הגה ושיפור ספרים
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
הגה ושיפור ספרים
עומד אני באמצע עריכת ספר ישן, הגה ושיפור ומראי מקומות ועוד, והנה כ' קאן סיך ניט ווייטער א ריר טאן, ווי שטייט די דאזיגע לשון. דאס איז מעשים בכל עת. נא.. וואס טוט א איד בעת הזאת "אייוועלט", לכן אני פותח א געהענגל א נייעם (ביטע מיר אויפנעמען כיאות, ואהבתם את הגר, כי גרים הייתם...).
א) מי יכול לבוא לי לעזרה היכן נמצא (מקור הראשון ועוד עד התחתונים) שהז' אותיות יה"ו הוי"ה הם כנגד הז' נרות שבמנורה שהי' הכה"ג מדליק??
א) מי יכול לבוא לי לעזרה היכן נמצא (מקור הראשון ועוד עד התחתונים) שהז' אותיות יה"ו הוי"ה הם כנגד הז' נרות שבמנורה שהי' הכה"ג מדליק??
געטראפן דעם של"ה הק' (תורה שבכתב, שובבי"ם ת"ת), כ'האב עס נישט דורכגעלערנט, אבער אויבערפלעכליך קוקט מיר אויס אז ער זאגט אז די נרות איז די זעלבע בחינה ווי די כוכבי לכת, און די כוכבי לכת איז די בחינה פון די שמות וואס איר ברענגט.
- אטעטשמענטס
-
- IMG_1582.JPG (191.48 KiB) געזען 2876 מאל
בטבע ישראל ותורה להיות שלום ואהבה ואחוה וריעות, אך הדיעות הנפסדות של טומאת ארץ העמים מפריד בין הדבקים.
(מרן החת"ס, שבה"ג תקפ"ח)
יגעתי ומצאתי
לכבוד הניקי בעל מיסט מצאתי המקור הראשון ה"ה בילקוט שמעוני פ' בהעלותך רמז תשי"ט עיי"ש.
שיפור
ב) וואזשע טוט מען באופן וואס מ'שטעלט אויס דעם ספר אז יעדע גי' או ר"ת איז באלד כגון: ג' פעמים אהר"ן מספר שלו"ם מחזי"ק ברכ"ה, היצטערט באופן דער מחבר זאגט נישט כל תיבות העולה נאר באופן זה: ....... מספר וכתבת"ם עד ובשערי"ך, דער גאנצער ענין איז דאך נאר פארגרינגערן דעם לומד, נא.. אם אכתוב כמו הנ"ל איז נישט וואר, שאין הכוונה רק וכתבת"ם ובשערי"ך. ווידער זאל מען באלטן אויך עד, ער נעמט דאך נישט אנטייל אינעם גימטריא. בכלל נישט באלטירען, קאן מען נישט מחלף זיין דער מהלך הספר, סאו איי ניד העלפ פראם שלומינו, נא באו לעזרינו שלא אצטרך לדפדף עה"פ.
[הוספה לשאלה א', השל"ה הנ"ל מיוסד על התיקו"ז י' ע"ב, עי' בזיסער פון האניג ותבין]
[הוספה לשאלה א', השל"ה הנ"ל מיוסד על התיקו"ז י' ע"ב, עי' בזיסער פון האניג ותבין]
-
- שר האלפיים
- תגובות: 2952
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג יולי 15, 2016 12:37 am
- לאקאציע: אין בעסמענט
- שטאלצער יוד
- שר האלפיים
- תגובות: 2438
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מאי 19, 2016 2:00 pm
גאה, כ' קאן נישט מוסיף זיין על המחבר הקדוש, אין פאל וואס איז ממילא נוטיג הערה אה"נ.
און פאר סמר'ל העל כ'מגיב'ן גערעכט דאס איז מיין סברא אחרונה, מ'עט זיך פארלאזן אויפן לומד אז ער זעהט דעם עד, אבער די גענזען דאס קען איך נישט היפן כאטש ס'איז באלט, שכך גזר עלי הקאסטעמיר וידו על העליונה, ואפשר הצדק עמו, וויבאלד מ'איז שוין אזוי מורגל אז אווזים מיינען גימטריא לאמיר נישט משנה זיין.
ג) וואס האלט דער עולם, איז שענער פאר פלעינע ספר (על התורה, מועדים, ספר ישן) ס'זאל זיין די פעידזש נאמבערס די זעלבע פאנט ווי די פיקסעט העעדערס (נישט ווילנע און ליווארנע וכדו') אדעער לא תלוי זב"ז?
