קומט אריין פאר א גלעזעלע שנאפס און א גוט ווארט
http://www.ivelt.com/forum/
יהיה כן האט געשריבן:הרבטייטעלבוים האט געשריבן:אז מיין חבר צאלט מיר 10 דאלאר, מיט א דריי הונדערט דולער טשעק, אוי אז איך דארף אים גיבען 290 טשענזש, דאס הייסט קעשען טשעקס, דאס איז נישט לעגאל?
ולהערה בעלמא, אויב איז עס א העד טשעק, איז עס ריבית גמור, כך פסק בספר ברית יהודה להגרי"י בלוי זצ"ל, ורבים נכשלים בזה בלא יודעים
verveist האט געשריבן:יהיה כן האט געשריבן:הרבטייטעלבוים האט געשריבן:אז מיין חבר צאלט מיר 10 דאלאר, מיט א דריי הונדערט דולער טשעק, אוי אז איך דארף אים גיבען 290 טשענזש, דאס הייסט קעשען טשעקס, דאס איז נישט לעגאל?
ולהערה בעלמא, אויב איז עס א העד טשעק, איז עס ריבית גמור, כך פסק בספר ברית יהודה להגרי"י בלוי זצ"ל, ורבים נכשלים בזה בלא יודעים
װיאזוי אי עס ריבית?
מישהו האט געשריבן:יא. מכירת צ'ק בלא אחריות מי שקיבל צ'ק דחוי בסכום של 1000 , רשאי למכרו לחבירו או לבעל הצ'ק עצמו בסכום של 950 במזומן, בתנאי שאינו אחראי יותר על הצ'ק.
אבל בצ'ק של עצמו אין לו היתר זה ואסור לו להחליפו ללא אחריות בפחות משוויו ומותר לו לשלם רק שכר טרחה בלבד, ויפרש לו בבירור שסכום זה אינו אלא עבור שכר הטרחה [כמבואר בסעיף הבא].
יב. מכירת צ'ק באחריות אבל אם הנותן אחראי שהצ'ק יכוסה, הרי זו הלוואה ומותר לו לשלם רק שכר טרחה בלבד כשיעור שיבואר להלן, אך יותר מכך אסור לו לשלם מפני איסור רבית, בין בצ'ק מזומן ובין בצ'ק דחוי. וכן יקפיד לומר בבירור שסכום זה אינו אלא עבור שכר טרחתו ואחריותו.
יהיה כן האט געשריבן:הרב קיקיון איך האב גערעדט פון א פשוטע מעשה
משה האט אין די האנט א העד-דעטעד טשעק, וואס ער קען נאך איצטער נישט דעפאזיטן,
יאנקל גייט נאך געלט פאר א לעבנסוויכטיגע מוסד\צדקה\צוועק
משה זאגט פאר יאנקל, כ'גיב דיר צען דאלער, אבער איך האב נאר דיעזער העד טשעק פון דריי מאות
גיב מיר צוריק 290 דאלער
דאס איז ריבית
פארוואדזשע?
ווייל די 290 דאלער וואס משה האט יעצט געקריגן פון יאנקל, איז דאך דערווייל בתורת הלואה ביז דער טשעק ווערט פעליג
מארגן וועט יאנקל דעפאזיטן דעם טשעק און צוריק קריגן באצאלט דריי מאות, מיט א צענער אריבער!!
כאפסט?
דאס איז נישט מיין איסור, אבער אזוי שטייט אין ברית יהודה, (כ'געדענק נישט איצטער פונקטליך וואו, אבער כן מונח בזכרוני פון די כולל יארן...)
יהיה כן האט געשריבן:הרב קיקיון איך האב גערעדט פון א פשוטע מעשה
משה האט אין די האנט א העד-דעטעד טשעק, וואס ער קען נאך איצטער נישט דעפאזיטן,
קיצור שו"ע סימן ס"ה האט געשריבן:סעיף יד
מי שיש שטר חוב על חברו, מותר למכרו לאחר בפחות, ואפילו קודם זמן הפרעון, ויכתוב המוכר להלוקח, אני מוכר לך שטר זה, וקני לך איהו וכל שעבודיה, וצריך שיהא האחריות על הלוקח. רק אחריות שבא מחמת המוכר, כגון שהשטר פרוע וכדומה יכול להיות על המוכר. וכשם שיכול למכור את השטר לאחר בפחות, כמו כן יכול למכרו גם להלוה בעצמו.
סעיף טו
ובאופן זה יכולין להועיל, כגון ראובן שצריך למעות בניסן, הולך אצל שמעון, ושמעון נותן לו שטר חוב על עצמו שהוא חייב לפרוע לו מאה זהובים בחדש תשרי, (וכנגד זה נותן גם ראובן שטר חוב כזה לשמעון, שהוא חייב לפרוע לו מאה זהובים בתשרי, כדי שיהא שמעון בטוח), והולך ראובן ומוכר את השטר חוב שיש לו על שמעון ללוי עתה בניסן בעד תשעים זהובים (ומכל שכן שאם יש לשמעון שטר חוב על יהודה, אשר זמן הפרעון הוא לאחר זמן, שהוא יכול למכרו לראובן בהקפה עד הזמן, וראובן יתן לו שטר חוב על זאת, ושוב ימכור ראובן את השטר חוב הזה בעד כמה שיוכל), אבל אם ראובן יכתוב שטר חוב על עצמו למכרו לשמעון, אפילו על ידי שליח, אסור.
