ברכת האילנות
די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 561
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מארטש 07, 2010 3:22 pm
סאיז דא א שיטה אז ימי ניסן איז לאו דוקא חודש ניסן.
ווי כהאב געהערט היינט אינדערפרי פון מיין רב איז דא א שיטה אויף גאנץ תקופת ניסן. איז אפשר כדאי ציווארטן ביז סזאל זיין געהריגע פרוכט.
אין ארץ ישראל זע איך אין די בילדער ווי די רביס מאכן די ברכה גלייך אנפאנג ניסן.
ווי כהאב געהערט היינט אינדערפרי פון מיין רב איז דא א שיטה אויף גאנץ תקופת ניסן. איז אפשר כדאי ציווארטן ביז סזאל זיין געהריגע פרוכט.
אין ארץ ישראל זע איך אין די בילדער ווי די רביס מאכן די ברכה גלייך אנפאנג ניסן.
הפתגם "טְרַאכְט גוּט ווֶעט זַיין גוּט" נאמר על ידי אדמו"ר הצמח צדק לאחד שביקש רפואה עבור חולה. מענה זה נהפך ליסוד המבטא את חשיבותה של כח המחשבה ויכולתה לשנות את המציאות. (חב"דפדיא).
דארפסמאן האט געשריבן:קרעמער די האסט שוין געמאכט ? ווי ?
ליידער נישט.
ברם יזכר לטוב אותו הקרעטשמעריסט וואס האט מיר היינט צופרי אנגערופן אז ער איז גרייט צו פארן מיט מיר ביז באטעניקל גארדענס, אדער גאר קיין סטעטן איילענד וואו עס געפונען זיך שיינע ביימער. איך האב אים אבער נישט געוואלט מטריח זיין צו פארן אזוי ווייט דערפאר, און ביי דעם איז עס געבליבן.
- leiby
- שר שלשת אלפים
- תגובות: 3911
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג נאוועמבער 16, 2008 11:08 pm
- לאקאציע: צווישן אידן
גראדע שטייט אין ספר "אילנא דחיי" פרק ט"ו, אז עס איז א ענין צו גיין אין דרויסן פין שטאט, ווי ס'איז דא "אסאך" ביימער,
ווייל דורך דעם קען מען מעלה זיין מער ניצוצות.
ווייל דורך דעם קען מען מעלה זיין מער ניצוצות.
שש מצות תמידיות: אהבת ה',יראת ה', יחוד ה', אמונה בה', שלילת ע"ז, ולא תתורו.
- באנקיר
- שר חמש מאות
- תגובות: 689
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 04, 2008 11:24 am
- לאקאציע: מיין קאפ, אין באנק
קינדער פון די קלויזענבורגער ת"ת מאכן די ברכה א' אייר (ב' דר"ח).
Kids from Talmud Torah Klaznberg of Borough Park reciting Birchas Ha’ilanos on April 15 2010. The bracha is said in the Spring (preferably during the month of Nissan), on fruit trees in blossom. See Shulchan Aruch O.C. 226, Mishna Brura and other commentaries.
Photo: Hershi Rubinstein
Kids from Talmud Torah Klaznberg of Borough Park reciting Birchas Ha’ilanos on April 15 2010. The bracha is said in the Spring (preferably during the month of Nissan), on fruit trees in blossom. See Shulchan Aruch O.C. 226, Mishna Brura and other commentaries.
Photo: Hershi Rubinstein
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4124
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 13, 2008 7:11 pm
- לאקאציע: צווישן סקרענטאן און סיראקיוז
מיר האבן געפרעגט א דיין איבער דאס אז ס'איז דא א ענין אז ס'זאל זיין צוויי ביימער, האט ער געזאגט אז דאס איז נאר מער מהודר, אפי' לכתחילה איז איין בוים גענוג. נאכדעם וואס כ'האב איהם געזאגט אז דער בוים איבער וואס איך פרעג איז א עפל בוים וואס מענטשן געניסן פון די עפלעך, האט ער מיר געזאגט אז דאס איז דאס בעסטע פון אלעס, אויב איז עס א בוים וואס ממש מ'האט הנאה דערפון, איז דאס מן המובחר.
