קאלירן אין לשון הקודש

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
היפאקריט
שר האלף
תגובות: 1005
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג נובעמבער 05, 2012 1:28 pm
לאקאציע: נישט צום געפינען

תגובהדורך היפאקריט » מאנטאג יוני 17, 2013 5:42 pm

למעלה משבעים האט געשריבן:די תרגום אונקלס זאגט אויף פרה אדומה תמימה: תורתא "סמוקתא" שלמתא. אויב איז דאס די זעלבע ווארט ווי: מאי חזית דדמא דידך "סומק" טפי, מיינט דאס רויט, ווייל בלוט איז רויט נישט ברוין.

רויט איז זיכער רויט, די שאלה איז נאר צו ברוין איז אויך רויט. אויב יא, איז עס אפשר סיי אדומה און סיי סומק...
ס'איז ממש נישט מתקבל אז דער ראי' איז געבויעט אויף פרה דמיה יקרים, דאס קומט לכאו' מיט אן הנחה קדומה אז יתכן שם אדום\סומק אויף ברוין. (הגם שעדיין חידוש גדול הוא, ולא באתי אלא לענין הצבעים בלשה"ק)
טרייבט צו מיר יעדעס ביסל צייט וואס איר קענט נאר, איך וועל אייך שטארק דאנקבאר זיין
חתם סופר
viewtopic.php?p=750174#p750174

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14176
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

תגובהדורך שוועמל » דינסטאג יוני 25, 2013 1:57 am

איטשע האט געשריבן:אומבאקאנטע קאליר:

גרוי? = כפור (רש"י שמות טז יד: כפור ייליד"ה בלע"ז דעדק כגיר. כאבני גיר והוא מין צבע שחור)

צוצולייגן צום שמועס, יעצט געלערענט ראשית הגז איז דא די משנה "שחופות ולבנות" זאגט דער תפ"י שחוף גרוי. רשי זאגט לא שחור ולא לבן (חולין קלה.)
אין די היינטיגע חומש שרייבן זיי מער נישט ייליד"ה נאר גליד"א, אויך רשי אין תהלים זאגט גליז"א בלע"ז. ביידע מאל טייטשן זיי היינט געפריר, זילבער פרעסטעלעך. אולי איז עס מער נוטה צו זילבער.


אגב, כפור כאפר יפזר, לפי מצודות ועוד מיינט כעין שלג וואס פאלט בשחר בימי קור ומפוזר כמו אפר. אני הקטן ווייס נישט וואס דאס איז.
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14176
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

תגובהדורך שוועמל » דינסטאג יוני 25, 2013 2:18 am

נישט געוואוסט ראזעווע איז א קאליר. עפעס מיט ראזעווע מצות?
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)

אוועטאר
היפאקריט
שר האלף
תגובות: 1005
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג נובעמבער 05, 2012 1:28 pm
לאקאציע: נישט צום געפינען

תגובהדורך היפאקריט » זונטאג יוני 30, 2013 4:04 pm

בהמשך צום שמועס אויב ירוק איז גרין אדער געהל, האט א יוד א רגיל במשנה מיר געוויזן אז דער תפארת ישראל אין מסכת נגעים ברענגט אז דאס איז שוין א מחלוקת אין תוספתא פרק א' דנגעים
ואיזה הוא הירקרק שבירוקין. ר"א אומר כשעוה וכקורמן. סומכוס אומר ככנף טואס וכחוץ של דקלי.
טרייבט צו מיר יעדעס ביסל צייט וואס איר קענט נאר, איך וועל אייך שטארק דאנקבאר זיין
חתם סופר
viewtopic.php?p=750174#p750174

אוועטאר
היפאקריט
שר האלף
תגובות: 1005
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג נובעמבער 05, 2012 1:28 pm
לאקאציע: נישט צום געפינען

תגובהדורך היפאקריט » זונטאג יוני 30, 2013 5:36 pm

שוועמל האט געשריבן:צוצולייגן צום שמועס, יעצט געלערענט ראשית הגז איז דא די משנה "שחופות ולבנות" זאגט דער תפ"י שחוף גרוי. רשי זאגט לא שחור ולא לבן (חולין קלה.)
שיינער טרעף!

וכשבדקתי מצאתי כדלהלן
אין גמ' עוז והדר ברענגן זיי פון ערוך שחור, אבער ס'איז אויך דא א גירסא טחופות, ולכאורה כן גרסת הערוך, זעה ערך טחף זעה אויך רמב"ם פרנקל בהגהות.

