שאל את הרב - אייוועלט

[יואל שווארטץ]

והשן הטוב יכפר

עטס זענט אלע אייזן!

[בדחן]

.

[א גראם מיט טעם]

.

העי, נאכען עפענען דאס מאל ס'ערשטע מאל אין פיר יאר !
ערווארטען מיר עטוואס מער ווי א פינטל

[בוידעם]

דער בדחן האט אפגעשריבן א לאנגע תגובה. זעהט אויס אז נאכדעם האט ער חרטה געהאט.

[א גראם מיט טעם]

כ'האב שוין געציטערט אז מיין פריעדגע גולגול האט אריין שפאצירט....

[בוידעם]

חחח. איך כאפ יעצט אז דו האסט מורא געהאט אז א נייער בדחן שיינט אויף אויפ'ן וועלט'ל.

[שוועמל]

נאך א שיינער אשכול פארשוועמט געווארן מיטן לעצטיגן צונאמי

[פלטיאל]

כבוד הרב שליט"א
אחת שאלתי, שאלה קטנה ומרורה ועל זה דוה לבי, מה זה שבעת ובזמן שאר האשכולות בעולמינו מושטפים בתגובות נאים או רעים מכל סוגי בנ"א, ואשכול של פארברענגע"ן עומד שמם מבוייש בצד ואין מגיב בו.

פלטיאל ממשפחת הפלטי

[שמאטע]

כבוד המבקש פלטיאל.

הרב לא מצא ידיו ורגליו כדי לשוב לך תשובה הגון.
אך זאת חשב בלבו לענות לך, שבא יבוא ביום מן הימים שהרב ילך לכמה אנשי שלומינו לבקרם בחלום היום, ולדבר על לבם לחשוב מחשבות מה יעשה בעולמינו... ששש.. כמיבן שזה סוד גדול אשר אנוכי מגלה לך כעת!! ואל תתן את פיך לחטוף את ה'טאראראם' קודם זמנה! ולא יאמר אדם "פליטת פה היתה"...

החותם בשמחה והרגש שאי אפשר למנוע...
וואטעווער בלאמו"ר שמאטע, משתמש בקלאון קודש.

חסתימת הרב...

[farshlufen]

נאך א שיינער אשכול פארשוועמט געווארן מיטן לעצטיגן צונאמי

חשבתי שדא עקא שאחר שטף מים צומחים הרבה כמהין מהרטיבות והכל נהי' "פארשוועמט".

הצדק איתי הרב "שוועמל"?

[פלטיאל]

כבוד וואטעווער גאבע של הרב שליט"א

התנוצץ ברעיוני ניצוץ מנוצץ שכדי לנצצו בנציצה נורא, אולי הדבר תלוי בגזירת באי כוחו של הרב שליט"א (ודאי עשו הני בריוני את המעל הזה שלא ברשות הרב) להעלים את האשכול של ריעות פארברענגען בלע"ז מתוך אשכולות האקטיווית, וכדי בזיון וקצף.

ועוד יש בלבבי סיבות וסיבות שונות ומשונות אבל אין לי פנאי כעת והשם הטוב יכפר.

החותם מתוך צער ויגון
פלטיאל ממשפחת הפלטי

[סאדאם חוסעין]

