שיעור היום

שיעורים וחבורות ללמוד וללמד

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלף
תגובות: 28338
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

שיעור היום

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קרעמער »

דער פורום איז געגרינדעט געווארן לכבוד דעם גרויסן יום טוב פון חמשה עשר באב תשס"ו, דא אין דעם היכל וועלן אי"ה פארגעלערנט ווערן טעגליכע שיעורים אין ספר קיצור שלחן ערוך, דורך אונזערע חשוב'ע מגידי שיעורים.

דער עולם זאל זען אריינצוקומען דא יעדן טאג, לכתחילה אויפדערנאכט נאך מעריב, וואס דאן איז גילטיג דער כל המוסיף מוסיפין לו, אז מען זאל צולייגן שיעורים אין די נאכט שעות.

און זאל טאקע זיין והיו עניך רואות את מוריך, דא איז א בילד פונעם בעל קיצור שלחן ערוך.

[align=center]בילד[/align]
אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלף
תגובות: 28338
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קרעמער »

די היינטיגע שיעור "חמשה עשר באב תשס"ו"

ספר קצור שו"ע סימן א - דיני השכמת הבוקר
סימן א. דיני השכמת הבוקר, ובו ז' סעיפים:
(א) שויתי ה' לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלהים. כי אין ישיבת האדם ותנועתו ועסקיו והוא לבדו בביתו כמו ישיבתו ותנועתו ועסקיו כאשר הוא לפני מלך גדול, וכן אין דיבורו והרחבת פיו בהיותו עם אנשי ביתו וקרוביו כמו בהיותו במושב המלך, כי אז משגיח בודאי על כל תנועותיו ודיבוריו שיהיו מתוקנים כראוי. כל שכן כאשר ישים האדם אל לבו כי המלך הגדול הקב"ה אשר מלא כל הארץ כבודו עומד עליו ורואה במעשיו, כמו שנאמר אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה' הלא את השמים ואת הארץ אני מלא, בודאי מיד תגיע אליו היראה וההכנעה מפחד השי"ת ויבוש ממנו:
(ב) וגם בשכבו על משכבו ידע לפני מי הוא שוכב. ומיד כשיעור משנתו יזכור חסדי ה' ית"ש אשר עשה עמו שהחזיר לו את נשמתו אשר הפקידה אצלו עייפה והחזירה לו חדשה ורגועה כדי לעבוד עבודתו ית"ש בכל יכלתו ולשרתו כל היום כי זה כל האדם, כמש"ה חדשים לבקרים רבה אמונתך, פי' בכל בוקר נעשה האדם בריה חדשה ויודה בכל לבבו להשם ית"ש על זאת. ובעודו על משכבו יאמר מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך (ואע"פ שעדיין אין ידיו נקיות יכול לומר זאת כיון שאין בו שם) ויפסיק מעט בין תיבת בחמלה לתיבת רבה:
אוועטאר
יאנאש
שר עשרת אלפים
תגובות: 15314
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יוני 28, 2006 8:40 pm
לאקאציע: וואו בינעך טאקע?

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יאנאש »

די היינטיגע שיעור "מיטוואך עקב ט"ז באב תשס"ו"

(ג) יהודה בן תימא אומר: הוי עז כנמר וקל כנשר, רץ כצבי וגבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים. "עז כנמר" פירושו, שלא יתבייש מפני בני אדם, המלעיגים עליו בעבודת השם יתברך. "קל כנשר", כנגד ראות העין, לומר: שתהא קל לעצום עינך מראות ברע. כי היא התחלת העבירה; העין רואה והלב חומר, וכלי מעשה גומרין. "רץ כצבי" כנגד הרגלים, שרגליך לטוב ירוצו. "וגבור כארי" כנגד הלב, כי הגבורה בעבודת הבורא יתברך היא בלב. ואמר: שתחזק לבך בעבודתו ותתגבר על היצר לנצחו, כגבור המתגבר על שונאו לנצחו ולהפילו לארץ:

(ד) לכן צריך האדם להתגבר כארי, ומיד כשיעור משנתו (ואמר מודה אני וכו') יקום בזריזות לעבודת הבורא יתברך ויתעלה, קודם שיתגבר עליו היצר הרע בטענות ותואנות לבל יקום. ויתחכם עליו להשיאו בחורף: איך תקום עתה בבוקר השכם והקור גדול, ובקיץ ישיאנו: איך תקום ממטתך, ועדיין לא שבעת משנתך, או בטענות אחרות וכדומה. כי היצר הרע הוא יודע היטב, לצוד בני אדם במהמורות בל יקום. ולכן כל בעל נפש הירא וחרד לדבר יי, צריך להתגבר עליו ולא ישמע לו. ואף אם יכבד עליו הדבר, מפני כבדות הגוף ועצלותו, ישים מגמתו רצון מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. וישים אל לבו, כי אם היה קורא אותו איזה אדם, לאיזה עסק שירויח בו ממון או לגבות חובו, או שהיה קורא אותו, שיציל את ממונו מן ההפסד, כגון אם נפל דליקה בעיר וכדומה, בודאי היה זריז לקום מיד, מפני אהבת ממונו ולא התרשל. וכן אם היה צריך ללכת לעבודת המלך, היה קם בזריזות ולא היה מתרשל פן יעלילו עליו, או כדי למצוא חן בעיני המלך. על אחת כמה וכמה לעבודת מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שיש לו להזהר לקום במהירות ובזריזות. והמרגיל את עצמו בדרך הזה, ארבע או חמש פעמים, לא יכבד עליו אחר כך. והבא לטהר מסייעין לו:
3x0
המכונה 'טריאו'
תגובות: 9152
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יוני 28, 2006 11:29 am
לאקאציע: חבוי

