בלאט 38 פון 154

געשריבן: זונטאג סעפטעמבער 17, 2017 5:46 pm
דורך אוודאי
מיינסט די שמועס אין דעם אשכול ?

דא איז א אלטע אשכול דערוועגן.

געשריבן: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 4:13 pm
דורך חלה
וויפיל רעזילאשון א Security camera דארף זאן צו קענען גוט זען ?

געשריבן: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 4:46 pm
דורך יוראפ
שכח אוודאי

געשריבן: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 5:24 pm
דורך דוד משה
חלה האט געשריבן:וויפיל רעזילאשון א Security camera דארף זאן צו קענען גוט זען ?

פרעג דא
viewtopic.php?t=21741

געשריבן: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 8:04 pm
דורך יעקב זרח
איך זוך אשכול פון גראמען און פאום'ס פאר חתן כלה
יישר כח

געשריבן: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 8:39 pm
דורך קנאפער ידען
יעקב זרח האט געשריבן:איך זוך אשכול פון גראמען און פאום'ס פאר חתן כלה
יישר כח

פאום'ס פאר מתנות לחתן-כלה תנאים'ס וכו'

געשריבן: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 3:54 pm
דורך יאצמעך
טשיקאווע?

געשריבן: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 3:54 pm
דורך האסט נייעס

געשריבן: דינסטאג דעצעמבער 12, 2017 2:28 pm
דורך נעכטיגן טאג
איך האב אמאל געזעהן דא ערגעץ די אגרת תנחומין וואס הרה"ק רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל האט געשריבן פאר א שוועגערין, קען איינער צו-ווייזן ווי מען קען עס טרעפן?

אגרת תנחומין

געשריבן: דינסטאג דעצעמבער 12, 2017 3:33 pm
דורך שה אחד
אגרת תנחומין ודברי חיזוק ועידוד מאת הגאון הקדוש
רבינו יהונתן אייבשיץ זצוק"ל
שכתב לאחר פטירת גיסו האברך הר' זלמן טראגי ז"ל
ושלחו לגיסתו לנחם אותה עם בניה על עטרת ראשם שנלקחם מהם.

שלום רב לגיסתי תחי' ובניה, המקום ינחם אתכם, ויפרוש כנפיו עליכם, להיות לכם לאב ולפטרון ולרפאות את לבבכם הנשבר. ממש איני יכול לכתוב מחמת הצער האיום והיגון ובאמת מאד קשה לי לנחם דוקא אותך ובניך האהובים ובפרט ידידי כבוד מיכל שיחי'.

עיני זלגו דמעה ולבי חלל בקרבי, ובשמים סהדי שעל אחי המנוח ז"ל לא היה לי כל כך צער והרגשת יגון כמו עליו ז"ל, וסהדי בשחק שביום מיתת משה [רבנו] כשדרשתי בביהכנ"ס תוכחת מוסר לעמי הזכרתיו ואבל יחיד עשיתי בכל אופן כראוי וכיאות למנוחתו כבוד, אך לא יכולתי לנחם אתכם כפי הדין והדת, כי נאלמתי דומיה לרב אנחתי.

אמנם מבקש אני מכם לתת כבוד להש"י ולא להצטער ביותר. גיסתי תחי' בלאו הכי אינה בעלת כח, ועכשיו נצרכת ביותר ההשגחה על הילדים כמקדם, צריכים להתחזק ולקבל הכל באהבה ובחיבה מהש"י, הוא מחץ ומרפא. אבדתם אב בשר ודם, לעומת זאת קיבלתם לאב את ה' ב"ה שהוא נקרא אבי יתומים ודיין אלמנות (תהלים סח). והנה אנו רואים בבירור בעולם שרוב הנערים המצליחים בתורה וחכמה ויראה ומו"מ הם יתומים, כי הקב"ה משגיח בהשגחה מיוחדת עליהם כי הוא מרחם יתום.

