אפטע טעותים אין עברי און דקדוק

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד, מאשקע

הודעהדורך שלומוביץ » זונטאג דצמבר 13, 2009 8:36 am

הרב חרמש בקמה, כ'האב זיך פארשלעפט ביז איצט - ואתך הסליחה
א גוטן לעכטיגן חנוכה!
אלזא, דער דברי יחזקאל האב איך געזען, אבער ווייטער אין משם לא ראיה ולא נדנוד ראיה. איך וועל נאכאמאל מדגיש זיין, ביי אייך איז געווארן צוזאמען געשמאלצן אז אויב "עלינו" דאן 'מוז' זיין "רו". עס איז אבער א טעות לדעתי. קודם כל אין דעם מאמרפון הרב אליעזר וויספיש אליינס האט ער סך הכל געטוישט נאר "עלינו = וועגן אונז", אבער דעם "שובה" האט ער געלאזט אויפן אלטן אנגענומענעם טייטש מלשון שיבה=אומקערן. צווייטנס מען קען במפורש טייטשן "שובה עלינו" קער דיך אום אויף אונז", און עס איז פשוט א לשון כבוד כלפי מעלה, ווי רש"י הק' זאגט ביי אברהם "ויעל אלקים מעל אברהם" (אדער עה"פ "ויעל מעליו אלקים" - אין החומש נגד עיני כעת).

און ביים דברי יחזקאל, דארף מען בכלל נישט טוישן, ער זאגט דאך פשוט אז די צדיקים זענען מרכבה, ממילא שטומט דאך זייער גוט, אז די צדיקים בעטן אז השי"ת זאל זיך צוריק קערן אויף זיי, וואס איז שייך פשוט'ער ווי דעם.

און אצינד מיט'ן סידור אוצר התפילות, וואס ווי שוין געשריבן איז דאס ווארט ביי ווארט פון אבודרהם, וז"ל האבודרהם: "שובה עלינו - על שם שוב מחרון אפך, ואמר שובה ולא אמר שוב, לרמוז בשובה ונחת תושעון" עכ"ל.

זעען מיר דאך קלאר, אז די 'טייטש' איז מלשון 'שוב' (אומקערן), נאר די 'רמז' איז בשובה ונחת תושעון, אזוי ווי גאנץ תפלה, איז מלא מיט רמזים כידוע (אפילו לויט'ן פשט - לדוגמא בעלמא עי' בטור ריש הל' ר"ה בנוסח התפלות הנוספות בימים נוראים). חוץ מזה אפילו דער רמז - איז נישט אז דער באשעפער זאל 'רוען' - נאר מרמז צו זיין אויף דעם ענין פון גאולה אז ס'זאל זיין בשובה ונחת. און אויב וועט איר וועלן לערנען פשט, אז ער מיינט צו זאגן אז ביידע זענען פשט, דאן פרעג איך אייך וויאזוי דארף מען מטעים זיין דעם 'שובה' מלעיל אדער מלרע (וואס בדרך אגב לפי ביאורך צריכים להטעים מלעיל), משא"כ לרמז בעלמא איז נישט שווער. [וגם למה לא הביא הפסוק 'שובה ד' רבבות' אם כוונתו ל'פשט'].

דעם סידור ר"ש האב איך דערווייל נאך נישט געזען וואס ער זאגט, אבער סביר להניח אז ער ברענגט אויך אראפ דעם אבודרהם, (אי"ה איך וועל אפיר זוכן דעם סידור ר"ש)

איך זע נאך נישט קיין שום ראיה, צו משנה זיין פונעם אלטן אנגענומענעם פשט, און אדרבה, ברענגט מיר נאך איינער (זאל שוין זיין אפילו א היינטיגער) וואס וויל אזוי לערנען פשט
שלומוביץ
שר העשר
 
הודעות: 15
זיך איינגעשריבן: דאנערשטאג נובמבר 19, 2009 11:26 am

Advertisement

הודעהדורך שלומוביץ » זונטאג דצמבר 13, 2009 1:26 pm

איבער טעות לעולם חוזר

איך האב אפיר געזוכט דעם מאמר פון ר' אברהם מאיר גלאנצער, אין זיין ספר "מעייני אגם" (נישט 'אגם מים' וואס כ'האב בטעות געברעגנט אויבן) עמוד קצ"ז. - איך ברענג זיין גאנצן לשון דברים כהווייתן מיט BOLD און (אייגערינגלט) אלעס אלעס אזוי ווי ער שרייבט דאס.