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך 3x0 »

(דאנערשטאג נאכט) אור ליום ו' פרשת עקב, י"ז אב תשס"ו לפ"ק

סעיף ה
אם אפשר לו להשכים ולקום בחצות הלילה, לעשות אז תיקון חצות מה טוב, כמו שנאמר קומי רוני בלילה לראש אשמרות וגו'. וכמו שהקדוש ברוך הוא מקונן בעת ההיא, שנאמר (ירמי' כה, ל) ה' ממרום ישאג, וממעון קדשו יתן קולו, שאג ישאג על נוהו. ואומר אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי, ושרפתי את היכלי, והגליתים לבין האומות (ברכות ג, ב). ואם אי אפשר לו לקום בחצות, יתגבר על כל פנים לקום קודם עלות השחר, וכמו שאמר דוד המלך עליו השלום (תהלים נז, ט) אעירה שחר, אני מעורר את השחר, ואין השחר מעורר אותי. וגם לאחר חצות הלילה יכול לעשות תיקון חצות, ואחר כך יעסוק בתורה, איש איש כפי יכלתו. ושיעור משניות קודם לכל דבר (ועל ידי זה זוכה לנשמה, משנה אותיות נשמה) ואם אינו בר הכי, יעסוק בתהלים ומעמדות וספרי מוסר. וטוב מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה. תנא רבי חייא (תמיד סוף פ"ד) כל העוסק בתורה בלילה, שכינה כנגדו, שנאמר קומי רוני בלילה לראש אשמרות, שפכי כמים לבך נוכח פני ה'. פירוש: שהשכינה היא אז כנגדך. עוד אמרו רבותינו זכרונם לברכה (זוה"ק בראשית קלו) שכל העוסק בתורה בלילה נקרא עבד ה' כמו שנאמר (תהלים קלד' א) כל עבדי ה', העומדים בבית ה' בלילות (ועי' לקמן ס'ע"א). ובלילות הקצרים, שאי אפשר לו להשכים כל כך, לכל הפחות יתאמץ לקום, בעוד שיהיה לו זמן להכין את עצמו, ללכת לבית הכנסת, להתפלל עם הצבור. (או"ח סי' א')

סעיף ו
מזמורי תהלים, וכן שאר פרשיות מתורה, נביאים וכתובים, שאינם שגורים בפי הכל לאומרם בעל פה, אפילו מי שיודע לאמרם בעל פה, יש לו להזהר שלא לאמרם בעל פה, וסומא מותר. (או"ח סי' מ"ט)
אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלף
תגובות: 28338
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קרעמער »

די שיעורים לויפן נאר אין די ששת ימי המעשה, ווען מיר קענען זיך צוזאמקומען דא אין קרעטשמע דאס אפלערנען ברוב עם הדרת מלך.

שיעור פון מוצאי שבת פרשת עקב - זונטאג פרשת ראה תשס"ו לפ"ק.

די היינטיגע שיעור ווערט פארגעלערנט דורך קרעמער...

---------

ספר קצור שו"ע סימן א - דיני השכמת הבוקר
(ז) יש למחות ביד האומרים תחנות שבמעמדות שמסיימין בא"י שומע תפלה אלא יש לומר ברוך שומע תפלה בלא שם (טו"ז סס"י קל"א):


ספר קצור שו"ע סימן ב - הלכות נטילת ידים
סימן ב. הלכות נטילת ידים, ובו ט' סעיפים:
(א) לפי שהאדם כאשר קם ממטתו שחרית הוא כמו בריה חדשה לעבודת הבורא ית"ש, לכן צריך להתקדש וליטול ידיו מן הכלי, כמו כהן שהיה מקדש ידיו בכל יום מן הכיור קודם עבודתו. וסמך לנטילה זו מן המקרא שנאמר ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה' לשמיע בקול תודה וגו'. ועוד יש טעם לנטילה זאת לפי שבשעת שינה שנסתלקה ממנו נשמתו הקדושה בא רוח הטומאה ושורה על גופו, וכשניעור משנתו מסתלק רוח הטומאה מכל גופו חוץ מן אצבעותיו שאינו עובר מעליהם עד ששופך עליהם ג' פעמים מים בסירוגין. ואסור לילך ד' אמות בלי נטילת ידים אם לא לצורך גדול מאוד:
אוועטאר
יאנאש
שר עשרת אלפים
תגובות: 15314
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יוני 28, 2006 8:40 pm
לאקאציע: וואו בינעך טאקע?