און פאר סמר'ל העל כ'מגיב'ן גערעכט דאס איז מיין סברא אחרונה, מ'עט זיך פארלאזן אויפן לומד אז ער זעהט דעם עד, אבער די גענזען דאס קען איך נישט היפן כאטש ס'איז באלט, שכך גזר עלי הקאסטעמיר וידו על העליונה, ואפשר הצדק עמו, וויבאלד מ'איז שוין אזוי מורגל אז אווזים מיינען גימטריא לאמיר נישט משנה זיין.
ג) וואס האלט דער עולם, איז שענער פאר פלעינע ספר (על התורה, מועדים, ספר ישן) ס'זאל זיין די פעידזש נאמבערס די זעלבע פאנט ווי די פיקסעט העעדערס (נישט ווילנע און ליווארנע וכדו') אדעער לא תלוי זב"ז?
- שטאלצער יוד
- שר האלפיים
- תגובות: 2438
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מאי 19, 2016 2:00 pm
אדער יא האט געשריבן:גאה, כ' קאן נישט מוסיף זיין על המחבר הקדוש, אין פאל וואס איז ממילא נוטיג הערה אה"נ.
און פאר סמר'ל העל כ'מגיב'ן גערעכט דאס איז מיין סברא אחרונה, מ'עט זיך פארלאזן אויפן לומד אז ער זעהט דעם עד, אבער די גענזען דאס קען איך נישט היפן כאטש ס'איז באלט, שכך גזר עלי הקאסטעמיר וידו על העליונה, ואפשר הצדק עמו, וויבאלד מ'איז שוין אזוי מורגל אז אווזים מיינען גימטריא לאמיר נישט משנה זיין.
איך מעג זיין מחולק מיט דיר?
לדעתי איז עס סתם א קליין קעפיגקייט נישט אויסצושרייבן די פסוק.
בדרך כלל, לויט די אמאליגע אומשטענדן האט מען געזוכט מקצר צו זיין, צוליב די אומגעהוירע קאסטן פון דרוק, און אמאל האט עס מיט די מהלך פון די מחבר צו שרייבן קורץ, ברמיזה ובראשי תיבות, אבער היינט אז מ'דרוקט איבער שיין אטן קלאר מעג און און דארף מען עפענען אומפארשטענדליכע ראשי תיבות אדער אויספירן די פסוקים ומאמרי חז"ל וואס זענען נוגע צו פשוט קענען פארשטיין די ווערטער. עס איז אפשר אפילו א פגיעה אין די כבוד פון די מחבר אז מ'טוט דאס נישט.
אפשר אפשר אויב מ'רעדט פון ספרים וואס זענען מקבל אז זיי זענען געשריבן געאוורן ברוח הקודש, דארף מען מאכן א שאלת חכם.
כ'הער דעם סברא, אבער כ' טרעף מיך כסדר אז ער שרייבט איבער א צווייט און דריטע פסוק - ענין וואס איז אויך בגי' הנ"ל, נא האט פשט יעדעס מאל ארויסשרייבן למשל: .... בגי' והי"ה א"ם שמו"ע תשמע"ו אל מצות"י אש"ר אנכ"י מצו"ה אתכ"ם היו"ם לאהב"ה א"ת הוי"ה אלהיכ"ם בכל לבבכ"ם ובכ"ל נפשכ"ם, וכן ... בגי' והי"ה א"ם שמו"ע תשמע"ו אל מצות"י אש"ר אנכ"י מצו"ה אתכ"ם היו"ם לאהב"ה א"ת הוי"ה אלהיכ"ם בכל לבבכ"ם ובכ"ל נפשכ"ם, (כמובן באופן זה ועט ער שרייבן פסוק ראשון דפרשת והי' אם שמוע וכדו', זיי מדמה, כ' וויל לעיזונג פאר אלסדונג און אימעטום, אוי ביזטעך טאקע א גאה, איר הייסט אפשר גאה'לע שטאלצבערג? נוץ עס גוט אויס! ויגא לבך בדרכי השם!!)
