שלשלת סאווראן - בענדער

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

פאמיליעמירעלס
שר האלף
תגובות: 1162
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 30, 2012 2:31 am

תגובהדורך פאמיליעמירעלס » מיטוואך יולי 23, 2014 3:50 am

מיללער האט געשריבן:
רימנובער אייניקעל האט געשריבן:
פרעגער האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:איר האט א טעות, זיין פאטער איז געווען ר' יוסף ווערטהיים (בן ר'?) רב באוסוטראה

נפטר תשמ"ח ונטמן בארץ ישראל בביה"ח בסנהדריה


מצבת בת ר' יוסף ובעלה

דאס זענען די עלטערן פון הרב יוסף יקתואל אפרתי שליט"א יד ימינו ונאמן ביתו של פוסק הדור הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל.וואס רבי יוס'לס הנ"ל מאמע מרים רבקה איז געוואן אחות הרב אהרן ווערטהיים ז"ל. והיא לך יחוסם,רבי אהרן בן רבי יוסף בן רבי שמעון שלמה בן רבי יצחק בן רבי שמעון שלמה בן רבי אריה לייב מ'בענדר זצ"ל.

שיין! יישר כח

(פארהאן דארט א טעות האיות ברנזה אנשטאט ברזנה)

ר' יוסף ווערטהיים ב"ר שמעון שלמה השני הי' רב באוסטילא, אוסטראה, הרובישוב, בענדער, ירושלים, חותנו הי' ר' אליעזר אינגערלייב מאסטילא ב"ר יוסף מראדוויל ב"ר אליעזר מראדוויל ב"ר ישראל מטשאהן ב"ר יאסעלע יאמפאלער.
צוגעלייגטע
New Picture.png

אוועטאר
בן בוזי
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4706
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

תגובהדורך בן בוזי » מיטוואך יולי 30, 2014 6:09 pm

לפטירת ר' יוסלי ווערטהיים מבענדער
http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/ ... F03&page=4
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: benbeezee@gmail.com

אוועטאר
מומחה יוחס
שר האלפיים
תגובות: 2096
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אפריל 11, 2010 1:22 pm
לאקאציע: דא אינעווייניג

תגובהדורך מומחה יוחס » דינסטאג ינואר 05, 2016 7:17 pm

ארויף געברענגט לכבוד די הילולא קדישא היינט נאכט פין הרה''ק ר' משה צבי מסאווראן זי''ע ועכי''א כ''ה טבת
参考专家

אוועטאר
מומחה יוחס
שר האלפיים
תגובות: 2096
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אפריל 11, 2010 1:22 pm
לאקאציע: דא אינעווייניג

תגובהדורך מומחה יוחס » זונטאג ינואר 22, 2017 9:07 pm

יומא דהילולא קדישא היינט זי''ע ועכי''א
参考专家

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5658
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תגובהדורך יציב פתגם » מיטוואך אפריל 26, 2017 5:09 pm

במרכז הרה"צ רבי יוסף ווערטהיים מבענדער זצ"ל

yivovd_49663.jpg

ברוז
שר מאה
תגובות: 180
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 17, 2017 5:49 pm

תגובהדורך ברוז » מיטוואך ינואר 02, 2019 11:35 am

היום יוד"ק של ההייליגער סאווריינער זי"ע.
היות ואין בהירות בשנת פטירתו אצרף כאן מכתב שנשלח אליו בחודש ניסן תקצ"ח, וממנו למדים אנו שנפטר לא לפני תקצ"ט.
זי"ע.
צוגעלייגטע
1.png
1.png (240.88 KiB) געזעהן 988 מאל

מה ידידות
שר חמש מאות
תגובות: 503
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 27, 2014 11:14 am

תגובהדורך מה ידידות » מיטוואך ינואר 02, 2019 12:56 pm

איך האב אמאל געזעהן ערגעץ אז דער סאווראנער האט א שטיק צייט געוואוינט אין יאס
ווייסט איינער עפעס מער דערוועגן?
לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים....

נחוניא
שר האלפיים
תגובות: 2572
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 18, 2012 4:46 pm

תגובהדורך נחוניא » מיטוואך ינואר 02, 2019 1:35 pm

ברוז האט געשריבן:היום יוד"ק של ההייליגער סאווריינער זי"ע.
היות ואין בהירות בשנת פטירתו אצרף כאן מכתב שנשלח אליו בחודש ניסן תקצ"ח, וממנו למדים אנו שנפטר לא לפני תקצ"ט.
זי"ע.