אך איך מסונוורת ומכוסה היא החכמה של בני אדם, איזה סיבה יש לנו לבכות על מעשי הקב"ה. האם יודעים אנו מהו טוב ומה רע, האם אנו חכמים כה' ב"ה, האם [אנו] רחמנים כמוהו, מיטיבים כמוהו, מרחמי יתומים כמוהו, אוהבי חסד ורחמים כמוהו, רואים את הנולד כמוהו, גומלי צדקות כמו הקב"ה, שהוא הוא החכמה והרחמנות והאמת בעצמו. ובודאי אילו הוא בחכמתו האלקית קבע שיכולה עוד לבוא ממנו חלק מן אלפי אלפים טובה או טובת בשר ודם בעוה"ז, היה בלי ספק נשאר בחיים, כי הקב"ה גם כשיש הכל פורענות ולעומת זה רק חלק אחד טוב, דוחה הוא את הפורענות כולה ובוחר את ההטבה, ועל כן הוא נקרא טוב, הטוב ומטיב לרעים ולטובים, ואמר דוד המלך (תהלים קמה) טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו, בלי יוצא מהכלל אמנם במיוחד לעם קרובו ישראל וביותר לאיש שהתנהג במצותיו ובמעשיו בתמים וביושר שהקב"ה מדקדק יותר על כל רגע שיחיה עוד. הוא ב"ה וב"ש מונה כל הרגעים שיחיה הצדיק [או צ"ל, מונה כל רגע עד שהגיע הזמן בו נברא צדיק]. הרבה יותר ממה שיפרוש מן העולם וברור כי הוא ב״ה בחכמתו השלמה הבחין שזאת היא הטובה העליונה, ויקר בעיני ה׳ המותה לחסידיו ולמה נצטער. האם איננו רוצים להכיר טובת הקב"ה, האם אין לו צער ורחמנות על האשה ובמיוחד על הבנים הקטנים היתומים הדומים אחרי מות אביהם לצאן תועה, לא פחות מהמשפחה השרויה בצער.

האם אין להקב"ה צער כאשר האדם מצטער, וביותר צער אלמנות ויתומים שלא טעמו טעם חטא. הקב"ה מצטער על עובד ע"ז ומגדף ה׳ שנסקל בב"ד ונתלה והקב"ה אומר קלני מראשי, והרבה יותר בצער כזה וכמו שנאמר בכל צרתם לו צר (ישעיה סג). והקב"ה אינו כבשר ודם שאינו ביכולת לשנות ולבטל צערו, הוא יכול לשגות הכל. ועל כן קל להבין שאלמלא מצא שזאת היא החסד והטובה השלימה בודאי לא היה מביא צער כזה, אלא הוא מצא שזאת מביא רק לטובה, גם אם זה בא בלי ספק ביסורים גדולים.

שכן למשל הנער שמובא אל רבו כדי לקבל עונש, וכמו כן חולה שנצרך עפ"י הוראת הרופא להתרפאות ע"י הצמדת כוסות רוח, ודאי מניחים הם את הנער או את החולה לצעוק מכאב וכל אחד ואחד מחויב להשתתף בצערם ובכל זאת נעשה זה לטובת הנער והחולה, והרחמנות במקרה זה נקרא אכזריות. וכן הוא גם במלך מלכי המלכים הקב"ה שכביכול יודע הוא כי אין לשום על לב למנוע זאת מחמת גודל הצער והדאגות, מאחר שזהו לטובת נשמתו הטהורה [של הנפטר] ולטובת היתומים, גם אם אין אנו מבינים זאת. כי מה יודעים אנו מה הוא טוב. הרבה אמהות שהן חולות ואחרי כן כאשר חוזרות הן לבריאותן בא עליהם צער איום וסבל בגלל ילדיהן, היו הרבה יותר מאחלות לעצמן אילו כבר מתו, ומה עוזר, הקב"ה מצא פעם היותר טוב עבורן לקבל צער לכפרת עון, ואילו רואה לטובה ההיפוך מת האדם.

למה יצעק העוור על האדם המנהיג אותו כי לא הנהיג אותו בדרכים ישרים, בעת שהרי הוא עוור הוא ומנהיגו פיקח ורואה. לגבי הקב"ה אנחנו כולנו בעוורים והקב"ה רואה, צופה ומביט עד סוף כל הדורות, מה יש לנו לבכות ולצעוק על מיתת אדם. לגבי מי יש להקב"ה איזו התחייבות כמה שנים יחיה. ובמו כאשר אדם חי שמונים [שנה] אין להצטער כי מת, כמו כן מה להצטער באשר אחד מת בן שלשים, הכל אחד, אדם אלף שנים יחיה - כלא היה.

