קהלות הקודש: שטעט און זייערע רבנים

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

ברוקלין
שר חמישים ומאתים
תגובות: 381
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 18, 2009 1:53 pm

קהלות הקודש: שטעט און זייערע רבנים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ברוקלין »

איך האב געטראכט, אויסצירעכענען שטעט מיט אלע גדולי ישראל וואס האבען דארט משמש געווען ברבנות, אין אויך וואס האבען דארט געוואוינט.

אויב מעגליך ציצייכענען די יארען ווען זיי האבען דארט געוואוינט, אדער משמש געווען ברבנות.

דער עולם ווערט געבעטען מוסיף צי זיין בכמות ובאיכות.

לאמיר אנפאנגען מיט פראנקפורט:

הגה"ק ר' יוסף שמואל מקראקא (הנקרא ר' שמואל-ר' חיים ישעי'ס) שימש ברבנות משנת ת"נ עד שנפטר כסליו תס"ד

הגה"ק ר' נפתלי כ"ץ מפויזן "הסמיכות חכמים", שימש ברבנות משנת תס"ד עדשנת תע"א (שהוכרח לעזוב את המקום מחמת שריפה גדול בעיר)

הגה"ק רבשכבה"ג ר' אברהם ברודא ר"מ בפראג ואח"כ אב"ד מיץ, שימש ברבנות בפראנקפורט משנת תעא? עד שנפטר אייר תע"ז.

הגה"ק ר' יעקב כץ מפראג בעמ"ס שו"ת שב יעקב, שימש ברבנות משנת תע"ז עד שנת ת"ק

הגה"ק ר' יעקב יהושע "הפני יהושע"', שימש ברבנות משנת ת"ק עד שנפטר שבט תקט"ז

הגה"ק ר' אברהם אביש בעמ"ס ברכת אברהם, שימש ברבנות משנת תקי"ט עד שנפטר תשרי תקכ"ט.

הגה"ק ר' פנחס הורוויטץ "ההפלאה" שימש ברבנות משנת תקל"ב עד שנפטר בשנת תקס"ה

בנו הגה"ק ר' צבי הירש בעמ"ס מחנה הלוי, שימש ברבנות משנת תקס"ה עד שנפטר בשנת תקע"ח.
לעצט פארראכטן דורך ברוקלין אום דינסטאג יאנואר 05, 2010 12:55 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
אלד וויליאמסבורג
שר האלפיים
תגובות: 2961
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 07, 2008 8:22 am
לאקאציע: וויליאמסבורג בריק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אלד וויליאמסבורג »

דער של"ה הקדוש איז אויך געווען רב אין פראנקפורט
.
איטשע
שר שלשת אלפים
תגובות: 3327
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 27, 2009 10:19 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איטשע »

עס איז דא א גאנצע ספר בשם "רבני פרנקפורט", איך האב עס אין מיין באזיץ, איך בין די טעג זייער פארנומען, אבער אויב דער עולם וועט ווארטן וועל בע"ה, אפשרייבן די אלע נעמען.

עס מוז דערמאנט ווערן:
הג"ר ליזר טריוויש אבד"ק פראנקפורט.
אביו המקובל הג"ר הירץ טריוויש בעל סידור רבי הירץ, ש"ץ ודיין בפראנקפורט.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

לא הבנתי את מטרת האשכול בדיוק.

על רבני העיר לבוב-לעמבערג יש ספר 'כלילת יופי' לרח"ן דעמביצער מקראקא, ועל רבני קראקא יש ספר קריה נאמנה או קריה נשגבה, על רבני אה"ו יש את ספר 'או"ה למושב' לר"י דוקקעס, לאחרונה י"ל ספר על מעזיבוזש וחכמיה.
אוועטאר
בן בוזי
שר חמשת אלפים
תגובות: 5592
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בן בוזי »

כהוספה לדברי הרב דסקרענטאן, הרי יש את ספרי היזכור באסיפת הספרי' המרכזית דברוקלין, בו יש את כל העיירות עם חכמי' ורבני'

יתר על כן יש את מאורי גאליצי', חכמי טראנסילוואניע, לאחרונה י"ל חכמי פולין, וגם ספר לכל רבני הונגרי' מסודר עפ"י העיירות. בכל אופן תודה להרב דברוקלין על פתיחת האשכול אולי בכל זאת יתגדל תורה ויתאדר.
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: [email protected]
מורשת חכמי אמעריקא
ברוקלין
שר חמישים ומאתים
תגובות: 381
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 18, 2009 1:53 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ברוקלין »

די אלע ביכער רעכענן אויס אלע גדולי ישראל מיט אלע פרטים, עס איז שווער צי געדענקען אין מסדר זיין ביי זיך.

