אשכול כתיבה ב"לשון הקודש"
די אחראים: יאנאש,אור המקיף,אחראי,געלעגער
-
- שר האלפיים
- תגובות: 2176
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 24, 2006 2:28 pm
אשכול כתיבה ב"לשון הקודש"
עלתה בדעתי רעיון לפתוח אשכול מיוחד, אשר באשכול הזה יהי' אופן הכתיבה אך ורק ב"לשון הקודש" דייקא, ובזה ינתן אפשרות לכל חברינו להרגיל את קולמסם בכתיבת לשון הקודש.
ונא שלא לסבב (הא, הא, איך אומרים זה?) האשכול.
ונא שלא לסבב (הא, הא, איך אומרים זה?) האשכול.
- מעסטערמיינד
- שר האלף
- תגובות: 1514
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 25, 2006 5:35 pm
בראותי ר' קרעמער מוסיף והולך, אמרתי לנפשי להעלות עוד הפעם ישר כח לבעלי הקרעטשמע על מה שהם עושים בכל עת להצלחת קהלתינו. כולי האי ואולי נזכה לראות ולקרות דברים של טעם באשקולות הדין. להחיות בהם נפשינו בעת הצורך. במקום מוכשר הזאת מבלי שום תערובות שלא מן הצורך ודי.
וכיהודא ועוד לקרא הנני בזה לבקש את כל אנשי שלומינו לערוך כמה שורות בלשון לימודים להרחיב הדיבור ולקנות ידיעות ברגילות ובתמידות.
וכיהודא ועוד לקרא הנני בזה לבקש את כל אנשי שלומינו לערוך כמה שורות בלשון לימודים להרחיב הדיבור ולקנות ידיעות ברגילות ובתמידות.
- מעסטערמיינד
- שר האלף
- תגובות: 1514
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 25, 2006 5:35 pm
- יענטאאש
- מ. ראש הקהל
- תגובות: 726
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 25, 2006 3:12 am
- לאקאציע: http://twitter.com/yentash
- פארבינד זיך:
זרח זרח, זארעכ זארעכ, במה אברכך? אשכלותיך מתוקים, ותגובותיך נאה, אמת צחוקים עוברת תחתיהם. אלאאאאאא אלאאאאאאאא, אלאאאאאאאא אלאאאאאאא (בצווח מיוחד הרגיל בהבל פיהם של תינוקת של בית רבם), אלא יהי רצון, שכל התשובות שנוטעים באשכולתך, יהי כמותך, שכל....... (המשוררים מכובדים לסיים הניגון, כי אנו אין לנו כח לנגן כל כך בקול חזק...... אבל אאסוף את מיטב קטנות כוחתי לצווח אך עוד הפעם הזאת: זאאאאאאאאאאאאאאאאארעעעעעעעעעעעעךךךךךךךךךךחחחחחח!!!!!...............
- מעסטערמיינד
- שר האלף
- תגובות: 1514
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 25, 2006 5:35 pm
- איך_הער
- סעקרעטאר
- תגובות: 18580
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 04, 2006 6:47 pm
- לאקאציע: אין אפיס
- פארבינד זיך:
חשבתי, שכדאי שהאשכול הזה יאריך ימיו ושנותיו בנעימים, צריכים לזה נושא אחד, וכל חבר וחבר יוסיף מדיליה, בענין המדובר, אכן באיזה נושא אפשר להתחיל, אם זה יהיה בחדשות, זה יותר נעים לקרוא, כשנכתב בלשון המדובר בינינו, אם זה יהיה דברים בעלמא, מעין דאמירן בעלמא, גם זה הבל ורעות רוח, כי גם זה ימצא חן בעיני אדם, אם זה בלשון המדובר, כדאי שירוץ הקורא, ממילא חשבתי שהנושא יהיה בענין סיפורי צדיקים, כל אחד מי שרוצה להוציא כוחותיו מן הכח אל הפועל, יקח איזה מעשה שמונח אצלו בקרן זוית, וכל חבר וחבר יוסיף מדיליה, זכרונתיו מזה הצדיק המדובר, או מרבו או מתלמידו, או לגמרי מצדיק אחר, מה דעתכם בזה?
