דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.
Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.
נקודות ותמצית שיחת הקודש שהשמיע כ״ק מרן אדמו״ר מצאנז שליט״א (ארה"ק) בשידור ישיר לקהל החסידים מביתו ביום כ״ה ניסן יום הילולת זקנו ראש השושלת רבן של ישראל מרן הדברי חיים מצאנז זי״ע
"אבל יחיד עשי לך" - בפטירתה של אימי מורתי הכ"מ, אמנם אסור להספיד בחודש ניסן.
לדאבוננו נלקחו מאתנו בימים הללו כמה חשובים מאנ"ש, צעירים גם זקנים שהצטרפו למאות שכלל ישראל איבדו בתקופה מרה זו. רובם ככולם הם אנשים מורמים מעם, מרביצי תורה ומפיצי יהדות, עסקני ציבור חשובים, בעלי חסד ומעשים טובים. כל כך הרבה משפחות החלו לשבת שבעה אחר יום טוב. הלב דואב, איך אפשר לדבר...
אמנם אחזור על דברים שאמר כ"ק אבי זי"ע בכמה הזדמנויות שונות:
* הנה כלל ישראל נמצאים במצב של צר ומצוק, הצרות הולכות ומתגברות, גם ברוחניות וגם בגשמיות, גם בכלל וגם בפרט, 'אין לך יום שאין קללתה מרובה משל חברתה', - מצב של הסתר ואפילה.
דווקא שומרי התורה והמצוות סובלים ביותר, והם נרדפים וניתנים ללעג ולקלס, 'וכל המקודש מחבירו חרב (יותר) מחבירו'.
ההסתר פנים גדול, השאלות מתעצמות, ואנחנו לא מבינים חשבונות שמים ואין לנו שום הסבר מניח את הדעת לכך.
אמנם בשעה זו מוטל עלינו לדעת, כי ככל שהחושך גדול יותר, וככל שהמצב הולך ומחמיר, הרי זה סימן מובהק שאנחנו עומדים לקראת הגאולה השלימה.
בשעה ששואלים אותנו על מה עשה ה' ככה - ואנו, אין לנו תשובות לשאלות הללו, כי גם אנחנו שואלים זאת את עצמנו, ולא יודעים להסביר - זה הוא הזמן שאנו עומדים לקראת גאולה.
* הכלל הוא, כי הגאולה השלימה תהיה דומה לגאולת ישראל מארץ מצרים, - "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". האר"י הקדוש מפרש את הפסוק "ולא יכלו להתמהמה" כי אם כלל ישראל היו נשארים עוד זמן קט במצרים עלולים היו ליפול לנ' שערי טומאה ולא הייתה להם תקומה ח"ו, ולכן גם הגאולה העתידה תבוא דווקא במצב שכבר נראה שאין לנו תקווה ואחרית.
* היו זמנים אשר צוק העיתים גרמו לכלל ישראל לשוב בתשובה שלימה, כמו בזמן הנביאים ובזמן מרדכי ואסתר ועוד.
אמנם בימינו בעומק הגלות אנחנו לא זוכים לחזור בתשובה מתוך הצרות. כמו שאמר אבי זי"ע, חיפשתי ולא מצאתי בכל מחנה אושוויץ אפילו אחד שחזר בתשובה...
ורגיל היה כ"ק אבי לומר בשם הרה"ק מרוז'ין זי"ע, שלפני ביאת המשיח יהיו מצבים שאף אחד לא יוכל לתת הסבר אמיתי, למה יש כל כך הרבה צרות ומה המשמעות לכל הסבל הזה, אבל דווקא מצב זה, יהיה סימן לכך שאנו קרובים מתמיד לגאולה השלימה.
* כל התכלית של הגאולה היא שנזכה לגילוי השכינה, כמו שכתוב "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר". חז"ל אומרים 'מאן דאכיל לאו מדיליה בהית לאסתכולי באפיה' (מי שאוכל לא משלו, מתבייש להסתכל בפני מי שנותן לו).
ומי יכול לומר שהוא ראוי ע"י מעשיו להסתכל בפני ה' (וראו כל בשר) והרי זה שכר של בושה.
אמנם ע"י שעם ישראל מתחזקים באמונה שלימה - ולמרות כל הצרות וכל השאלות הם מתחזקים באמונה בהקב"ה וממשיכים לשמור תורה ומצוות - הם יזכו להיות ראויים לשכר זה, לראות את גילוי השכינה שתהיה בביאת המשיח.