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יאנאש »

מאנטיג פרשת ראה כ' אב תשס"ו לפ"ק

די היינטיגע שיעור ווערט פארגעלערנט דורך יאנאש....

---------

ספר קצור שו"ע סימן ב - הלכות נטילת ידים
(ב) ילבוש מלבוש הראשון את הטלית קטן, שלא ילך ארבע אמות בלא ציצית. ולפי שעדיין אין ידיו נקיות, לא יברך עליו.

(ג) נטילת ידים שחרית הוא בדרך זה: נוטל את הכלי ביד ימינו, ונותנו לשמאלו, ושופך תחלה על יד ימין, ואחר כך נוטל את הכלי בימינו ושופך על יד שמאל, וכן יעשה שלש פעמים. וטוב ליטלם עד פרק הזרוע, אך בשעת הדחק די עד קשרי אצבעותיו, ורוחץ פניו לכבוד יוצרו שנאמר כי בצלם אלהים עשה את האדם. וגם ירחץ פיו מפני הרירין שבתוכו, שצריך להזכיר את השם הגדול בקדושה ובטהרה. ואחר כך מנגב ידיו. ויזהר לנגב פניו יפה.
אוועטאר
יאנאש
שר עשרת אלפים
תגובות: 15314
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יוני 28, 2006 8:40 pm
לאקאציע: וואו בינעך טאקע?

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יאנאש »

דינסטאג פרשת ראה כ"א אב תשס"ו לפ"ק

די היינטיגע שיעור ווערט פארגעלערנט דורך יאנאש....

---------

ספר קצור שו"ע סימן ב - הלכות נטילת ידים
(ד) צריך ליטול ידיו דוקא לתוך כלי. ואסור ליהנות ממי הנטילה מפני שרוח רעה שורה עליהם, וישפכם במקום שאין בני אדם הולכין.

(ה) לא יגע קודם נטילה לא בפה, ולא בחוטם, ולא בעינים, ולא באזנים, ולא בפי הטבעת, ולא באוכלין, ולא במקום הקזה, מפני שרוח רעה השורה על הידים קודם נטילה מזיק לדברים אלו.
אוועטאר
יאנאש
שר עשרת אלפים
תגובות: 15314
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יוני 28, 2006 8:40 pm
לאקאציע: וואו בינעך טאקע?

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יאנאש »

דינסטאג פרשת ראה כ"א אב תשס"ו לפ"ק

די היינטיגע שיעור ווערט פארגעלערנט דורך יאנאש....

---------

ספר קצור שו"ע סימן ב - הלכות נטילת ידים
(ו) טוב להקפיד בנטילת ידים שחרית, בכלי ובמים ובכח גברא, כמו בנטילת ידים לסעודה (לקמן סימן מ'). אך בשעת הדחק שאין לו כראוי והוא רוצה להתפלל, יכול ליטול ידיו מתוך כל דבר, ובכל מיני מים ובלא כח גברא, ויכול לברך על נטילת ידים. ואם יש לפניו נהר, טוב יותר שיטבול בו ידיו שלש פעמים או אפילו בשלג. אבל אם אין לו מים כלל, יקנח ידיו באיזה דבר, ויברך על נקיות ידים, ודי לו לתפלה. ולכשיזדמן לו אחר כך מים, וכלים הראויים יטול ידיו כראוי, אבל לא יברך עוד.

(ז) כתיב ברכי נפשי את יי וכל קרבי את שם קדשו. וכיון שצריך האדם לברך את השם בכל קרביו, אסור לברך עד שינקה את הקרבים, מצואה ומי רגלים. ובקומו בבוקר מסתמא הוא צריך לעשות צרכיו, או לכל הפחות להשתין, על כן לא יברך ברכת על נטילת ידים בשעת נטילה, עד לאחר שינקה את עצמו, וירחץ ידיו עוד פעם אחת, ואז יברך על נטילת ידים, ואשר יצר, וברכת התורה, וברכת אלהי נשמה וכו'.
3x0
המכונה 'טריאו'
תגובות: 9152
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יוני 28, 2006 11:29 am
לאקאציע: חבוי

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך 3x0 »

אור ליום ד' פרשת ראה כ"ב אב תשס"ו לפ"ק.

די היינטיגע שיעור ווערט פארגעלערנט דורך 3x0....

---------

סעיף ח
אם השכים ונטל ידיו בעוד לילה כדינו, והיה ער עד אור היום, או שהיה ישן אחר כך שנית בעוד לילה, וכן הישן ביום שתין נשמין (לערך חצי שעה), וכן הניעור כל הלילה ולא ישן שיתין נשמין, בכל אלו יש ספק אם צריכין נטילת ידים או לא. לכן יטול ידיו שלש פעמים בסירוגין (כדלעיל סעיף ג') אבל לא יברך עליהם.