מיין עיקר כוונה איז אויסצירעכענען די באקאנטע גדולי ישראל (נישט דוקא רבנים) ווי זיי האבען זיך געדרייט. אויך די באקאנטע שטעט מיט זייערע גדולי ישראל; פלוני האט ממלא מקום פלוני, וכדומה. דאס איז גרינג ציגעדענקען אין מסדר זיין אין זכרון. איך מיין אז אויב דער עולם מיט זייער ידיעות וועט זיך משתתף זיין וועט דאס זיין אינטערסאנט.

אויב ס'איז איבעריג אני מבטל דעתי.
ברוקלין
שר חמישים ומאתים
תגובות: 381
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 18, 2009 1:53 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ברוקלין »

הרב מילער, אפשר פאנגט איר אן מיט גדולי ישראל מסקרענטאן...
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

ברוקלין,
מיר האבן האבן אן אשכול מיוחד 'על חכמי סקרענטאן', אבער אז איר שרייבט שוין ציניש, 'רבני ברוקלין והגלילות' האבן מיר דערווייל נישט...
ברוקלין
שר חמישים ומאתים
תגובות: 381
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 18, 2009 1:53 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ברוקלין »

אקעי, לאמיר אנפאנגען מיט בארא פארק - ברוקלין, די ערשטע רב איז הרה"ג ר' משה שטערן זצ"ל, זיין ממלא מקום איז ר' יחזקאל ראטה שליט"א? ר' חיים לייב כ"ץ שליט"א?
איטשע
שר שלשת אלפים
תגובות: 3327
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 27, 2009 10:19 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איטשע »

רבני פרנקפורט המפורסמים:
רבי שמעון הדרשן (זקינו של החתם סופר) בעל ילקוט שמעוני
רבי אליעזר טריוויש בן המקובל רבי הירץ
רבי ישעי' הלוי איש הורוויץ בעל השל"ה הק' מפראג
בנו רבי שבתי שעפטיל [נתקבל בשנת 1632]
רבי מענדיל באס מקראקא תלמיד הב"ח [נתקבל לאבד"ק בשנת 1644, נפטר ערב סוכות תכ"ז].
רבי שמואל קאידנובר מווילנא (אבי בעל קב הישר) [נתקבל לאבד"ק בי"ד תשרי תכ"ח, וכיהן כאבד"ק 10 שנה, ואח"כ נתקבל לאבד"ק קראקא]
רבי ישעי' הלוי איש הורוויץ נכד השל"ה [נתקבל לאבד"ק 1678]
רבי נפתלי הכהן כ"ץ בעל סמיכת חכמים מלובלין [נולד בשנת ת"י, נתקבל לאבד"ק בשנת 1704, בכ"ד טבת תע"א פרצה שריפה בדירתו, אשר בני בליעל הפוצו שהוא היה הגורם בדבר, ואשר נתברר אח"כ כשקר לחלוטיןף ובעקבות זו, ערק משם, נפטר עלי דרך לעלות ארה"ק כבן ע' שנה ביום כ"ד טבת תע"ט]
רבי אברהם ברודא [נתקבל לאבד"ק אחרי שיפוץ בניני הקהילה מהשריפה, נפטר ל' ניסן תע"ז]
רבי יעקב יהושע מקראקא בעל פני יהושע עש"ס [נולד בשנת תמ"א, כיהן בעשרות ק"ק בפולין ובאשכנז וביניהם משנת תק"א, עקב מחלוקת הגריעב"ץ והרבי ר' יונתן אשר פשטה גם לפ"פ, וכדי למעט במחלוקת עזב העיר ביום א' כ"ב אלול שנת תק"י, נפטר במחוז פפד|מ וכשנפטר הובהל בכבוד למנוחה בפפד"מ ביום י"ד שבט שנת תקט"ז]
רבי פינחס הלוי איש הורוויץ בעל הפלאה [נולד בע' בשנת 1730, בסוף שנת 1771 נתקבל לאבד"ק פפד"מ, אשר כיהן בה ל"ג שנים]
בנו רבי צבי
ברוקלין
שר חמישים ומאתים
תגובות: 381
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 18, 2009 1:53 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ברוקלין »

ישר כח ר' איטשע - פיינע ארבעט
ברוקלין
שר חמישים ומאתים
תגובות: 381
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 18, 2009 1:53 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ברוקלין »

רבני מיץ.