אין פיה"מ להרמב"ם כת"י (מכון המאור)
טחופות - שם זה חל על שאינו לבן, בין שיהי' אדום או שחור או זולתם

רש"י בדף קלו: שחופות פלנ"ש - ובהמתרגם אין עוז והדר גמ' "פאן בלאססער פארבע". (ובאוצר לעזי רש"י כתב פלבי"ש falves צהובות-אדמדמות. וכן בש"ס וגשל פלנ״ש [פלבי״ש] חום-צהוב בהיר. ולא ידעתי מקורם בשינוי זה)
טרייבט צו מיר יעדעס ביסל צייט וואס איר קענט נאר, איך וועל אייך שטארק דאנקבאר זיין
חתם סופר
viewtopic.php?p=750174#p750174

אלד וויליאמסבורג
שר האלפיים
תגובות: 2790
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 07, 2008 8:22 am
לאקאציע: וויליאמסבורג בריק

תגובהדורך אלד וויליאמסבורג » דינסטאג יולי 09, 2013 1:21 am

אלד וויליאמסבורג האט געשריבן:
איטשע האט געשריבן:למעשה, מאן יימר איז ארגמן איז Purple?

אין איירופא איז purple דער ראיאלע קאליר, אזוי אויך בלוי.
פארוואס? ווייל די קאלירן זענען געווען זעהר טייער צו מאכן און צו קויפן, און נאר גאר רייכע האבן זיך געקענט ערלויבן צו פארבען זייערע טעקטיל מיט די קאלירן.


רש"י טייטש'ט אלעמאל מין צבע ששמו ארגמן, וברמב"ם בפ"ח מהל' כלי המקדש הי"ג שטייט "הארגמן היא הצמר הצבוע אדום" און די ראב"ד זאגט דארט לי נראה ארוג משני מינים או משלושה צבעים על כן נקרא ארגמן, ועיין במשנה למלך שם.

פסיקתא רבתי, פרשת מתן תורה (פרק כ')
מיד כשעלה משה למרום פתח הקב"ה שבעה רקיעים והראהו בית המקדש של מעלה והראהו ארבע ציבעונים שעשה מהם משכן שנאמר והקמות את המשכן [כמשפטו אשר הראית בהר], אמר לפניו: רבונו של עולם איני יודע דמות ארבע צבעונים, אמר לו חזור (לפניך) [לימינך], חזר וראה גדוד מלאכים שלובשים לבוש דומה לים, אמר לו זו היא תכלת, אמר לו חזור לשמאלך, חזר וראה אנשים לובשים לבוש אדום, אמר לו מה אתה רואה, אמר לו אנשים לובשים לבוש אדום, אמר לו היא ארגמן, חזר לאחוריו וראה גדוד שהם לובשים לבושים לא אדום ולא ירוק, אמר לו זו היא תולעת שני, חזר לפניו וראה לפניו גדודים שהם לבושים לבוש לבן, זו היא שש משזר".

עס זעהט גאר אויס אז תולעת שני איז פורפל, און ארגמן איז רויט (ווי די רמב"ם הנ"ל)

פאמיליעמירעלס
שר האלף
תגובות: 1162
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 30, 2012 2:31 am

תגובהדורך פאמיליעמירעלס » דינסטאג יולי 09, 2013 1:28 am

היפאקריט האט געשריבן:ואולי הראי' מסתם סוסים שכ' רש"י בבכורות דף ו. סתם סוסים אדומים הן.


ס'איז מיר טאקע געווען א פלא אז די גמרא רופט אן א פערד "אדום" וואס מיר זענען געוואוינט צו פארטייטשן אלס רויט.
וואס וואלסטו געזאגט וועלכע קאליר איז א פערד?

אוועטאר
היפאקריט
שר האלף
תגובות: 1005
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג נובעמבער 05, 2012 1:28 pm
לאקאציע: נישט צום געפינען

תגובהדורך היפאקריט » דינסטאג יולי 09, 2013 4:20 pm

אלד וויליאמסבורג האט געשריבן:עס זעהט גאר אויס אז תולעת שני איז פורפל, און ארגמן איז רויט (ווי די רמב"ם הנ"ל)

מרפסין איגרא! אי בדידי תליא הייתי מציע שיש בפסיקתא איזה טעות סופר וכצ"ל: לבוש אדום, אמר לו היא (ארגמן) [תולעת שני], לבושים לא אדום ולא ירוק, אמר לו זו היא (תולעת שני) [ארגמן].
והכל על מקומו יבוא בשלום... תולעת שני איז אדום (רויט?), און ארגמן איז לא ירוק ולא אדום (פורפל?)
אך כמובן לא בדידי תליה מילתא... ובפרט שגם ברמב"ם הארגמן היא הצמר הצבוע אדום.

אגב, "לבושים לא אדום ולא ירוק, אמר לו זו היא תולעת שני" - מה"ת דאס איז פורפל, אולי זה אוראנדז? ובמיוחד לפי השיטות שירוק הינו מראה הזהב (גאלני - געהל?) א"כ נישט רויט נישט געל איז אולי אראנדז
טרייבט צו מיר יעדעס ביסל צייט וואס איר קענט נאר, איך וועל אייך שטארק דאנקבאר זיין
חתם סופר
viewtopic.php?p=750174#p750174

יונה כהן
שר מאה
תגובות: 213
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 23, 2009 2:48 pm

ירוק: גרין אדער בלוי?