וז"ל:

טעות לעולם חוזר – זכותו יגן עלינו

פורסם ב'המודיע', ה' מנחם אב תשנ"ז

המאמר "הטעויות המתעתעות" (תוספת עש"ק בלק) מתחיל במלים "טעות לעולם חוזרת". במשפט נפוץ הזה,הטעות לעולם חוזרת...
במשך דורות כתבו "טעות לעולם חוזר", באו ידענים ותיקנו "חוזרת", כי טעות לשון נקבה היא. אבל האם הטעות היא החזורת? הציון "טל"ח" על חשבונות השונים בארץ, האם פירושו שבמקרה של טעות בחשבון יש כאן הודאה – לחזור על הטעות פעם נוספת? – מקור הביטוי הוא כנראה, בלשונות הרמב"ם "מי שטעה באחת משלש ברכות הראשונות, חוזר לראש" (פ"י מהל' תפילה ה"א), "המוכר לחברו במדה במשקל או במניין וטעה בכל שהוא, חוזר לעולם" (פט"ו מהל' מכירה ה"א), והוא מלשון הש"ס "וכל קנין בטעות, חוזר" (גיטין יד, א) כלומר המתפלל חוזר, הקנין חוזר, ולא הטעות...
ואף אם נשתמש בביטוי זה לתפארת המליצה ובשינוי מובן, במשמעות של שבשתא כיון דעל על, שחוזרים תמיד על אותה טעות, גם אז אין שום צורך לשנות ממטבע שטבעו קדמונינו. המלה "טעות", כמו כל המלים המופשטות בסיומת "-ות", באה בדברי הראשונים בלשון זכר לרוב! ואלה דברי ר"ש אבן תיבון בהקדמתו למו"נ: "במלות רבות שלא התבאר בלשוננו אם הוראתם זכר או נקבה, אש[ת]מש בקצתם על לשון זכר ובקצתם על לשון נקבה כאשר יזדמן לי, לא אדקדק בהם, במלות איכות וכמות והתפעלות והשתכלות ושלמות ותכלית ודעת הדומים להם, כי מפני שסופם תי"ו יסבלו להשתמש בהם בהוראת הנקבה, מפני שנמצא בספרינו מלות במשקלם בהוראת הנקבה, ומפני שנמצא בספרינו מלות במשקלם [גם] בהוראת הזכר, כמו ואחז בשרי פלצות (איוב כא, ו) וכמו והיהראשיתך מצער ואחריתך ישגא מאד (שם ח, ז) אש[ת]מש בהם ג"כ על לשון זכר" עכ"ל.
"הדומים להם שסופם תי"ו" – הם גם המלים טעות וזכות, לכן כתבו הראשונים: טעות גדול, זכות גדול, בלשון זכר ולפיכך אין טעם להגיה "ולשפר את לשונם", ולכתוב "זכותו תגן עלינו", ו"לתקן" את כל הגדולים וטובים שכתבו "זי"ע" בלשון זכר, כמו שאין אנו "מתקנים" את לשון חז"ל "זכות הואלעבד" (ב"מ יט, א): "שעמד להם זכות אביהם" (יומא פז, א) – אף שמצינו זכות בלשון נקבה לרוב. (וכמובן, אין שום ראיה מלשון רבים "טעויות, זכויות", כי גם "אבות" בא בסיום נקבות ו"נשים" בסיום זכרים).
ויורשה לי להוסיף, שלענ"ד "זכותו תגן עלינו" הוא לא רק תיקון מיותר אלא גם טעות גדול! כי, בדומה לטעות לעולם חוזר, אין מלת "יגן" סובבת על הזכות, אלא על הקב"ה, ואנו מבקשים שבזכות הצדיק יגן השם עלינו, כדברי המשורר "קה זכות אבות יגן עלינו", רחמנו אידכר לן זכותייהו, בצדק נעקד ונשחט תמורו איל, בצדקו חון חשרת מים, ובזכות התם יוציא איום לצדק דיננו, ועוד. ולפ"ז זכותו פירושו בזכותו, כמו ונשלמה פרים שפתינו שפירושו בשפתינו (ראה רש"י הושע יד, ג). כנלע"ד.
ויה"ר שהימים האלה יהפכו במהרה דידן לששון ולשמחה, ובזכות אבות תושיע בנים ותביא גאולה לבני בניהם.
*

הוספה

ואל תשיבני מדברי רש"י בפסוק היש בה עץ אם אין (במדבר יג, כ): "אם יש בהם אדם כשר שיגין עליהם בזכותו", משמע שהמגין הוא הצדיק, האדם הכשר, כפי שהעירני ש"ב חביבי הבה"ח אברהם צבי ווייס הי"ו, כי אני כתבתי, והבאתי ראיות לדברי, שתפילותינו הן תמיד שהשי"ת יגן עלינו בזכות הצדיק.
וממטבע הזהב שטבע רש"י בלשונו "שיגן עליהם בזכותו" ולא כתב "אדם כשר שזכותו יגן עליהם", הוכחה להנחתי שלא הזכות הוא המגין, וראיה להשערתי ש"זכותו" משמעו "בזכותו".