* הכח הזה – לעמוד מול כל הניסיונות למרות כל הקשיים – הוא בזכות הצדיקים שהיו במשך הדורות, הם פעלו שאנחנו נזכה לעמוד חזקים במצבים קשים הללו. ובוודאי שזכות בעל ההילולא רבינו הקדוש מרן הדברי חיים זי"ע עומדת לנו, שלא נימשך אחרי הרהורי מינות ואפיקורסות, ושנוכל להאמין הקב"ה באמונה שלימה.
* איני אומר מוסר, אבל במצב כזה אנחנו צריכים לקבל על עצמנו קבלה טובה.
לפי המצב, נראה שצריך לקבל ע"ע להקפיד יותר על כבוד בית הכנסת. זרקו אותנו מבתי הכנסת, לא די שאין לנו קרבנות גם אין לנו עתה תפילה וקריאת התורה כראוי.
שכל אחד יקבל ע"ע שכאשר נזכה בקרוב לחזור לבתי הכנסת ניזהר יותר בכבוד בית ה' הן בדיבור והן במעשה, ובזכות קבלה זו הקב"ה ירחם עלינו.
* מוסר השכל שניתן להפיק מהמצב הנוכחי הוא, שרוצים להראות לנו מן השמים את כוחו של כל יחיד ויחיד.
רואים במחלה הזו, כי איש אחד נגוע יכול להדביק מדינה שלימה. 'ומידה טובה מרובה ממידת פורעניות', אם איש אחד יכול להרוס ולהזיק לאלפים, בוודאי שאיש אחד שעושה פעולה טובה, של תפילה, תורה או חסד, יכול להשפיע ולהועיל לאלפי אלפים.
* צריכים לדעת כי הדרך להועיל לכל העולם אינו דווקא ע"י שנושאים דרשות והרצאות שנשמעים למרחקים. אלא בשעה שיושב יהודי בביתו ומתגבר על הקשיים ועושה מעשי חסד, מתפלל או לומד תורה, הרי יש לכך השפעה מיידית לטובה על כל העולם.
כמו הנגיף - הוא אינו נראה לעין ויש לו השפעה על כל העולם - כך גם והרבה יותר, כל מעשה טוב שאדם עושה בינו לבין קונו יש לכך השפעה אדירה לטובה.
* המצב דורש כעת שיכסו את הפה ואת האף בראש חוצות, ובוודאי שיש בכך סימן שיש להתחזק בשמירת הדיבור שלא להיכשל בלשון הרע ורכילות.
כל האיסורים הללו נובעים מכך "שמכניסים את האף" אצל השני. אל תסתכל על החסרונות של השני, תסתכל על עצמך ותדאג לתקן את עצמך וככה כולם יתקנו את עצמם.
* את אחי אנכי מבקש, שיידעו שכל תפילה וכל פעולה טובה ובוודאי לימוד התורה עושה רושם ויש לכך משמעות עצומה.
אין לנו שום עצה בימים הללו רק להתחזק בלימוד תורה ובמעשים טובים.
* בזמן הקשה הזה, התורה שלומדים שווה אלפי מונים מלימוד בתקופה רגילה.
בחור שלוקח על עצמו כעת עול תורה יגיע להישגים רוחניים שבתקופה רגילה ייקח לו חודשים ארוכים.
* כידוע בתקופת אבי זי"ע לא היה בישיבה מושג של בין הזמנים. גם כעת מראים לנו משמים שבאמת אין הבדל. מי שבר דעת מנצל את הזמנים הללו כראוי כבר מעכשיו...
* אני מבקש מהבחורים גם הצעירים וגם המבוגרים, שיקבעו לעצמם סדרי לימוד רציניים, הן סדר עיון והן סדר בקיאות. - לנסות לתאם חברותות או שילמדו דרך הטלפון - שלא יהיה חלילה ביטול תורה וחורבן עולם – אם תעזבני יום יומיים אעזבך.
להתחזק בתפילה - מי שמתאפשר לו להתפלל עם מנין כפי ההוראות בוודאי טוב, אבל העיקר לכוון בתפילה - לבקש מהקב"ה שיאמר למלאך המשחית הרף ושנזכה בקרוב לביאת משיח צדקנו בב"א.
"אבל יחיד עשי לך" - בפטירתה של אימי מורתי הכ"מ, אמנם אסור להספיד בחודש ניסן.