תגובהדורך יונה כהן » דינסטאג יולי 09, 2013 4:52 pm

איך לייג דא ארויף א חלק פון א בריף וואס איך האב געשריבען פאר א גרויסען ת"ח וגאון איבער מיין אינטערוויו אויף ק"מ איבער תכלת.

ישר כח לכ' הד"ג על השבחים ובאמת נהדמתי מרוחב ידיעתו בענין הנ"ל
.....

ובענין שכב' מעיר באמת לא היה לי פנאי לעיין בקונטרס חותם של זהב ששלח לי הרב ערפס לפני הראיון כפי שהסברתי את עצמי על האתר
ivelt
viewtopic.php?f=5&t=4825&p=641838&hilit=%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94+%D7%9B%D7%94%D7%9F&sid=122a4dd791808beb9a4e0ee316b930fe#p641838

וסמכתי א"ע לשאול שאלות לפי תמתי וזה דרכי שלא לעיין הרבה לפני כל ראיון כדי ששאלותי יהיו נשמעים טבעיים ומכוון שהיה אצלי בזכרון שיש הפרד בין פרש"י לרמב"ם בזהוי חוזק צבע התכלת שאלתי אותו ע"ז וזה היה לי קצת נפק"מ שמכיון שאני זוכר ויש לי בירושה מאבי ע"ה טלית עם פסים כחולים (שקנה מאת חתן הגאון ר' שלום משאץ לאנדאן) כמנהג הטלתים גדולים באיירופה (וכן הוא בפמ"ג א"א סי' ט ס"ק ו) בפרט הטערקישע ולאחרונה רכשתי לי טלית כעין זה והצבע של הפסים הם הרבה יותר קרובים לשחור ממה שהיה לא"א בטלית הנ"ל לכן עיינתי קצת ע"ז ובגלל זה שאלתי אותו ע"ז וגם לי היה נפלאת המענה שלו ולא רציתי להתוכח עם אורח. ועכשיו שכבר עברתי בסקירה בקונטרס הנ"ל אני רואה שמדבר . בארוכה בהבנת דברי הרמב"ם הנ"ל

היה לי עוד שאלות אבל לא הזמן מספיק לעבור על כל הענין כראוי ורק להעיר ואולי יהי' זה מעונין קצת לכבודו שלאחרונה יצא לאור מחקר מאת חוקרי אומ"ע על ההבדל בין בלוי לגרין שלהרבה אומ"ע אין להם אפילו שם נפרד לכנות שני הגוונין ולדוגמה הרמזורים ביאפאן הם בלוי ואדום והם קוראים לזה גרין ולפי טענתם מוכח דבר נפלא שבאותן אומ"ע שאין להם שמות נפרדים בין הצבעים של בלוי וגרין הם אינם "רואים" החילוק ביניהם או אפילו הם רואים החילוק בכל זאת הפאר ביניהם אינו כ"כ כמו אצל האומות שיש להם שמות נפרדים.

והדבר הנפלא הזה אולי אפשר לראות בקשיות התוס' בחולין ובסוכה בענין אתרוג הירוק ככרתי (וגם ראיתי בספר חיים וברכה לבעל משמרת שלום נספח לספר מטה אפרים מתקשה בענין הצבעים הנ"ל) וגם בקונטרס חותם של זהב מדבר בארוכה בענין הנ"ל אבל כנראה אינו דן בשאלה של צבעים בלשון האומ"ע ובאם יש שינוים בלשוניהם ובאם יש בזה נפק"מ לכל הפולמוס. גם ראיתי באתר וויקי על צבע אינדיגו
indigo
שמובא שם שלהחוקר ניוטון היה לו שם אחר לגרין לבלוי ולאינדיגו ממה שרגילים בהם עכשיו וזה ממש נוגע לעניננו.

http://en.wikipedia.org/wiki/Indigo הנה הלינק
הנה הלינק למאמר חקירה
http://www.empiricalzeal.com/2012/06/05 ... ns-part-i/
ושם לינק למאמר 2

והנה עוד לינק
http://en.wikipedia.org/wiki/Linguistic ... ing_debate

ולכאורה מכל הנ"ל יש לשדור נגרא או אולי יש מזה קצת אור להבין הרבה דברי חז"ל ובפרט לשון הרמב"ם בערבית ובפרט הפי' האמיתי של תכלת וכרתי בלשון חז"ל הנה לינק ללשון ערבית בענין הנ"ל ופלא שלא העירו ע"ז חוקרי התכלת

http://en.wikipedia.org/wiki/Distinguis ... n_language

והרבה יש לכתוב ולדבר ע"ז ולכשאפנה אשנה

כ"ד ,מכבדו ומוקירו באה"ר
.... .... יונה כהן .......