ר' ישעיהו הלוי הורביץ השל"ה הק' היה אב"ד מיץ לאיזה שנים

הגאון ר' אברהם ברודא קודם שנתקבל לאב"ד פראנפורט (בשנת תע"א) היה אב"ד מיץ

הפני יהושע היה שם אב"ד עד שנת ת"ק כשנתקבל לאב"ד פראנקפורט.

אח"כ נתקבל ר' יהונתן אייבשיטץ ושימש שם ברבנות עד שנת תק"ט כשתקבל היע"ד לאב"ד אה"ו.

דער שאגת ארי' (נולד בשנת תנ"ה) בשנת תק"י נעשה אב"ד וולאזין (וכפי השמועה מפני מעשה שהיה בירך את האם של הגה"ק ר' חיים וולאזנער שתזכה לבן גדול בישראל). בשנת תקמ"ה נתקבל לאב"ד מיץ ושימש שם עד פטירתו כ"ה תמוז תקס"ה.
לעצט פארראכטן דורך ברוקלין אום דינסטאג יאנואר 05, 2010 12:57 pm, פארראכטן געווארן 4 מאל.
ברוקלין
שר חמישים ומאתים
תגובות: 381
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 18, 2009 1:53 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ברוקלין »

רבני ודייני פראג

רבינו יהודה לוואי המהר"ל. נולד בווארמס שבאשכנז בשנת רפ"א, אחר חתנותו הלך ללמוד אצל המהרש"ל. אח"כ שישמ ברבנות בפוזין, ובשנת שנ"ט נעשה אב"ד פראג עד פטירתו אלול שס"ט

רבי יום טוב ליפמאן העליר התוספות יום טוב מדייני פראג.

נולד בשנת של"ט, בשנת שנ"ז נעשה דיין בבית דינו של המהר"ל בפראג עד שנת שפ"ה. התוי"ט נעשה אח"כ אב"ד קראקא ושם נפטר בשנת תי"ד

ר' דוד אפענהיים אב"ד פראג בשנת תע"ד

ר' משה יצחק חמיו של היערות דבש נעשה אב"ד פראג בשנת תצ"ז,

רבי יהונתן אייבשיטץ היערות דבש ראב"ד פראג

נולד בשנת ת"נ, תלמיד מהגאון הפנים מאירות, ומר' אברהם ברודא. בשנת תע"ד נתקבל היערות דבש לדיין בפראג, ובשנת תצ"ז נתקבל לראב"ד. בשנת תק"א נתקבל אב"ד מיץ לממלא מקום של הפני יהושע שנעשה אז אב"ד פראנקפורט. בשנת תק"ט נתקבל לאב"ד בשלש קהילות אה"ו (אלטונא האמבורג וואנסבוק), ושימש שם ברבנות עד שנפטר אלול תקכ"ד ומנו"כ באלטונא.

רבי יחזקאל לאנדא הנודע ביהודה.

נולד בשנת תע"ד. משנת תצ"ד ראב"ד בבראד, בשנת תק"ה פסק הנוב"י נגד אחד מהגבירים מקורב "להפאריץ" מפראג, ומתוך כך הוכרח לעזות את העיר (עם עוד שני דיינים: ר' מאיר מרגליות ה'מאיר נתיבים', ור' גרשון קיטאוווער גיסו של הבעש"ט). אז נעשה הנוב"י אב"ד יאמפאל, ובשנת תקט"ו (בחרו את היערות דבש לאב"ד פראג אך לא רצה לעזות את קהילתו באה"ו), אז נעשה הנוב"י אב"ד פראג עד פטירתו בשנת תקנ"ג.
לעצט פארראכטן דורך ברוקלין אום מיטוואך דעצעמבער 30, 2009 10:31 am, פארראכטן געווארן 1 מאל.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

מרבני ודייני פראג יש גם את;
ר' שמואל לאנדא בנו של הנו"ב בעמח"ס שיבת ציון (שעליו נתחלקו אם למלא מקום אביו בתואר רשמי)
ר' אליעזר פלעקלס מתלמידי הנו"ב וראב"ד פראג, בעמח"ס תשובה מאהבה
ר' ברוך ייטלס בעל טעם המלך על שעה"מ (עליו לעזו על השכלתו, וידוע שהחת"ס לא רצה להביט בחיבורו וכיסה עת הגהותיו במפה בעת עסק בספר שער המלך)
-
קודם מלחה"ע השניה היה דיין בקהל היראים בפראג ר' אהרן הלוי עפשטיין יליד סאטמאר חתן ר' אהרן צבי קעסטנבוים דומ"ץ טיסא-אולאק, חיבר ספר שו"ת כפי אהרן נספה בשואה הי"ד

