשעווער הויפט - רבנים" (ראשי הרבנים של ווארשא).

המחלקה לענייני דת
עתה נעבור אל המחלקה לענייני דת, ובראש ובראשונה למשרד הרבנות - "ראבינאט".

בווארשא היו עשרה רבנים רובעיים, המכונים "בעצירקס רבנים", ואלה הם: הרב י. פלאטו, הרב חיים יהושע גוטשעכטער (עם חתנו הרב דוד שפירא), הרב שלמה דוד כהנא, הרב יצחק מאיר קאנאל, הרב צבי יחזקאל מיכלזאהן, הרב חיים פאזנער, הרב נח ראגאזניצקי, הרב מ. שור, הרב מאיר ווארשאוויאק*, הרב יעקב זילברשטיין.

לבד מן ה"בעצירקס-רבנים" האלה שימשו בקהילה מורי הוראה - "גייסטיגע רעליגיעזע פוקציאנערן", והם: הרב יעקב מאיר בידערמאן, הרב א. פעטמאן, הרב א. מיימין**, הרב י. רובינשטיין, הרב ד. שפירא, הרב שמשון שטאקהאמער, הרב אברהם וויינבערג, הרב מנחם זעמבא, הרב אהרן נפתלי זאוולאדאווער והרב ו. זאמטשיק.

עוד רבנים שימשו בפרברים, והם שלמה מעריקער, ראובן פרענקעל, פרידלינג, משה ארי' גוטערמאן, יעקב קאהן, אשר לערנער.

משכורתם של ה"בעצירקס-רבנים" היה 900 זלוטי, או 300 דולר לחודש; ושל ה"גייסליכע רעליגיעזע פונקציאנערן" נעה מ- 300 דולר עד 100 דולר לחודש.

למחלקה לענייני דת שייכת גם הסקציה לכשרות, ובה בית-ניקור לשם הסדרת ענייני כשרות בוארשה ולשם הספקת צרכיה הדתיים של האוכלוסייה. המחלקה החזיקה גם בתי-כנסיות ובית-המדרש שליד הקהילה וגם בית-אולפנא על שם ל. הופנאגעל ברח' טווארדא 4.

המחלקה לחינוך
מבחינת היקף ההוצאות וריבוי התפקידים בולטת המחלקה לחינוך. מנהל בתי-הספר של הקהילה היה מר רפאל גוטמאן (הוא היה אגב גם מורה לעברית בגימנסיה על שם יעקב פינקל ברחוב לשנו 14). סגנו - שמואל הארענשטיין. ומשגיח על לימודי קודש בבתי-הספר - הרב נח ראגאזניצקי; וכן הפקיד נחום רעמבא. משכורתו של רפאל גוטמאן הייתה 12,000 לשנה.

ההוצאות העיקריות היו להחזקת בתי-הספר הכלליים והדתיים של הקהילה. ואלה הם בתי-הספר שהוחזקו על ידי הקהילה:

1. בית-ספר ברחוב שליסקא 28. ובו 12 כתות: בבית הספר היומי - המנהל ויקטאר שווידער, ועמו שישה מורים, ובבית הספר שלאחר הצהריים - המנהל אהרן גוטענבוים, ועמו שישה מורים.

2. בית הספר ברחוב ש. יערסקא 34, ובו 14 כיתות: בבית-הספר היומי - המנהל חיים צעדערבוים, ועמו שבעה מורים; ובבית הספר שלאחר הצהריים - המנהל שמעון לאבענדזש ועמו שבעה מורים.

3. בית-הספר ברחוב נאוואליפקי 76, ובו 12 כיתות: בבית-הספר היומי - המנהל יצחק עהרענרייך, ועמו שישה מורים; ובבית הספר שלאחר הצהריים - שבעה מורים (ביניהם חברי הטוב סענדער קליינפינגר).

4. בית-ספר ברחוב יאגעללאנסקא 28, ובו 6 כיתות. מנהלו נחמן קאוואלסקי, ועמו שישה מורים.

5. בית-ספר יסודי ("פאוושעכנע") לבנות ברחוב פאדכאראנזשיך 20, ובו 7 כיתות. המנהלת - ד"ר יונה גוטמאן, ועמה שישה מורים.

6. בית-ספר מעורב ("קאעדוקאציע") ברחוב עלבלאנסקא 21, ובו 10 כיתות. מזה לבנות, שמנהלה נאטאליא לייבערג-גאלדוואסער, ועמה ארבעה מורים. ולבנים שמנהלו ד"ר מארקוס ראסנער, ועמו אחד-עשר מורים.

7. בית-ספר ברחוב מילע 36, ובו 12 כיתות. מנהלו וואלף גרינהויז, ועמו עשרים ואחד מורים.

8. בית-ספר ברחוב יאגיע ללאנסקא 28, ובו 6 כיתות. מנהלו אלי' גראסגליק, ועמו עשרה מורים.

9. בית-ספר ברחוב פאדכאראנזשיך 20, ובו 7 כיתות. מנהלו אהרן יאסעלעויטש, ועמו אחד-עשר מורים.

10. בית-ספר ברחוב טווארדא 4, ובו 7 כיתות. מנהלו זלמן אמסטערדאמסקי, ועמו שנים-עשר מורים.

11. בית-ספר ברחוב נאוואליפקי 76, ובו 5 כיתות. מנהלו יחיאל מארגענשטערן, ועמו תשעה מורים.

כל המורים נקובים בתקציב בשמותיהם בשעות עבודתם ובמשכורותיהם. לבד מאלה היו בהחזקת הקהילה מורים - מומחים לזמרה, למלאכת-יד, לציור ולהתעמלות. ס"ה שבעה-עשר מורים כאלה.