סעיף ט
אלו דברים צריכין נטילת ידים במים: הקם מן המטה, והיוצא מבית הכסא, ומבית המרחץ, והנוטל צפרניו, והמגלח שערותיו, והחולץ מנעליו, והמשמש מטתו, והנוגע בכנה, והמפלה את בגדיו, אפילו לא נגע בכנה, והחופף ראשו, והנוגע בגופו במקומות המכוסים, והיוצא מבית הקברות, והמלוה את המת או שנכנס באהל המת, והמקיז דם.
אוועטאר
יאנאש
שר עשרת אלפים
תגובות: 15314
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יוני 28, 2006 8:40 pm
לאקאציע: וואו בינעך טאקע?

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יאנאש »

ליל שישי פרשת ראה כ"ד אב תשס"ו לפ"ק.

די היינטיגע שיעור ווערט פארגעלערנט דורך יאנאש....

---------

ספר קיצור שולחן ערוך סימן ג - דין לבישת בגדיו והילוכו, ובו ח' סעיפים
(א) כתיב והצנע לכת עם אלהיך, לפיכך צריך האדם להיות צנוע בכל אורחותיו. ולכן כשלובש או פושט את חלוקו, או שאר בגד שעל בשרו, ידקדק מאוד שלא לגלות את גופו אלא ילבישו ויפשיטו כשהוא שוכב על משכבו מכוסה, ואל יאמר: הנני בחדרי חדרים ובחשיכה מי רואני, כי הקדוש ברוך הוא מלא כל הארץ כבודו וכחשיכה כאורה לפניו יתברך שמו, והצניעות והבושת מביאין את האדם לידי הכנעה לפניו יתברך שמו.

(ב) אין הולכין בחוקות עובדי כוכבים ולא מתדמין להם, לא במלבוש ולא בשיער וכיוצא בהן, שנאמר ולא תלכו בחוקות העובדי כוכבים, ונאמר בחוקותיהם לא תלכו, ונאמר השמר לך פן תנקש אחריהם. לא ילבוש מלבוש המיוחד להם לשום גאות והוא מלבוש שרים, ולדוגמא, הא דאמרינן בגמרא דאסור לישראל להתדמות להם, אפילו ברצועות המנעל, שאם היה דרכם לקשור כך, ודרך ישראל בענין אחר, או שהיה מנהגם להיות להם רצועות אדומות, ושל ישראל שחורות, משום דצבע שחור מורה על ענות ושפלות וצניעות, אסור לישראל לשנות. ומזה ילמוד כל אדם לפי מקומו ושעתו, שהמלבוש העשוי ליוהרא ופריצות, לא יעשה הישראל כן, אלא מלבושיו יהיו עשויין בענין המורה על הכנעה וצניעות, הכי אמרינן בספרי, שלא תאמר הואיל והן יוצאין בארגמן אף אני אצא בארגמן, הואיל והן יוצאין בקלוסין (כלי זיין) אף אני אצא בקלוסין, שדברים הללו דברי שחץ וגאוה הם, ולא כאלה חלק יעקב, אלא דרכם להיות צנועים וענוים, ולא לפנות אל רהבים. וכן כל דבר שנהגו למנהג ולחוק, דאיכא למיחש שיש בו שמץ עבודת כוכבים, לא יעשה ישראל כן. וכן לא יגלח ולא יגדל שערות ראשו כמו הם, אלא יהא מובדל מהם, במלבושיו, ובדיבורו ובשאר מעשיו, כמו שהוא מובדל מהם במדעו ובדעותיו. וכן הוא אומר ואבדיל אתכם מן העמים.
אוועטאר
arender
Site Admin
תגובות: 1379
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 22, 2006 10:17 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך arender »

מוצש"ק
פרשת ראה וכ''ו את הברכה וכ"ו

סעיף ג
לא ילבוש בגדים יקרים, כי דבר זה מביא את האדם לידי גאוה, ולא בגדים פחותים מאוד או מלוכלכים, שלא יתבזה בעיני הבריות, אלא יהיו לו בגדים ממוצעים ונקיים. לעולם ימכור אדם אפילו קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו.

סעיף ד
לפי שמצינו שהימין היא חשובה בתורה: לענין עבודה, ולענין בהן יד ובהן רגל של מילואים, ושל מצורע, ולענין מצות חליצה; לכן בלבישה וכן בשאר דברים, לעולם יקדים של ימין לשל שמאל, ובחליצת המנעלים ושאר בגדים, יחליץ של שמאל תחלה (שזהו כבודה של ימין). ואך לענין קשירה, השמאל חשובה יותר, מפני שקושרין עליה את התפילין; ולכן כשצריך לקשור, יקשור של שמאל תחלה, כגון מנעלים שיש בהם קשירה, נועל של ימין ואינו קושרו, ונועל את של שמאל וקושרו, ואחר כך קושר של ימין, וכן בשאר בגדים.
אוועטאר
יענטאאש
מ. ראש הקהל
תגובות: 726
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 25, 2006 3:12 am
לאקאציע: http://twitter.com/yentash
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יענטאאש »

אור ליום מאנטאג פר' שופטים תשס"ו

די היינטיגע שיעור ווערט פארגעלערנט דורך מיר......

סעיף ה
יזהר מללבוש שני בגדים ביחד, משום דקשה לשכחה.