האם יש להצטער על חלום. יש ישנים זמן רב בחלום יפה מאד, ויש שמעוררים אותם באמצע החלום. בודאי מצטער האדם על שעוררוהו באמצע חלומו אבל סוף דבר אין זה צער אמיתי והחלום הוא מהבלי העולם. כן הוא העולם כחלום, יש מתעוררים באמצע החלום ויש ישנים כל זמן החלום, ויש - רוב החלום, סוף דבר הכל חדא. חלום הוא חלום.

למה נצטער בתוך הגלות על מות אדם בעת שממש אין רואים אלא צער יגון ואנחה אצל אומתנו הקדושה ישראל, הנידחה מאמה האהובה היא השכינה הקדושה, אנו תועים כצאן הנידחים מקצה אל קצה, החיות שלנו הוא בפרפורים כמו אדם המובל למיתה. במתים נחשבנו בתוך הגוף כי אין לנו בזה העולם אלא פחדים צרות ובהלות. גם אם מתים אנחנו גאולה תהיה לנו לצאת מקברנו וזה נקרא תחיית המתים שניגאל מקברנו ונבוא ונגיע חיים לעולם האמיתי שכולו אמת וישר. שם הוא עולם של שמחה ונס יגון ואנחה, שם אין חלשות ואין עייפות, כי אם הכל באור פני מלך חיים.

כבר היו מימים קדומים הרבה גוים שאיבדו עצמם לדעת בחשבם לצאת מהעולם החשוך ולהגיע אל עולם שכולו אור, אבל לנו אסר זאת הקב"ה ככתוב ונשמרתם מאד לנפשותיכם (דברים ד). הוא יודע מתי הזמן לחיים או למות, ועל כן חיים אנחנו או מתים הבל ברצון ה'.

על כן אחות והילדים: השגיחו על בריאותכם, זה הוא יותר חשוב ממה שרק תאמרו קדיש עבור אביכם ז"ל, כי זאת היא מצוה יותר גדולה שתשגיחו על בריאותכם ותקבלו הכל מהקב"ה באהבה ובחיבה, וזה נתקבל מאד לרצון אצל הקב"ה.

מלך השולח את עבדיו למדינות אחרות בשירותו, כאשר רואה שיש להם עוד מה לעשות שם הרי יהיה המלך שוטה אם יקראם בחזרה, אבל אם הוא רואה שכבר אין עוד צורך להם שם, נקראים הם בלי עיכוב הביתה. ובכן כולנו הננו בזה העולם לעבוד ולתקן עבודת הקודש של הקב"ה, ולכך נוצרנו, אם רק ימצא הקב"ה באחד שיכול עוד לפעול כאן לעבודתו הקדושה, בודאי לא היה קורא אותו מהעוה"ז לעולם הבא. למה איפוא נבכה על מיתתו, האם אין אנו יודעים שהעוה"ב יתר טוב מעוה"ז, ועל כן אין מה להתאבל על מיתת אדם אלא המעט ככל האפשר וחילוף עולם עובר בעולם הקיים הוא חילוף טוב.

האם נבכה על שמשאירים אחריהם יתומים ואלמנות, האם יש ביכולת האדם להושיע משהו, האם מסוגל אדם לעזור לעצמו, והרבה פחות מזה [ל]אשה וילד. רע הוא תשועת אנשים, מה אנו ומה ישועתנו ושוא תשועת בני אדם. אם הקביה עתר — זאת היא ישועה, הוא חי לעולמי עולמים והוא חי וקיים. הוא אינו זקוק לעזרת בני אדם, הוא בעצמו יכול להושיע ליתומים ואלמנות והא עושה זאת באמת, ואין נחוץ לו תמיכה מצד אבי המשפחה.

ואם הבכיה היא מצד אחר כי אנו מתגעגעים אליו, זהו באמת דרך וטבע (בהמות) [האומות], אך לא של ישראל עם נושע בה׳. שהרי כמה הם שנותיו של אדם בזה העולם, ואחרי כן באים כולנו יחד בארץ החיים.