הקהילה העסיקה גם רופאים בבתי-הספר שלה.

לבד מבתי הספר דלעיל החזיקה הקהילה גימנסיה מיכאנית לגברים ("האנדווערקער-שולע") על שם ד"ר ל. נאטאנזאן. מנהלו אינז', וולאדיסלאב ראזענשטאדט, ועמו למעלה מעשרים מורים ומדריכים. אינז' ראזענשטאדט ניהל גם קורסים פרטיים לגברים בשביל פועלי מתכת עם חמישה מדריכים מקצועיים ומורים.

וכן החזיקה הקהילה בית-ספר לנשים על שם פאולינא בוימאן, וזה הפך לגימנסיה לתפירה ולכביסה ברחוב שליסקא 28. המנהלת עווא ווידענפעלד, ועמה חמישה עשר מורים ומדריכים.

ממוסדות אחרים של הקהילה יש להזכיר גני ילדים: ברחוב פאוויא 43; ברחוב יאגעללאנסקא 28; ברחוב פאנסקא 27 וברחוב שליסקא 28. וכן מעונות ילדים (המכונים "זשלאבקעס") ברחוב גרזשיבאווסקא 82, ברחוב פאוויא 43 וברחוב יאגעללאנסקא 28.

המחלקה לענייני בריאת ועזרה סוציאלית
קיימה פעולות שונות ומגוונות לנצרכים בשטחים נרחבים. נזכיר כמה מפעולות אלה:

א. החזקת יולדות עניות במוסדות ליולדות תמורת תשלום סמלי.

ב. תמיכות בעד מכשירים אורתופדיים ועבודות רנטנגנולוגיות במוסד רנטנגנולוגי של ד"ר לובעלטשיק וד"ר רובינראט.

ג. מחנה קיץ של הקהילה ביאראסלאב. לשם שנשלחו ילדים בגילים מארבע עד שש עשרה.

ד. החזקת שני בתי-חולים ניידים ("אמבולאטאריום"). האחד ברחוב טווארדא 6, ולרשותו רשימה של 36 רופאים. והשני ברחוב נאוויניארסקא 6, ולרשותו רשימה של 30 רופאים. הרופאים נקובים בשמותיהם. ושכרם שלהם הוא: לרופאים 4.20 זלוטי לשעה, ולרופאי שיניים - 3.60 זלוטי לשעה. אל בתי-חולים אלה מחלקת המחלקה כרטיסי חינם ("בחינם'דיגע באנעס") לחולים עניים.

ה. משלוח חולים עניים לציעכאצינעק.

ו. מתן תמיכות לחולי שחפת עניים כדי להתרפא בבתי-הבראה באטוואצק.

ז. מתן תמיכות תמידיות לאנשים, שהם לגמרי אינם כשירים לעבודה: זקנים, עיוורים ובעלי-מום.

ח. ארוחות צהריים חינם ל- 239 ליום למובטלים. המובטלים מקבלים גם ארוחות מיוחדות לחגים חינם.

ט. מפעל פחם לעניים בעונת החורף.

י. סיוע למטרות פרודוקטיביות לסוחרים זעירים, ובעלי מלאכה, ובכלל זה קופות גמילות-חסדים.

יא. מקוואות ומרחצאות. חלוקת כרטיסים למקוואות: מקווה בוואליע ברשות הרב פלאטו, ומקווה בפראגא, שמנהלה הוא יהושע לעווינשטיין, אם בתשלום סמלי או בחינם לחברת המשפחה וטהרת ישראל. וכמו כן כרטיסי חינם למובטלים ולמוסדות שונים למרחצאות.

יב. בתי יתומים בפראגא וסיוע ותמיכות בשכר לימוד בבתי-הספר "בית יעקב" ברחוב טארגאווא 66 ובבית-ספר מקצועי לנשים.

ולבסוף נדבר בקצרה בענייני המחלקה למשק.

לקהילה היו בתים מפוזרים בכל העיר: ברחוב גרזשיבאוו 26, שם היו המשרדים הראשיים של הקהילה, ולבד מזאת היו לה בתים ברחוב שליסקא 82, ברחוב יאגעללאנסקא 28, ברחוב פאוויא 13, ברחוב ברודנאווסקא 8, ברחוב פאקארנא 12/14, ברחוב עלבלאנסקא 21, ברחוב צעגלאנא 15. אבל הוצאות החזקתם עלו פי כמה על הכנסתם, הואיל וברוב בתי הקהילה היו נמצאים גם מוסדות החינוך של הקהילה.

וכן היו לקהילה כמה מגרשים, והיו לה הכנסות מהחכרת 33 מורג בוואליע ברחוב גראכאווסקא (החוכר היה "החלוץ"). וכן הייתה לה הכנסה לא גדולה מהשכרת דירה ברחוב וואלסקא 154.

מקור

נאך איטליכע רבנים צו אידענטעפעצירן,
וואו אויך די ספרים "יודישע בתי חיים אין ווארשע", "ווארשעווער הויפט - רבנים", וואלט כדאי געווען צו פאר-שאפן.


* כנראה הוא הרב ‫מאיר ב"ר יעקב אליעזר הכהן ווארשאוויאק,
במ"ס אמרי כהן עה"ת - ג"כ בראשית, שמות, ויקרא, שנמצאים ב"אוצר החכמה".

** אולי הוא ממשפחתו של הרב יהושע הנ"ל אב"ד פראגא, שהרב מסקרענטאן כתב עליו.