- שוועמל
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 14264
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
- לאקאציע: גידולו בכל מקום
זה אכן רעיון חשוב.
לגבי השאלה 'עלה או עלתה', הפתרון פשוט כדלהלן.
תלוי מה עלה על הדעת, אם עלה משהו שהוא לשון זכר כמו 'רעיון' [געדאנק] אז נכתב הפעולה בלשון זכר, כלומר 'עלה בדעתי רעיון', מאחר והזכר הוא שעשה את פעולת העלייה.
אבל אם משהי שהיא לשון נקבה עלתה על הדעת כמו 'מחשבה', אז תתואר גם הפעולה בלשון נקבה, 'עלתה בדעתי מחשבה', מאחר והנקבה עשתה הפעולה.
וה'דעת' במקומה עומדת, אל תגע בה. אין הכוונה שהדעת עלתה, כמבואר.
יענטאאש, אהבתי את ההמצאה שלך, הזמר אילן מאד מתאים לזארעח זארעח. חוש ההומור שלך מדהים! תמשיך ככה!
לגבי השאלה 'עלה או עלתה', הפתרון פשוט כדלהלן.
תלוי מה עלה על הדעת, אם עלה משהו שהוא לשון זכר כמו 'רעיון' [געדאנק] אז נכתב הפעולה בלשון זכר, כלומר 'עלה בדעתי רעיון', מאחר והזכר הוא שעשה את פעולת העלייה.
אבל אם משהי שהיא לשון נקבה עלתה על הדעת כמו 'מחשבה', אז תתואר גם הפעולה בלשון נקבה, 'עלתה בדעתי מחשבה', מאחר והנקבה עשתה הפעולה.
וה'דעת' במקומה עומדת, אל תגע בה. אין הכוונה שהדעת עלתה, כמבואר.
יענטאאש, אהבתי את ההמצאה שלך, הזמר אילן מאד מתאים לזארעח זארעח. חוש ההומור שלך מדהים! תמשיך ככה!
- שוועמל
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 14264
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
- לאקאציע: גידולו בכל מקום
ולאיך_הער אומר:
ידידי, אם על סיפורי צדיקים נאמר, אז פתח לך אשכול אחר עם הכותרת "סיפורי צדיקים בלשון הקודש".
אבל כיון שהדיין הזקן- השם ירומם דיינותו - פתח את האשכול המיוחד הזה, ויש לקבל שגם הוא בטח ידע מהאפשרות לכתוב סיפורי צדיקים, ובכל זאת לא הבהיר את תוכנן של ההודעות מה הן אמורות להיות, אז אנו מגיעים למסקנא שמותר לכתוב כל מה שרק עולה על הדעת, ובתנאי שהוא בלשון הקודש.
סליחה על ההתקפה
ידידי, אם על סיפורי צדיקים נאמר, אז פתח לך אשכול אחר עם הכותרת "סיפורי צדיקים בלשון הקודש".
אבל כיון שהדיין הזקן- השם ירומם דיינותו - פתח את האשכול המיוחד הזה, ויש לקבל שגם הוא בטח ידע מהאפשרות לכתוב סיפורי צדיקים, ובכל זאת לא הבהיר את תוכנן של ההודעות מה הן אמורות להיות, אז אנו מגיעים למסקנא שמותר לכתוב כל מה שרק עולה על הדעת, ובתנאי שהוא בלשון הקודש.
סליחה על ההתקפה
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)
שוועמל האט געשריבן:ולאיך_הער אומר:
ידידי, אם על סיפורי צדיקים נאמר, אז פתח לך אשכול אחר עם הכותרת "סיפורי צדיקים בלשון הקודש".
אבל כיון שהדיין הזקן- השם ירומם דיינותו - פתח את האשכול המיוחד הזה, ויש לקבל שגם הוא בטח ידע מהאפשרות לכתוב סיפורי צדיקים, ובכל זאת לא הבהיר את תוכנן של ההודעות מה הן אמורות להיות, אז אנו מגיעים למסקנא שמותר לכתוב כל מה שרק עולה על הדעת, ובתנאי שהוא בלשון הקודש.
סליחה על ההתקפה
הנך כותב שהאשכול נוסד בתנאי שיכתבו בלשון הקודש, ואתה כותב בלשון עברית שבזמנינו, לדוגמא: "התקפה" "תוכנן" "כותרת" וכל השאר..