אוועטאר
היפאקריט
שר האלף
תגובות: 1005
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג נובעמבער 05, 2012 1:28 pm
לאקאציע: נישט צום געפינען

תגובהדורך היפאקריט » דינסטאג יולי 09, 2013 5:20 pm

מצאתי נאך איבער ארגמן און מער, זעה בדברי הימים-ב ב' ו' - וברד"ק שם
בפסוק
וְעַתָּה שְׁלַח לִי אִישׁ חָכָם לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת וּבַבַּרְזֶל וּבָאַרְגְּוָן וְכַרְמִיל וּתְכֵלֶת וְיֹדֵעַ לְפַתֵּחַ פִּתּוּחִים עִם הַחֲכָמִים אֲשֶׁר עִמִּי בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלַ‍ִם אֲשֶׁר הֵכִין דָּוִיד אָבִי.


זעה אויך וויקי ערכי לה"ק ארגמן
טרייבט צו מיר יעדעס ביסל צייט וואס איר קענט נאר, איך וועל אייך שטארק דאנקבאר זיין
חתם סופר
viewtopic.php?p=750174#p750174

אלד וויליאמסבורג
שר האלפיים
תגובות: 2790
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 07, 2008 8:22 am
לאקאציע: וויליאמסבורג בריק

תגובהדורך אלד וויליאמסבורג » דינסטאג יולי 09, 2013 9:58 pm

מע"כ רבי יונה

די עצם צישטעל אז אפילו ביי די גוים איז דער מושג פון ירוק צומישט איז א שיינער צושטעל, עס גיט צי פארשטיין וואס תוס' זאגט אויף ירוק, בלוי גרין און געל, ווייל בזמניהם איז נישט געווען נתפתח די ענין פון קאלירן אזוי שטארק, און ווען מען האט געוואלט מדייק זיין אין קאליר האט מען אלעמאל ציגעשטעלט א דמיון, כעין הבדולח, כשלג, כחלמון, כמוריקא, ועוד.

איך האב נישט פארשטאנען וואס איר האט געוואלט ארויסברענגן מיט אייזעק ניוטאן'ס אינדיגא.

כנראה מהסגנון, האט נאר מעתיק געווען די סוף פונעם תשובה איבער וואס איז נוגע צום ענין פון די שמות הצבעים, אבער אויך אויף די אנדערע ענינים פון תכלת וחלזון איז דא אן אשכול, און ווי אויך אויף הגה"ק מראדזין, ותורה היא וללמוד אני צריך, ואולי יועיל בטובו לפרסם את הדברים במקומן.
לעצט פאראכטן דורך אלד וויליאמסבורג אום מיטוואך יולי 10, 2013 10:34 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

אוועטאר
היפאקריט
שר האלף
תגובות: 1005
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג נובעמבער 05, 2012 1:28 pm
לאקאציע: נישט צום געפינען

תגובהדורך היפאקריט » דינסטאג יולי 09, 2013 10:35 pm

רעדנדיג איבער תולעת שני נזכרתי פון זרח מיט'ן רויטן פאדים, האב איך גענעמען א חומש בראשית און געזעהן א שיינער רשב"ם בד"ה זרח, וז"ל:
בשביל השני שהוא אדום. וזרח לשון אדמומית הוא, כדכתיב והצרעת זרחה במצחו. וכן כל זריחת שמש בבקר ובערב אדום הוא, וכתיב ויהי בבקר והשמש זרחה על המים ויראו מואב מנגד את המים אדומים כדם. וכן בבבא בתרא בהמוכר את הספינה האי שמשא סומקתא היא והאי דלא סמקא אלא בפניא ורמשא משום דנהורין לא ברי, בשביל מאור היום הגדול.

מתחילה חשבתי אז די וואס לייגן א רויט בענדיל קעגן עין הרע זאלן מוסיף זיין אויך א פורפל על צד אז זרח'ס שני איז געווען פורפל, אבל היות ס'איז נאר א סגולה, המקיל לא הפסיד... ושומר פתאים ה'...
טרייבט צו מיר יעדעס ביסל צייט וואס איר קענט נאר, איך וועל אייך שטארק דאנקבאר זיין
חתם סופר
viewtopic.php?p=750174#p750174

אוועטאר
היפאקריט
שר האלף
תגובות: 1005
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג נובעמבער 05, 2012 1:28 pm
לאקאציע: נישט צום געפינען

תגובהדורך היפאקריט » מיטוואך יולי 10, 2013 3:17 pm

שלום כבוד הרב כהן,

ס'איז באמת זעהר אינטערעסאנט וואס איר ברענגט, און עס לייגט זיך שטארק אויפן שכל (למשל: געהל\בעיז'\אוראנז\גאלד, לולא וואס זיי האבן בעזונדערע נעמען, וואלט לכאורה אלס געווען כמעט אייניג) און ס'איז טאקע א פלא שחוקרי התכלת לא שמו לב לזה.
און באמת בלשה"ק איז טאקע נישט פארהאן צופיל נעמען פאר קאלירן, ווי שוין דערמאנט עטליכע מאל אין דעים אשכול, מען האט אסאך זיך משתמש געווען מיט סימנים פון אנדערע בעוויסטע זאכן.