סעיף ו
אסור לילך ד' אמות, או להוציא מפיו דבר שבקדושה בגילוי הראש. וגם הקטנים צריכין להרגילן לכסות ראשן, כי היכי דתיהוי עלייהו אימתא דשמיא. כדמצינו ברב נחמן בר יצחק: אימיה דרב נחמן בר יצחק, אמרו לה כלדאי (חוזים בכוכבים), בריך גנבא הוה, לא שבקתיה גלויי רישא, אמרה ליה: כסי רישיך, כי היכי דתיהוי עלך אימתא דשמיא וכו'.
אוועטאר
מעסטערמיינד
שר האלף
תגובות: 1514
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 25, 2006 5:35 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מעסטערמיינד »

אור ליום ג'

סעיף ז
אסור לילך בקומה זקופה וגרון נטוי, כענין שנאמר ותלכנה נטויות גרון וגו'. ומכל מקום לא יכוף ראשו יותר מדאי, אלא במדה בינונית, בכדי שיראה את הבא כנגד פניו, וגם יראה מדרך כף רגלו. גם ממהלכו של אדם ניכר, אם חכם ובעל דעה הוא, או שוטה וסכל, וכן אמר שלמה בחכמתו וגם בדרך כשהסכל הולך לבו חסר, ואמר לכל סכל הוא, הוא מודיע לכל על עצמו שהוא סכל.

סעיף ח
יש ליזהר שלא ילך איש בין שתי נשים, ולא בין שני כלבים או שני חזירים, וכן לא יניחו האנשים שתלך ביניהם אשה או כלב או חזיר.
אוועטאר
סאכדעס
שר שלשים אלף
תגובות: 31438
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 27, 2006 2:15 pm
לאקאציע: אלעמאל נאנט צו התאחדות
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך סאכדעס »

שיעור אול"י ד' שופטים ער"ח אלול תשס"ו לפ"ק

קיצור שולחן ערוך סימן ד
סעיף א
ירגיל את עצמו לפנות ערב ובוקר, שהוא זריזות ונקיות, אם אינו יכול לפנות, ילך ד' אמות, וישב ויעמוד עד שיפנה, או יסיח דעתו מדברים אחרים. המשהה נקביו עובר משום בל תשקצו ואם משהה מלהטיל מים בעת צרכו, עובר גם משום לא יהיה בך עקר.

סעיף ב
יהא צנוע בבית הכסא, לא יגלה את עצמו עד שישב, וגם אז יצמצם שלא לגלות רק מה שמוכרח לו לגלות, שלא לטנף את בגדיו, ויזהר בזה גם בלילה כמו ביום, אם נפנה במקום מגולה שאין שם מחיצות, יכוין שיהא פניו לדרום, ואחוריו לצפון, או איפכא, אבל בין מזרח למערב אסור, ואם יש מחיצה יכול לפנות בכל ענין אם אחוריו לצד המחיצה. ולהשתין מותר בכל ענין. לא יפנה בפני שום אדם, ואפילו בפני עכו"ם אסור, אבל להשתין מותר, אפילו ביום בפני רבים, ואם צריך לכך, משום דאיכא סכנה אם יעצור את עצמו, ומכל מקום יש לו להסתלק לצדדין.
פקודתו פון התאחדות שמרה רוחי!
אוועטאר
יאנאש
שר עשרת אלפים
תגובות: 15314
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יוני 28, 2006 8:40 pm
לאקאציע: וואו בינעך טאקע?

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יאנאש »

שיעור אול"י ה' שופטים ר"ח אלול תשס"ו לפ"ק
די היינטיגע שיעור ווערט פארגעלערנט דורך יאנאש....

---------

סעיף ג
לא יפנה בעמידה, ולא יאנס לדחוק עצמו יותר מדאי, שלא ינתק שיני הכרכשתא ולא ימהר לצאת מבית הכסא, עד אשר ברור לו שאינו צריך עוד, וכשמטיל מים בעמידה, ישגיח שלא ינתזו על מנעליו ובגדיו. ויזהר מאוד, שלא לאחוז בידיו במילתו.

סעיף ד
בבית הכסא אסור להרהר בדברי תורה, לכן בהיותו שמה, טוב שיהרהר בעסקיו ובחשבנותיו, שלא יבא לידי הרהור תורה או הרהור עבירה חס ושלום. ובשבת שאין להרהר בעסקיו, יהרהר בדברים נפלאים שראה ושמע וכדומה.
3x0
המכונה 'טריאו'
תגובות: 9152
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יוני 28, 2006 11:29 am
לאקאציע: חבוי

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך 3x0 »

ליל שיש פרשת שופטים בדר"ח אלול תשס"ו לפ"ק.

סעיף ה
יזהר לקנח את עצמו יפה, כי אם יש לו אפילו משהו צואה בפי הטבעת, אסור לו לומר שום דבר שבקדושה. לא יקנח ביד ימין מפני שקושר בה התפילין, ואיטר יד, יקנח בשמאל דידיה, שהיא ימין של כל אדם.