לדאבוננו נלקחו מאתנו בימים הללו כמה חשובים מאנ"ש, צעירים גם זקנים שהצטרפו למאות שכלל ישראל איבדו בתקופה מרה זו. רובם ככולם הם אנשים מורמים מעם, מרביצי תורה ומפיצי יהדות, עסקני ציבור חשובים, בעלי חסד ומעשים טובים. כל כך הרבה משפחות החלו לשבת שבעה אחר יום טוב. הלב דואב, איך אפשר לדבר...
אמנם אחזור על דברים שאמר כ"ק אבי זי"ע בכמה הזדמנויות שונות:
* הנה כלל ישראל נמצאים במצב של צר ומצוק, הצרות הולכות ומתגברות, גם ברוחניות וגם בגשמיות, גם בכלל וגם בפרט, 'אין לך יום שאין קללתה מרובה משל חברתה', - מצב של הסתר ואפילה.
דווקא שומרי התורה והמצוות סובלים ביותר, והם נרדפים וניתנים ללעג ולקלס, 'וכל המקודש מחבירו חרב (יותר) מחבירו'.
ההסתר פנים גדול, השאלות מתעצמות, ואנחנו לא מבינים חשבונות שמים ואין לנו שום הסבר מניח את הדעת לכך.
אמנם בשעה זו מוטל עלינו לדעת, כי ככל שהחושך גדול יותר, וככל שהמצב הולך ומחמיר, הרי זה סימן מובהק שאנחנו עומדים לקראת הגאולה השלימה.
בשעה ששואלים אותנו על מה עשה ה' ככה - ואנו, אין לנו תשובות לשאלות הללו, כי גם אנחנו שואלים זאת את עצמנו, ולא יודעים להסביר - זה הוא הזמן שאנו עומדים לקראת גאולה.
* הכלל הוא, כי הגאולה השלימה תהיה דומה לגאולת ישראל מארץ מצרים, - "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". האר"י הקדוש מפרש את הפסוק "ולא יכלו להתמהמה" כי אם כלל ישראל היו נשארים עוד זמן קט במצרים עלולים היו ליפול לנ' שערי טומאה ולא הייתה להם תקומה ח"ו, ולכן גם הגאולה העתידה תבוא דווקא במצב שכבר נראה שאין לנו תקווה ואחרית.
* היו זמנים אשר צוק העיתים גרמו לכלל ישראל לשוב בתשובה שלימה, כמו בזמן הנביאים ובזמן מרדכי ואסתר ועוד.
אמנם בימינו בעומק הגלות אנחנו לא זוכים לחזור בתשובה מתוך הצרות. כמו שאמר אבי זי"ע, חיפשתי ולא מצאתי בכל מחנה אושוויץ אפילו אחד שחזר בתשובה...
ורגיל היה כ"ק אבי לומר בשם הרה"ק מרוז'ין זי"ע, שלפני ביאת המשיח יהיו מצבים שאף אחד לא יוכל לתת הסבר אמיתי, למה יש כל כך הרבה צרות ומה המשמעות לכל הסבל הזה, אבל דווקא מצב זה, יהיה סימן לכך שאנו קרובים מתמיד לגאולה השלימה.
* כל התכלית של הגאולה היא שנזכה לגילוי השכינה, כמו שכתוב "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר". חז"ל אומרים 'מאן דאכיל לאו מדיליה בהית לאסתכולי באפיה' (מי שאוכל לא משלו, מתבייש להסתכל בפני מי שנותן לו).
ומי יכול לומר שהוא ראוי ע"י מעשיו להסתכל בפני ה' (וראו כל בשר) והרי זה שכר של בושה.
אמנם ע"י שעם ישראל מתחזקים באמונה שלימה - ולמרות כל הצרות וכל השאלות הם מתחזקים באמונה בהקב"ה וממשיכים לשמור תורה ומצוות - הם יזכו להיות ראויים לשכר זה, לראות את גילוי השכינה שתהיה בביאת המשיח.
* הכח הזה – לעמוד מול כל הניסיונות למרות כל הקשיים – הוא בזכות הצדיקים שהיו במשך הדורות, הם פעלו שאנחנו נזכה לעמוד חזקים במצבים קשים הללו. ובוודאי שזכות בעל ההילולא רבינו הקדוש מרן הדברי חיים זי"ע עומדת לנו, שלא נימשך אחרי הרהורי מינות ואפיקורסות, ושנוכל להאמין הקב"ה באמונה שלימה.