עכ"ז קשה לקבל שלמעשה הם לא ראו חילוק, או שההבדל לא היה כה משמעותי, כמו בזמנינו שיש לנו שם נפרד לכל צבע. שהרי הראשונים והפוסקים כן מדברים על צבעים מסוימים, רק בלי השמות, או בסכסוכים בענין השמות, וכבר מצאנו בתוספתא מחלוקת בענין צבע ירוק, והרי בזמן הגמ' ידעו להבדיל בין דם לדם, ואף מסוגלים להבחין בין דם הקזה ראשונה לשניה! (והגם שכבודו לא כתב כן על דברי חז"ל, ובזמן הראשונים כבר נתבטל ההחנה בין דם לדם, מ"מ ניתן להניח שזה נוגע רק להבדיל בין מיני הדמים, און נישט בכלליות אז ס'איז נשתכח געווארן חילוקי הצבעים, ובפרט אויב די חיסרון אין שמות איז דער גורם ודו"ק)

ודברי החכמת אדם (בינת אדם שער איסור והיתר כלל ח) הם קילורין לעינים, וז"ל:
ונראה לי דהענין הוא כך שהרי בנדה שם תנן ד' מראות אדומים טמאים באשה דהיינו כדם הקזה וכקרן כרכום וכמימי אדמה וכמזוג ופליגי שם אמוראים אם דיהה מכל מראה ומראה טמא או טהור ולכאורה אינו מובן שהרי אנו רואים לעינים שכל דם הוא אדום רק שיש דם שהוא חזק באודם ויש שהוא דיהה ולכאורה משמע דד' מראות אלו הם זה למעלה מזה וכענין שאמרו במראות נגעים בבהרת וכסיד כו'. ועל כרחך הדיהה של מראה הראשונה שהוא כדם הקזה הוא יותר אדום מקרן כרכום ואם כן איך סלקא דעתך דכקרן כרכום יהיה טמא וכיון שהיא דיהה מדם הקזה היא טהורה הרי נגד קרן כרכום מראה זו נקראת עמוק ולכולי עלמא בכולן עמוק מכן טמא
ולכן נראה לי שאין ענין ד' מראות הללו זה למעלה מזה אלא כל אחד ואחד יש לו צבע בפני עצמו הגם שכולם הם אדומים אבל אין אחד אדום מסוג של חבירו והוא כמו שידוע לסוחרים שמראה האדום נחלק לד' מינים ונקראים בלשון אשכנז א' פאנס ב' אינקארנאט ג' ראזע ד' קארמזין והם האבות של כל מראה אדמומית כי כל שאר מראה אודם הוא רק תולדה מאחד מד' מראות הנזכרים לעיל וידוע שבכל מראה ומראה יש ג' מינים אחד נקרא פאנס האמיתי וכן ראזע האמיתי וכן כולם ובכל אחד ואחד יש עמוק מזה והוא נקרא טונקיל פאנס ודיהה ממנו ונקרא בלאד פאנס וכן בכולם וכן חלקו חז"ל מראות הדם לד' חלקים בדרך משל נאמר דם הקזה הוא בדרך משל כעין אינקארנאט וכקרן כרכום בדרך משל דומה לפאנס וכן כולם והסימן שנתנו חז"ל הוא הצבע האמיתי וכיון שבכל אחד יש עמוק ודיהה על זה נחלקו האמוראים אם טמא או טהור.


אגב, מעניין לציין ירושלמי פ"ב דנדה
שמואל אמר, כל מי שאינו יודע לראות דמים טהורים לא יראה דמים טמאים. רב אמר, עד שיהא בקי בהן ובשמותיהן

הרי שאף היו להם שמות מיוחדים לכל מראה!
טרייבט צו מיר יעדעס ביסל צייט וואס איר קענט נאר, איך וועל אייך שטארק דאנקבאר זיין
חתם סופר
viewtopic.php?p=750174#p750174

איטשע
שר האלף
תגובות: 1737
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 27, 2009 10:19 am

תגובהדורך איטשע » דאנארשטאג יולי 11, 2013 7:46 am

בשמותיהן, מוז נישט מיינן לשה"ק, עס קען מיינן אראמיש (אפשר זאל מאכן אן אשכול פאר קאלירן אין אראמיש?) אדער לשון המדינה.