-

נכון לציין שלא יטעו בפראגא הסמוכה לווארשא בפוילין
איטשע
שר שלשת אלפים
תגובות: 3327
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 27, 2009 10:19 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איטשע »

המהר"ל לא למד אצל המהרש"ל (טעות!? הוא במג"י)

גם יש להזכיר את העוללות אפרים
וגם הג"ר יצחק חיות גיס המהר"ל (מזיו"ר)

אין ווי קען מען פארגעסן דער משכיל שי"ר...
ברוקלין
שר חמישים ומאתים
תגובות: 381
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 18, 2009 1:53 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ברוקלין »

מיללער האט געשריבן:מרבני ודייני פראג יש גם את;
ר' שמואל לאנדא בנו של הנו"ב בעמח"ס שיבת ציון (שעליו נתחלקו אם למלא מקום אביו בתואר רשמי)
ר' אליעזר פלעקלס מתלמידי הנו"ב וראב"ד פראג, בעמח"ס תשובה מאהבה
ר' ברוך ייטלס בעל טעם המלך על שעה"מ (עליו לעזו על השכלתו, וידוע שהחת"ס לא רצה להביט בחיבורו וכיסה עת הגהותיו במפה בעת עסק בספר שער המלך)
-


איך האב געהערט אז דער חת"ס איז געווען ברוגז אויפען "טעם המלך" ווייל ער איז געווען פין דע וואס האבען געהאלטען אז פראג זאל נישט אויפנעמען א רב נאכען נוב"י, אין וועגען דעם טאקע איז ר' שמואל לאנדא נאר געווארען ראב"ד. אין מ'זאגט אז וויבאלד עס איז נישט געווען קיים רב איז פראג שנעל געוווארען משכיליש.

וואס איז טאקע געווען זייער סבה נישט צי נעמען קיין רב?

אגב: וואס איז געשען מיט ר' שלמה יהודה ראפאפורט, ווי איז דאס נעלם געווארען וואס איך האב געשריבען וועגן עם?
לעצט פארראכטן דורך ברוקלין אום מיטוואך דעצעמבער 30, 2009 10:57 am, פארראכטן געווארן 2 מאל.
ברוקלין
שר חמישים ומאתים
תגובות: 381
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 18, 2009 1:53 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ברוקלין »

איטשע האט געשריבן:המהר"ל לא למד אצל המהרש"ל (טעות!? הוא במג"י)



אין מליצי אש ח"י אלול שטייט אז נאך די שידוך האט דער מהרל"ס שווער הנקרא "דער רייכער שמעלקא" געשיקט זיין איידעם צום מהרש"ל אין פרעמישלא.
ברוקלין
שר חמישים ומאתים
תגובות: 381
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 18, 2009 1:53 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ברוקלין »

איטשע האט געשריבן:
גם יש להזכיר את העוללות אפרים


דער עוללת אפרים ובעמ"ס כלי יקר, רבי שלמה אפרים מלונטשיץ בן ר' אהרן נולד בפולין והיה תלמיד מהמהרש"ל. היה דרשן בלבוב בשנת שמ"א. בשנת שס"ד נתקבל לדרשן וריש מתיבתא בפראג, בשנות זקנותו של המהר"ל נתקבל הכלי יקר "כרב הצעיר" מפראג הכלי יקר נפטר שם ז' אדר שע"ט.

שם בפראג למד אצלו התוי"ט, הג"ר שעפטיל בעל ווי העמודים, וחתנו ר' ראובן חשקו בעל הילקוט ראובני.
לעצט פארראכטן דורך ברוקלין אום מיטוואך דעצעמבער 30, 2009 3:01 pm, פארראכטן געווארן 2 מאל.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

ברוקלין האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:מרבני ודייני פראג יש גם את;
ר' שמואל לאנדא בנו של הנו"ב בעמח"ס שיבת ציון (שעליו נתחלקו אם למלא מקום אביו בתואר רשמי)
ר' אליעזר פלעקלס מתלמידי הנו"ב וראב"ד פראג, בעמח"ס תשובה מאהבה
ר' ברוך ייטלס בעל טעם המלך על שעה"מ (עליו לעזו על השכלתו, וידוע שהחת"ס לא רצה להביט בחיבורו וכיסה עת הגהותיו במפה בעת עסק בספר שער המלך)
-