פלעכטער האט געשריבן:איך האב דיפאזיט א טירד פארטי טשעק ביי טשעיס די וואך, זיי האבן עס אנגענומען, די טעללער האט נאר געקוקט אויב עס איז געסיינט.
אויב די טעלער מאכט פראבלעמען, איז די בעסטע עצה עס אריינצילייגען אין די ATM. עס גייט כמעט אייביג דורך.
יהיה כן האט געשריבן:הרב קיקיון איך האב גערעדט פון א פשוטע מעשה
משה האט אין די האנט א העד-דעטעד טשעק, וואס ער קען נאך איצטער נישט דעפאזיטן,
יאנקל גייט נאך געלט פאר א לעבנסוויכטיגע מוסד\צדקה\צוועק
משה זאגט פאר יאנקל, כ'גיב דיר צען דאלער, אבער איך האב נאר דיעזער העד טשעק פון דריי מאות
גיב מיר צוריק 290 דאלער
דאס איז ריבית
פארוואדזשע?
ווייל די 290 דאלער וואס משה האט יעצט געקריגן פון יאנקל, איז דאך דערווייל בתורת הלואה ביז דער טשעק ווערט פעליג
מארגן וועט יאנקל דעפאזיטן דעם טשעק און צוריק קריגן באצאלט דריי מאות, מיט א צענער אריבער!!
כאפסט?
דאס איז נישט מיין איסור, אבער אזוי שטייט אין ברית יהודה, (כ'געדענק נישט איצטער פונקטליך וואו, אבער כן מונח בזכרוני פון די כולל יארן...)
יהיה כן האט געשריבן:הרב קיקיון
פאסט נישט פאר אייך צו אפ'פסק'ענען אזוי אויבערפלעכליך פון קיצור...
כ'האב דיר געגעבן א מראה מקום, דער ספר ברית יהודה, פון הגאון בעל פתחי חשן זצ"ל
ומי כמוהו מורה!!
דער ספר האט א פיינעם מפתח, קוק דזשע מוחל נאך
א טשעק איז נישט ברור אז ס'יז א שטר!!
יהיה כן האט געשריבן:הרב קיקיון
פאסט נישט פאר אייך צו אפ'פסק'ענען אזוי אויבערפלעכליך פון קיצור...
כ'האב דיר געגעבן א מראה מקום, דער ספר ברית יהודה, פון הגאון בעל פתחי חשן זצ"ל
ומי כמוהו מורה!!
דער ספר האט א פיינעם מפתח, קוק דזשע מוחל נאך
א טשעק איז נישט ברור אז ס'יז א שטר!!
כבוד הרב ווער ווייסט
איך פארשטיי נישט קיין חילוק צו מען איז שולדיג געלד צו נישט, די הלואה איז דער חלק וואס די געלט ליגט ביים בעל הטשעק ביז דער טשעק ווערט פעליג, והבן היטב
הנה אף שכבר היה לעולמים ובשו"ע נפסקו הלכות רבות בהקשר של מכירת שטרי חוב, ובמכירה זו היו נוהגים לפחות מהסכום הנקוב בשטר, משום החשש שמא לא ייפרע, מלבד שגם שם לא התירו אלא בשט"ח דאחרים, אך לא בשט"ח של עצמו, וכמ"ש בחכמת אדם (כלל קמג ס"ח), בנחלת דוד (סי' ה), ובקיצור שו"ע (כלל סה, טו). וכ"מ בשו"ת מהר"ם שיק (סי' קנז). [אמנם עי' ברית יהודה (פט"ו סי"ז הע' לח) שכתב לחלק בין צ'ק של עצמו לשט"ח של עצמו, אך עי' בדברי סופרים (סי' קעג ס"ד בירו"ה ד"ה יכול), וגם הוא עצמו בעיקרי דינים (פי"א ס"כ הע' לו) חזר בו]. הנה במכירת צ'קים, כאשר כל הסכום המשולם ע"י הפורט לחברה, הינו אחוזים מסך הצ'ק וע"פ משך זמן הפרעון, אין לך ריבית גדולה מזו (עי' תורת ריבית פי"ח סכ"ב).
ואמנם אילו היה תשלום קבוע שאינו תלוי במשך הזמן, שהיה נקרא עמלת טרחא והוצאות, היה מקום להתיר בזה (עי' חוט שני ריבית עמ' קטו, נתיבות שלום סי' קסו ס"ג אות כד), אך כאשר הסכום תלוי בזמן ובסכום,ובפרט כאשר הלשון הנאמרת היא לשון של "ריבית" ולא של "עמלה" (עי' ברית יהודה פ"ב הע' ח), יש איסור ריבית בזה.