אוועטאר
היפאקריט
שר האלף
תגובות: 1005
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג נובעמבער 05, 2012 1:28 pm
לאקאציע: נישט צום געפינען

תגובהדורך היפאקריט » דאנארשטאג יולי 11, 2013 12:23 pm

איטשע האט געשריבן:בשמותיהן, מוז נישט מיינן לשה"ק, עס קען מיינן אראמיש (אפשר זאל מאכן אן אשכול פאר קאלירן אין אראמיש?) אדער לשון המדינה.

לא לזה כוונתי, אלא כהוכחה שכן ידעו להבחין בין הצבעים ואף בשמות ואפי' בין דם לדם. (זאל עס זיין ארמית אדער בלעז)

פאמיליעמירעלס האט געשריבן:
היפאקריט האט געשריבן:ואולי הראי' מסתם סוסים שכ' רש"י בבכורות דף ו. סתם סוסים אדומים הן.

ס'איז מיר טאקע געווען א פלא אז די גמרא רופט אן א פערד "אדום" וואס מיר זענען געוואוינט צו פארטייטשן אלס רויט.
וואס וואלסטו געזאגט וועלכע קאליר איז א פערד?

שאלתי את ב"ב ואמרה ברוין, וואס קלערט איר?

שוועמל האט געשריבן:
איטשע האט געשריבן:אומבאקאנטע קאליר:

גרוי? = כפור (רש"י שמות טז יד: כפור ייליד"ה בלע"ז דעדק כגיר. כאבני גיר והוא מין צבע שחור)

אין די היינטיגע חומש שרייבן זיי מער נישט ייליד"ה נאר גליד"א, אויך רשי אין תהלים זאגט גליז"א בלע"ז. ביידע מאל טייטשן זיי היינט געפריר, זילבער פרעסטעלעך. אולי איז עס מער נוטה צו זילבער.

מה שכבודו כותב בענין כפור זעה דא. ולא משמע כלל שכפור זה שם צבע, אולי גוון הכפור הוא זילבער או נוטה לזילבער, אבל מה"ת שמדברים מה'קאליר'?
יתירה מזו, האם שלג פירושו לבן? וודאי לא. אף אם לפעמים מדמים לצבע השלג שהוא לבן. וכמו דם שפירושו דם ולא אדום אף שצבעו אדום זעה דעים תגובה בנידון
טרייבט צו מיר יעדעס ביסל צייט וואס איר קענט נאר, איך וועל אייך שטארק דאנקבאר זיין
חתם סופר
viewtopic.php?p=750174#p750174

אוועטאר
ווינקל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7772
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 21, 2009 12:10 am
לאקאציע: vinkel.ivelt ביי גימעיל

תגובהדורך ווינקל » דאנארשטאג יולי 11, 2013 5:38 pm

מסכים אז די ראשונים האבן געהאט נעמען אויף יעדן קאליר, אבער אין די גמרא און אין די פוסקים ווערט עס (כמעט) נישט דערמאנט נאר מיט שמות כללים אין צוגאב פון סימנים.

אוועטאר
יואל שווארטץ
שר האלף
תגובות: 1203
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 19, 2011 11:17 pm

תגובהדורך יואל שווארטץ » פרייטאג יולי 19, 2013 4:14 pm

ראזעווע = האולוויט
ראז/ראזע/רויז = פינק

---

קאלירן איז זייער א "פיל-פארביגער" נושא.

כידוע (עכ"פ היינטיגע צייטן) אז ס'דא פיר 'בעיס' קאלירן. בלוי, רויט, געל און שווארץ (Cyan, Magenta, Yellow, Black).

דער בלוי איז א ליכטיג בלוי. דער רויט איז מער ענליך צו פינק.

ווען מ'מישט אויס פון די בעיס קאלירן, ווערן אנדערע קאלירן.
אז מ'מישט סייען-בלוי מיט מאדשענטא-רויט, ווערט עס פוירפל.
רויט מיט געל ווערט אראנדש.
בלוי מיט געל איז גרין.

ווייטער פוירפל מיט געל איז ברוין, אא"וו.

איך מיין אז אייזיק ניוטאן איז אויפגעקומען מיט די קאלירן סיסטעם, ווען ער האט אויפגעפאסט אז ווען ער קוקט דורך א פארגרעסערונג-גלאז אויפן זון, וואס דער זון קאליר איז אין אלגעמיין געווען אנגענומען אלס ווייס (ליכטיגקייט), צוטיילן זיך די קאלירן ווי א רעגנבויגן.

ממילא קען זייער מעגליך זיין אז די אלע פראבלעמאטישע קאלירן פון וואס מ'רעדט דא זענען אביסל געמישט.

(נאר אן השערה)
צוגעלייגטע
CMYK_Colors-01.jpg
THE KEY TO SUCCESS: is, after all, just a key. You have to make sure that you have the right key, to the right door, to the right success.

