שיעור היום

שיעור הקהלה;
כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » זונטאג נובעמבער 30, 2014 4:11 pm

יום א וישלח, תשע"ה לפ"ק.
דיני וסדר הגבהה וגלילה


(א) כבר נתבאר דבעמודים מותר לאחוז ערום בלי מטפחת, אבל לא בספר-תורה עצמה - אפילו כשנטל ידיו:

(ב) המגביה הספר-תורה מראה פני כתיבת הספר-תורה להעם העומדים לימינו ולשמאלו, ומחזירו לפניו ולאחריו, שמצוה על כל האנשים לראות הכתב.
ויש מדקדקים לראות האותיות עד שיכול לקרותם, ולכרוע ולומר "וזאת התורה" כו' (סי׳ קל״ד):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » מאנטאג דעצמבער 01, 2014 2:04 pm

יום ב וישלח, שנת תשע"ה לפ"ק.

(ג) המגביה הספר-תורה צריך לגלול הספר-תורה על שלשה דפים ולהגביה כנזכר (מ׳״א שם):

(ד) ביום שיש בו שני ספרי-תורה, אין לפתוח השניה - ולא יסירו המפה מעליה - עד שיגללו הראשונה (סי׳ קמ״ז):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » דינסטאג דעצמבער 02, 2014 5:00 pm

שיעור ליום ג וישלח, שנת תשע"ה לפ"ק.

(ה) אין לעשות מפה ומעילים לספר-תורה מדברים ישנים שנעשה בהם לצורך דבר הדיוט, אם לא שישנה צורתם מכמות שהיו (שם):

(ו) אָבל תּוך שבעה, אף שאסור לעלות לתורה, מותר להיות בעל הגבהה וגלילה (ט״ז ביו"ד סי׳ שפ״ב):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » מיטוואך דעצמבער 03, 2014 2:31 pm

יום ד וישלח, תשע"ה לפ"ק.

דיני החיובים לקריאה


(א) אבי הבן, בשבת שקודם המילה, הוא חיוב.
אבי הילד, בשבת כשאשתו בריאה והולכת לבית-הכנסת, מחויבים לקרותו. אבל אם היא חולה ואינה יכולה לילך, איננו חיוב עד שתלך.
ואם הוא יום ארבעים לזכר ושמונים לנקבה, הוא חיוב אף שאינה הולכת - דהוא זמן הבאת קרבן.
ואם מתה אשתו, שוב אינו חיוב.
והמפלת, בעלה הוא חיוב, אלא אם כן הפילה צורה שאין אנו בקיאים בזה:

(ב) יאר-צייט, הוא חיוב:

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » דאנארשטאג דעצמבער 04, 2014 4:27 pm

יום ה וישלח, תשע"ה לפ"ק.

(ג) החתן, בשבת שקודם החתונה, אפילו אם החתונה אינו במקום הזה, הוא חיוב בשבת שקודם הנסיעה על החתונה - במקום שמזמרים אותו.
אבל במקום שאין מזמרים אותו, איננו חיוב.
ואם היה החתן סבור שתהיה החתונה בשבוע זו ואחר כך נדחתה החתונה ותהיה בשבוע אחרת, אם רוצה שיזמרו אותו שנית, הוא חיוב אחר כך פעם שני לקרותו - ואם לאו, איננו חיוב:

(ד) נער שנעשה בר-מצוה באותו שבוע, אם יש לו עידנות (פי' שהוא קבוע באותו בית הכנסת) דוחה לכל החיובים כיון שהוא יום חינוכו, חוץ מן החתן שמזמרים אותו שוה אליו שדוחה גם כן לכל החיובים, ויפילו גורל.
וחתן ביום חופתו, דוחה בר-מצוה.
ואם הבר-מצוה אין לו עידנות, אינו דוחה שום חיוב:

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » פרייטאג דעצמבער 05, 2014 2:48 pm

יום ו וישלח, תשע"ה לפ"ק.

(ה) החתן שהיתה חתונתו מיום רביעי ואילך, הוא חיוב בשבת שאחריו. ודוקא כשהוא בחור, או היא בתולה.
ומי שאשתו הולכת לבית-הכנסת, הוא קודם לחתן זה:

(ו) בעל יולדת בת, קודם לאבי הילד זכר. יאר-צייט, קודם לאבי הילד.
ובשבת שאשתו הולכת לבית-הכנסת, אפילו לבן, הוא קודם לכל החיובים - חוץ מחתן בשבת שמזמרים אותו שהוא גם כן קודם.
זה הכלל: יאר־צייט, הוא אחרון לכל חיובים, לבד מאבי הילד קודם המילה שהוא אחרון לו:

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » זונטאג דעצמבער 07, 2014 7:57 am

שיעור ליום א וישב, טו לחודש כסליו, שנת תשע"ה לפ"ק.

(ז) בפרשת ויחי קורים "המלאך הגואל" ללוי, ויכול הלוי לקנות ולדחות כל החיובים - חוץ מחתן שמזמרים אותו, ונער שנעשה בר-מצוה:

(ח) שני חיובים שוים, הולכים בהם אחר כבוד התורה. ובענינים אלו תלוי בדעת הסגן לדקדק בהם כפי שכלו:

תם ונשלם ספר דרך החיים חלק ב (דפוס ווארשא תרפ"ו)
שבח לאל בורא עולם


צוריק צו “שיעור הקרעטשמע - בית יאנאש”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 2 געסט