יישר כוח הרב זארעכפעפער על הרעיון הנפלא שעלה פה בהפורום, ואולי יהי' פה המקום שהרבה מחבירינו היקרים אנשי שלומינו שרי עשרות שרי מאות וכו', יתרגלו לכתוב בלשון הקודש, כי זה מאוד נחוץ בפרט לתלמידי חכמים, שהנני חושב שהרבה מהם מסתובבים כאן, אבל אינם יודעים איך לכתוב אפילו שורה אחת בצורה הראוי', ועל זה חשבתי, שהמומחים פה, כמו שוועמל וכדו', יעוררו את החבירים שכותבים לא נכון, איזה טעותים עשו, כדי שילמדו מזה לתקן בפעם הבא.
אכתוב רק הערה אחת להמתחילים, הנקודה הכי חשובה הוא בכתיבה איזה שפה שיהי', לכתוב כמה מילים פחות יותר שיכולים, ואף על פי כן יבינו הקוראים כוונת הכותב.
אכתוב רק הערה אחת להמתחילים, הנקודה הכי חשובה הוא בכתיבה איזה שפה שיהי', לכתוב כמה מילים פחות יותר שיכולים, ואף על פי כן יבינו הקוראים כוונת הכותב.
קרעמער האט געשריבן:שוועמל האט געשריבן:ולאיך_הער אומר:
ידידי, אם על סיפורי צדיקים נאמר, אז פתח לך אשכול אחר עם הכותרת "סיפורי צדיקים בלשון הקודש".
אבל כיון שהדיין הזקן- השם ירומם דיינותו - פתח את האשכול המיוחד הזה, ויש לקבל שגם הוא בטח ידע מהאפשרות לכתוב סיפורי צדיקים, ובכל זאת לא הבהיר את תוכנן של ההודעות מה הן אמורות להיות, אז אנו מגיעים למסקנא שמותר לכתוב כל מה שרק עולה על הדעת, ובתנאי שהוא בלשון הקודש.
סליחה על ההתקפה
הנך כותב שהאשכול נוסד בתנאי שיכתבו בלשון הקודש, ואתה כותב בלשון עברית שבזמנינו, לדוגמא: "התקפה" "תוכנן" "כותרת" וכל השאר..
הערה אחת להרב קרעמער, תוכנן אינו מלשון עברית הטמא. עוד הערה קצרה 'הנך' בוודאי בא מעברית
לעצט פארראכטן דורך service אום פרייטאג סעפטעמבער 15, 2006 1:20 pm, פארראכטן געווארן 2 מאל.
-
- שר האלפיים
- תגובות: 2176
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 24, 2006 2:28 pm
מטרתי בפתיחת האשכול הי' אך ורק בכדי לתת מקום לחברינו היקרים לחדד ולשפר הכתיבה בלשון הקודש, אשר כידוע לדואבונינו אין יד כולם ממשמשים בה, ומה גם שלא למדו אותה כראוי.
והן אמת שהצעת חברינו היקר ר' אני_שומע (איך_הער) הוא הצעה נפלאה, אבל כמובן כיון שמטרת האשכול הוא רק בכדי להרגיל את החברים בכתיבת הלשון, ע"כ אין נפק"מ כ"כ תוכן הכתיבה.
שוב התבוננתי דאולי צודק ר' איך הער בסברתו. ואין אתי כעת החלטה. ואלו ואלו דברים של טעם הן.
והן אמת שהצעת חברינו היקר ר' אני_שומע (איך_הער) הוא הצעה נפלאה, אבל כמובן כיון שמטרת האשכול הוא רק בכדי להרגיל את החברים בכתיבת הלשון, ע"כ אין נפק"מ כ"כ תוכן הכתיבה.
שוב התבוננתי דאולי צודק ר' איך הער בסברתו. ואין אתי כעת החלטה. ואלו ואלו דברים של טעם הן.
- שוועמל
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 14264
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
- לאקאציע: גידולו בכל מקום
קרעמער;
ראשית, יש אשכול נפרד 'הגהות והערות', בו צריך להעיר על ההודעות של אשכול זה.