* איני אומר מוסר, אבל במצב כזה אנחנו צריכים לקבל על עצמנו קבלה טובה.
לפי המצב, נראה שצריך לקבל ע"ע להקפיד יותר על כבוד בית הכנסת. זרקו אותנו מבתי הכנסת, לא די שאין לנו קרבנות גם אין לנו עתה תפילה וקריאת התורה כראוי.
שכל אחד יקבל ע"ע שכאשר נזכה בקרוב לחזור לבתי הכנסת ניזהר יותר בכבוד בית ה' הן בדיבור והן במעשה, ובזכות קבלה זו הקב"ה ירחם עלינו.
* מוסר השכל שניתן להפיק מהמצב הנוכחי הוא, שרוצים להראות לנו מן השמים את כוחו של כל יחיד ויחיד.
רואים במחלה הזו, כי איש אחד נגוע יכול להדביק מדינה שלימה. 'ומידה טובה מרובה ממידת פורעניות', אם איש אחד יכול להרוס ולהזיק לאלפים, בוודאי שאיש אחד שעושה פעולה טובה, של תפילה, תורה או חסד, יכול להשפיע ולהועיל לאלפי אלפים.
* צריכים לדעת כי הדרך להועיל לכל העולם אינו דווקא ע"י שנושאים דרשות והרצאות שנשמעים למרחקים. אלא בשעה שיושב יהודי בביתו ומתגבר על הקשיים ועושה מעשי חסד, מתפלל או לומד תורה, הרי יש לכך השפעה מיידית לטובה על כל העולם.
כמו הנגיף - הוא אינו נראה לעין ויש לו השפעה על כל העולם - כך גם והרבה יותר, כל מעשה טוב שאדם עושה בינו לבין קונו יש לכך השפעה אדירה לטובה.
* המצב דורש כעת שיכסו את הפה ואת האף בראש חוצות, ובוודאי שיש בכך סימן שיש להתחזק בשמירת הדיבור שלא להיכשל בלשון הרע ורכילות.
כל האיסורים הללו נובעים מכך "שמכניסים את האף" אצל השני. אל תסתכל על החסרונות של השני, תסתכל על עצמך ותדאג לתקן את עצמך וככה כולם יתקנו את עצמם.
* את אחי אנכי מבקש, שיידעו שכל תפילה וכל פעולה טובה ובוודאי לימוד התורה עושה רושם ויש לכך משמעות עצומה.
אין לנו שום עצה בימים הללו רק להתחזק בלימוד תורה ובמעשים טובים.
* בזמן הקשה הזה, התורה שלומדים שווה אלפי מונים מלימוד בתקופה רגילה.
בחור שלוקח על עצמו כעת עול תורה יגיע להישגים רוחניים שבתקופה רגילה ייקח לו חודשים ארוכים.
* כידוע בתקופת אבי זי"ע לא היה בישיבה מושג של בין הזמנים. גם כעת מראים לנו משמים שבאמת אין הבדל. מי שבר דעת מנצל את הזמנים הללו כראוי כבר מעכשיו...
* אני מבקש מהבחורים גם הצעירים וגם המבוגרים, שיקבעו לעצמם סדרי לימוד רציניים, הן סדר עיון והן סדר בקיאות. - לנסות לתאם חברותות או שילמדו דרך הטלפון - שלא יהיה חלילה ביטול תורה וחורבן עולם – אם תעזבני יום יומיים אעזבך.
להתחזק בתפילה - מי שמתאפשר לו להתפלל עם מנין כפי ההוראות בוודאי טוב, אבל העיקר לכוון בתפילה - לבקש מהקב"ה שיאמר למלאך המשחית הרף ושנזכה בקרוב לביאת משיח צדקנו בב"א.
Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.
חמרא טבא האט געשריבן:באדראטשיג האט געשריבן:זעה דא עמוד 2 אין "יתרון דעת"
http://www.ladaat.info/showgil.aspx?par ... 8&gil=2199
איר קענט עס ביטע שיין ברענגן פאר די וואס קענען נישט אריין דארט?
-
- שר מאה
- תגובות: 186
- זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 14, 2020 8:14 pm
Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.
פארשעי חסיד האט געשריבן:
א דאנק
דאכט זיך אז די בריוו וועט יעדער מסכים זיין צו מפרסם זיין עס איז גוט סיי פאר די מימינים און סיי פאר די משמאלים.............