מלך ששולח ילדי שריו [לחנכם] בארצות אחרות, בני רמי המעלה אינם נשארים זמן רב בנכר ולעומת זאת בנים רעים מוחזקים זמן רב בנכר. כן הקב"ה — את אשר יאהב יקראהו אליו מהר, ולכן אנו אומרים בנים אתם לה׳ אלקיכם לא תתגודדו (דברים יד) אין לנו להצטער על מיתת אדם שבאמת רק הלך בן אצל אביו ומה יש כאן כל כך להצטער. חייבים אנו לקבל הכל מהש"י באהבה ובחיבה. הנה לפני י"א שנים כשהוא היה מסוכן מאד, אילולא רוב רחמיו וחסדיו של הקב"ה הי׳ כבר אז מת ונשכח מהלב. ואם כן אחות, האם אין הקב"ה גם עתה אותו רחמן כאשר היה באותה שעה, אני ה׳ לא שניתי (מלאכי ג) הוא ב"ה וב"ש אינו בר השתנות ועל כן קל להניח שמצא עכשיו שאין שייך עוד רחמנות [יותר מזה].

אבקשך אחות, היי במנוחה והשי"ת יראך שמחות אצל יתומייך האהובים ולבבך הנשבר יחזור לאיתנו. היי מנוחמת בשבר ציון וירושלים שמחוייבים
אנו לזכור ולהתאבל כל הימים באשה בוכה על בעל נעוריה. לנו ישראל מת הבעל והאב והננו כולנו יתומים ואלמנות, ירמיהו הנביא מקונן יתומים היינו ואין אב אמותינו כאלמנות (איכה ה). ונוסף לזה תועים אנו בגלות הזה בלי מנהיג, בהן גדול, סנהדרין, נביאים, אורים ותומים, מזבח, ושאר הרבה חמדי עין שנשללו מאתנו. באמת, אחות, מי אשר בשם ישראל יכונה אם יקח אל לבו חורבן ציון וירושלים די פלא מה שאינו מאבד עצמו לדעת, כי הורדנו מרוממות זאת לשפלות וגלות שנמשכים כבר כל כך הרבה שנים, אבל לעשות זאת בעצמנו נאסר לנו, וביותר מנוחמים אנו שהקב"ה ודאי יושיענו בנחמות ציון כאשר יגיע עת קץ, כמו פרי שנתבשלה באילן שמתקיימת יותר מפרי שנקטפה מהאילן טרם בישולה, וכשם שאנו מקוים לישועה הזאת בלי ספק, כך הרבה יותר עוזר הקב׳׳ה כל הלבבות הנשברות, הוא מנחם כל היתומים ואלמנות, זכרי רק שלא כלו רחמיו של ה', רחמיו הם בלי קץ והפסק, ובעו"ה צרות רבות חצי נחמות הם בזאת השנה אחת גדולה מחבירתה ובלתי ספק ירחם הקב"ה עליך כי הוא מרחם יתום ולא יתן למוט רגליך. אל תצטערי בזה העולם שהוא באמת במציאות הבל הבלים בלבד.

דריוש מלך גדול היה ובן יחיד. ועוד צעיר בשנים נטה למות, ציוה הוא לפני מותו לאשתו ולאמו שלא יתחילו לבבות על מיתתו עד שיבא אחד ויספר להם מעשה רע מן המלך, ורק אם יקרה דבר זה אז יבכו ללא הפוגות על שנות חייו המעטות. אחרי מותו שמרו הם צוואת המלך ומנעו עצמן מבכי וייחלו כי יבוא אחד לספר איזה מעשה רע ממנו. אכן אחרי ששום איש לא בא לספר כאזאת, לא יכלו לעולם לבכות. ודבר זה הוכר מכל החכמים לחכמה גדולה. כי אין לבכות על עצם המיתה אלא על מעשיו של האדם, אם הוא מת ולא נמצא עליו שום מעשה רע אין שום עילה לבכות.