שנית, לשיטתך אם 'תוכן' [ובלשון רבים: תוכנן] זה עברית אז מה לשון הקודש?
ואם כותרת [לתאר: title] נמצאת בין כתבי הקדמונים בשפע אז מה תענה?
ולשם מה נבראו כ"כ מילים עם אותה כוונה, אם לא להפריד בין המימרות? לדוגמא, תתבונן בהבדל בין:
אלימות
תקיפות
גבורה
חזקה
עזה
עוצם
איתן
אדיר
וכו'.
תיווכח לדעת למה משתמשים עם 'התקפה' להפגין התנגדות [clash].
ולפי האמת, הלשון הקודש בדורות הקודמים הוזנח לגמרי, כמעט ונשתכחה. מזל שמעטים היו שהשקיעו בזה קצת ותקעו בו רוח חיים ובכך קיבל מעט צורה. ההסבר פשוט, לאחר החורבן נתפזרו ישראל - דוברי לשון הקודש - באייראפע ובאזיע, נטמעו בין הגויים ולימדו לשונם, כך שהלשון הקודש הלך לישון ברבות הימים. הראשונים ז"ל כמו הרמב"ם והרמב"ן האבן עזרא ור'יהודה הלוי ר' אלעזר הקליר ועוד, חיברו ספרים, או פזמונים וקינות, מועשר בלשון-קודש רחב.
שנים אחריהם, גדולי ספרד ושארי רבנים העתיקו את העובדה, וחיברו ספרים עם לשון הקודש איתן, כתוצאה מכך הלשון התעוררה שוב.
אני מציע לך לעיין בספריהם וללמוד בהם תדיר, ואני בטוח שתכיר כי עברית בעצם נגנבה מלשון הקודש.. רק עברה שיפורים קלים למען להתאימו להעולם המתוחכם דהיום.
ראשית, יש אשכול נפרד 'הגהות והערות', בו צריך להעיר על ההודעות של אשכול זה.
שנית, לשיטתך אם 'תוכן' [ובלשון רבים: תוכנן] זה עברית אז מה לשון הקודש?
ואם כותרת [לתאר: title] נמצאת בין כתבי הקדמונים בשפע אז מה תענה?
ולשם מה נבראו כ"כ מילים עם אותה כוונה, אם לא להפריד בין המימרות? לדוגמא, תתבונן בהבדל בין:
אלימות
תקיפות
גבורה
חזקה
עזה
עוצם
איתן
אדיר
וכו'.
תיווכח לדעת למה משתמשים עם 'התקפה' להפגין התנגדות [clash].
ולפי האמת, הלשון הקודש בדורות הקודמים הוזנח לגמרי, כמעט ונשתכחה. מזל שמעטים היו שהשקיעו בזה קצת ותקעו בו רוח חיים ובכך קיבל מעט צורה. ההסבר פשוט, לאחר החורבן נתפזרו ישראל - דוברי לשון הקודש - באייראפע ובאזיע, נטמעו בין הגויים ולימדו לשונם, כך שהלשון הקודש הלך לישון ברבות הימים. הראשונים ז"ל כמו הרמב"ם והרמב"ן האבן עזרא ור'יהודה הלוי ר' אלעזר הקליר ועוד, חיברו ספרים, או פזמונים וקינות, מועשר בלשון-קודש רחב.
שנים אחריהם, גדולי ספרד ושארי רבנים העתיקו את העובדה, וחיברו ספרים עם לשון הקודש איתן, כתוצאה מכך הלשון התעוררה שוב.
אני מציע לך לעיין בספריהם וללמוד בהם תדיר, ואני בטוח שתכיר כי עברית בעצם נגנבה מלשון הקודש.. רק עברה שיפורים קלים למען להתאימו להעולם המתוחכם דהיום.
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)
שוועמל, צדקו דבריך במה שאתה כותב שהלשון הקודש כמעט שנשתכח, אבל אתה לא צודק לגמרי, עם כותרת, אתה בוודאי צודק,
אבל במה שאתה מצדיק עצמך על המילה 'התקפה' אני כבר חושב שלא. תראה, למה לא כתבת סליחה (אגב, מילה זאת גם לא תמצא בכל דברי הראשונים) על ההעצמה? על ההגברה? על ההחזקה? על ההאלמה?, רק מה? המילה 'התקפה' נולדה אצל הציונים ימ"ש, ולדאבונינו זה כבר נכנס ונשתרבב בינינו, כמו המילה 'מטרה' 'רמה' וכו', אדרבה אולי תמצא לי איזה ספר שיהי' מהקדמונים שכתבו לשון הקודש בדרגא גבוה שישתמשו במילה זאת.
