איך זוך די אשכול פון.....

אחראי: אחראי

אוודאי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 330
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 13, 2013 11:04 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אוודאי »

מיינסט די שמועס אין דעם אשכול ?

דא איז א אלטע אשכול דערוועגן.
חלה
שר חמש מאות
תגובות: 547
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 13, 2014 5:24 pm
לאקאציע: אין דארף

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חלה »

וויפיל רעזילאשון א Security camera דארף זאן צו קענען גוט זען ?
אוועטאר
יוראפ
שר עשרת אלפים
תגובות: 19433
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אקטאבער 18, 2011 12:16 pm
לאקאציע: על אדמת נכר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יוראפ »

שכח אוודאי
אוועטאר
דוד משה
שר האלף
תגובות: 1668
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 01, 2013 4:04 pm
לאקאציע: געשטראנדעט צווישן מעיזשאר און מיינאר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך דוד משה »

חלה האט געשריבן:וויפיל רעזילאשון א Security camera דארף זאן צו קענען גוט זען ?

פרעג דא
viewtopic.php?t=21741
~ פארוואס האסטו פיינט דער וואס האלט אנדערש ווי דיר? ~
וויאזוי ארויפצולייגן א לינק
יעקב זרח
שר חמישים
תגובות: 58
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מאי 22, 2017 9:57 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יעקב זרח »

איך זוך אשכול פון גראמען און פאום'ס פאר חתן כלה
יישר כח
אוועטאר
קנאפער ידען
שר החסד
תגובות: 30713
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 06, 2013 10:06 pm
לאקאציע: וואו ג-ט ב"ה וויל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קנאפער ידען »

יעקב זרח האט געשריבן:איך זוך אשכול פון גראמען און פאום'ס פאר חתן כלה
יישר כח

פאום'ס פאר מתנות לחתן-כלה תנאים'ס וכו'
"אייער צופרידנהייט, מיין הנאה." -מיך אליינס...

נישט אייביג קום איך אן צו אלעס, אויב איינער האלט איך קען בייהילפיג זיין פאר עפעס דא קען מען מיר צושיקן א לינק דערצו אין אימעיל [email protected]
אוועטאר
יאצמעך
שר שלשת אלפים
תגובות: 3075
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אפריל 13, 2015 4:09 pm
לאקאציע: ביים עם הארץ אין מויל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יאצמעך »

טשיקאווע?
ביטע נעמט נישט מיין שווייגן פאר א שתיקה כהודאה.
אוועטאר
האסט נייעס
שר האלף
תגובות: 1099
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מארטש 30, 2016 11:43 am
לאקאציע: דא... אויב זעהסטו נישט, קוק גוט..

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך האסט נייעס »

נעכטיגן טאג
שר מאה
תגובות: 226
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 12, 2015 5:45 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נעכטיגן טאג »

איך האב אמאל געזעהן דא ערגעץ די אגרת תנחומין וואס הרה"ק רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל האט געשריבן פאר א שוועגערין, קען איינער צו-ווייזן ווי מען קען עס טרעפן?
שה אחד
שר חמש מאות
תגובות: 808
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג דעצעמבער 05, 2016 4:05 pm

אגרת תנחומין

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שה אחד »

אגרת תנחומין ודברי חיזוק ועידוד מאת הגאון הקדוש
רבינו יהונתן אייבשיץ זצוק"ל
שכתב לאחר פטירת גיסו האברך הר' זלמן טראגי ז"ל
ושלחו לגיסתו לנחם אותה עם בניה על עטרת ראשם שנלקחם מהם.

שלום רב לגיסתי תחי' ובניה, המקום ינחם אתכם, ויפרוש כנפיו עליכם, להיות לכם לאב ולפטרון ולרפאות את לבבכם הנשבר. ממש איני יכול לכתוב מחמת הצער האיום והיגון ובאמת מאד קשה לי לנחם דוקא אותך ובניך האהובים ובפרט ידידי כבוד מיכל שיחי'.