באותו יום (נעכטן) זעמער אריבערגעגאנגען בדחילו און געמאכט דעם ברכה.
באותו יום (נעכטן) זעמער אריבערגעגאנגען בדחילו און געמאכט דעם ברכה.
לחיים ולברכה!
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4124
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 13, 2008 7:11 pm
- לאקאציע: צווישן סקרענטאן און סיראקיוז
מ'גייט אדורך דעם הויז. ס'איז א לכתחילה. מ'קלאפט אויפן טיר און נאכן אויפמאכן זאגט מען די מטרה פונעם וויזיט, און מ'צייגט אן אוואו אהין צוגיין.
בד"א, זייענדיג דארט האב איך א פרעג געטוהן דעם ר' מרדכי הנ"ל (ממש א פארגעניגן געווען צו שמועסן מיט איהם), צו אויסער די ברכה, איז דא עפעס א יה"ר וואס מ'זאגט? ענטפערט ער מיר, היינט קומט אויף אלעס אפיר 'יהי רצונ'ס', אינדערהיים האט מען געוואוסט אז מ'מאכט די ברכה און פארטיג. אזוי אויך - זאגט ער - אז תענית אסתר ביי מנחה האט מען געוואוסט צו זאגן איבער דעם שיסל בלויז "זכר למחצית השקל", און היינט זאגט מען גאנצעטע פסוקים מיט יהי רצון'ס... - זאגענדיג אז ער נישט ח"ו מזלזל אין די זאכן, נאר אינדערהיים האט מען נישט געוואוסט דערפון.
בד"א, זייענדיג דארט האב איך א פרעג געטוהן דעם ר' מרדכי הנ"ל (ממש א פארגעניגן געווען צו שמועסן מיט איהם), צו אויסער די ברכה, איז דא עפעס א יה"ר וואס מ'זאגט? ענטפערט ער מיר, היינט קומט אויף אלעס אפיר 'יהי רצונ'ס', אינדערהיים האט מען געוואוסט אז מ'מאכט די ברכה און פארטיג. אזוי אויך - זאגט ער - אז תענית אסתר ביי מנחה האט מען געוואוסט צו זאגן איבער דעם שיסל בלויז "זכר למחצית השקל", און היינט זאגט מען גאנצעטע פסוקים מיט יהי רצון'ס... - זאגענדיג אז ער נישט ח"ו מזלזל אין די זאכן, נאר אינדערהיים האט מען נישט געוואוסט דערפון.
לחיים ולברכה!
- יואל ווייס
- שר האלף
- תגובות: 1213
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יאנואר 28, 2009 9:25 am
- לאקאציע: אין גוטע הענט, ב"ה
- לאז געמאכט
- שר האלפיים
- תגובות: 2710
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג דעצעמבער 14, 2007 11:55 am
-
- שר שלשת אלפים
- תגובות: 3773
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 04, 2010 11:08 am
- לאקאציע: איבערגעלייגט
רעדנדיגע ביז ווען מ'קען מאכן די ברכה, וויל איך מזכה זיין דעם עולם און ארויפלייגן א חלק פונעם מאמר וואס וועט אי"ה ערשיינען אין אונזער גליון, דעם שבת אי"ה, בנוגע דעם ענין.
בגמ' (ברכות מג:) איתא, אמר רב יהודה האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי אומר ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם.
וכן נקט השו"ע להלכה (אורח חיים הלכות ברכות סימן רכו סעי' א') היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח, אומר: בא"י אמ"ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם; ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה, ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות, לא יברך עוד.