אוועטאר
היפאקריט
שר האלף
תגובות: 1005
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג נובעמבער 05, 2012 1:28 pm
לאקאציע: נישט צום געפינען

תגובהדורך היפאקריט » מאנטאג יולי 29, 2013 7:18 pm

ס'איז אפשר אינטערעסאנט צו בעמערקן אז די יודן אין מדבר זענען געווען בקי בצבעים
איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל, זאגט רש"י באתת
כל דגל יהיה לו אות מפה צבועה תלויה בו צבעו של זה לא כצבעו של זה צבע כל אחד כגוון אבנו הקבועה בחשן ומתוך כך יכיר כל אחד את דגלו

האבן זיי דאך געקענט גוט פארבן -היו צובעים המפות-, און מבחין זיין -מתוך כך הכיר כ"א את דגלו- לפחות צווישן 10 קאלירן.
טרייבט צו מיר יעדעס ביסל צייט וואס איר קענט נאר, איך וועל אייך שטארק דאנקבאר זיין
חתם סופר
viewtopic.php?p=750174#p750174

אוועטאר
שלעפשיץ
שר האלף
תגובות: 1287
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך פאברואר 17, 2010 1:32 pm
לאקאציע: ביים רבי'ן אין שלעפשיץ
פארבינד זיך:

תגובהדורך שלעפשיץ » מיטוואך יוני 25, 2014 11:47 am

פרשת חקת אין מדרש רבה
פרשה י"ט אות ד'

כרכום
פי' מהרז"ו געה"ל
shlepshitz@gmail.com For all your Graphic & Website needs email

אוועטאר
בנימין הלוי
שר האלף
תגובות: 1619
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אפריל 24, 2014 5:48 pm

תגובהדורך בנימין הלוי » מיטוואך יוני 25, 2014 3:20 pm

וויפיל קאלירן זענען דא אין א רעגנבויגן?
* "סמארטפאן איז נישט קיין נעוויירע אבער וואס סמארטפאן קען צוברענגען קענען גרויסע עבירות נישט ברענגען" (סמארטפאן זה לא עבירה, אך מה שהעבירה הכי חמורה לא מצליחה לעשות לאדם, הסמארטפאן עושה)

הסרפד
שר האלף
תגובות: 1218
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 07, 2011 9:36 am

תגובהדורך הסרפד » דינסטאג יולי 01, 2014 7:35 pm

למען האמת? ווי פיל מען בעשליסט. ענגלישע קינדער-ביכער רעכנען זעקס אדער זיבן.

איטשע
שר האלף
תגובות: 1737
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 27, 2009 10:19 am

תגובהדורך איטשע » מיטוואך יולי 02, 2014 5:06 am

בנימין הלוי האט געשריבן:וויפיל קאלירן זענען דא אין א רעגנבויגן?



ווענגט זיך וועמען די פרעגסט״:
א מאן וועט דיר ענטפערן, רויט געל, גרין בלוי
א פרוי וועט דיר ענטפערן, לעכטיג רויט, בארדוי, וויין קאלאר, נעיווי, סקיי בלוי, פיעטש, סעלמאן, וכו׳ וכו׳

אוועטאר
בנימין הלוי
שר האלף
תגובות: 1619
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אפריל 24, 2014 5:48 pm

תגובהדורך בנימין הלוי » מיטוואך יולי 02, 2014 1:13 pm

פארוואס פרעג איך, ווייל היינט איז אנגענומען אז אין א קשת זענען דא 5 אדער 7 קאלירן, אבער אין די ספרים מיין איך שטייט 3 (אדער 4)
Red
Orange
Yellow
Green
Blue
Indigo
Violet
* "סמארטפאן איז נישט קיין נעוויירע אבער וואס סמארטפאן קען צוברענגען קענען גרויסע עבירות נישט ברענגען" (סמארטפאן זה לא עבירה, אך מה שהעבירה הכי חמורה לא מצליחה לעשות לאדם, הסמארטפאן עושה)

איטשע
שר האלף
תגובות: 1737
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 27, 2009 10:19 am

תגובהדורך איטשע » דאנארשטאג יולי 03, 2014 7:44 am

היפאקריט האט געשריבן:שלום כבוד הרב כהן,

ס'איז באמת זעהר אינטערעסאנט וואס איר ברענגט, און עס לייגט זיך שטארק אויפן שכל (למשל: געהל\בעיז'\אוראנז\גאלד, לולא וואס זיי האבן בעזונדערע נעמען, וואלט לכאורה אלס געווען כמעט אייניג) און ס'איז טאקע א פלא שחוקרי התכלת לא שמו לב לזה.
און באמת בלשה"ק איז טאקע נישט פארהאן צופיל נעמען פאר קאלירן, ווי שוין דערמאנט עטליכע מאל אין דעים אשכול, מען האט אסאך זיך משתמש געווען מיט סימנים פון אנדערע בעוויסטע זאכן.