עיני זלגו דמעה ולבי חלל בקרבי, ובשמים סהדי שעל אחי המנוח ז"ל לא היה לי כל כך צער והרגשת יגון כמו עליו ז"ל, וסהדי בשחק שביום מיתת משה [רבנו] כשדרשתי בביהכנ"ס תוכחת מוסר לעמי הזכרתיו ואבל יחיד עשיתי בכל אופן כראוי וכיאות למנוחתו כבוד, אך לא יכולתי לנחם אתכם כפי הדין והדת, כי נאלמתי דומיה לרב אנחתי.

אמנם מבקש אני מכם לתת כבוד להש"י ולא להצטער ביותר. גיסתי תחי' בלאו הכי אינה בעלת כח, ועכשיו נצרכת ביותר ההשגחה על הילדים כמקדם, צריכים להתחזק ולקבל הכל באהבה ובחיבה מהש"י, הוא מחץ ומרפא. אבדתם אב בשר ודם, לעומת זאת קיבלתם לאב את ה' ב"ה שהוא נקרא אבי יתומים ודיין אלמנות (תהלים סח). והנה אנו רואים בבירור בעולם שרוב הנערים המצליחים בתורה וחכמה ויראה ומו"מ הם יתומים, כי הקב"ה משגיח בהשגחה מיוחדת עליהם כי הוא מרחם יתום.

אך איך מסונוורת ומכוסה היא החכמה של בני אדם, איזה סיבה יש לנו לבכות על מעשי הקב"ה. האם יודעים אנו מהו טוב ומה רע, האם אנו חכמים כה' ב"ה, האם [אנו] רחמנים כמוהו, מיטיבים כמוהו, מרחמי יתומים כמוהו, אוהבי חסד ורחמים כמוהו, רואים את הנולד כמוהו, גומלי צדקות כמו הקב"ה, שהוא הוא החכמה והרחמנות והאמת בעצמו. ובודאי אילו הוא בחכמתו האלקית קבע שיכולה עוד לבוא ממנו חלק מן אלפי אלפים טובה או טובת בשר ודם בעוה"ז, היה בלי ספק נשאר בחיים, כי הקב"ה גם כשיש הכל פורענות ולעומת זה רק חלק אחד טוב, דוחה הוא את הפורענות כולה ובוחר את ההטבה, ועל כן הוא נקרא טוב, הטוב ומטיב לרעים ולטובים, ואמר דוד המלך (תהלים קמה) טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו, בלי יוצא מהכלל אמנם במיוחד לעם קרובו ישראל וביותר לאיש שהתנהג במצותיו ובמעשיו בתמים וביושר שהקב"ה מדקדק יותר על כל רגע שיחיה עוד. הוא ב"ה וב"ש מונה כל הרגעים שיחיה הצדיק [או צ"ל, מונה כל רגע עד שהגיע הזמן בו נברא צדיק]. הרבה יותר ממה שיפרוש מן העולם וברור כי הוא ב״ה בחכמתו השלמה הבחין שזאת היא הטובה העליונה, ויקר בעיני ה׳ המותה לחסידיו ולמה נצטער. האם איננו רוצים להכיר טובת הקב"ה, האם אין לו צער ורחמנות על האשה ובמיוחד על הבנים הקטנים היתומים הדומים אחרי מות אביהם לצאן תועה, לא פחות מהמשפחה השרויה בצער.

האם אין להקב"ה צער כאשר האדם מצטער, וביותר צער אלמנות ויתומים שלא טעמו טעם חטא. הקב"ה מצטער על עובד ע"ז ומגדף ה׳ שנסקל בב"ד ונתלה והקב"ה אומר קלני מראשי, והרבה יותר בצער כזה וכמו שנאמר בכל צרתם לו צר (ישעיה סג). והקב"ה אינו כבשר ודם שאינו ביכולת לשנות ולבטל צערו, הוא יכול לשגות הכל. ועל כן קל להבין שאלמלא מצא שזאת היא החסד והטובה השלימה בודאי לא היה מביא צער כזה, אלא הוא מצא שזאת מביא רק לטובה, גם אם זה בא בלי ספק ביסורים גדולים.