איך האב געהערט אז דער חת"ס איז געווען ברוגז אויפען "טעם המלך" ווייל ער איז געעוען פין דע וואס האבען געהאלטען אז פראג זאל נישט אויפנעמען א רב נאכען נוב"י, אין וועגען דעם טאקע איז ר' שמואל לאנדא נאר געווארען ראב"ד. אין מ'זאגט אז וויבאלד עס איז נישט געווען קיים רב איז פראג שנעל געוווארען משכיליש.

וואס איז טאקע געווען זייער סבה נישט צי נעמען קיין רב?


ביידע זענען אמת, זייענדיג א תלמיד פונעם נו"ב האט ער געהאלטען אז קיינער איז נישט ראוי למלאות מקומו דערפאר זאל מען נאר נעמען א ראב"ד וכך הוה.

אבער בנוסף לזה איז ער געווען נחשד אין השכלה, איך געדענק אז כמדומה אין 'ספרים וסופרים' איז פארהאן א אשכול איבער אים והשכלתו.

בייגעלייגט איז אן אויסשניט איבער אים און זיין ברודער ר' יהודה לייב ייטלס (אזוי ווי יוטל'ס) פון אן אינטערעסאנטער בוך 'ביכורי העתים' י"ל בווין תקפ"ג
אטעטשמענטס
books.png
books.png (13.4 KiB) געזען 5573 מאל
books2.png
books2.png (4.8 KiB) געזען 5572 מאל
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

כ'האב געטראפן זיין נוסח המציבה וועלכע איז היבש אינטערעסאנט, ער ברענגט ארויס זיינע רידפות:
אטעטשמענטס
books.png
books.png (9.99 KiB) געזען 5788 מאל
books2.png
books2.png (7.63 KiB) געזען 5788 מאל
ברוקלין
שר חמישים ומאתים
תגובות: 381
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 18, 2009 1:53 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ברוקלין »

ישר כח הרב מילער. זייער שיינע נוסח ותוכן, אבער ס'שמעקט טאקע אביסעל אנדערש פין היימישען חדר.
לעצט פארראכטן דורך ברוקלין אום מיטוואך דעצעמבער 30, 2009 2:34 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
ברוקלין
שר חמישים ומאתים
תגובות: 381
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 18, 2009 1:53 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ברוקלין »

אין שטאט פראנקפורט האבען מיר פארגעסן א חשובען רב. הגה"צ ר' שמשון רפאל הירש זצ"ל וואס האט אפגעראטעוועט די ביסל דייטשע יודען פין רעפארם.

רשר"ה נולד בשנת תקס"ח והיה תלמיד מהגאון ר' יעקב יוקב עטלינגער הערוך לנר (תקנ"ט-תרל"ב). גם למד איזה לימודי חול בהאינברסטה. בשנת תר"י (קודם הטיילונג באונגארין) השיג היראים בפראנקפורט רשיון מהמשלה להקים להם קהילה ומוסדות נפרדת מהרעפארמער ומשכילים. אז נתקבל רשר"ה לאב"ד היראים בפראנקפורט בקהילות ""עדת ישורון", ושימש ברבנות עד פטירתו בשנת תרמ"ט. רשר"ה לחם בעד תורה ע"ד המסורה בכל מדינות אשכנז, ודעתו היה (כמו רוב רבני אונגארין) שכל מי שהוא מעמבער בקהילות רעפארמי א"א להיות מעמבער בקהילתו.

יהא זכרו ברוך
ברוקלין
שר חמישים ומאתים
תגובות: 381
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 18, 2009 1:53 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ברוקלין »

עכשיו ראיתי שגם השלה"ק היה אב"ד פראג משנת שע"ה עד שנת שפ"ב כשעלה לא"י.

ר' ישעיהו הורוויץ נולד בפראג בשנת שי"ח לאביו ר' אברהם שהיה תלמיד הרמ"א, ובעמ"ס הקבלה 'חסד לאברהם'. נסע לפולין ללמוד אצל המהרש"ל והמהר"ם בלובלין. היה אב"ד פראנקפורט ואח"כ בפראג. נפטר בא"י בשנת ש"צ.