-
- שר מאה
- תגובות: 198
- זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 13, 2015 3:02 pm
- לאקאציע: וויל וויסן ווי איך בין
Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.
גברא רבא האט געשריבן:פארשעי חסיד האט געשריבן:
א דאנק
דאכט זיך אז די בריוו וועט יעדער מסכים זיין צו מפרסם זיין עס איז גוט סיי פאר די מימינים און סיי פאר די משמאלים.............
ווער זענען מיימינים און ווער זענען משמאלים איז אויך תלוי במחלוקת
אבער די בריוו איז זייער קלאר און גוט
Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.
פסק הלכה ודעת תורה מהגאון רי"ד הארפענעס שליט"א
- צוגעלייגטע
-
- d957af1b-4edb-46a4-94bb-a11fe6239dd5.jpg (140.02 KiB) געזעהן 3709 מאל
מקור של ספר חוט של חסד שמביא בשם שבט מוסר
שטייט עס אין ספר "שבט מוסר " .? וועגין דעם ענין פון אנשים שנעדרו במגיפה רח"ל ?
מיין שאלה איז צו עס ווערט דערמאנט אין איינע פון די ספרים פון שבט מוסר
"לא ידעתי שהשבט מוסר חיבר ספר חוט של חסד "
==================================================================================
גם שמעתי שיש מהרי"ל שכותב דברים נפלאים על אנשים שמתו במגיפה ר"ל שהם גבוהים מאד והם קרבן צבור - אם משהו יודע המקור
בשורות טובות ומשמחות
מיין שאלה איז צו עס ווערט דערמאנט אין איינע פון די ספרים פון שבט מוסר
"לא ידעתי שהשבט מוסר חיבר ספר חוט של חסד "
==================================================================================
גם שמעתי שיש מהרי"ל שכותב דברים נפלאים על אנשים שמתו במגיפה ר"ל שהם גבוהים מאד והם קרבן צבור - אם משהו יודע המקור
בשורות טובות ומשמחות
- צוגעלייגטע
-
- 234.png (52.16 KiB) געזעהן 3639 מאל
-
- MUSAR.png (33.15 KiB) געזעהן 3641 מאל
Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.
ליקוט נפלא להרב אגסי מניו יארק =
http://beinenu.com/sites/default/files/ ... 431_80.pdf
http://beinenu.com/sites/default/files/ ... 431_80.pdf
Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.
שארפע תשובה בהלכה פון הגאון הגדול בעל ויען דוד שליט"א
ביים לעצטן שטיקל דערמאנט דער דיין שליט"א די גינסטיגע מצב פון אידן אין בעלגיע, א זאך וואס איז לויט אים אדאנק פאלגן די רעגולאציעס.
ביים לעצטן שטיקל דערמאנט דער דיין שליט"א די גינסטיגע מצב פון אידן אין בעלגיע, א זאך וואס איז לויט אים אדאנק פאלגן די רעגולאציעס.
- צוגעלייגטע
-
- ויען דוד_compressed.pdf
- (64.89 KiB) דאונלאודעד 104 מאל
Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.
dovidal האט געשריבן:ליקוט נפלא להרב אגסי מניו יארק =
http://beinenu.com/sites/default/files/ ... 431_80.pdf
מ'דארף לאנג לעבן, דורך צו גיין דעם חיבור (און דאס איז נאר איין פרק)
Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.
ראש ישיבת סלבודקא הגאון רבי דב לנדו יצא היום (רביעי) במתקפה חסרת תקדים נגד עסקנים שפועלים לפתוח את זמן קיץ בישיבות למרות הנחיות משרד הבריאות.
הרב אמר לבני ביתו: שמעתי שישנם עסקנים ריקים ופוחזים שבגלל כבוד שליטה וממון מכונים לסכן את כל הציבור החרדי בפתיחת ישיבות ת"ת וכוללים
הרב הוסיף והזכיר: "וכבר ראינו לפני פסח שאי אפשר לסמוך על הנס ונפטרו ל"ע כמה מבני הציבור החרדי (צעירים ללא מחלות רקע ג"כ) וישנם חלק במצב קשה וחלק גדול היה צריך לסבול סתם
לעת הזאת אסור בשום פנים ואופן לפתוח את הישיבות הקדשות והת"ת".