שכן למשל הנער שמובא אל רבו כדי לקבל עונש, וכמו כן חולה שנצרך עפ"י הוראת הרופא להתרפאות ע"י הצמדת כוסות רוח, ודאי מניחים הם את הנער או את החולה לצעוק מכאב וכל אחד ואחד מחויב להשתתף בצערם ובכל זאת נעשה זה לטובת הנער והחולה, והרחמנות במקרה זה נקרא אכזריות. וכן הוא גם במלך מלכי המלכים הקב"ה שכביכול יודע הוא כי אין לשום על לב למנוע זאת מחמת גודל הצער והדאגות, מאחר שזהו לטובת נשמתו הטהורה [של הנפטר] ולטובת היתומים, גם אם אין אנו מבינים זאת. כי מה יודעים אנו מה הוא טוב. הרבה אמהות שהן חולות ואחרי כן כאשר חוזרות הן לבריאותן בא עליהם צער איום וסבל בגלל ילדיהן, היו הרבה יותר מאחלות לעצמן אילו כבר מתו, ומה עוזר, הקב"ה מצא פעם היותר טוב עבורן לקבל צער לכפרת עון, ואילו רואה לטובה ההיפוך מת האדם.

למה יצעק העוור על האדם המנהיג אותו כי לא הנהיג אותו בדרכים ישרים, בעת שהרי הוא עוור הוא ומנהיגו פיקח ורואה. לגבי הקב"ה אנחנו כולנו בעוורים והקב"ה רואה, צופה ומביט עד סוף כל הדורות, מה יש לנו לבכות ולצעוק על מיתת אדם. לגבי מי יש להקב"ה איזו התחייבות כמה שנים יחיה. ובמו כאשר אדם חי שמונים [שנה] אין להצטער כי מת, כמו כן מה להצטער באשר אחד מת בן שלשים, הכל אחד, אדם אלף שנים יחיה - כלא היה.

האם יש להצטער על חלום. יש ישנים זמן רב בחלום יפה מאד, ויש שמעוררים אותם באמצע החלום. בודאי מצטער האדם על שעוררוהו באמצע חלומו אבל סוף דבר אין זה צער אמיתי והחלום הוא מהבלי העולם. כן הוא העולם כחלום, יש מתעוררים באמצע החלום ויש ישנים כל זמן החלום, ויש - רוב החלום, סוף דבר הכל חדא. חלום הוא חלום.

למה נצטער בתוך הגלות על מות אדם בעת שממש אין רואים אלא צער יגון ואנחה אצל אומתנו הקדושה ישראל, הנידחה מאמה האהובה היא השכינה הקדושה, אנו תועים כצאן הנידחים מקצה אל קצה, החיות שלנו הוא בפרפורים כמו אדם המובל למיתה. במתים נחשבנו בתוך הגוף כי אין לנו בזה העולם אלא פחדים צרות ובהלות. גם אם מתים אנחנו גאולה תהיה לנו לצאת מקברנו וזה נקרא תחיית המתים שניגאל מקברנו ונבוא ונגיע חיים לעולם האמיתי שכולו אמת וישר. שם הוא עולם של שמחה ונס יגון ואנחה, שם אין חלשות ואין עייפות, כי אם הכל באור פני מלך חיים.

כבר היו מימים קדומים הרבה גוים שאיבדו עצמם לדעת בחשבם לצאת מהעולם החשוך ולהגיע אל עולם שכולו אור, אבל לנו אסר זאת הקב"ה ככתוב ונשמרתם מאד לנפשותיכם (דברים ד). הוא יודע מתי הזמן לחיים או למות, ועל כן חיים אנחנו או מתים הבל ברצון ה'.

על כן אחות והילדים: השגיחו על בריאותכם, זה הוא יותר חשוב ממה שרק תאמרו קדיש עבור אביכם ז"ל, כי זאת היא מצוה יותר גדולה שתשגיחו על בריאותכם ותקבלו הכל מהקב"ה באהבה ובחיבה, וזה נתקבל מאד לרצון אצל הקב"ה.