עד כאן לשונו בספר מעייני אגם שם.

אצינד עפעס וועגן וזה\זאת לשונו

'לשון' געפינט מען עטליכע מאל אין תנ"ך אלס א לשון זכר
מה יתן לְךָ... לשון רמיה (לפי רש"י ומצודות) (תהלים קכ, ג)
מן הלשון הַפֹּנֶה נגבה (יהושע טו, ב)
ולא ימצא בפיהם לשון תרמית (צפניה ג, יג)
לשון שקר ישנא דכיו (משלי כו, כח)
דבק לשון יונק אל חכו (איכה ד, ד)
ולשון זהב אחד (יהושע ז, כא)
ולשוני מֻדבק מלקוחי (תהלים כב,טז)
ולשוני אם יהגה רמיה (איוב כז, ד)
לשון כלביך מאויבים מנהו (לפי רש"י ומצודות) (תהלים סח, כד)

ממילא דעם חידוש פון "לשון הרע" אז דאס איז פון "חדלו הרע" וכו' וכו' וואס הרב חרמש בקמה האט אויפגעטון, איז נישט מוכרח. [און אויב מען וויל מגיה זיין די סידורים, וואלט אני הקטן געטראכט צו זאגן אן אנדערן חידוש, אז דער ל' פון 'לשון' (הרע) זאל זיין א ל' שו"אית, און ס'וועט זיין א סמוך צו 'רע' - מען דארף פארשטייט זיך דערצו פלייצעס].
הרב חרמש בקמה, איך מוז זאגן, אין אלגעמיין האב איך זייער הנאה געהאט פון אייער כח החידוש אין מחדש זיין פשטים מהפכניים, עס האט גאנץ א גוטע געשמאקייט, לויט ווי איך פארשטיי דארפט איר קענען מחדש זיין אסאך חידושים ביים לערנען. - כה לחי!!
שלומוביץ
שר העשר
 
הודעות: 15
זיך איינגעשריבן: דאנערשטאג נובמבר 19, 2009 11:26 am

הודעהדורך חרמש בקמה » מאנטאג דצמבר 14, 2009 2:39 am

הרב שלומוביץ לאמיר אנהייבן מיטן שובה.

שלומוביץ האט געשריבן:אלזא, דער דברי יחזקאל האב איך געזען, אבער ווייטער אין משם לא ראיה ולא נדנוד ראיה. איך וועל נאכאמאל מדגיש זיין, ביי אייך איז געווארן צוזאמען געשמאלצן אז אויב "עלינו" דאן 'מוז' זיין "רו". עס איז אבער א טעות לדעתי. קודם כל אין דעם מאמרפון הרב אליעזר וויספיש אליינס האט ער סך הכל געטוישט נאר "עלינו = וועגן אונז", אבער דעם "שובה" האט ער געלאזט אויפן אלטן אנגענומענעם טייטש מלשון שיבה=אומקערן. צווייטנס מען קען במפורש טייטשן "שובה עלינו" קער דיך אום אויף אונז", און עס איז פשוט א לשון כבוד כלפי מעלה, ווי רש"י הק' זאגט ביי אברהם "ויעל אלקים מעל אברהם" (אדער עה"פ "ויעל מעליו אלקים" - אין החומש נגד עיני כעת). און ביים דברי יחזקאל, דארף מען בכלל נישט טוישן, ער זאגט דאך פשוט אז די צדיקים זענען מרכבה, ממילא שטומט דאך זייער גוט, אז די צדיקים בעטן אז השי"ת זאל זיך צוריק קערן אויף זיי, וואס איז שייך פשוט'ער ווי דעם.

רוקט מיר נישט ווידער אריין אין די דיסקוסיע וועגן אלינו/עלינו. דער דברי יחזקאל ווי פארשטייט זאך האט נישט געהאט קיין פראבלעם מיטן אלינו נאר וועגן דעם אפטייטש פון שובה. איך מיין אז איך האב זיין דעה גאנץ שיין ערקלערט, והבוחר יבחר.
שלומוביץ האט געשריבן:און אצינד מיט'ן סידור אוצר התפילות, וואס ווי שוין געשריבן איז דאס ווארט ביי ווארט פון אבודרהם, וז"ל האבודרהם: "שובה עלינו - על שם שוב מחרון אפך, ואמר שובה ולא אמר שוב, לרמוז בשובה ונחת תושעון" עכ"ל.