סעיף ו
בכל פעם שנפנה או שמטיל מים, ואפילו רק טפה אחת, ירחוץ ידיו במים ויברך ברכת אשר יצר. אם הטיל מים או נפנה, ושכח מלברך אשר יצר, ואחר כך שוב הטיל מים או נפנה, ונזכר שבראשונה לא בירך, אינו צריך לברך רק פעם אחת. ומי ששותה סם המשלשל ויודע שיצטרך לפנות כמה פעמים, לא יברך עד לאחר הגמר.
אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלף
תגובות: 28338
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קרעמער »

שיעור יום א' פרשת כי תצא - ג' אלול תשס"ו לפ"ק

די היינטיגע שיעור ווערט פארגעלערנט דורך קרעמער.

די הלכות וואס ווערן היינט געלערנט זענען ענינא דיומא, ווייל די פסוקים שטייען אין פרשת כי תצא!

ספר קצור שו"ע סימן ה - נקיון המקום לדבר שבקדושה
סימן ה. נקיון המקום לדבר שבקדושה, ובו י"ז סעיפים:
(א) כתיב וכסית את צאתך כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך וגו' והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר וגו', מכאן למדו רז"ל שבכל מקום אשר ה' אלהינו מתהלך עמנו דהיינו כשאנו עוסקים בדבר שבקדושה כגון ק"ש תפלה תורה וכדומה, צריך להיות המחנה קדוש שלא תהא צואה מגולה שם ושלא יראה דבר ערוה כנגד פניו של אדם הקורא או מתפלל:
(ב) ואפילו להרהר בדברי קדושה במקום צואה או מי רגלים או כל דבר שהוא מסריח אסור, עד שיכסה אותו כמו שנא' וכסית את צאתך, או שיטיל לתוך מי רגלים של פעם אחת רביעית מים, לא שנא היו הם בכלי תחלה ונותן עליהם מים ולא שנא היו המים בכלי תחלה (ואם היו המי רגלים בעביט המיוחד להן לא מהני להו מים כדלקמן סעיף י"ג), ולמי רגלים של שני פעמים צריכין ב' רביעיות מים וכן לעולם. ואפילו אם נבלעו המי רגלים בקרקע או בבגד, כל שיש שם עדיין קצת לחלוחית מהם צריך לשפוך שם מים (וע"ל סימן פ' סל"ב):
אוועטאר
יאנאש
שר עשרת אלפים
תגובות: 15314
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יוני 28, 2006 8:40 pm
לאקאציע: וואו בינעך טאקע?

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יאנאש »

שיעור יום ב' פרשת כי תצא - ד' אלול תשס"ו לפ"ק

די היינטיגע שיעור ווערט פארגעלערנט דורך יאנאש........

---------
ספר קצור שו"ע סימן ה - נקיון המקום לדבר שבקדושה
(ג) אם יש צואה על בשרו, אף על פי שמכוסה בבגדיו, אסור בדברי קדושה, שנאמר כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך, בעינן שיהיו כולם נקיים, ויש מקילין בזה, אבל הנכון להחמיר. ואם יש לו אפילו מעט צואה בפי הטבעת אף על פי שהיא מכוסה, לכולי עלמא לא מהני, מפני שבמקומה זוהמתה מרובה.

(ד) צריכין ליזהר שבכל מקום שיש להסתפק שמא יש שם צואה או מי רגלים, לא יאמר שם שום דבר שבקדושה, עד שיבדוק את המקום. ואין להתפלל בבית, אם בעליה יש מקום מטונף.
אוועטאר
יאנאש
שר עשרת אלפים
תגובות: 15314
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יוני 28, 2006 8:40 pm
לאקאציע: וואו בינעך טאקע?

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יאנאש »

שיעור יום ג' פרשת כי תצא - ה' אלול תשס"ו לפ"ק

די היינטיגע שיעור ווערט פארגעלערנט דורך יאנאש........

---------
ספר קצור שו"ע סימן ה - נקיון המקום לדבר שבקדושה
(ה) תינוק שאחרים בימיו יכולין לאכול כזית מיני דגן אפילו על ידי תבשיל, בכדי שגדול אוכל שיעור פרס, מרחיקין מצואתו וממי רגליו. וטוב וישר, להרחיק גם מצואת קטן בן ח' ימים.

(ו) צואת אדם, אף על פי שאין לה ריח רע, וכן צואת חתול ונמיה וצואת תרנגול אדומי מרחיקין מהם. ושאר צואה של בהמה חיה ועוף מסתמא אינה מסרחת אין צריכין להרחיק מהן. אבל אם מסרחת, וכן נבלה המסרחת, וכל דבר המסריח מחמת עיפוש, וכן לול של תרנגולין, מרחיקין מהן, וכן מרחיקין ממים סרוחים. ומי משרה, ששורין בהן פשתן, או קנבוס סתמן מסריחין, וצריכין להרחיק מהן כמו מן הצואה.
אוועטאר
יאנאש
שר עשרת אלפים
תגובות: 15314
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יוני 28, 2006 8:40 pm
לאקאציע: וואו בינעך טאקע?

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יאנאש »

שיעור יום ד' פרשת כי תצא - ו' אלול תשס"ו לפ"ק

די היינטיגע שיעור ווערט פארגעלערנט דורך יאנאש........