מלך השולח את עבדיו למדינות אחרות בשירותו, כאשר רואה שיש להם עוד מה לעשות שם הרי יהיה המלך שוטה אם יקראם בחזרה, אבל אם הוא רואה שכבר אין עוד צורך להם שם, נקראים הם בלי עיכוב הביתה. ובכן כולנו הננו בזה העולם לעבוד ולתקן עבודת הקודש של הקב"ה, ולכך נוצרנו, אם רק ימצא הקב"ה באחד שיכול עוד לפעול כאן לעבודתו הקדושה, בודאי לא היה קורא אותו מהעוה"ז לעולם הבא. למה איפוא נבכה על מיתתו, האם אין אנו יודעים שהעוה"ב יתר טוב מעוה"ז, ועל כן אין מה להתאבל על מיתת אדם אלא המעט ככל האפשר וחילוף עולם עובר בעולם הקיים הוא חילוף טוב.

האם נבכה על שמשאירים אחריהם יתומים ואלמנות, האם יש ביכולת האדם להושיע משהו, האם מסוגל אדם לעזור לעצמו, והרבה פחות מזה [ל]אשה וילד. רע הוא תשועת אנשים, מה אנו ומה ישועתנו ושוא תשועת בני אדם. אם הקביה עתר — זאת היא ישועה, הוא חי לעולמי עולמים והוא חי וקיים. הוא אינו זקוק לעזרת בני אדם, הוא בעצמו יכול להושיע ליתומים ואלמנות והא עושה זאת באמת, ואין נחוץ לו תמיכה מצד אבי המשפחה.

ואם הבכיה היא מצד אחר כי אנו מתגעגעים אליו, זהו באמת דרך וטבע (בהמות) [האומות], אך לא של ישראל עם נושע בה׳. שהרי כמה הם שנותיו של אדם בזה העולם, ואחרי כן באים כולנו יחד בארץ החיים.

מלך ששולח ילדי שריו [לחנכם] בארצות אחרות, בני רמי המעלה אינם נשארים זמן רב בנכר ולעומת זאת בנים רעים מוחזקים זמן רב בנכר. כן הקב"ה — את אשר יאהב יקראהו אליו מהר, ולכן אנו אומרים בנים אתם לה׳ אלקיכם לא תתגודדו (דברים יד) אין לנו להצטער על מיתת אדם שבאמת רק הלך בן אצל אביו ומה יש כאן כל כך להצטער. חייבים אנו לקבל הכל מהש"י באהבה ובחיבה. הנה לפני י"א שנים כשהוא היה מסוכן מאד, אילולא רוב רחמיו וחסדיו של הקב"ה הי׳ כבר אז מת ונשכח מהלב. ואם כן אחות, האם אין הקב"ה גם עתה אותו רחמן כאשר היה באותה שעה, אני ה׳ לא שניתי (מלאכי ג) הוא ב"ה וב"ש אינו בר השתנות ועל כן קל להניח שמצא עכשיו שאין שייך עוד רחמנות [יותר מזה].