שוב מחרון אפך מיינט אויך נישט אומקערן, נאר עס איז דער זעלבער משמעות ווי וחמת המלך שככה. איינער פון די מגיבים האט געוואלט זאגן אז עס מיינט אומקערן מחמת דעם תרגום "תוב", אבער דער זעלבער תרגום איז אויך ביי נפשי ישובב. ככלל ברויך מען זיין רגיל אין לשון אבודרהם כדי צו קענען מדייק זיין אין זיין לשון ואכמ"ל.
שלומוביץ האט געשריבן:און אויב וועט איר וועלן לערנען פשט, אז ער מיינט צו זאגן אז ביידע זענען פשט, דאן פרעג איך אייך וויאזוי דארף מען מטעים זיין דעם 'שובה' מלעיל אדער מלרע (וואס בדרך אגב לפי ביאורך צריכים להטעים מלעיל), משא"כ לרמז בעלמא איז נישט שווער. [וגם למה לא הביא הפסוק 'שובה ד' רבבות' אם כוונתו ל'פשט'].

איך האב קיינמאל נישט געמאכט קיין אונטערשיד פון מלעיל און מלרע צווישן שובה במשמעות אומקערן און שובה במשמעות רוהען. און פונקט ווי דו ביסט מדייק אין לשון האבודרהם, זיי אזוי אויך מדייק אין וואס איך שרייב.
שלומוביץ האט געשריבן:איך זע נאך נישט קיין שום ראיה, צו משנה זיין פונעם אלטן אנגענומענעם פשט, און אדרבה, ברענגט מיר נאך איינער (זאל שוין זיין אפילו א היינטיגער) וואס וויל אזוי לערנען פשט

אפשר דערציילסטו מיר ווער האט אזוי אנגענומען אויסער סאטאנוב משכילנו? דער אבודרהם האב שוין געברענגט, דער דברי יחזקאל אויך, סידור ר' שבתי אויך, נו וואס נאך ווילסטו?
בְּבוֹא קָצִיר לִקְצוֹר הַקָּצִיר בַּקָּצִיר.
חרמש בקמה
שר מאה
 
הודעות: 133
זיך איינגעשריבן: מאנטאג נובמבר 09, 2009 12:10 pm
געפינט זיך: קרתא דשופריא

הודעהדורך חרמש בקמה » מאנטאג דצמבר 14, 2009 3:06 am

הרב שלומוביץ, וועגן טעות לעולם חוזר/ת - יגדיל תורה ויאדיר.
שלומוביץ האט געשריבן:אצינד עפעס וועגן וזה\זאת לשונו
'לשון' געפינט מען עטליכע מאל אין תנ"ך אלס א לשון זכר
מה יתן לְךָ... לשון רמיה (לפי רש"י ומצודות) (תהלים קכ, ג)
מן הלשון הַפֹּנֶה נגבה (יהושע טו, ב)
ולא ימצא בפיהם לשון תרמית (צפניה ג, יג)
לשון שקר ישנא דכיו (משלי כו, כח)
דבק לשון יונק אל חכו (איכה ד, ד)
ולשון זהב אחד (יהושע ז, כא)
ולשוני מֻדבק מלקוחי (תהלים כב,טז)
ולשוני אם יהגה רמיה (איוב כז, ד)
לשון כלביך מאויבים מנהו (לפי רש"י ומצודות) (תהלים סח, כד)

איך וויל ערקלערן א יסוד. פארהאן זאכן וואס זענען אדער נאר זכר אדער נאר נקבה, און פארהאן זאכן וואס זענען סיי זכר און סיי נקבה. אויך די זאכן וואס זענען נאר זכר אדער נאר נקבה קענען ערשינען אין פארקערטן לשון פון וואס זיי זענען ווירקליך, טראצדעם גייען זיי נישט אריין אין די קאטיגאריע פון די וואס פארמאגן ביידע לשונות אינאיינעם.
דערמיט וואס מען וועט געפינען איינצעלנע מאלן לשון נקיבה אויף א זאך וואס אין אלגעמיין איז עס נקיבה, דערפון איז קיין בעווייז. און דעריבער אן אלגעמיינער באגריף ווי "לשון הרע", ברויך זיך טייטשן לויט זיין אלגעמיינער מין.
ווי אזוי וועלן מיר וויסן צו א געוויסער ווארט פארמאגט ביידע לשונות אינאיינעם? - אויב מען וועט זוכן און טרעפן אז מען קען נישט זאגן אויף איינע פון די לשונות (זכר או נקיבה) אז דאס איז דער אלגעמיינער לשון ביי אט דעם דאזיגן ווארט, ווייל עס זענען פארהאן לשונות לכאן ולכאן ללא הכרע.
(דאס אלץ איז פון מיין אייגענעם בויך, און עס וועט נישט גערעכנט ווערן פאר א גרויסע קונץ מיר צו אפשלאגן. מיהט זיך נישט איבער די כוחות).
שלומוביץ האט געשריבן:[און אויב מען וויל מגיה זיין די סידורים, וואלט אני הקטן געטראכט צו זאגן אן אנדערן חידוש, אז דער ל' פון 'לשון' (הרע) זאל זיין א ל' שו"אית, און ס'וועט זיין א סמוך צו 'רע' - מען דארף פארשטייט זיך דערצו פלייצעס].