פה ק"ק אפגאניסטאן היושב על נהר אטשקאלאוויגסן
אל כבוד הרב נ"ע
ידוע שהלכה בידינו מאבות אבותי עד מאחמאד בן צמח [שנייערסאן] משיח השם, שבכל פעם כשאדם ברעסלאווי הוא בחינת דעפרעסט, ומורא עלה על ראשו שיעלה לגי בן הנם, מחמת החטא דעבר ולא שנה בפרק כל ישראל יש להם חלק, דעצה היצועה לו הוא שיקח את החיים, [בבחינת ובחרת בחיים] ויקדש השם ברבים כמה דידיו מגעת, וישמע קולו בבואו אל הקודש, וישמע קול אמיץ וחזק א אא אאלא אאלא עכבאר ויכוין לזכות כמה אנשים שיוכל בהענין של מסירת הגוף והנפש לאבינו שבשמים.
אבל לאחרונה יש כמה אנשים שעשו פאשקאוווילן עלי דיש בזה ענין של מסירה בפרט להבג"ץ הטמאה דהוא דבר חמור מאוד כמה שנאמר בכל נפשך ובכל מאודך, ועוד אפשר דיש בזה ענין של הטוען בחיטים [של החוט המשולש לא במהרה ינתק] והודה בשעורים [בשאור לא ימצא בבתיכם]
והשאלה הקשה לי עם המנהג שנוהג קרוב לאלף שנים עוקר ההלכה, או אמרינן דאלף שנים בעינך כיום אתמול, והוה כמנהג חדש, דעל זה כבר כתוב הרב משה סופר מפרעשבורג אשנזי טהור, במליצת מכתבו דחדש אסור מן התורה, או אפשר דהתורה לאו להנות נתנו ובפרט לבן ישמאל וכבר נאמר וחי בהם ולא שימות בהם ומשמע דאווקא בהם אסור בין בני תורה אבל בין בני נח אפשר דמותר
החותם מהר ויגון מתוך הכף קלע
סאדאם חוסעין בן באראק חוסעין

[ווישוואש]

כבוד וואטעווער גאבע של הרב שליט"א

התנוצץ ברעיוני ניצוץ מנוצץ שכדי לנצצו בנציצה נורא, אולי הדבר תלוי בגזירת באי כוחו של הרב שליט"א (ודאי עשו הני בריוני את המעל הזה שלא ברשות הרב) להעלים את האשכול של ריעות פארברענגען בלע"ז מתוך אשכולות האקטיווית, וכדי בזיון וקצף.

ועוד יש בלבבי סיבות וסיבות שונות ומשונות אבל אין לי פנאי כעת והשם הטוב יכפר.

החותם מתוך צער ויגון
פלטיאל ממשפחת הפלטי

עיין כאן, ודו"ק כי ענין אחד עולה לכאן ולכאן, והוא פלי.

[בדחן]

לטענת הקהל אחזור מחזרתי, ונא לקבל תשובתי,

לכבוד הרב הגאון שליט"א
בלמדנו פה בישיבתנו הקדושה שמעתתא דפציע"ת הפת נפלה מחלוקת בין זקני הרבנים של הדור הבא על ברכת משולשי הפיצא, כאשר כת אחת יצאה בהוראה שבמשולש אחד יש ספק בשיעור קביעת סעודה ואין לו לירא שמים לאכול פחות משני משולשים, ואילו הכת השניה לעומתם טענו ואמרו שהיפוך הדבר אשר בשני משולשים דוקא תפול הספק ואין לירא שמים לאכול אלא או משולש אחד בדין פת הבאה בכסנין או שלשה בדין קביעת סעודה, ואנחנו תלמידיהם צעירי הצאן שאלנו מהם רבותינו שמא אינכם שוים במציאות המשולשים וכל אחד לפי המטגן שלו דיבר שכבר ידענו וראינו אשר יש מהם אופים פת עבה מחבריהם ויש מוסיפים בה מן הגבינה והתבלינים, גם יש שאין מצמצמין בחיתוכם לעשות כל המשולשים במדה אחת, אבל רבותינו ביטלו דברינו מכל וכל באמרם דאם כן נתת דברינו לשיעורין. וכאשר ראינו אנחנו תלמידיהם ריבוי הספיקות ידענו שאנחנו אין לנו לאכול אלא שלשה משולשים לצאת ידי כל הדעות, והזמננו המשולשים לישיבתנו הקדושה להורות הוראה ולקבוע הלכה לדורות אשר כל אחד יאכל שלשה משולשים, ודחקנו עצמנו על כך במאד מאד לקיים מה שנאמר כפתור ופרח (כאשר כפתורינו פרחי לעילא ופקעי איגרא, וכמעט שאחד מאתנו נפגע מכפתור פורח למולו לולא נרתע לאחוריו מגודל הבהלה), אלא שאחר גמר האכילה נפל פיצא בבירא כאשר הרגשנו שיש כאן ספק נוסף ממאי דקי"ל דאכילת בהמה חשיבא אכילת עראי והדר ספיקא לדוכתה שמא כבר באנו לכלל אכילת בהמה, ומשכך לצאת ידי כל הספקות נסינו לדחוק עצמנו לאכול משולש רביעי אך לא עלתה בידינו
ועתה מתפרדת שאילתינו לשלש קצוות כקצוות המשולשים הנזכרים, הפן האחד שיש לנו להמתין עד שיעלה בידינו לדחוק משולש רביעי לצאת ידי כל ספק דודאי תחשב בכך אכילת בהמה שדינה עראי, והפן השני שיש לנו עתה לברך כדין אכילת קבע, והפן השלישי דגם עתה חשיבא כבר אכילת בהמה ונידון עראי.