---------
ספר קצור שו"ע סימן ה - נקיון המקום לדבר שבקדושה
(ז) צואה יבשה כל כך, שהיא נפרכת על ידי גלילה, הרי היא כעפר, והוא שלא יהא בה ריח רע, אבל אם נקרשת מחמת הקור, כיון שיכולה לחזור לקדמותה בזמן החום, עדיין שם צואה עליה. וצואה שנתכסה בשלג, חשוב כיסוי.

(ח) עד כמה מרחיקין, היתה צואה מאחוריו, צריך להרחיק ממקום שכלה הריח, ד' אמות, ואפילו אם הוא אינו מריח, צריך להרחיק שיעור זה כאילו היה מריח. ואם הצואה אינה מסרחת, די אם מרחיק ממנה ד' אמות, ואם הצואה מלפניו, צריך להרחיק כמלא עינו. ואפילו בלילה צריך להרחיק כשיעור שהיה יכול לראותה ביום, ואם היא מן הצדדין, יש להחמיר כאלו היתה בפניו, ויטה את עצמו כדי שתהא לאחריו.
פענסטער

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פענסטער »

שיעור יום ה' כי תצא, ז' אלול תשס"ו לפ"ק

סעיף ט
בית שמתפללין בו בצבור, ונמצא שם צואה, אף על פי שהיא אחורי השליח צבור ורחוקה ממנו יותר מד' אמות ממקום שכלה הריח, מכל מקום צריך הוא לשתוק ולהמתין עד שיוציאוה או יכסוה, מפני שאי אפשר שלא תהא לאחד מן הצבור תוך ד' אמות ממקום שכלה הריח, ואסור לו לשמוע ולכוין למה שאומר השליח צבור.

סעיף י
מי שהתפלל, ומצא אחר כך שיש שם צואה, אם המקום ההוא היה ראוי להסתפק בו שמא יש שם צואה, והוא פשע ולא בדק, כיון דתפילת שמונה עשרה היא במקום קרבן הוה ליה, זבח רשעים תועבה, וצריך לחזור ולהתפלל שמונה עשרה. וכן קריאת שמע שהוא מדאורייתא, ואין בו חשש ברכה לבטלה, חוזר וקורא, אבל בלא הברכות, וכן שאר הברכות שאמר שם, ואפילו ברכת המזון, אינו חוזר ומברך, ואם אין המקום ראוי להסתפק בצואה, דאז לא פשע, אפילו בתפלה יוצא בדיעבד, ואם נמצאו מי רגלים, אפילו המקום ראוי להסתפק, יוצא בדיעבד גם בתפלה.
אוועטאר
יאנאש
שר עשרת אלפים
תגובות: 15314
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יוני 28, 2006 8:40 pm
לאקאציע: וואו בינעך טאקע?

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יאנאש »

שיעור ליל שישי פרשת כי תצא - ח' אלול תשס"ו לפ"ק

די היינטיגע שיעור ווערט פארגעלערנט דורך יאנאש........

---------
ספר קצור שו"ע סימן ה - נקיון המקום לדבר שבקדושה
(יא) יצא ממנו ריח מלמטה, אסור בדבר שבקדושה עד שיכלה הריח, ואם יצא מחבירו, גם כן צריך להמתין; רק אם הוא עוסק בלימוד תורה, אינו צריך להמתין, בשביל ריח שיצא מחברו.

(יב) בית הכסא, אף על פי שיש לה מחיצות ואין בה צואה, צריך להרחיק ממנה, ולכן ספסל העשוי עם נקב, שמעמידין תחתיו גרף לפנות עליו, אף על פי שהוציאו את הגרף, וכסו את הנקב בדף, מכל מקום יש לספסל זה דין בית הכסא, וצריכין להוציאו מן הבית או לכסותו כולו, אך אם הוא כסא המיוחד לישיבה, ומכוסה בכר לישב עליו, ורק לעת הצורך מסירין את הכר ונפנין שם, ושוב מחזירין עליו את הכר, בזה יש להקל.
אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלף
תגובות: 28338
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קרעמער »

שיעור יום א' פרשת כי תבא - לסדר השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך - י' אלול תשס"ו לפ"ק

די היינטיגע שיעור ווערט פארגעלערנט דורך קרעמער:

ספר קיצור שלחן ערוך - סימן ה'

סעיף יג
גרף של רעי, ועביט של מי רגלים, אם הם של חרס או של עץ, דינם כבית הכסא ואף על פי שהם נקיים ואין להם ריח רע, ואפילו נתן לתוכן מים, או שכפאן על פיהם, לא מהני, ואפילו נתנם תחת המטה, לא מהני (דמטות שלנו אינן חוצצות), אלא צריך להוציאן מן הבית או לכסותן. ואם הם של מתכות או זכוכית. אם הם רחוצים יפה ואין בהם ריח רע, אין צריך להרחיק מהם. פי חזיר, כיון שדרכו לנקר בצואה, דינו כגרף של רעי, ואפילו עולה מן הנהר, אין הרחיצה מועלת לו.