לכתחילה ברויך מען אזוי צו מנקד זיין, וכן הוא בסידורים המדוייקים.
בְּבוֹא קָצִיר לִקְצוֹר הַקָּצִיר בַּקָּצִיר.
חרמש בקמה
שר מאה
 
הודעות: 133
זיך איינגעשריבן: מאנטאג נובמבר 09, 2009 12:10 pm
געפינט זיך: קרתא דשופריא

הודעהדורך והוא פלאי » מאנטאג דצמבר 14, 2009 7:58 am

אודות לשון עם שו"א והפי' בהרע עי' במאמרו. של הרב דוד יצחקי בלוח ארש החדש
למה זה תשאל לשמי...
והוא פלאי
שר האלפיים
 
הודעות: 2431
זיך איינגעשריבן: זונטאג אוגוסט 23, 2009 2:18 pm

הודעהדורך 1x1 » מאנטאג דצמבר 21, 2009 2:15 pm

חושים בן דן האט געשריבן:
חרמש בקמה האט געשריבן:
משיח האט געשריבן:קען איינער מיר זאגן די כלל ביי פרשת ויקהל, את... ואת... את... ואת... ווען איז א צירי און ווען איז א סגול?

ווען עס איז פארהאן א מקף נאכן את אדער ואת, דאן איז עס א סגול.
ווען עס איז פארהאן א טעם (טראפ) אויפן את אדער ואת, איז דאס א צר"י.
דאס גלייכן איז ביי "כל" - אויב עס איז פארהאן א טעם אויף איהם, איז עס מיט א חול"ם.
אויב נאך איהם קומט א מקף, איז עס א קמ"ץ.


דו האסט מיר אויסגעכאפט... דו גנב.... איך בין דאך א פראפעשינאל בעל קורא, דאס זענען איינע פון מיינע בעסטע סמנים.. (קרעדיט: תיקון קוראים סימנים)


רב דאנאוויטש,
גוט געזאגט, כ'נוץ כסדר דעם 'סימנים' תיקון קוראים, און ס'העלפט זייער ארויס זייערע סימנים - און נישט דווקא די סימנים, נאר דאס אז זיי מאכן אויפמערקזאם זאכן וואס מ'דארף צולייגן קאפ - הן ביי טראפן און הן ביי נקודות.
http://www.teoria.com/ Music Theory
1x1
שר האלפיים
 
הודעות: 2815
זיך איינגעשריבן: מיטוואך מאי 27, 2009 5:15 pm

הודעהדורך יגעתי ומצאתי » זונטאג מאי 08, 2011 3:01 pm

נאך א אפטע טעות וואס מ'הערט אסאך, הרוצה בטשובה אנשטאט בתשובה, מ'כאפט צוזאם די תי"ו מיטן שי"ן און ס'ווערט א מין טש"א הברה. אדער נאך ערגער הרוצה בתטשובה, מ'זאגט גוט דעם תי"ו, און דערנאך קומט דער טש"א. (קען זיין איינער האט שוין דא ארויפגעברענגט די טעות, כ'האב נישט קיין געדולד דורכצוגיין די גאנצע אשכול).
אוועטער
יגעתי ומצאתי
שר האלף
 
הודעות: 1302
זיך איינגעשריבן: מאנטאג ינואר 31, 2011 5:02 pm

הודעהדורך קרעמער » שבת מאי 14, 2011 10:28 pm

ווייזט אויס אז אויף דער עלטער קען מען אויך נאך געוואויר ווערן פרישע טעותים אין עברי

וויאזוי זאגט איר "וקוי ה' יחליפו כח"? (מען זאגט עס אין די הפטורה פון פרשת לך, און די דרשנים נוצן דאס אפט, כמדומה מיטן פאלשן מבטא)

אין נ"ך שטייט 2 מאל דאס ווארט "וקוי", איינמאל אין ישעיה (מ', ל"א) "וקוי ה' יחליפו כח", און דאס צווייטע מאל אין תהלים (ל"ז, ט') "וקוי ה' המה יירשו ארץ", און דער חילוק איז אז אין ישעיה איז דער וא"ו בלויז א "חול"ם" (מען זאגט אים נישט ארויס) און דער ציר"י איז אונטערן יו"ד, און אין תהלים איז דער ציר"י אונטערן וא"ו און מען זאגט יא ארויס דעם וא"ו