---------------------------

הגאון ר' חיים הכהן כ"ץ בן ר' יצחק כ"ץ אב"ד ניקלסבורג חתן המהר"ל מפראג. היה אב"ד ניקלסבורג, אח"כ דרשן בפראג, אח"כ אב"ד פראנקפורט, ואח"כ אב"ד פוזין. - די יארען ווייס איך נישט.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

דער שטאט בראד [בראדי, ברודי] אין גאליציע איז אויך איינע פון די עלטסטע גרויסע שטעט מיט רבנים מפורסמים, דער ביה"ח דארט איז צושטערט שועלים הלכו בה, עס ווערט געטאן פעולות דאס אפצוראטעווען, ויה"ר שחפץ ה' בידם יצליח.

איך וועל דא אויסרעכענען טייל פון די גדולי ישראל שמנו"כ בעיר בראד גענומען פונעם פנקס בית העלמין הישן, געדרוקט אינעם חיבור 'ערים ואמהות בישראל' (תשוח"ח להרב"ש הי"ו על אדיבתו)

ר' יצחק קראקאווער אבי משפחת באב"ד [ב"ר בעריש מקראקא בן הרבי ר' העשיל ז"ל] אב"ד בראד, ד' תשרי תס"ה
ר' משה בן החכם צבי, י"ג ניסן תפ"ח
ר' יעקב באב"ד ב"ר יצחק קראקאוואער הנ"ל, מפרנסי וועד ד' ארצות, כ"ז אלול תק"ח
אחיו ר' מרדכי באב"ד נאמן בווד"א, כ"כ סיון תקי"ב
ר' משה רוקח אב"ד זלאטשוב וזבארוז בנו של ר' אלעזר רוקח אב"ד אמסטרדאם, ב' כסלו תקי"ד
ר' מרדכי סופר בעמח"ס מילי דאבות, י"א אלול תקי"ז
ר' בערל שרענצילס מלבוב שהעמיד תלמידים הרבה, ג' אייר תקכ"א
ר' שמואל בנו של הפני יהושע ה' סיון תקכ"א
ר' יוסף שצקס אב"ד בראד, כ"א טבת תקל"א
ר' ישראל סג"ל מזאמושט בעמח"ס נצח ישראל, א חוהמ"פ תקל"ב
ר' נתן בנו של החכ"צ [זקן החוות דעת] י' שבט תקל"ח
הגה"צ בעמח"ס פני משה על הירושלמי, י"ב טבת תקמ"א
ר' חיים צאנזיר מבראד, ו' שבט תקמ"ג
ר' שמעלקא ב"ר משה רוקח רב דחייטין בבראד, א דפסח תקנ"ג
ר' שמואל אב"ד מאציוב ב"ר חיים צאנזיר, כ"ד אלול תקנ"ד
ר' חיים סג"ל לאנדא מפודקאמין [חתן ר' יעקב באב"ד הנ"ל], פורים תקנ"ז
האשה מיכל בת מרן הנו"ב, ז' אב תקנ"ח
ר' ארי' לייב מפודהייץ אב"ד בראד בעמח"ס לב אריה, ער"ח אדר תקע"ח
ר' יעקבקא לאנדא מבראד בן מרן הנו"ב, ב מנ"א תקפ"ב
ר' אפרים זלמן מרגליות הבית אפרים, כ"ד אב תקפ"ח
ר' אלעזר לאנדא אב"ד בראד בעמח"ס יד המלך, י"א תמוז תקצ"א
ר' ארי' לייבוש תאומים אב"ד בראד בעמח"ס גור ארי' יהודה, ד' אלול תקצ"א

דאס איז נאר א טיילווייזע רשימה
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

ר' שלמה קלוגער איז געווען מגיד מישרים אין בראד, ער איז אוועק בשנת תרכ"ט, איך האב נאר דערווייל געשריבען ביז ת"ר וויאזוי עס שטייט אינעם פנקס הנ"ל, און אויך נאר שנעלערהייט די רבנים וואס איך האב פארשטאנען אביסל ארום זיי.

אויך איז געווען רב אין בראד ר' מאיר קריסניאפולער בעמח"ס יד המאיר, מיר האבן אין באזיץ א ליסטע פון זיינע אייניקלעך, דורך אן אייניקל וואס גיבט זיך אפ דערמיט, זיין זוהן ר' יחיאל מיכל האט אים ממלא מקום געווען אין בראד.

[ר' אברהם ברודא איז געווען אין פפד"מ מהאט שוין געברענגט זיין מציבה, חיבר ספר אשל אברהם].
שרייב תגובה

צוריק צו “צדיקים וחסידים”