עכ"פ אין אמשטערדאם האט מען אין חודש ניסן תקצ"ח נאכנישט געהערט די ידיעה איבער זיין הסתלקות.

הסרפד
שר האלף
תגובות: 1540
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 07, 2011 9:36 am

תגובהדורך הסרפד » מיטוואך ינואר 02, 2019 2:14 pm

איך געדענק טאקע א פאל פון דאנעט (פנקסי הפקידים והאמרכלים) ווי די מקבל אין טבריא איז אוועק עטליכע חדשים איידער דער בריעף איז געשריבן געווארן.

ברוז
שר מאה
תגובות: 180
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 17, 2017 5:49 pm

תגובהדורך ברוז » מיטוואך ינואר 02, 2019 3:32 pm

נחוניא האט געשריבן:
ברוז האט געשריבן:היום יוד"ק של ההייליגער סאווריינער זי"ע.
היות ואין בהירות בשנת פטירתו אצרף כאן מכתב שנשלח אליו בחודש ניסן תקצ"ח, וממנו למדים אנו שנפטר לא לפני תקצ"ט.
זי"ע.

עכ"פ אין אמשטערדאם האט מען אין חודש ניסן תקצ"ח נאכנישט געהערט די ידיעה איבער זיין הסתלקות.

יתכן, אולם מאין המקור על תקצ"ח?

וויגאדא
שר העשר
תגובות: 16
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 24, 2016 8:21 pm

מפורסם?"

תגובהדורך וויגאדא » מיטוואך ינואר 16, 2019 10:50 pm

"מגזע הרב המפורסם רבי שמחה מנחם רופא מאיסטמבול"
לא מצאתי עליו מאומה? מישהו יודע?

נחוניא
שר האלפיים
תגובות: 2572
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 18, 2012 4:46 pm

תגובהדורך נחוניא » דאנארשטאג ינואר 17, 2019 11:24 am

וויגאדא האט געשריבן:"מגזע הרב המפורסם רבי שמחה מנחם רופא מאיסטמבול"
לא מצאתי עליו מאומה? מישהו יודע?

בספר "ערך אבות" (עמ' יד) כותב האדמו"ר ממאניסטריטש זצ"ל על זקינו הרה"ק ר' שמעון שלמה המגיד מסאווראן זצוק"ל:

"מקור מחצב קדושתו, יחוס משפחתו, קורותיו ותולדותיו נעלמו מאתנו. יודעים אנחנו כי נולד בארץ מרחק בעיר סטאמבול אשר בטורציע, אבל איך נתגלגלו הסיבות ובא לגלילות אלה, לא נדע... בעסקי במלאכתי זאת סיפר לי זקן מופלג אחד הוא הנכבד הר' זיסיא פאמעראנץ מעיר טראסטענעץ, כי שמע מפי הרב הק' הר' משה'לע זצ"ל מטשיטשילניק, כי זקננו הרב המגיד מסאווראן היה בן הרב הר' אברהם רופא מסטאמבול טארציע, וסיפר אשר בעת שהתחתן עם הרב מצירנאביל כנ"ל, שאל אותו הרב בעל מאור עינים על יחוסו, והשיב לו המגיד כי הוא בן הר' אברהם רופא ז"ל, ואז רעד הרב בעל מאו"ע ואמר, די לפני יחוס זה ויותר אינני חפץ לדעת. וסיפר מגודל צדקת וקדושת ר' אברהם רופא, כי עמד בנסיון גדול בחצר השולטן, והסיפור נוראה מאוד, אך אכמ"ל, כי לא לאשתעי ספורים מטרת האגרת הזאת".

בנוסח שונה מובא בכתב יוחסין שכתב הרה"ח ר' פנחס לאנדא ז"ל בשנת תשי"ב (נדפס בקובץ "שושילתא" גליון ב' עמ' 90):