יעצט לאמיר הערן פון אייך "וקוי ה' יחליפו כח" אנעם וא"ו...
אוועטער
קרעמער
שר עשרת אלפים
 
הודעות: 28243
זיך איינגעשריבן: זונטאג יוני 25, 2006 11:34 am

הודעהדורך farshlufen » שבת מאי 14, 2011 10:48 pm

קרעמער, ווענדט סיך וועלכע נ"ך דו האסט, אין נ"ך לובלין (די אלטע) שטייט א ציר"י אונטערן וי"ו, אבער דער רד"ק זאגט אין תהלים אווי דיר, אבל עיין במנחת שי שלפי האב"ע הוא בהיפך, ולפי מה שנמסר במק"ג שלנו הכא והתם נראה כותי'.

בקיצור, קיין גרויסער טעות איז דאס נישט און ווער זאגט בציר"י הוי"ו יש לו על מי לסמוך.
כי הישרים בלבותם יאהבו החולק עליהם בדעת וישנאו העוזרם בלי דעת.
אוועטער
farshlufen
שר עשרת אלפים
 
הודעות: 11959
זיך איינגעשריבן: פרייטאג נובמבר 16, 2007 8:26 am
געפינט זיך: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

הודעהדורך קרעמער » שבת מאי 14, 2011 11:08 pm

פון דעם נ"ך זעלבסט איז קיין ראיה, ווייל דער דרוקער איז נישט געווען מי יודע

אין מנחת ש"י אויף ישעיה פירט ער אויס ווי איך האב געשריבן (און איך זעה נישט אין זיינע רייד אז דער ראב"ע זאל האלטן אנדערש, ער רעדט בלויז פון דעם אז דער יו"ד איז אנשטאט א וא"ו)
אוועטער
קרעמער
שר עשרת אלפים
 
הודעות: 28243
זיך איינגעשריבן: זונטאג יוני 25, 2006 11:34 am

הודעהדורך farshlufen » שבת מאי 14, 2011 11:17 pm

קוק אין מנחת שי בתהלים, דבריו הם בדרך כלל בקצור נמרץ, עשירים במקום אחד ועניים במקום אחר.

וויפיל דרוקערס קענסטו וואס זענען יא יודע? לכל היותר צען פראצענט.
כי הישרים בלבותם יאהבו החולק עליהם בדעת וישנאו העוזרם בלי דעת.
אוועטער
farshlufen
שר עשרת אלפים
 
הודעות: 11959
זיך איינגעשריבן: פרייטאג נובמבר 16, 2007 8:26 am
געפינט זיך: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

הודעהדורך והוא פלאי » שבת מאי 14, 2011 11:40 pm

וידוע הטעות בסידור יעב"ץ (בית יעקב) בקבץ נפוצות קויך ודו"ק כי מציין ללו"א, ושם כתיב כי מבטאים הוי"ו ואינו חולם
למה זה תשאל לשמי...
והוא פלאי
שר האלפיים
 
הודעות: 2431
זיך איינגעשריבן: זונטאג אוגוסט 23, 2009 2:18 pm

הודעהדורך קרעמער » שבת מאי 14, 2011 11:42 pm

והוא פלאי האט געשריבן:וידוע הטעות בסידור יעב"ץ (בית יעקב) בקבץ נפוצות קויך ודו"ק כי מציין ללו"א, ושם כתיב כי מבטאים הוי"ו ואינו חולם

למעשה זאגט איר קבץ נפוצות קויך אן ארויסזאגען די וי"ו? אפשר איז דאס ווי די וקוי ה' המה יירשו ארץ פון תהלים וואס מען זאגט יא ארויס דעם וא"ו?
אוועטער
קרעמער
שר עשרת אלפים
 
הודעות: 28243
זיך איינגעשריבן: זונטאג יוני 25, 2006 11:34 am

הודעהדורך farshlufen » זונטאג מאי 15, 2011 7:29 am

ייש"כ הרב פלאי.

קרעמער, כמדומה לי שלא הבנת, הכונה הוא בהיפוך.