נא להשיב בהקדם טרם יתעכל המזון כי אם נראה שלא קבלנו תשובה עד קרוב לשיעור עיכול בלית ברירה נצטרך להורות הוראה במקום רבינו
תודה רבה מאד מאד

תלמידי הישיבה הכללית
פה נייוועלט יצ"ו

[סאדאם חוסעין]

ביני לביני אכול בכל חצי שעה שיעור חדש [לקיים מה שנאמר שירו לד' שיר חדש] של שלש פריסות [ויש ענין לאכול פריסה רביעית ומצוה מן המובחר גם לשתות ארבע כוסות של יין זכר ליציאות מצרים אבל מן הדין מותר להניח הרביע לקיים מה שנאמר מינח רביעי] אבל בכל ענין צריך להפוך מזקף קטן [זע"ך כעננ"ן גרינ"ג אויפשטעל"ן בלע"ז] ולעשות זקף גדול, עכ"פ א"כ יש לו הלכה של סעודה אחת ויש אומרים שבשבת יכולין לחשבונו לשלש סועודות מופרדת, אבל בעינינו ראינו ובאזנינו שמענו מאבותי ורבותי שאכלו ושתו כל השבת כולו להוציא עצמו מכל ספק דספק בגי' עמלק
אבל על זאת דוה לבינו וחשוך ענינו לראות דהיות שכמעט קרוב והגיע הימים הרמדאן ואשרי המחכים לו שאז אסור לאכול כל היום כי הוא יום סליחה וכפרה ויום קורב לאללא אבל עד אז כבר בא יבא הנביא שליח השם זכריה ע"ה ותשאל אותו הדין
סאדאם בן אאדמו"ר באראק חוסעין זצלל"ה

[לוי יצחק]

כבוד הרב,

יש לי שאלה בברכת הגומל.

ראיתי את המכנסיים שלי מסתובבת במכבסת (וואש מאשין), ולפני איזה מקודם, הייתי בעצמי בתוך המכנסיים, וזה נס גלוי, כי אילו הייתי גם אז במכנסיים, אינני רוצה לחשוב מה הי' קורה.

האם עלי לברך ברכת הגומל?

ואם כן, האם ברבים? אני מתבייש קצת.

גמליאל גולמי

[שוועמל]

לגמליאל,
כדי להשיב על שאלה רצינה שכזו, צריך לדעת מה גודל המכנסיים שלך?

בברכה
שריה עזתי

[סאדאם חוסעין]

אל כבוד הרב האב"ד דפה והגלילות
הנני באתי לבקש את שלום אבד"י
שזה כמה עידן עידנים וחצי עידן, שאבותינו לא ראינו ואזנינו לא שמענו, מהני מילי מלייתא דאיתמרא ביה מדרשא משמיה דרב, ועל של עתה באתי לבקש את שלום אחי אפוא הם,
ואים אני צריך להמתין עוד רגע עד יעבר הזעם, שיסיר הזממו מפי קדשו, יש לחיש שאפשר יגיע עוד הפעם האבלות דמשה על בני ישראל שבכי בכיה של חינם בהששת הימים [בהתשעת הימים] ואז יפיק היין החזק ששתה רבינו, עם כן על של עתה באתי, עם אני יכול לברך ברכת שהחיונו, שיהוסף עוד חי ליחי אדונינו ורבינו, וזה לא מהדברים שמותר לעשותן לכתחילה בימים שמתחיל התחילת חי האב, על כן ירמוז לנו רבינו הדברים של מה בכך, מה נשמע ומה נעשה בחצרות קדשינו, אם מותר לברך ברכת שהחינו או לא, או יקיים רבינו השאלת חכם חצי תשובה שריבנו לא יקים משינתו הטהורה ממילה השאלה מעיקרא ליתא,
החותם מרוב צער ויגון במהירת רבה
תלמידך סאדאם חוסעין בן באראק חוסעין