"... בן הרב הקדוש ר' שמעון שלמה זצ"ל מסאוריין, בן הקדוש ר' דניאל רופא זצ"ל מסאנטינאאפעל. על דבר מהותו של אותו צדיק (רבי דניאל רופא) לא ידוע לכל העולם כלום, אבל זאת ידוע כי לפני שנכנס הרב הקדוש ר' נחום מטשערנאבל זצ"ל בקשר השידוכין עם המגיד מסאוריין, וזאת היתה ההתקשרות של הרב מבענדער עם בת בתו של ר' נחום כמו שבאר להלן, פנה ר' נחום אל המגיד מסאווראן בזה הלשון: 'סאוריניר מגיד סערדצי, ביי אונז איז א מנהג, פאר שרייבען די תנאים רעכענין יחוס, און צום הערשטען דארף אבענדער העומד מצד החתן', וענה לו [המגיד] דסוועראן: 'מיין טאטע איז גיווען ר' דניאל רופא פון קאנטינאפעל'. וכששמע ר' נחום זאת אמר אל המגיד: 'גענוג, מעהר דארף איך ניט, דניאל איש חמודות איז גיואקסין געוארען בחצרות מלכים און דאס איז שוין געניג פאר מיר'".

בנוסח שלישי מובא בספר "שם ושארית" (עמ' סז):

"הגה"ק ר' שמעון שלמה מסאווראן, לפי המקובל הוא מגזע הרב המפורסם ר' שמחה מנחם רופא, בא מסטמבול למחוזות אלו והיה מ"מ בסאווראן, נפטר כ"א אייר תקפ"ב (ולפי דברי נכדו הרב וורטהיים שליט"א הרבה יותר מוקדם בערך תק"נ)".

*

והנה מה שכתוב בספר שם ושארית שהיה מגזע ר' שמחה מנחם רופא, זה כנראה טעות, כי רבי שמחה מנחם רופא נפטר בלעמבערג כ"ח אדר תס"ב, ולבוב שבגאלציה הוא כרחוק מזרח ממערב מסטאמבול שבטורקיה, ויש ביניהם אלף וחמש מאות קילאמעטער. (מאמר נרחב על ר' שמחה מנחם רופא וצאצאיו נדפס בקובץ "שערי ציון" לחודש ניסן-אייר תשע"ג עמ' 88).

ונשאר לנו רק שני הגירסאות שלגירסא אחת הוא היה "בנו" של רבי אברהם רופא מסטאמבול, ולגירסא השניה הוא היה "בנו" של רבי דניאל רופא מסטאמבול.

וכשמעיינים ברשימת צאצאיו בהקראסנא קוויטל, אנו רואים שבנו הראשון היה אכן שמו "אברהם", וכנראה שנקרא כן על שם אביו. (יצויין שבכתבי ר"י שו"ב עמ' רכו כתוב "הסווריינער הי' לו אח גדול הוא הבענדערער רב, והי' אומר שצריך לשמור בן יחיד, כי אחי הי' בן יחיד ג' שנים וזה הזיק לו". אמנם לפי העולה מהמפקדים נמצא שהרב מבענדער נולד בשנת תק"מ בערך, והרב מסאווראן נולד בשנת תקל"ה בערך. וכן בהקוויטל רואים שהרב מבענדער נכתב אחר הרב מסאווראן. אמנם יתכן שאמר זאת על אחיו ר' אברהם).

אמנם לעת עתה לא מצאנו באותה תקופה רופא בחצר הסולטאן בסטאמבול ששמו היה "אברהם", אמנם מצאנו שאצל הסולטן אחמט השלישי (שמלך בין השנים תס"ג – ת"צ) היה רופא יהודי ושמו "דניאל דה פונסקה", שנולד בשנת תכ"ח בערך בעיר פארטא במדינת פארטוגאל, ובהיותו ילד צעיר נשרף זקינו ע"י האינקוויזיציה ואביו ברח מהמדינה, והוא נשאר שם למשך איזה שנים עד שעלה בידו לברוח מפארטוגאל לצרפת, ושם למד חכמת הרפואה. כעבור איזה שנים עבר לעיר סטאמבול ונעשה רופאו האישי של שגריר צרפת באראן טשארלס דע פערוי ואח"כ של השגריר פיעררע קאמטע דעס אליורס. בשנת ת"ע נתמנה להיות רופאו האישי של ניקאלעס מאווראסארדעטאס שנעשה אז נסיך של וואלאכיע, ונסע עמו לבוקארעשט עד שנת תע"ד שאז חזר לסטאמבול ונתמנה לרופא הראשי של הסולטן אחמט השלישי, וגם שימש כאחד מיועציו הקרובים. כשהעבירו את הסולטן מממשלתו בשנת ת"צ, אז נסע דניאל בחזרה לצרפת והתגורר בעיר פאריז עד לפטירתו בשנת ת"ק בערך. (אמנם יש אומרים שנפטר בעיר איזמיר).