הנה דברי ביעב"ץ בלוח ארש:

נ"ב, גם המהדיר לא ציין נכון כי לפי הרד"ק וקו"י שבישעי' לית כותי'.
עטעטשמענטס
לוח ארש קויך.jpg
כי הישרים בלבותם יאהבו החולק עליהם בדעת וישנאו העוזרם בלי דעת.
אוועטער
farshlufen
שר עשרת אלפים
 
הודעות: 11959
זיך איינגעשריבן: פרייטאג נובמבר 16, 2007 8:26 am
געפינט זיך: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

הודעהדורך בלעטל » מיטוואך אוגוסט 24, 2011 4:28 pm

farshlufen האט געשריבן:איידי דאתיני להכי, איך זוך שוין פאר א וויילע א קראנטער מקור אויפן גאנצן נוסח הקידוש ליו"ט, עס איז פארהאן וואס זאגן אן אנדערן פסוק: "אלה מועדי אשר צקראו אותם מקראי קודש וכו', איה איפה הוא המקור?

חשבתי ס'קען זיין על פי רש"י בסנהדרין דף ק"א עמוד א', די גמרא זאגט הקורא פסוק בבית המשתאות בלא זמנו מביא רעה לעולם, שהתורה חוגרת שק ואומרת עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים, און די גמרא פירט אויס הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם, שנאמר ודבר בעתו מה טוב, און רש"י איז דארט מסביר אז וואס הייסט יא קורא פסוק בזמנו אויף משתה היין, זאגט רש"י אויב ס'איז יום טוב און ער וויל טרינקן א כוס וויין, זאל ער זאגן פסוקים מענינו של יום אזוי ארום וועט ער זיין א מביא טובה לעולם.
בלעטל
שר מאה
 
הודעות: 159
זיך איינגעשריבן: זונטאג יולי 17, 2011 2:15 am

הודעהדורך יואל ווייס » זונטאג ספטמבר 18, 2011 7:44 pm

כי הם חיינו... ובהם 'נעהעיגע' יומם ולילה.
די נקודות זענען א 'סגול' אונטער'ן 'נ' און א 'שוא' אונטער'ן 'ה', לכאורה דארף מען זאגן 'נעגע'.
בין איך גערעכט הרב פארשלאפן?
__________________________________
This signature was intentionally left blank
אוועטער
יואל ווייס
שר האלף
 
הודעות: 1115
זיך איינגעשריבן: מיטוואך ינואר 28, 2009 9:25 am
געפינט זיך: אין גוטע הענט, ב"ה

הודעהדורך farshlufen » זונטאג ספטמבר 18, 2011 8:46 pm

נעהעיגע, דאס איז א קרוב מיט נעימאן - אנשטאט נע-עמאן.

דער דגוש אינעם ג' נעמט אוועק דעם חט"ף סגו"ל פונעם ה"א וכן הוא בישעי' נ"ט, דאס מאכט אבער גאר א קליינע נפ"מ אין די ריכטיגע הברה ווייל לו יצויר אז דער ה"א איז א חט"ף סגול קען מען דאס אויך אודאי געוויס נישט קוועטשן און אויסציען וואו מיט א מתג.
כי הישרים בלבותם יאהבו החולק עליהם בדעת וישנאו העוזרם בלי דעת.
אוועטער
farshlufen
שר עשרת אלפים
 
הודעות: 11959
זיך איינגעשריבן: פרייטאג נובמבר 16, 2007 8:26 am
געפינט זיך: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

אות ה'

הודעהדורך אליהו » מאנטאג ספטמבר 19, 2011 12:43 am

אין ארץ ישראל אין א סך חדרים לערנט איוס ה' און א' און ע' אז זיי זענען די זעלבע.
שפעטער זעהט מען אז די ספרדים האבען זייער ע'.
און מען הערט פון מדקדקים אז ה' און א' זענען נישט גלייך.
אבער נאר יחידים מאכען דעם אונטערשייד.
ביי די חוץ-ניקס וואס האבען דעם ה' אדער H אין זייער שפראך קומט דאס ממילא אויך ביים דאווענען און לערנען
איך מיין אז די רוסישע האבען דאס נישט.
הלכה למעשה אין לאטינישע אותיות NEHGE כאילו א מפיק אין ה' אין מיטן ווארט נֶהּ-גֶּה
אליהו
שר מאה
 
הודעות: 213
זיך איינגעשריבן: מאנטאג מרץ 02, 2009 8:37 am

הודעהדורך msp » מאנטאג ספטמבר 19, 2011 7:37 am

אין פרינציפ ביזטו גערעכט
אויב דער ה"א אין נהגה וואלט מען נישט מבטא געווען
העט דאך דער גימל נישט געווען דגוש
נאר למעשה ווען א ה"א קומט צום סוף ווארט רעדט מען עס נישט אויס
ווי למשל אין ברה מאירת עינים
דער ה"א אין ברה איז נחה
איז ממילא קומט אונז אהן שווער מפיק זיין דער ה"א אין נהגה יומם ולילה
אפילו ווען עס איז דא א מפיק ה"א צום סוף ווארט
דעמאלס טוהן אפילו די וואס ווייסען שוין יא עפעס נאר זאגען דער קמץ אזוי ווי אין בם
אבער זיי ברענגען נישט ארויס דער ה"א
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב
אוועטער
msp
שר עשרת אלפים
 
הודעות: 17779
זיך איינגעשריבן: דאנערשטאג מרץ 10, 2011 10:03 am
געפינט זיך: בין גברא לגברא

הודעהדורך אליהו » דינסטאג ספטמבר 20, 2011 6:13 am

להוציא מכל ספק וטעות
נישטא קיין מפיק סוף ווארט!