ונחבטו הפוסקים אם מה דקאמר ביומי דניסן הוא דוקא או לאו דוקא רק אורחא דמילתא קתני, כי עפ"ר מתחילים ללבלב ביומי דניסן, ראשון להכותבים דניסן הוא דוקא הוא המהר"י חגיז (ש"פ - תל"ד) שכ' בספרו שו"ת הלכות קטנות (ח"ב סי' כ"ח) דהשקדים שממהרים ליגדל עוד קודם ניסן ובבוא ניסן כבר גדל הפרי (שאז א"א לברך) אין לברך עליהם, אחריו בא החיד"א במורה באצבע (אות קצ"ח) שכ' דהמדקדקים מקפידים שיהיה בניסן דוקא, (וכ"כ עוד בספרו ברכי יוסף או"ח סי' רכ"ו סק"ב) וכ"כ בשמו הכף החיים (סופר - רכ"ו סק"א) וכ' שלאחר ניסן יברך בלי שם ומלכות, והגר"ח פאלא'גי ז"ל בספרו מועד לכל חי (סי' א' אות ט') הביא דברי החיד"א ונקט ג"כ כדבריו, וגם באשל אברהם (בוטשאטש - סי' רכ"ו) נסתפק בזה ובספרו הנ"ל מהדו"ת כ' שהי' מברך בלי שם ומלכות, וכן נקט גם השדי חמד (מערכת ברכות סי' ב' אות א'), (ונכון לציין כי הגרי"ש שטערן ז"ל בספרו שו"ת זכר יהוסף (סי' קצ"ד) כ' כי גם החיד"א אינו סובר כי למעשה אם איחר לא יברך בשו"מ, רק לכתחילה יברך ניסן ואם איחר יברך בחודש אייר).
אולם לעומת זה נקטו הרבה פוסקים כי יכולים לברך גם בחודש אייר בראש וראשונה כ' כן הריטב"א בחידושיו עמ"ס ראש השנה (על דף יא.) על לשון הגמ' האי דנפיק ביומי ניסן וכו', פי' ברכה זו בשם ומלכות אלא שהתלמוד קצר, ויומי ניסן לאו דוקא אלא כל מקום ומקום לפי מה שהוא דמלבלבי עכ"ד, וכן כתבו האלי' רבה והמחצה"ש בסי' רכ"ו, וכן פסק המ"ב (בסי' רכ"ו סק"א).
בשו"ת השיב משה (להגה"ק בעל יש"מ) (סי' ח') כ' לבאר דבר זה באריכות, כי בעירו הי' פע"א שהאילנות לא הוציאו פירות בימי ניסן והי' שם חכם א' שהי' מורה כי אין לברך אח"כ, ונחלקו חכמי העיר בזה, והאריך שם בראיות נכונות כי לישנא דגמ' הוא לאו דוקא, וגם אחר ניסן יכולים לברך.
ובשו"ת יד יצחק (סי' קצ"ח) הביא ג"כ את דברי ההשיב משה ונקט כן להלכה בלי שום פקפוק כלל וכ' כי הרב הג' הק' הנ"ל מפורסם רב גדולתו בנגלה ובנסתר, ויכולים לסמוך על דבריו.
ולסיום הענין יש לציין מ"ש הגה"ק בעל חת"ס זי"ע בחידושיו על גליון שו"ע או"ח, (סי' רכ"ו) שקיבל ממורו (הגה"ק רנ"א זי"ע) כי הזמן הנכון הוא עד ל' יום מתקופת ניסן (תקופת ניסן בהאי שתא הי' יום ד' ניסן בבוקר בשעה 7:00).
בגמ' (ברכות מג:) איתא, אמר רב יהודה האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי אומר ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם.
וכן נקט השו"ע להלכה (אורח חיים הלכות ברכות סימן רכו סעי' א') היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח, אומר: בא"י אמ"ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם; ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה, ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות, לא יברך עוד.