לפי חשבון השנים ברור שרבי שמעון שלמה לא היה "בנו" של רבי דניאל דה פונסקה הנ"ל שנולד כבר בשנת תכ"ח, אך יתכן שהיה נכדו. (יצויין שכותבי הדורות כותבים שאביו של דניאל הרופא היה שמו "אברהם", ויתכן שרבי אברהם אביו של רש"ש מסאווראן אכן היה בנו או נכדו של רבי דניאל ונקרא ע"ש אביו. אך לפי תוצאות בדיקת דנ"א לא מסתבר צדיקי בית סאווראן היו בכלל נכדיו מצד האב, ואולי מצד האם. וצ"ב).

וויגאדא
שר העשר
תגובות: 16
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 24, 2016 8:21 pm

זייער אינטרעסאנט

תגובהדורך וויגאדא » מוצ"ש ינואר 19, 2019 9:25 pm

ייש"כ

האם יש מסורה שהם מצאצאי גולי ספרד?

דעת יחידאה
שר חמישים
תגובות: 63
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג דעצמבער 17, 2012 3:47 pm

סאווראן וויליאמסבורג?

תגובהדורך דעת יחידאה » דאנארשטאג ינואר 31, 2019 12:00 pm

רבי מענדל שטיין, א זוהן פון רבי מרדכי -פאלטישאנער רב (און איידעם פון רבי יוסף משה מייזליש ז"ל מווייצען) האט היינט א בית המדרש אין וויליאמסבורג, מיט א קבוצה אינגעלייט, אינטערן נאמען "פקודת אלעזר סאווראן".

פקודת אלעזר איז לכאורה נאכן ספר פון זיין עלטער-זיידע, האדמו"ר הרה"ק רבי אלעזר טווערסקי מפאלטישאן, א ספר וואס ר' מענדל האט ארויסגעגעבן.

אבער וואו קומט ער צו סאווראן?

אוועטאר
בן בוזי
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4706
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

תגובהדורך בן בוזי » דאנארשטאג ינואר 31, 2019 4:45 pm

רבי דוד'ל סקווערער זי"ע איז געווען בזוו"ר אן איידעם ביי רבי שלמה מסאווראן. דעם פאלטיטשאנער'ס פאטער איז געווען מזווג ראשון און איז דעריבער אן אייניקל פונעם סאווראנער.
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: benbeezee@gmail.com

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1488
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » מאנטאג פאברואר 04, 2019 11:10 pm

ראיתי כותבים, און איך זיך צו ס'האט א מקור

אז רבי ישראל מסאווראן איידעם פון רבי משה צבי פון סאווראן
איז געווען א אייניקל פונעם קדושת לוי

האט דאס א מקור?


אויב יא, וויאזוי.
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com

טאלנער חסיד
שר העשר
תגובות: 35
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 01, 2019 3:38 pm

תגובהדורך טאלנער חסיד » דינסטאג יולי 09, 2019 1:36 pm

msp האט געשריבן:איז נישט דא פארהאן א תירוץ פון סאווראנער אויף די טענה פון נפש החיים
אז ווער זאגט אז די בקשה פון דוד המלך יה"ר שיהיה תהילים לפניך כנגעים ואהלות
קען איינער ארויף ברענגען דער תירוץ
אסיר תודה אהיה לו

טענתו של הנפש החיים היא על כך שדוד התפלל שיחשב אמירת תהילים כנגעים ואהלות, אך אינו בטוח שנענה, וכמו שמצינו בבבא בתרא על שלשה שביטלו את היצה"ר, וי"א אף דוד שנאמר 'ולבי חלל בקרבי' ואידך רחמי הוא דקבעי. הרי שיתכן שיבקש רחמים אך לא יענה ע"כ דברי הנפש החיים
ואילו הסאווראניר זיע"א ענה שזה וודאי שבקשת דוד נענתה, והא שת"ק לא חשיב את דוד בכלל אלו שבטל מהם יצה"ר הוא כיוון שת"ק חשב רק אלו שביטלו את היצה"ר ע"י עבודה עצמית, משא"כ דוד רחמי הוא דקבעי, ובכח התפילה זה לא כזאת רבותא לנצח את היצה"ר....


צוריק צו “על הצדיקים ועל החסידים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 10 געסט