עוד אמר ראש הישיבה כי "בטוח אני שגם מרן רשכבה"ג רבינו החזו"א זי"ע היה אוסר לפתוח הישיבות הק' ות"ת ואני לא יפתח גם אם כולם יפתחו".
הרב אמר לבני ביתו: שמעתי שישנם עסקנים ריקים ופוחזים שבגלל כבוד שליטה וממון מכונים לסכן את כל הציבור החרדי בפתיחת ישיבות ת"ת וכוללים
הרב הוסיף והזכיר: "וכבר ראינו לפני פסח שאי אפשר לסמוך על הנס ונפטרו ל"ע כמה מבני הציבור החרדי (צעירים ללא מחלות רקע ג"כ) וישנם חלק במצב קשה וחלק גדול היה צריך לסבול סתם
לעת הזאת אסור בשום פנים ואופן לפתוח את הישיבות הקדשות והת"ת".
עוד אמר ראש הישיבה כי "בטוח אני שגם מרן רשכבה"ג רבינו החזו"א זי"ע היה אוסר לפתוח הישיבות הק' ות"ת ואני לא יפתח גם אם כולם יפתחו".
עלינו לשבח ישר והפוך נתחבר היום כ"ח ניסן
אנו נוהגים לומר 'עלינו לשבח' מדי יום בסיום התפילה, האם אנו יודעים מה כוחן של המילים הללו?
שלוש פעמים ביום אנו מסיימים את תפילותינו באמירת 'עלינו לשבח', ובתפילת מוסף של ראש השנה ויום הכיפורים היא נאמרת באמצע תפילת מוסף. תפילה המשבחת את ה' שזכינו, בניגוד לשאר אומות העולם, להתפלל אליו ולא לאל שווא. ומבקשת שיזכו אף אומות העולם בכך.
ביהדות אשכנז נוהגים לאמרה גם בסיום קידוש הלבנה, כדי להדגיש כי על אף הברכה על הירח, היהודי בניגוד לעובדי האלילים, מתפלל רק לבורא עולם.
בספר חרדים, כתב רבי אלעזר אזכרי כי יהושע בן נון חיבר את התפילה בעת הקפת חומות יריחו. המקובל רבי משה בן מכיר כתב בספרו 'סדר היום' כי יהושע אמר שבע פעמים ישר והפוך בשבעת הפלת חומות יריחו וכך נפלו שבעת החומות של העיר.
חכמינו מנו את הסגולות השונות הטמונות בתפילה זו:
רבי משה מאט, מציין בספרו 'מטה משה', כי בעת אמירת 'עלינו לשבח', מתאספת פמליא של מעלה עם הקב"ה כדי להקשיב לשבח ומשיבה 'אשרי העם שככה לו!" לכן הוסיף החפץ חיים בספרו 'המשנה ברורה', יש להשתחוות ב'עלינו לשבח' בפחד וביראה.
רבי חיים ויטאל כתב ב'פרי עץ חיים' שלאחר המילים 'אין עוד' ולפני המילים 'ועל כן נקווה לך' כדאי לעצור ולכוון במחשבה על ישועה אחת. זוהי סגולה מוכחת. מי שמכוון על בקשה אחת זוכה בעזרת ה' לקבל את מבוקשו.
שלוש פעמים ביום אנו מסיימים את תפילותינו באמירת 'עלינו לשבח', ובתפילת מוסף של ראש השנה ויום הכיפורים היא נאמרת באמצע תפילת מוסף. תפילה המשבחת את ה' שזכינו, בניגוד לשאר אומות העולם, להתפלל אליו ולא לאל שווא. ומבקשת שיזכו אף אומות העולם בכך.
ביהדות אשכנז נוהגים לאמרה גם בסיום קידוש הלבנה, כדי להדגיש כי על אף הברכה על הירח, היהודי בניגוד לעובדי האלילים, מתפלל רק לבורא עולם.
בספר חרדים, כתב רבי אלעזר אזכרי כי יהושע בן נון חיבר את התפילה בעת הקפת חומות יריחו. המקובל רבי משה בן מכיר כתב בספרו 'סדר היום' כי יהושע אמר שבע פעמים ישר והפוך בשבעת הפלת חומות יריחו וכך נפלו שבעת החומות של העיר.
חכמינו מנו את הסגולות השונות הטמונות בתפילה זו:
רבי משה מאט, מציין בספרו 'מטה משה', כי בעת אמירת 'עלינו לשבח', מתאספת פמליא של מעלה עם הקב"ה כדי להקשיב לשבח ומשיבה 'אשרי העם שככה לו!" לכן הוסיף החפץ חיים בספרו 'המשנה ברורה', יש להשתחוות ב'עלינו לשבח' בפחד וביראה.