אבל במה שאתה מצדיק עצמך על המילה 'התקפה' אני כבר חושב שלא. תראה, למה לא כתבת סליחה (אגב, מילה זאת גם לא תמצא בכל דברי הראשונים) על ההעצמה? על ההגברה? על ההחזקה? על ההאלמה?, רק מה? המילה 'התקפה' נולדה אצל הציונים ימ"ש, ולדאבונינו זה כבר נכנס ונשתרבב בינינו, כמו המילה 'מטרה' 'רמה' וכו', אדרבה אולי תמצא לי איזה ספר שיהי' מהקדמונים שכתבו לשון הקודש בדרגא גבוה שישתמשו במילה זאת.
- שוועמל
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 14264
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
- לאקאציע: גידולו בכל מקום
שרת = סערוויס;
קודם תודה על המחמאה שאני מתמחה בלשון הקודש.
[תודה מלשון הודאה,
מחמאה מלשון - חלקו מחמאות פיו, ועיין ברש"י.
מתמחה מלשון מומחה - מומחה=אויסגעצייכענטער, מתחמה=צייכענט זיך אויס. ]
לדעתי לא שייך לומר שהציונים המציאו את המילה, מאחר והמלה כבר קיימת, וניתן למצוא אותה בין הכתובים.
הסבר יומשך איה
קודם תודה על המחמאה שאני מתמחה בלשון הקודש.
[תודה מלשון הודאה,
מחמאה מלשון - חלקו מחמאות פיו, ועיין ברש"י.
מתמחה מלשון מומחה - מומחה=אויסגעצייכענטער, מתחמה=צייכענט זיך אויס. ]
לדעתי לא שייך לומר שהציונים המציאו את המילה, מאחר והמלה כבר קיימת, וניתן למצוא אותה בין הכתובים.
הסבר יומשך איה
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)
service האט געשריבן:קרעמער האט געשריבן:שוועמל האט געשריבן:הנך כותב שהאשכול נוסד בתנאי שיכתבו בלשון הקודש, ואתה כותב בלשון עברית שבזמנינו, לדוגמא: "התקפה" "תוכנן" "כותרת" וכל השאר..
הערה אחת להרב קרעמער, תוכנן אינו מלשון עברית הטמא. עוד הערה קצרה 'הנך' בוודאי בא מעברית
סערוויס היקר (ובעברית: "שירות");
כאשר חפשתי ב"תקליטור תורני" שלי מלת "תוכנן", העליתי חרס בידי, ואחרי חיפוש ארוך נעניתי מהם בשורה אחת קצרה וזה תוכנה "לא נמצאו תוצאות מחיפושך".
אולם כאשר הכנסתי לתיבת החיפוש אשר להם מלת "הנך", מצאו והמציאו לי "212" תוצאות, ומהן: הנך הרה ויולדת בן, הנך מת על האשה אשר לקחת, וגם בפרשת השבוע (שמא שכחת ושמא לא למדת ) "הנך שוכב עם אבותיך".
ודי בזה.
אכתוב מענתי בתוך דבריך בעיגול כזה {} להבדיל בין דבריך לדברי.
שוועמל האט געשריבן:קרעמער;
ראשית, יש אשכול נפרד 'הגהות והערות', בו צריך להעיר על ההודעות של אשכול זה. {כבר הערת בעצמך באשכול ההיא שאין הבדל יסודי בין שתי האשכולות..}
שנית, לשיטתך אם 'תוכן' [ובלשון רבים: תוכנן] זה עברית אז מה לשון הקודש?
{הנה כתיב בתורה (שמות ה', י"ח) ו'תוכן' לבנים תתנו, אבל מלת 'תוכנן' לא מצאתי בכתובים כעת, ויש לעיין איך היו רבותינו כותבין מלה זו.