ס' דא חומשים וואס מאכען א מפיק למשל ביי במדבר לד כח פְּדַהְּאֵל אז ס'זאל נישט פארבייטען מיט פדהצור וואס דער ה' איז נח.
און פדהאל זאגט מען דעם ה' כאילו ס' וואלט געווען אנהייב ווארט.
די זעלבע ביי נהגה אדער יהיה דעם ה' אין מיטן ווארט דארף מען ארויס זאגן
אבער סוף ווארט איז זיכער א נח (נסתר).
נישטא אזוי ווי ביי אישָׁהּ יעדָהּ והפדָּהּ!
אליהו
שר מאה
 
הודעות: 213
זיך איינגעשריבן: מאנטאג מרץ 02, 2009 8:37 am

הודעהדורך msp » דינסטאג ספטמבר 20, 2011 6:24 am

הרב אליהו
ביטע זיך נישט רעגען
במטותא מינייכו
ראשית כל וועגען פדהאל
מיינסטו צו זאגען אז מ'דארף עס זאגען
פעדא-העיל
אדער
פעדאה-עיל
שנית
מיינסטו צו זאגען אז למשל ביי אישה יקימנו
דארף מען נישט אויסדרוקען דער ה"א פון אישה?
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב
אוועטער
msp
שר עשרת אלפים
 
הודעות: 17779
זיך איינגעשריבן: דאנערשטאג מרץ 10, 2011 10:03 am
געפינט זיך: בין גברא לגברא

הודעהדורך אליהו » דינסטאג ספטמבר 20, 2011 6:34 am

זייער געלאסען
פדַהְּ--- אל דער ציירי געהערט צום א' נישט צום ה'.
אישה און יעדה וכד' קומט א מפיק מען זאל הערען דעם ה' א נח נראה (און נישט א נח נסתר ווי רוב אנדערע ווערטער וואס ענדיגען מיט ה').
אויך די חומשים וואס בריינגען נישט קיין מפיק ביי פדהאל פארלאזען זיך אויף דעם שווא.
[זכר לדבר עדוֹתיך---עדְותיך]
אליהו
שר מאה
 
הודעות: 213
זיך איינגעשריבן: מאנטאג מרץ 02, 2009 8:37 am

הודעהדורך msp » דינסטאג ספטמבר 20, 2011 6:49 am

איז דאך יא דא א מפיק ה"א אין סוף ווארט
ווי למשל ביי אישה
אז מען דארף הערען דער ה"א
אזוי ווי ביי אישך
וואס מען דארף אויסרעדען דער ענדע כף הגם עס איז א נח
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב
אוועטער
msp
שר עשרת אלפים
 
הודעות: 17779
זיך איינגעשריבן: דאנערשטאג מרץ 10, 2011 10:03 am
געפינט זיך: בין גברא לגברא

הודעהדורך אליהו » דינסטאג ספטמבר 20, 2011 6:58 am

יא פשוט און זעלבסט פארשטענדליך.
נח נראה ווען מ' רעדט ארויס דעם אות
נח נסתר ע"פ רוב אותיות יהוא סוף ווארט
[עלַי פנָיו איז יא נח נראה, איך מיין אנִי בורוֹ וכד']
אליהו
שר מאה
 
הודעות: 213
זיך איינגעשריבן: מאנטאג מרץ 02, 2009 8:37 am

הודעהדורך msp » דינסטאג ספטמבר 20, 2011 7:13 am

איז פארוואס האסטו געשריבען מיט אותיות קידוש לבנה אז עס איז נישט פארהאנען מפיק ביי סוף ווארט....
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב
אוועטער
msp
שר עשרת אלפים
 
הודעות: 17779
זיך איינגעשריבן: דאנערשטאג מרץ 10, 2011 10:03 am
געפינט זיך: בין גברא לגברא

פאריגעקומענדיגע

צוריק צו שפראך, גראמאטיק און דקדוק

ווער איז אריינגעסיינט

באנוצערס וואס זענען איצט אין די פארום: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצער. און איין גאסט