רבי חיים ויטאל כתב ב'פרי עץ חיים' שלאחר המילים 'אין עוד' ולפני המילים 'ועל כן נקווה לך' כדאי לעצור ולכוון במחשבה על ישועה אחת. זוהי סגולה מוכחת. מי שמכוון על בקשה אחת זוכה בעזרת ה' לקבל את מבוקשו.
- נשמת השכל
- שר האלפיים
- תגובות: 2298
- זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מאי 02, 2018 1:04 pm
- לאקאציע: ערגעץ וואו, נאכנישט באשטימט...
Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.
שלשה עלונים יקרים מבעמח"ס "בלבבי משכן אבנה" מאה"ק אודות מצב הזמן:
https://drive.google.com/drive/folders/ ... sp=sharing
https://drive.google.com/drive/folders/ ... sp=sharing
א חכם גלויבט אין די פאקטן לויט ווי אזוי ער "פארשטייט" עס, א נער גלויבט אין די פאקטן 'נאר' לויט ווי אזוי ער "זעהט" עס!
כתוב על לוח - מיינע געדאנקען
קאמענטארן אויף: כתוב על לוח - מיינע געדאנקען
כתוב על לוח - מיינע געדאנקען
קאמענטארן אויף: כתוב על לוח - מיינע געדאנקען
Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.
כ"ק אדמו"ר מסקולען שליט"א
http://www.bechatsrossatmar.com/Audio/S ... Shmini5780
הרה"ג ר' יצחק אייזיק קרישעווסקי שליט"א, העבודה בימי הספירה
http://www.bechatsrossatmar.com/Audio/R ... hMoshe5780
http://www.bechatsrossatmar.com/Audio/S ... Shmini5780
הרה"ג ר' יצחק אייזיק קרישעווסקי שליט"א, העבודה בימי הספירה
http://www.bechatsrossatmar.com/Audio/R ... hMoshe5780
- farshlufen
- שר עשרים אלפים
- תגובות: 25421
- זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.
א טענצל! האט געשריבן:כ"ק אדמו"ר מסקולען שליט"א
http://www.bechatsrossatmar.com/Audio/S ... Shmini5780
יישר כחכם.
א געוואלטיגע חיזוק און אמונה שמועס.
זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו כי הוא לבדו בורא רפואות.
- יידישע קהילות
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4595
- זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm
דברי חיזוק וברכה מכ"ק אדמו"ר מבויאן שליט"א
דברי חיזוק וברכה מכ"ק אדמו"ר מבויאן שליט"א,
אחרי קידוש לבנה, (בליל יום ההולדת שלו)
א. חודש טוב, חודש טוב, חודש טוב.
אני חייב לעולם ברכה לחודש ניסן.
הקב"ה יעזור שיהיה חודש טוב, חודש בריא, חודש של ישועה.
חודש ניסן נקרא חודש אשר ישועות בו מקיפין.
יעזור הקב"ה שבנ"י בכל העולם יקויים בהם ישראל נושע בה' תשועת עולמים.
חודש ניסן נקרא ימים המבורכים. "הנם ימים המבורכים".
ב. אמרנו כעת בקידוש לבנה שנאמר על בני ישראל שהם 'עתידים' להתחדש.
מצינו לשון זו על החודש, בניסן 'עתידין' להיגאל.
גם במגילת אסתר מצינו ולהיות היהודים "עתידים", זו לשון מחכים. לחכות.
יהודים בכלל תמיד מחכים לישועה וגאולה שלימה
ובפרט לעת כזאת, שנמצאים בעת צרה
חיים בפחד ובהלה, מה יולד יום.
מבקשים רחמים מבעל הרחמים, הרחמן הוא ירחם עלינו.
מחכים לרחמים פשוטים וחסדים גלויים, מצפים לישועה.
ג. רבש"ע - עזור לבניך כלל ישראל, בניך ידידיך בני רחומיך, שיהיו בריאים וחזקים בגוף ונפש, שיתרפאו ברפו"ש בכל גופם, וכולם יהיו שמורים מכל צרה וצוקה נגע ומחלה.