אגב, מלת 'תוכן' בתורה פירושו "סכום/חשבון", כמו שכתב רשיז"ל (שמות ה', י"ח) ותכן לבנים, חשבון הלבנים, וכן את הכסף המתכן (מ"ב י"ב, י"ב) המנוי עכ"ל. ואונקלוס תרגם ו"סכום" לביניא תתנון, וכן כ' בתרגום יונתן שם.
וכהיום משתמשין בו כשרוצין לומר "אינהאלט", וראיתי שכבר כתב כן רלב"ג (מלכים שם) שפירוש הכסף "המתוכן" ר"ל הכסף הנמצא ע"ש, הרי שהוא ז"ל לא פירשו מלשון מדה ומנין כפירש"י ז"ל, אלא כעין 'אינהאלט'.
ובטח ידעת שבעברית משתמשין במלת 'טקס' תחת "אינהאלט", רצונך לידע מאיזה לשון נטלו מלה זו? מלשון ארמית! כי התרגום מפרש "ונתנו את הכסף המתכן": "ויהבין ית כספא דמטקס"... [אגב דאגב, גם מלת "דגל" תירגם אונקלוס "טקס", ויש לעיין בזה]}.
ואם כותרת [לתאר: title] נמצאת בין כתבי הקדמונים בשפע אז מה תענה?
{הנך צודק בזה, שמצאתי מלת 'כותרת' לרוב בתנ"ך, ואתך הסליחה}
ולשם מה נבראו כ"כ מילים עם אותה כוונה, אם לא להפריד בין המימרות? לדוגמא, תתבונן בהבדל בין:
אלימות
תקיפות
גבורה
חזקה
עזה
עוצם
איתן
אדיר
וכו'.
תיווכח לדעת למה משתמשים עם 'התקפה' להפגין התנגדות [clash].
{בעברית נקרא "התקפה" מה שאנו קורין "אנגריף" "באפאלן" לא כמו שכתבת "CLASH" שהוא ענין של "התנגדות".}
ולפי האמת, הלשון הקודש בדורות הקודמים הוזנח לגמרי, כמעט ונשתכחה. מזל שמעטים היו שהשקיעו בזה קצת ותקעו בו רוח חיים ובכך קיבל מעט צורה. ההסבר פשוט, לאחר החורבן נתפזרו ישראל - דוברי לשון הקודש - באייראפע ובאזיע, נטמעו בין הגויים ולימדו לשונם, כך שהלשון הקודש הלך לישון ברבות הימים. הראשונים ז"ל כמו הרמב"ם והרמב"ן האבן עזרא ור'יהודה הלוי ר' אלעזר הקליר ועוד, חיברו ספרים, או פזמונים וקינות, מועשר בלשון-קודש רחב.
שנים אחריהם, גדולי ספרד ושארי רבנים העתיקו את העובדה, וחיברו ספרים עם לשון הקודש איתן, כתוצאה מכך הלשון התעוררה שוב.
אני מציע לך לעיין בספריהם וללמוד בהם תדיר, ואני בטוח שתכיר כי עברית בעצם נגנבה מלשון הקודש.. רק עברה שיפורים קלים למען להתאימו להעולם המתוחכם דהיום.
{"העולם המתוחכם"? חחח אין מי שיצחוק. אני הייתי כותב "העולם המטומטם" דהיום}.
שוועמל האט געשריבן:שרת = סערוויס;
קודם תודה על המחמאה שאני מתמחה בלשון הקודש.
[תודה מלשון הודאה,
מחמאה מלשון - חלקו מחמאות פיו, ועיין ברש"י.
מתמחה מלשון מומחה - מומחה=אויסגעצייכענטער, מתחמה=צייכענט זיך אויס. ]
עיינתי ברש"י כמו שכתבת, ורש"י כתב שהוא מלשון חמאה/פוטער בל"א. והמצודות כתב "דברי פיו המה רכים וחלקים יותר מחמאה", שמא תוכל להסביר לי איה איפוא מצאת במלה זו ענין של "קאמפלימענט"???
ואם תאמר איך אומרים "קאמפלימענט" בלשון הקודש? לכאורה "שבח"! דוגמת: הרציתי הדברים לפני מורי ורבי, ושיבחו!