ועל כן אחות והילדים: בזה רוצה אני לסיים. היי בשמחה שהוא נפטר בשם טוב ובלי דופי ואיזהו בן העולם הבא כל שכנגד זקניו כבוד (בבא בתרא
י). אם יאמרו אחריו ת"ל כל החכמים כל טוב זה נקרא מת בטוב, ולמה לבכות ולצעוק, כי מי יודע פן ואולי אם היה חי יותר אם לא היה גורע כמו
היין הטוב שצריכים לשתותו טרם יחמיץ ויתקלקל, ועל כן צריכים לנחם אבלים ביין טוב יין המשומר ולזה נמשלו צדיקים, ורק יין רע צריך שיעמוד
זמן רב עד שיהיה ראוי להשתמש בו. ובכן אחות, נחיה בתקוה לה׳. וקוי ה׳ יחליפו כח יעלו אבר כנשרים (ישעיה מ).

ממני גיסך הק' יהונתן בהרב המנוח מוהר"ר נתן נטע זלה"ה
חפ"ק מיץ ואגפי' יע"א

געשריבן: דינסטאג דעצעמבער 12, 2017 3:37 pm
דורך נעכטיגן טאג
ישר כח, איך האב געזיכט די אידיש איבערגעזעצטע

געשריבן: דינסטאג דעצעמבער 26, 2017 8:36 pm
דורך כא כא כא
איך זיך אן אשכול איבער הילף וואס מען דארף אלס טון ווען מ'וויל עפענען א ביזנעס, סיי די לעגאלע חלקים און סיי מיט א באנק אקאונט פאר די ביזנעס מיט טשעקס און אלס ארום, וויאזוי איך געב עס אריין פאר די שטאטישע טאטעס אא''וו

געשריבן: דינסטאג יאנואר 09, 2018 11:14 pm
דורך טייטל
איז דא א אשכול וועגן פארקויפן עירליין דיסקאונט קאוד'ס?

געשריבן: דינסטאג יאנואר 16, 2018 2:32 pm
דורך אדער יא
וואס שטייט דא? (מקורות אויף ענינים שלא נתבשל כל צרכו)

געשריבן: דאנערשטאג יאנואר 25, 2018 1:21 am
דורך וואס עפעס?
איז דא ערגעץ א מפתחות איבער אלע וועקאציע אשכולות?

געשריבן: דאנערשטאג יאנואר 25, 2018 2:28 pm
דורך דוד משה
וואס עפעס? האט געשריבן:איז דא ערגעץ א מפתחות איבער אלע וועקאציע אשכולות?

viewtopic.php?t=11473

געשריבן: דאנערשטאג פעברואר 15, 2018 10:04 am
דורך Good
איז שוין דא אן אשכול וואו מ'רעדט פון Electronic Devices internet free ערצייגט דורך היימישע אידן ?

געשריבן: דינסטאג פעברואר 20, 2018 1:58 pm
דורך הילולא דצדיקיא
איז דא ערגעץ ווי מ'קען טרעפן, בילדער פונעם ספינקא בית החיים
אין שטאט ספינקא (אין דער אלטער היים)?

געשריבן: דינסטאג אפריל 03, 2018 3:55 pm
דורך והמבין יבין
הלכות מקוה

געשריבן: דינסטאג מאי 01, 2018 7:49 pm
דורך אדער יא
איז דא אן אשכול וואס שילדערט אן עפיזאד פון בלויז לינקס פון ניק-נעמען ?

געשריבן: דינסטאג מאי 01, 2018 8:33 pm
דורך שמואל אלצווייסער
דאכטצעך ס׳איז דא אן אשכול פאר הילף צו טרעפן נכסים פון פאר די מלחמה. איינער ווייסט?

געשריבן: מיטוואך מאי 02, 2018 12:03 am
דורך מיסטעריעז
אדער יא האט געשריבן:איז דא אן אשכול וואס שילדערט אן עפיזאד פון בלויז לינקס פון ניק-נעמען ?

https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?forms=0&t=25971

געשריבן: מיטוואך מאי 02, 2018 1:58 am
דורך אוודאי
אדער דא

געשריבן: דאנערשטאג מאי 03, 2018 12:59 pm
דורך ארך אפים
איך זיך די אשכול (אויב ס׳איז דא) ווי מען רעדט וועגן נעמן א EMT COURSE ?

געשריבן: דאנערשטאג מאי 03, 2018 1:01 pm
דורך דוד משה
ארך אפים האט געשריבן:איך זיך די אשכול (אויב ס׳איז דא) ווי מען רעדט וועגן נעמן א EMT COURSE ?

viewtopic.php?t=30113