[סאדאם חוסעין]

אור ליום ב' דחוה"מ סוכות
אל כבוד מרן שליט"א עמו"ש
יש לי שאלה חמורה, בענין האוסר כתיבה בהימי חלא דמועדא, היות שהטעכנ"ק בלע"ז בא בימים אחרונים אם כלי חדשה, ומחשב שמו שיכולים ליכתוב שם דברים שונים ומשונים אבל הוא כתיבה בלא דיו ובלא קנקתום, ואילו כל ימי דוי לא סיפוק לכתוב כל הדברים הק' הטמינום וחתימים בו, ווהוא נעשה לשמורה לעד ולדרות הבאים אחרינו ובו יש לקיים השאל אביך ויגדך, כל מה שהיה כותב בימי הראשינים והאחרונים של ימי חיו אפילו אחר ששב, אי אפשר למחקם כי רבי"ם הם, אם כן אפשר לומר שיהי נקרא כתיבה של קימא, אבל מאדך גיסא כבר אמרו חז"ל שכתובה אין תובעין מיתמי קטני ואנן בוודאי בדור יתמי דיתמי כמוני וודאי שאין תובעין על כתיבה, ובוודאי היה לנו כתיבה וחתימה טובה, בימי הדין והחסד העבר עלינו לטובה, שטר החותם בטעבת המלך מאן מלכי רבנן אין להשיב ממילא אי אפשר לשיב אליו,ולא יהא כאם ששב על קיאו, אם כן יורה לנו רבינו כדת של תורה מה לעשות
החותם מתוך שמחה של מצוה באימה ביראה ברתת ובזיעה, והכנעה ובקריעה ובבריכה ובהשתחואה ובקידה לפני רבינו
תלמידך החביב עליך יותר מגופך
סאדאם בן באראק חוסעין

[סאדאם חוסעין]

ארויף

[וואוילע שעפעלע]

אמע"כ הרב אב"ד פומפדיתא אשר בבבל,
אחדשה"ט, במחכ"ת
כנראה החלפת האשכול הזה עם האש ומים אשכול

החותם בבכי מתוך צער וכאב גדול של יגון ואנחה,

הק' צאן בלי רועה

[שוועמל]

כבוד הרב,

רציתי לשאול, למה יד שמאל חלשה מן יד ימין, בעוד שרגל שמאל איננו חלשה מרגל ימין?
לא ממש דחוף דחוף. אבל שאלה זו מפריעה לי בכל יום כשאני מניח את התפילין של היד. תודה!


גני הררי
קרית איתן

[ויתן לך]

שלום עליך תלמידי ומורי
דע לך בני שיד שמאל הוא נגד מידת הגבורה, משא"כ רגל שמאל הוא הוד
ואת הגבורה צריך להחליש, אבל ההוד הוא כבר גבורה ממותקת יותר
בברכת הייב אן מיט די רעכטע פיס
ועלה והצלח אל תירא ואל תחת
רבך המעתיר בעדך לטובה כל הימין ומחכה לפדיון נפשך (פדיון נפש)
פלטי בן סוסי

[מיסטעריעז]

שלום גני,

שאלתו מוזר לי, יחפש מר בענין איטר רגל.
אולי בקרית ״איתן״ כולם חזקים...

לילה טוב,

הרב

[שאינו יודע]

כבוד קרית חביבי!

שלום וברכה

מאוד נצטערתי על מה שמפריע לך דברים הכי פחותים.

אבל היות שנוגע לך, הנני בא לקיים מצות פריקת חמור ולטעון מעליך משא הכי כבד על פלייצתיך

אגלה לך רזי דרזין מה שנתגלה לי בחצי הלילה בעת שראיתי בהקיץ סקרין המאיר מגו חשיכה
כשתרצה ליגוף חבירך או אשתך, תזהיר ליגוף/ה עם רגליך הימין שבאמת רגל השמאל כהה מרגל הימין

ומה שלא נודע לך עד היום, יש בזה סוד לא אוכל לגלותה משום כבוד הבריות