פרשנדתא האט געשריבן:שיעור היום - א' נצבים וילך
לו) ביום ראשון של סליחות נהגו רב הקהל להתענות אף מי שאינו מתענה שאר ימי תשובה. ודינו כמבאר בסעיף שלפני זה שאין צריך השלמה וקבלה, כיון שנוהג להתענות בכל שנה. וכן מי שנוהג להתענות כל שנה בלתי מימי הסליחות או ימי תשובה אין צריך קבלה והשלמה. אבל מי שאינו נוהג להתענות בכל שנה, רק פעם אחת רוצה להתענות איזה ימים, צריך לקבל תענית במנחה שלפניו. ואז צריך גם כן להשלים. אם לא שהתנה בפרוש בשעת קבלת תענית על מנת שלא להשלים. וביום הראשון של סליחות נהוג העולם להשלים גם כן. ואין להתיר להם אם לא שיש צרך בדבר. ויש נוהגין בכל עשרת ימי תשובה לקבל התענית ולהשלים גם כן. ומי שיודע בנפשו שלא יזיקו לו התעניתים ולא יחלש כחו ויתענה ביום כפור בטוב, המחמיר לקבל התענית ולהשלים תבוא עליו ברכה. (עין באליה רבה בשם הבית חדש שכתב שכן היה נוהג הוא זכרונו לברכה) ומי שהוא תש כח ויש לחוש כשיחמיר בתעניתים אלו יחלש כחו. אין לו להחמיר כדי שלא יבוא חס ושלום לידי חלול צום כפורים שהוא מן התורה. כי תעניתים אלו הם בשביל תשובה. ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכון לבו לשמים:
לז) אם בשבת שלפני יום ראשון סליחות חלם חלום שמתענין עליו. והתענה בשבת, אז אם אינו רגיל להתענות בכל שנה יום ראשון דסליחות אם עתה מתענה יום ראשון דסליחות הוא עולה לו במקום תענית לתעניתו. ואם הוא רגיל להתענות יום ראשון דסליחות בכל שנה אינו עולה לו. וצריך להתענות תענית לתעניתו ביום אחר (עין מגן אברהם סימן רפח):
כ'זעה אז דער עולם גייט אויס פאר טייטש, און איך בין יעצט אין די מוד, וועל איך עס איבער טייטשן, (כ'בלייב קיינעם גארנישט שולדיג. נאר די פון וועם כ'האב געבארגט.)
לו) די ערשטע טאג סליחות, פירן זיך רוב קהל צו פאסטן, אפילו די וואס פאסטן נישט אנדערע תשובה טעג. און די הלכה פון אזא איינעם, איז אזוי ווי געשריבן אויבן, אז מ'דארף נישט משלים זיין ביז סוף טאג, און אויך נישט מקבל תענית זיין א טאג פריער, וויבאלד ער פאסט יעדעס יאר. און אזוי אויך ווער ס'פירט זיך צו פאסטן סיי וועלכע טאג אינמיטן יאר, וואס איז נישט פון די סליחות טעג, אדער תשובה טעג, דארף נישט קיין זיך פארנעמען און פאסטן ביז סוף טאג. אבער ווער ס'פאסט נישט יעדעס יאר, נאר אמאל אמאל איז ער מחליט אז ער וויל פאסטן, דארף יא מקבל תענית זיין, און אזוי אויך משלים זיין, סיידן אויב ער האט זיך אויסגענומען ביים קבלת תענית, אז ער וויל נישט משלים זיין ביזן סוף. די ערשטע טאג פון סליחות, פירט מען זיך משלים צו זיין, און מ'זאל נישט טוהן אנדערש, נאר אויב ס'איז פאר עפעס א וויכטיגע זאך. סי דא וואס פירן זיך א גאנץ עשרת ימי תשובה, מקבל צו זיין תענית, און אויך משלים זיין, און ווער ס'ווייסט אז ס'וועט אים נישט שטערן צו פאסטן יום כיפור, תבא עליו ברכה. (קוקט נאך אין אליה רבה, בשם דעם ב"ח, וואס פלעגט זיך אזוי פירן.) און ווער ס'איז א שווערער פאסטער, און ער האט מורא, אז מיט די אלע תעניתים ווער ער שוואך ווערן, זאל נישט מחמיר זיין, כדאי ער זאל חלילה נישט צו קומען צו דארפן פארשוועכן דעם הייליגען פאסט טאג יום כיפור, וואס דאס איז מן התורה, ווייל די אלע תעניתים איז דאך נאר וועגן תשובה, און ביי די זאכן גייט דאך אן דער מאמר, אז אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוין לבו לשמים.
לז) אויב א שבת פאר סליחות, האט ער גע'חלום'ט א חלום וואס מ'דארף דערויף פאסטן, און ער האט געפאסט אין שבת, (וואס אין אזא פאל דארף מען משלים זיין א תענית לתעניתו, הערת הזעצער.) איז אויב ער פלעגט זיך נישט פירן צו פאסטן די ערשטע טאג סליחות, און יעצט פאסט ער יא, איז עס א גוטע השלמה פארן פאסטן אין שבת, אבער אויב ער פלעגט זיך יא פירן צו פאסטן די ערשטע טאג סליחות, דאן מוז ער פאסטן אן עקסטערע טאג משלים צו זיין די תענית פון שבת.