יעזי כ' מיין דארט שטייט "ארם", אולם בלקוטי תורה לאר"י ז"ל (פ' עקב) שטייט קלאר 'אדום'
(אז דו ווייסט וואס פרעגסטו? כמסופר איינער פון די צדיקים האבן געזאגט: אויף יענער וועלט וועל איך זיך קענען ספראווען מיטן מלאך וואס פרעגט דעם נאמען, דהיינו ווען די מלאך וועט פרעגן שמך פליז? וועלעך עונה'ן בפה מלא יאנקל! וואס הייסט דו הייסטעך שלמה? הע אז דו ווייסט וואס פרעגסטו ? [ומי יעמוד בסודו])
(אז דו ווייסט וואס פרעגסטו? כמסופר איינער פון די צדיקים האבן געזאגט: אויף יענער וועלט וועל איך זיך קענען ספראווען מיטן מלאך וואס פרעגט דעם נאמען, דהיינו ווען די מלאך וועט פרעגן שמך פליז? וועלעך עונה'ן בפה מלא יאנקל! וואס הייסט דו הייסטעך שלמה? הע אז דו ווייסט וואס פרעגסטו ? [ומי יעמוד בסודו])
התקליטור התורני DBS
פאר הגה העלפט ער שטארק כ'וויל נאר זאגן אפאר טיפס אינעם פראגראם (פאר די וואס עבריתען זיך נישט קען עס זיין העלפפאל).
כידוע די אויבירשטע קעסטל ווי מ'טייפט אריין הוא הנקרא "חלון שאילתה", און די אונטערשטע "חלון ספרים", לויט וויאזוי מ' סעלעקד ביי חלון ספרים דארט וועט עס סירטשן, (סאו נישט ווערן סאופרייזט אויב טרעפט עס נישט גוט צו, מיסטאמע האסטו נישט גוט אנגעשטעלט, העל ך' דיר זאגן וויזוי) גיב א קוק אויבן לעבן די מינומייז שטייט שאילתה במדור... לויט ווי ס'איז סעלעקטעד.
למשל ווילסט זיכן אין מדור ספרי ההלכה + מדור רמב"ם ונושאי כליו, גיי רעכטס פונעם סעט ספרים אינעם קליין באקסעלע קליק וועט זיך עס טשעקן, אדער קען מען דרוקן די ספעיס קנעפל. צו מבטל זיין געב נאך א קליק בעכבר או ע"י הקשה ברווח קנאפל.
מ'קען אויך סירטשן אין פיסיפיק עמוד, גיי אויבן לינקס טייפ אריין און קליק ענטער, צו טרעפן די נעקסטע פלאץ (חפש מופיע הבא) אינעם עמוד גיי לינקס פונעם טייפן קעסטל קליק כרצונך.
ספרי השל"ה געפונען זיך ביי ספרי קבלה קעפל דיר עס אריין 1 פאר אלעמאל.
כידוע די אויבירשטע קעסטל ווי מ'טייפט אריין הוא הנקרא "חלון שאילתה", און די אונטערשטע "חלון ספרים", לויט וויאזוי מ' סעלעקד ביי חלון ספרים דארט וועט עס סירטשן, (סאו נישט ווערן סאופרייזט אויב טרעפט עס נישט גוט צו, מיסטאמע האסטו נישט גוט אנגעשטעלט, העל ך' דיר זאגן וויזוי) גיב א קוק אויבן לעבן די מינומייז שטייט שאילתה במדור... לויט ווי ס'איז סעלעקטעד.
למשל ווילסט זיכן אין מדור ספרי ההלכה + מדור רמב"ם ונושאי כליו, גיי רעכטס פונעם סעט ספרים אינעם קליין באקסעלע קליק וועט זיך עס טשעקן, אדער קען מען דרוקן די ספעיס קנעפל. צו מבטל זיין געב נאך א קליק בעכבר או ע"י הקשה ברווח קנאפל.
מ'קען אויך סירטשן אין פיסיפיק עמוד, גיי אויבן לינקס טייפ אריין און קליק ענטער, צו טרעפן די נעקסטע פלאץ (חפש מופיע הבא) אינעם עמוד גיי לינקס פונעם טייפן קעסטל קליק כרצונך.
ספרי השל"ה געפונען זיך ביי ספרי קבלה קעפל דיר עס אריין 1 פאר אלעמאל.
תשובה
כתבתי לפי מה שראיתי באוצר החכמה במדרש ילקוט החדש (זיך אויך נישט באוויזען אין תקליטער), א הערצליכע דאנק פארען סרין שאט
מיין בקשה דף מדויק
מצאתי לשון זה: לזה יפה אמרו ... על דרך המבואר בס' ויקהל משה (???) בענין שם המיוחד שהוא ח' במספר קטן, ומנינו מתמעט בכל מה שיוסיף עליו שבמקום גדולתו ענותנותו.