אבקשך אחות, היי במנוחה והשי"ת יראך שמחות אצל יתומייך האהובים ולבבך הנשבר יחזור לאיתנו. היי מנוחמת בשבר ציון וירושלים שמחוייבים
אנו לזכור ולהתאבל כל הימים באשה בוכה על בעל נעוריה. לנו ישראל מת הבעל והאב והננו כולנו יתומים ואלמנות, ירמיהו הנביא מקונן יתומים היינו ואין אב אמותינו כאלמנות (איכה ה). ונוסף לזה תועים אנו בגלות הזה בלי מנהיג, בהן גדול, סנהדרין, נביאים, אורים ותומים, מזבח, ושאר הרבה חמדי עין שנשללו מאתנו. באמת, אחות, מי אשר בשם ישראל יכונה אם יקח אל לבו חורבן ציון וירושלים די פלא מה שאינו מאבד עצמו לדעת, כי הורדנו מרוממות זאת לשפלות וגלות שנמשכים כבר כל כך הרבה שנים, אבל לעשות זאת בעצמנו נאסר לנו, וביותר מנוחמים אנו שהקב"ה ודאי יושיענו בנחמות ציון כאשר יגיע עת קץ, כמו פרי שנתבשלה באילן שמתקיימת יותר מפרי שנקטפה מהאילן טרם בישולה, וכשם שאנו מקוים לישועה הזאת בלי ספק, כך הרבה יותר עוזר הקב׳׳ה כל הלבבות הנשברות, הוא מנחם כל היתומים ואלמנות, זכרי רק שלא כלו רחמיו של ה', רחמיו הם בלי קץ והפסק, ובעו"ה צרות רבות חצי נחמות הם בזאת השנה אחת גדולה מחבירתה ובלתי ספק ירחם הקב"ה עליך כי הוא מרחם יתום ולא יתן למוט רגליך. אל תצטערי בזה העולם שהוא באמת במציאות הבל הבלים בלבד.

דריוש מלך גדול היה ובן יחיד. ועוד צעיר בשנים נטה למות, ציוה הוא לפני מותו לאשתו ולאמו שלא יתחילו לבבות על מיתתו עד שיבא אחד ויספר להם מעשה רע מן המלך, ורק אם יקרה דבר זה אז יבכו ללא הפוגות על שנות חייו המעטות. אחרי מותו שמרו הם צוואת המלך ומנעו עצמן מבכי וייחלו כי יבוא אחד לספר איזה מעשה רע ממנו. אכן אחרי ששום איש לא בא לספר כאזאת, לא יכלו לעולם לבכות. ודבר זה הוכר מכל החכמים לחכמה גדולה. כי אין לבכות על עצם המיתה אלא על מעשיו של האדם, אם הוא מת ולא נמצא עליו שום מעשה רע אין שום עילה לבכות.

ועל כן אחות והילדים: בזה רוצה אני לסיים. היי בשמחה שהוא נפטר בשם טוב ובלי דופי ואיזהו בן העולם הבא כל שכנגד זקניו כבוד (בבא בתרא
י). אם יאמרו אחריו ת"ל כל החכמים כל טוב זה נקרא מת בטוב, ולמה לבכות ולצעוק, כי מי יודע פן ואולי אם היה חי יותר אם לא היה גורע כמו
היין הטוב שצריכים לשתותו טרם יחמיץ ויתקלקל, ועל כן צריכים לנחם אבלים ביין טוב יין המשומר ולזה נמשלו צדיקים, ורק יין רע צריך שיעמוד
זמן רב עד שיהיה ראוי להשתמש בו. ובכן אחות, נחיה בתקוה לה׳. וקוי ה׳ יחליפו כח יעלו אבר כנשרים (ישעיה מ).

ממני גיסך הק' יהונתן בהרב המנוח מוהר"ר נתן נטע זלה"ה
חפ"ק מיץ ואגפי' יע"א
נעכטיגן טאג
שר מאה
תגובות: 226
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 12, 2015 5:45 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נעכטיגן טאג »

ישר כח, איך האב געזיכט די אידיש איבערגעזעצטע
אוועטאר
כא כא כא
שר האלף
תגובות: 1642
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 31, 2017 5:28 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך כא כא כא »

איך זיך אן אשכול איבער הילף וואס מען דארף אלס טון ווען מ'וויל עפענען א ביזנעס, סיי די לעגאלע חלקים און סיי מיט א באנק אקאונט פאר די ביזנעס מיט טשעקס און אלס ארום, וויאזוי איך געב עס אריין פאר די שטאטישע טאטעס אא''וו
האסטו שוין אמאל געהערט ווי די רויבערס צילאכן זיך...
לאך פון די וועלט
קח''א קארדינעיטאר
טייטל
שר האלף
תגובות: 1573
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 30, 2011 12:34 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך טייטל »

איז דא א אשכול וועגן פארקויפן עירליין דיסקאונט קאוד'ס?
אוועטאר
אדער יא
שר שלשת אלפים
תגובות: 3156
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 11, 2018 11:00 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אדער יא »