ונחבטו הפוסקים אם מה דקאמר ביומי דניסן הוא דוקא או לאו דוקא רק אורחא דמילתא קתני, כי עפ"ר מתחילים ללבלב ביומי דניסן, ראשון להכותבים דניסן הוא דוקא הוא המהר"י חגיז (ש"פ - תל"ד) שכ' בספרו שו"ת הלכות קטנות (ח"ב סי' כ"ח) דהשקדים שממהרים ליגדל עוד קודם ניסן ובבוא ניסן כבר גדל הפרי (שאז א"א לברך) אין לברך עליהם, אחריו בא החיד"א במורה באצבע (אות קצ"ח) שכ' דהמדקדקים מקפידים שיהיה בניסן דוקא, (וכ"כ עוד בספרו ברכי יוסף או"ח סי' רכ"ו סק"ב) וכ"כ בשמו הכף החיים (סופר - רכ"ו סק"א) וכ' שלאחר ניסן יברך בלי שם ומלכות, והגר"ח פאלא'גי ז"ל בספרו מועד לכל חי (סי' א' אות ט') הביא דברי החיד"א ונקט ג"כ כדבריו, וגם באשל אברהם (בוטשאטש - סי' רכ"ו) נסתפק בזה ובספרו הנ"ל מהדו"ת כ' שהי' מברך בלי שם ומלכות, וכן נקט גם השדי חמד (מערכת ברכות סי' ב' אות א'), (ונכון לציין כי הגרי"ש שטערן ז"ל בספרו שו"ת זכר יהוסף (סי' קצ"ד) כ' כי גם החיד"א אינו סובר כי למעשה אם איחר לא יברך בשו"מ, רק לכתחילה יברך ניסן ואם איחר יברך בחודש אייר).
אולם לעומת זה נקטו הרבה פוסקים כי יכולים לברך גם בחודש אייר בראש וראשונה כ' כן הריטב"א בחידושיו עמ"ס ראש השנה (על דף יא.) על לשון הגמ' האי דנפיק ביומי ניסן וכו', פי' ברכה זו בשם ומלכות אלא שהתלמוד קצר, ויומי ניסן לאו דוקא אלא כל מקום ומקום לפי מה שהוא דמלבלבי עכ"ד, וכן כתבו האלי' רבה והמחצה"ש בסי' רכ"ו, וכן פסק המ"ב (בסי' רכ"ו סק"א).
בשו"ת השיב משה (להגה"ק בעל יש"מ) (סי' ח') כ' לבאר דבר זה באריכות, כי בעירו הי' פע"א שהאילנות לא הוציאו פירות בימי ניסן והי' שם חכם א' שהי' מורה כי אין לברך אח"כ, ונחלקו חכמי העיר בזה, והאריך שם בראיות נכונות כי לישנא דגמ' הוא לאו דוקא, וגם אחר ניסן יכולים לברך.
ובשו"ת יד יצחק (סי' קצ"ח) הביא ג"כ את דברי ההשיב משה ונקט כן להלכה בלי שום פקפוק כלל וכ' כי הרב הג' הק' הנ"ל מפורסם רב גדולתו בנגלה ובנסתר, ויכולים לסמוך על דבריו.
ולסיום הענין יש לציין מ"ש הגה"ק בעל חת"ס זי"ע בחידושיו על גליון שו"ע או"ח, (סי' רכ"ו) שקיבל ממורו (הגה"ק רנ"א זי"ע) כי הזמן הנכון הוא עד ל' יום מתקופת ניסן (תקופת ניסן בהאי שתא הי' יום ד' ניסן בבוקר בשעה 7:00).
געשטימט פאר ראשעק הול
בןהרחמן האט געשריבן:פאראיאר האב איך געמאכט ל' ניסן, היי יאר האב איך מיך שוין מקדים געווען און געגאנגען פריער פארנאכטס כ"ט ניסן אויף די הופפער שטראססע, אין הויף פון הרה"ח ר' שלמה גבריאל פליישמאן זאל זיין געזונט, אין אינאיינוועגס שוין דורכגעפירט א טריפ פאר מיין אינגעל וואס האט געוואלט באטראכטן די אלע מיניטשער אויפגעבויטע זאכן פון הלכות סוכה און פארשידענע הלכות שבת ומבואות גיתי יין וזיתים ועוד ועוד, וואס ליגן אין זיין הויף און זענען געווען אויפגעדעקט פונעם שלייער לכבוד'ן ציבור המשתתפים.
פונקטליכע אדרעסס ביטע?
וויאויך צו מען דארף רופן בעפאר?
מען זאגט לחיים און מ'איז פריילאך, און מען גייט א קאראהוט
- לאז געמאכט
- שר האלפיים
- תגובות: 2710
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג דעצעמבער 14, 2007 11:55 am
א שיינעם דאנק פארן אויסקלארן די אינפא. מיר האבן געמאכט די ברכה אויף ר' מרדכי'ס בוים היי יאר אויך. (כ'האפ ס'איניש קיין ברכה לבטלה אויב מען מיינט אז ס'איז א אנדערע סארט פרי...)נחמן נתן האט געשריבן:כ'בין פארגאנגענעם דאנערשטאג געווען דארט מאכן דעם ברכה. ס'איז א עפל בוים. ר' מרדכי זאגט אז ער נוצט פון די עפלעך צו מאכן קאמפאט.
- לאז געמאכט
- שר האלפיים
- תגובות: 2710
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג דעצעמבער 14, 2007 11:55 am
לאז געמאכט האט געשריבן:Nope... a giten tug and thats all. I'm not his age and i don't need his info for a news article.... so no need to ask him to many questions..
פארפירן א שמועס מיט אן עלטערע יוד, קען מען ארויסהאבן אסאך בעסערע זאכן ווי א נייעס ארטיקל. חבל.
מען זאגט לחיים און מ'איז פריילאך, און מען גייט א קאראהוט
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4124
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 13, 2008 7:11 pm
- לאקאציע: צווישן סקרענטאן און סיראקיוז
מיר האבן געטוהן אונזער יערליכען שפאציר צום בוים אין חצר אויף טעילאר סטריט, אבער דער רעבעצין דארט מיר געזאגט אז ביזדערווייל איז נאך נישט דא קיין בלעטעלעך, און מיר מציע געווען צוריקקומען אין חודש אייר, האפענדיג אז דאן וועט זיך שוין אנזעהן עפעס.
איז ריכטיג אזוי צו טוהן, צו גיין זוכן דוקא בחודש ניסן? למעשה שטייט דאך אין גמרא "האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי", אבער אויב אין ניסן זעהט מען נאך נישט קיין אילני דקא מלבלבי, ברויך מען גיין זוכן אן ארט וואו דארט איז יא אילני מלבלבי?
איז ריכטיג אזוי צו טוהן, צו גיין זוכן דוקא בחודש ניסן? למעשה שטייט דאך אין גמרא "האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי", אבער אויב אין ניסן זעהט מען נאך נישט קיין אילני דקא מלבלבי, ברויך מען גיין זוכן אן ארט וואו דארט איז יא אילני מלבלבי?
לחיים ולברכה!
- לכתחילה אריבער
- שר עשרים אלף
- תגובות: 20191
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 09, 2010 7:20 pm
- לאקאציע: למטה מעשרה
נחמן נתן האט געשריבן:מיר האבן געטוהן אונזער יערליכען שפאציר צום בוים אין חצר אויף טעילאר סטריט, אבער דער רעבעצין דארט מיר געזאגט אז ביזדערווייל איז נאך נישט דא קיין בלעטעלעך, און מיר מציע געווען צוריקקומען אין חודש אייר, האפענדיג אז דאן וועט זיך שוין אנזעהן עפעס.
איז ריכטיג אזוי צו טוהן, צו גיין זוכן דוקא בחודש ניסן? למעשה שטייט דאך אין גמרא "האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי", אבער אויב אין ניסן זעהט מען נאך נישט קיין אילני דקא מלבלבי, ברויך מען גיין זוכן אן ארט וואו דארט איז יא אילני מלבלבי?
אינז האמער נעכטען געמאכט ביי מונקאטש, שוין דא שיינע בלימען.
יעדעס יאר ווער איך עפעס ספעציעל "עמאשענעל", ביי די ברכה, אז מען טראכט אריין.......
געהערט אמאל אז אויב מען גייט אין אייר, נעמט מען א גמ' און מען זאגט די ברכה, ארויס פון די גמ'.
"די וועלט זאגט אז מען קען ניט ארונטער דארף מען אריבער, און איך האלט אז מ'דארף לכתחילה אריבער" - אדמו"ר מהר"ש