אויב איינער וואלט מיר געקענט טרעפן די פונקטליכע דף וואלט איך שטארק מכיר טובה געווען
די כוונה דערפון האב איך געפונען אין ספר 'אורח חיים' (להגאון כמוס חדאד מתונס) חידושים נחמדים עמ״ס אבות כ׳וועל צוטירן זיין גאנצע לשון: ודלא מוסיף יסף, נלע״ד לפרש דרך רמז במה שאורו עיני לה׳ זרע קדש ז״ל די״ו ע״ב וז״ל ענין מה ששמעתי 'בכל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה אתה מוצא ענותנותו' (מגילה לא.) הענין כך הוא, דזה ידוע ששם הוי"ה הוא מספר כ"ו במספר קטן הוא ח'. ואם אתה מוסיף עליו עוד שם הוי"ה שהוא במספר קטן ח' שני פעמים ח' הם י"ו במספר קטן ז'. הוסיף עליו עוד הוי"ה שהוא במספר קטן ח' הרי לך ג' פעמים ח' הם כ"ד הם במספר קטן ו'. הוסיף עליו עוד הוי"ה שהוא ח' הרי לך ד' ח' הרי ל"ב במספר קטן הוא ה'. הוסיף עליו עוד ח' הם ארבעים, במספר קטן הם ד'. הוסיף עליו עוד הוי"ה במספר קטן ח' הוא סך הכל מ"ח, ומ"ח במספר קטן הם י"ב, וי"ב במספר קטן רק ג'. הוסיף עליו עוד הוי"ה שהוא במספר קטן ח' הרי לך ז' פעמים הוי"ה סך הכל נ"ו, הם במספר קטן י"א, י"א במספר קטן הם ב'. הוסיף עליו עוד הוי"ה שהוא ח' במספר קטן הרי לך ח' הויו"ת שהם במספר קטן ח' הרי לך ח' פעמים ח' הם ס"ד, הם במספר קטן יו"ד, יו"ד במספר קטן הוא אחד. ממילא הרי לך 'בכל מקום שאתה מוצא גדולתו' כלומר כל מה שאתה תוסיף על הוי"ה עוד הוי"ה 'אתה מוצא ענותנותו' תמצא לעולם אחד פחות ממספר ראשון עד שמשמנה הויו"ת יצא רק אחד זהו שאמרו בגמרא דסוטה (ה.) אמר ר' חייא בר אשי אמר רב תלמוד חכם צריך שיהא בו אחד משמונה שבשמינית, שהוא חלק שהם ח' הויו"ת ונתמעט עד אחד, ודוק היטב והוא פלא ע"כ.
אויב איינער וואלט מיר געקענט טרעפן די פונקטליכע דף וואלט איך שטארק מכיר טובה געווען
די כוונה דערפון האב איך געפונען אין ספר 'אורח חיים' (להגאון כמוס חדאד מתונס) חידושים נחמדים עמ״ס אבות כ׳וועל צוטירן זיין גאנצע לשון: ודלא מוסיף יסף, נלע״ד לפרש דרך רמז במה שאורו עיני לה׳ זרע קדש ז״ל די״ו ע״ב וז״ל ענין מה ששמעתי 'בכל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה אתה מוצא ענותנותו' (מגילה לא.) הענין כך הוא, דזה ידוע ששם הוי"ה הוא מספר כ"ו במספר קטן הוא ח'. ואם אתה מוסיף עליו עוד שם הוי"ה שהוא במספר קטן ח' שני פעמים ח' הם י"ו במספר קטן ז'. הוסיף עליו עוד הוי"ה שהוא במספר קטן ח' הרי לך ג' פעמים ח' הם כ"ד הם במספר קטן ו'. הוסיף עליו עוד הוי"ה שהוא ח' הרי לך ד' ח' הרי ל"ב במספר קטן הוא ה'. הוסיף עליו עוד ח' הם ארבעים, במספר קטן הם ד'. הוסיף עליו עוד הוי"ה במספר קטן ח' הוא סך הכל מ"ח, ומ"ח במספר קטן הם י"ב, וי"ב במספר קטן רק ג'. הוסיף עליו עוד הוי"ה שהוא במספר קטן ח' הרי לך ז' פעמים הוי"ה סך הכל נ"ו, הם במספר קטן י"א, י"א במספר קטן הם ב'. הוסיף עליו עוד הוי"ה שהוא ח' במספר קטן הרי לך ח' הויו"ת שהם במספר קטן ח' הרי לך ח' פעמים ח' הם ס"ד, הם במספר קטן יו"ד, יו"ד במספר קטן הוא אחד. ממילא הרי לך 'בכל מקום שאתה מוצא גדולתו' כלומר כל מה שאתה תוסיף על הוי"ה עוד הוי"ה 'אתה מוצא ענותנותו' תמצא לעולם אחד פחות ממספר ראשון עד שמשמנה הויו"ת יצא רק אחד זהו שאמרו בגמרא דסוטה (ה.) אמר ר' חייא בר אשי אמר רב תלמוד חכם צריך שיהא בו אחד משמונה שבשמינית, שהוא חלק שהם ח' הויו"ת ונתמעט עד אחד, ודוק היטב והוא פלא ע"כ.