וואס שטייט דא? (מקורות אויף ענינים שלא נתבשל כל צרכו)
אוועטאר
וואס עפעס?
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4102
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 05, 2014 11:31 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך וואס עפעס? »

איז דא ערגעץ א מפתחות איבער אלע וועקאציע אשכולות?
אוועטאר
דוד משה
שר האלף
תגובות: 1668
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 01, 2013 4:04 pm
לאקאציע: געשטראנדעט צווישן מעיזשאר און מיינאר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך דוד משה »

וואס עפעס? האט געשריבן:איז דא ערגעץ א מפתחות איבער אלע וועקאציע אשכולות?

viewtopic.php?t=11473
~ פארוואס האסטו פיינט דער וואס האלט אנדערש ווי דיר? ~
וויאזוי ארויפצולייגן א לינק
Good
שר חמישים ומאתים
תגובות: 314
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 18, 2008 4:29 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך Good »

איז שוין דא אן אשכול וואו מ'רעדט פון Electronic Devices internet free ערצייגט דורך היימישע אידן ?
נא גוט...
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

איז דא ערגעץ ווי מ'קען טרעפן, בילדער פונעם ספינקא בית החיים
אין שטאט ספינקא (אין דער אלטער היים)?
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
והמבין יבין
שר האלף
תגובות: 1710
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג פעברואר 12, 2013 6:31 pm
לאקאציע: אויפן טעלעפאן

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך והמבין יבין »

הלכות מקוה
צו געבן
יומא דהילולא כ״א אדר ב' לחזק ידידינו נכד מרבי רבי אלימלך זצוק”ל לצרכי רפואה
אוועטאר
אדער יא
שר שלשת אלפים
תגובות: 3156
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 11, 2018 11:00 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אדער יא »

איז דא אן אשכול וואס שילדערט אן עפיזאד פון בלויז לינקס פון ניק-נעמען ?
אוועטאר
שמואל אלצווייסער
שר האלף
תגובות: 1318
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 01, 2018 4:19 pm
לאקאציע: ביים נייעס טישל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שמואל אלצווייסער »

דאכטצעך ס׳איז דא אן אשכול פאר הילף צו טרעפן נכסים פון פאר די מלחמה. איינער ווייסט?
איך קען זיך נישט קריגן מיט א פאקט, איך קען זיך אבער קריגן מיט דער וואס האט עס געמאכט פאר א פאקט.
אוועטאר
מיסטעריעז
שר שמונת אלפים
תגובות: 8569
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 13, 2010 2:54 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיסטעריעז »

אדער יא האט געשריבן:איז דא אן אשכול וואס שילדערט אן עפיזאד פון בלויז לינקס פון ניק-נעמען ?

https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?forms=0&t=25971
בטבע ישראל ותורה להיות שלום ואהבה ואחוה וריעות, אך הדיעות הנפסדות של טומאת ארץ העמים מפריד בין הדבקים.
(מרן החת"ס, שבה"ג תקפ"ח)
אוודאי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 330
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 13, 2013 11:04 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אוודאי »

אדער דא
ארך אפים
שר מאה
תגובות: 227
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג סעפטעמבער 22, 2016 5:40 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ארך אפים »

איך זיך די אשכול (אויב ס׳איז דא) ווי מען רעדט וועגן נעמן א EMT COURSE ?
אוועטאר
דוד משה
שר האלף
תגובות: 1668
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 01, 2013 4:04 pm
לאקאציע: געשטראנדעט צווישן מעיזשאר און מיינאר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך דוד משה »

ארך אפים האט געשריבן:איך זיך די אשכול (אויב ס׳איז דא) ווי מען רעדט וועגן נעמן א EMT COURSE ?

viewtopic.php?t=30113
~ פארוואס האסטו פיינט דער וואס האלט אנדערש ווי דיר? ~
וויאזוי ארויפצולייגן א לינק
שרייב תגובה

צוריק צו “מפתחות”