עכ"ז קשה לקבל שלמעשה הם לא ראו חילוק, או שההבדל לא היה כה משמעותי, כמו בזמנינו שיש לנו שם נפרד לכל צבע. שהרי הראשונים והפוסקים כן מדברים על צבעים מסוימים, רק בלי השמות, או בסכסוכים בענין השמות, וכבר מצאנו בתוספתא מחלוקת בענין צבע ירוק, והרי בזמן הגמ' ידעו להבדיל בין דם לדם, ואף מסוגלים להבחין בין דם הקזה ראשונה לשניה! (והגם שכבודו לא כתב כן על דברי חז"ל, ובזמן הראשונים כבר נתבטל ההחנה בין דם לדם, מ"מ ניתן להניח שזה נוגע רק להבדיל בין מיני הדמים, און נישט בכלליות אז ס'איז נשתכח געווארן חילוקי הצבעים, ובפרט אויב די חיסרון אין שמות איז דער גורם ודו"ק)

ודברי החכמת אדם (בינת אדם שער איסור והיתר כלל ח) הם קילורין לעינים, וז"ל:
ונראה לי דהענין הוא כך שהרי בנדה שם תנן ד' מראות אדומים טמאים באשה דהיינו כדם הקזה וכקרן כרכום וכמימי אדמה וכמזוג ופליגי שם אמוראים אם דיהה מכל מראה ומראה טמא או טהור ולכאורה אינו מובן שהרי אנו רואים לעינים שכל דם הוא אדום רק שיש דם שהוא חזק באודם ויש שהוא דיהה ולכאורה משמע דד' מראות אלו הם זה למעלה מזה וכענין שאמרו במראות נגעים בבהרת וכסיד כו'. ועל כרחך הדיהה של מראה הראשונה שהוא כדם הקזה הוא יותר אדום מקרן כרכום ואם כן איך סלקא דעתך דכקרן כרכום יהיה טמא וכיון שהיא דיהה מדם הקזה היא טהורה הרי נגד קרן כרכום מראה זו נקראת עמוק ולכולי עלמא בכולן עמוק מכן טמא
ולכן נראה לי שאין ענין ד' מראות הללו זה למעלה מזה אלא כל אחד ואחד יש לו צבע בפני עצמו הגם שכולם הם אדומים אבל אין אחד אדום מסוג של חבירו והוא כמו שידוע לסוחרים שמראה האדום נחלק לד' מינים ונקראים בלשון אשכנז א' פאנס ב' אינקארנאט ג' ראזע ד' קארמזין והם האבות של כל מראה אדמומית כי כל שאר מראה אודם הוא רק תולדה מאחד מד' מראות הנזכרים לעיל וידוע שבכל מראה ומראה יש ג' מינים אחד נקרא פאנס האמיתי וכן ראזע האמיתי וכן כולם ובכל אחד ואחד יש עמוק מזה והוא נקרא טונקיל פאנס ודיהה ממנו ונקרא בלאד פאנס וכן בכולם וכן חלקו חז"ל מראות הדם לד' חלקים בדרך משל נאמר דם הקזה הוא בדרך משל כעין אינקארנאט וכקרן כרכום בדרך משל דומה לפאנס וכן כולם והסימן שנתנו חז"ל הוא הצבע האמיתי וכיון שבכל אחד יש עמוק ודיהה על זה נחלקו האמוראים אם טמא או טהור.


אגב, מעניין לציין ירושלמי פ"ב דנדה
שמואל אמר, כל מי שאינו יודע לראות דמים טהורים לא יראה דמים טמאים. רב אמר, עד שיהא בקי בהן ובשמותיהן

הרי שאף היו להם שמות מיוחדים לכל מראה!


כרכום אלס איין סארט געהל, ווערט געברענגט דורכ׳ן מחבר יו״ד סי׳ ל״ח.
חלמון הנזכר שם, וואלט לפי זה געווען, ארענזש

אוועטאר
קנאפער ידען
שר שמונת אלפים
תגובות: 8851
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 06, 2013 10:06 pm
לאקאציע: וואו דער באשעפער וויל
פארבינד זיך:

תגובהדורך קנאפער ידען » דאנארשטאג יולי 03, 2014 7:54 am

בנימין הלוי האט געשריבן:פארוואס פרעג איך, ווייל היינט איז אנגענומען אז אין א קשת זענען דא 5 אדער 7 קאלירן, אבער אין די ספרים מיין איך שטייט 3 (אדער 4

אולי אי דאך פשוט אלע קאלירן במקורם די פריימערי קאלירן.
זה נהנה וזה לא חסר, קויפט איר אמאל אויף עמעזאן גייט צו עמעזאן דורך דעם לינק: www.amazon.com
-----
איך בין גאנץ א "קנאפער ידען", אבער קנאת סופרים תרבה… איך וויל וויסן ווי מער.
מען קען מיר קאנטעקטן אין טשעט אדער אימעיל gilyoinois@gmail.com


צוריק צו “שפראך, גראמאטיק און דקדוק”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 3 געסט