מצאתיו
אין ויקהל משה שטייט עס נישט, נאר ער האט געמאכט נאך א ספר "זרע קודש" דארט שטייט די גאנצע לשון הנ"ל בתגובה הקודמת
לבאר המדרש
אויב איינער קאן מיר בייהילפיג און מפרש זיין דעם מדרש תנחומא (כי תצא יא)
רבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא אמר כל זמן שזרעו של עמלק קיים כאלו כנף מכסה את הפנים, אבד זרעו מן העולם 'לא יכנף עוד מוריך' (ישעיה ל, כ)
רבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא אמר כל זמן שזרעו של עמלק קיים כאלו כנף מכסה את הפנים, אבד זרעו מן העולם 'לא יכנף עוד מוריך' (ישעיה ל, כ)
- נייגעריגע תלמיד
- שר מאה
- תגובות: 247
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 31, 2017 2:39 pm
- לאקאציע: אויפן וועלטל
זאת מצאתי
אינעם מדרש תנחומא פון הוצאת זכרון אהרן האט ער דארט א פירוש "ביאור האמרים" שרייבט ער דאס: הוא כינוי להסתרת אור פני מלך חיים מישראל.
[align=center]אין ער צייכנט אן צו בליקן אין זוהר משפטים, דא האט איר איר פארטייטשט אויף לה"ק מיטן מתוק
זוה"ק ח"ב קטז:[/align]
בשביל הקליפות שמתהווים ע"י העונות הקב"ה מתכסה בכמה כנפי המלאכים שנאמר בהם (ישעיה ו, ב) 'בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו' וגו' [ר"ל כדי שלא יתערב הטוב ברע הקב"ה מעלים ומכסה את הרוחניות בתוך כנפי החיות], אבל לעתיד לבא כשיתפשט סוד אור עולם הבא למטה וישראל יתפשטו מקליפתם נאמר (שם ל, כ) 'ולא יכנף עוד מוריך' [פי' לא יתכסה ממך בכנף בגדו, כלומר האורות שהיו מלובשים תוך כנפי החיות יתגלו לישראל], ואז 'והיו עיניך רואות את מוריך' (המשך לה"פ) שישיגו אורות העליונים והשגות אלקות.
[align=center]אין ער צייכנט אן צו בליקן אין זוהר משפטים, דא האט איר איר פארטייטשט אויף לה"ק מיטן מתוק
זוה"ק ח"ב קטז:[/align]
בשביל הקליפות שמתהווים ע"י העונות הקב"ה מתכסה בכמה כנפי המלאכים שנאמר בהם (ישעיה ו, ב) 'בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו' וגו' [ר"ל כדי שלא יתערב הטוב ברע הקב"ה מעלים ומכסה את הרוחניות בתוך כנפי החיות], אבל לעתיד לבא כשיתפשט סוד אור עולם הבא למטה וישראל יתפשטו מקליפתם נאמר (שם ל, כ) 'ולא יכנף עוד מוריך' [פי' לא יתכסה ממך בכנף בגדו, כלומר האורות שהיו מלובשים תוך כנפי החיות יתגלו לישראל], ואז 'והיו עיניך רואות את מוריך' (המשך לה"פ) שישיגו אורות העליונים והשגות אלקות.
שיך פרוכט שטנז סיליפוטי סאלאמי
- farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 35245
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק