אידישע וועלט פארומס

דו גוט זאגער דו.

גערעכט "ארבע" אני יודע

msp האט געשריבן:קען איינער מיר העלפען

מ'זאגט שמיני שמונה שמנה

אבער הייליגע שיניאווער רב

האט עפעס אנדערש געזאגט

דאכט זיך אויף אחרי-מות

אז די שפע סליחה

פון עבודת יום הכיפורים

איז ווערד אסאך מעהר

אבער ווי שטייט דאס?

איך האב געזוכט כמ"פ

בספר הק' דברי יחזקאל

אבל לדאבוני לא מצאתי

ואולי תעזרוני בזה בבקשה

דברי יחזקאל החדש דנ"ט

נו שוין, גוט אזוי...

שלומי אמוני ישראל האט געשריבן:כפי זכרוני איז דאס
יא לשון לויטער, אבער
איך וועל איבער פרעגן

נעכטן ביי שלש סעודות
האב איך זיך צוגעזעצט
צו א בעל מקובל
און עם געפרעגט הסבר
אין די פיר עולמות
זאגט ער מיר אזוי

אצילות איז מלשון השפעה
ומחכמתך קל עליון תאציל
פון דיין חכמה באשעפער
זאלסטו משפיע זיין עלי

אין וויבאלד דאס איז
די נענטסטע עולם למעלה
איז דאס משפיע לתחתונים
ואצילות הוא כולו טוב

בריאה הוא יש מאין
ורובו טוב ומיעוטו רע

יצירה הוא יש מיש
והוא מחצה על מחצה

ועשיה הוא עלמא הדין
ויעש פירש"י מיינט באפעסטיגט
מען ארבעט אויס זאכן
וואס איז שוין דא
ומיעוטו טוב ורובו רע

וכשאני לעצמי, מה אני.

טב למיתב טן דו

בפרט מיט אזעלכע חברים

אך עצמי ובשרי אתה
עיין באור החיים הק'
ותבין הפירוש ר' טייבלע
וכשאני לעצמי מה אני

הרבטייטעלבוים א גוט פשט.

יישר כח ר' טייבעלע

ענטשולדיגט מיר פארשטיין נישט...

מיר פארשטייען אויך נישט....

האט איר דען נאכגעקוקט?

מחוסרי ספרים אנחנו כעת....

לך להיברו בוקס .ארג

בקיצור עצמי ובשרי אתה
נאר פלייש און ביין
קירבה רק מחמת הגוף
וזה כשאני רק לעצמי
דכל מחשבותי רק להגוף
מה אני ופשוט והבן

בא בעל המאמר ופירש.

וספרתם איז מלשון ספיר,
לכם, ביילאכט דעם לכם,
לכ"ם, ל'ב כ'בד מ'ח,
וזה ע"י ספירת העומר,
שבכוחו יורד אור גדול,
והוא אש שורף ומשריף,
ומבער ומכלה הקוצים והדרדרים,
ומתטהרים ומתקדשים כל העולמות,
וזה הפירוש עומר התנופה,
כי העומר משעורים בא,
ושעורים הם מאכל בהמה,
והכוונה כי לבהמיות האדם,
יש לה תנופה ועליי',
ועי"ז ישפע שפע רב.

טייבעלע זאגט דאך גוט

א ישר כח מכטי.

מצות ספירת העומר בפה,
והעומר הי' בא משעורים,
שעורים איז מלשון שיעור,
כשהאדם מוציא דבר בשפתיו,
צריך לספור ולשקול הדיבור,
רעדן מיט א געוויכט.

היעב"ץ כותב שהשעורים היה
מנופה בי"ג נפה, כטייבעלע
עיין בצעטיל קטן מהנוע"א
שהדיבור צריך להיות מנופה
בי"ג נפות כסולת נקיה

אומרים בשם צדיקים זי"ע
אימתי יודעים שהחידושים
הם לאמיתם של תורה
כשהדברי תורה פרים ורבים

ויעשו כולם אגודה אחת