סעיף יד
בבית המרחץ גם כן אסור לדבר או להרהר בדבר שבקדושה. ואסור להזכיר שמות המיוחדין להקדוש ברוך הוא אפילו בלשון חול (כגון "גאט" בלשון אשכנז או "בוגא" בלשון פולין ורוסיא) בבית המרחץ או במבואות המטונפות. וכן אסור ליתן שטם שלום לחבירו. כי שלום הוא שמו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר ויקרא לו ה' שלום. ואדם ששמו שלום, יש אוסרין לקרותו שטם בשמו. ויש מתירין כיון שאינו מכוין על ענין השלום, אלא להזכרת שמו של אותו אדם. וכן נוהגין להקל, וירא שמים יש לו להחמיר.
אוועטאר
יענטאאש
מ. ראש הקהל
תגובות: 726
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 25, 2006 3:12 am
לאקאציע: http://twitter.com/yentash
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יענטאאש »

שיעור יום ב' כי תבא.

איך לערן היינט פאר דעם שיעור......

סעיף טו
אסור לדבר דברי תורה וקדושה נגד ערוה, בין שלו בין של אחר, ואפילו מקטן וקטנה, (רק לצורך מצות מילה, מותר לברך נגד ערות התינוק) ואפילו אם עוצם עיניו, שלא לראות את הערוה, לא מהני כיון שהיא נגדו. אלא יטה פניו וגופו מכנגדה.

סעיף טז
גוף האשה כל מקום שדרכה להתכסות אם נתגלה שם שיעור טפח, וכן שערות של אשה נשואה, אשר דרכה לכסותן, אם נתגלה קצת מהן, חשוב כמו ערוה לגבי איש. ואין חילוק בין שהיא אשתו או אשה אחרת, אבל לגבי אשה לא חשיבי כמו ערוה. קול זמר מאשה חשוב גם כן ערוה. ומכל מקום בשעת הדחק, שהוא שומע נשים מזמרות, ואי אפשר לו למחות, לא יתבטל משום זה, מקריאת שמע ותפלה ותורה, אלא יתאמץ לכוין כל לבבו, להקדושה, שהוא עוסק בה ולא יתן לב עליה.
אוועטאר
יענטאאש
מ. ראש הקהל
תגובות: 726
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 25, 2006 3:12 am
לאקאציע: http://twitter.com/yentash
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יענטאאש »

שיעור יום ג' כי תבא.

דער היינטיגער שיעור ווערט ווידעראמאל פארגעלערנט דורך מיר....

סעיף יז
אם לבו רואה את הערוה שלו. אף על פי שהערוה היא מכוסה, כגון שהוא לבוש בחלוק, גם כן אסור לו לומר כל דבר שבקדושה, אלא צריך להיות לבוש במכנסים, שהם מדובקים על גופו או יאזור באיזור או יניח זרועותיו על חלוקו כדי להפסיק בין לבו לערותו. ואשה אינה צריכה לזאת.
* * * * * * * * * * * * * *
קיצור שולחן ערוך סימן ו
סעיף א
קודם שיברך איזה ברכה, צריך הוא לדעת איזה ברכה שהוא צריך לברך, כדי שבשעה שהוא מזכיר את השם יתברך שהוא עיקר הברכה, ידע מה שיסיים. ואסור לעשות שום דבר בשעה שהוא מברך ולא יברך במהירות אלא יכוין פירוש המלות. וזה לשון ספר חסידים. כשהוא נוטל ידיו או שמברך על הפירות או על המצות השגורות בפי כל האדם, יכוין לבו לברך בשם בוראו, אשר הפליא חסדו עמו ונתן לו הפירות או הלחם ליהנות מהם וצוהו על המצוה. ולא יעשה כאדם העושה דבר במנהג, ומוציא דברים מפיו בלא הגיון הלב, ועל דבר זה חרה אף ה' ושלח ביד ישעיה ואמר: יען כי נגש העם הזה, בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני, ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה. אמר הקדוש ברוך הוא לישעיה: ראה מעשי בני כי אינו אלא לפנים ומחזיקים בה, כאדם שמחזיק ונוהג מנהג אבותיו בידו: באים בביתי ומתפללים לפני, תפלות הקבועות כמנהג אבותיהם לא בלב שלם. הם מנקים את ידיהם ומברכין על נטילת ידים ובוצעים ומברכין ברכת המוציא. שותים ומברכין כמו שהדבר שגור בפיהם. אף בעת שהן מברכין, אינן מתכונין לברכני. לכן על כן חרה אפו ונשבע בשמו הגדול, לאבד חכמת חכמיו היודעים אותו ומברכים אותו במנהג ולא בכוונה, דכתיב בתריה לכן הנני יוסיף כו' ואבדה חכמת חכמיו כו' לפיכך הזהירו חכמים על הדבר ואמרו עשה דברים לשם פועלם וכו' עד כאן לשונו. וראוי לאדם שירגיל את עצמו לומר את הברכות בקול רם כי הקול מעורר את הכוונה.
שרייב תגובה

צוריק צו “שיעורי תורה”