שלכולם יהיו את הכוחות לסחוב כעת את הזמן הקשה,
ואדרבא שיתעלו מהנסיונות ויזכו להגיע מהתקופה הזו לקירבת אלוקים לי טוב.
הרי רואים בחוש שאין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים.
חזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים לה'.
העיקר שנחשוב טוב.
הלוא הקב"ה טוב ומטיב לכל , הוא הטיב הוא מטיב הוא ייטיב לנו ,
ד. נתחזק באמונה וביטחון בה'.
כמו שנאמר בא חבקוק והעמידן על אחת, וצדיק באמונתו יחיה. הכל תלוי באמונה.
אמר דודי מבויאן-צ'רנוביץ': כמו שמשנכנס אדר מרבין בשמחה, כך משנכנס ניסן מרבין באמונה.
רואים שתובעים משמים מאיתנו אמונה יתירה.
יש לשון בחז"ל איזהו דרך ישרה שיבור לו האדם - יחזיק באמונה יתירה.
אמר ר' משה מקוברין, הכוונה אמונה למעלה מדרגתו והשגתו.
ידבר ויחזור בפיו דיבורי אמונה, כל כך הרבה יחזור עד שימשיך זאת ללבו.
לדעת שה' מנהיג הכל.
ירגיש כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי.
כזו אמונה וביטחון זה מרגיע. מביאו לידי מנוחת הנפש.
כי הוא מאמין שהקב"ה מנהיג את כל העולם ומשגיח על כל אחד בפרטות.
עליו לידע שבכל מצב שנמצא, זהו רצון ה' יתברך ולכן לקחת היסורים באהבה.
אנחנו בידיו, ידים טובות של אבינו בשמים.
ה. כשנמצאים בבית יש להשתמש בווארט של זקני מרוזי'ן,
שכל יהודי כשנעמד להתפלל בכל מקום שנמצא, ברגע שמתעטף בטלית הוא נמצא איתי יחד.
אומר אני, כל א' יחשוב מה שאמר זקני ז"ל, בהיותו בשטיבל באיסט סייד, אני יושב כאן בפינתי וחושב מבויאן.
כך העולם יחשוב על הישיבה שלו, כולל, חיידר, על בני החבורה, וגם יחשוב ממני,
כך נהיה כולנו יחד כאיש א' בלב אחד.
וזה יעורר פדה בשלום נפשי כי ברבים היו עמדי, אני לא לבד, אלא עם העולם, עם כל היהודים, כאיש א' בלב אחד.
ו. היום ז ניסן. צדיקים הסמיכו את הפסוקים (בקאפיטל ב') אני היום ילידתיך שאל ממני ואתנה.
ביום הולדת אומר לו הקב"ה שאל ממני ואתנה. אתן לך כל מה שתבקש.
אנו מאמינים באמונת חכמים שדבריהם מתקיימים.
ממילא היום יקויים שאל ממני.
אני מבקש את בקשת דוד המלך (קאפיטל כא) חיים שאל ממך נתת לו אורך ימים עולם ועד.
מבקשים מהקב"ה עבור העולם ועל כל עם ישראל בכל מקום שהם אנשים נשים וטף מנער ועד זקן,
רבש"ע יהי רצון מלפניך שתתן לנו חיים ארוכים, שלום, טובה, ברכה, פרנסה טובה, חילוץ עצמות, ירא"ש ויראת חטא, שאין בהם בושה וכלימה, עושר וכבוד, אהבת תורה ויראת שמים, שימלא ה' כל משאלות לבנו לטובה בזכות תפילת רבים אמן סלה.
ה' יעזור שנזכה להתכונן ליו"ט של פסח בהרחבת הדעת, מנוחת הנפש, התרוממות, שמחה וחיות, ותהיה זו הכנה דרבה לגאולה השלימה, בשובה ונחת תיוושעון, בביאת משיח צדקינו שיבוא ויגאלנו, והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם, ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיעו וכו', ונודה לך שיר חדש על גאולתינו ועל פדות נפשינו.
ז. אני רוצה לסיים בניגון שהייתי שר לסבא בילדותי.
[משורר] חזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים לה'.
(לפני הפעם השניה מזמין את כל א' ממקומו להצטרף).
ח. אמרנו בקידוש לבנה שמחים בצאתם וששים בבואם.
כמו שכרגיל שמחים כשיוצאים לקלויז, לבתי כנסיות ולבתי מדרשות לתפילה, ללימוד ולשבת אחים, או לטבול במקוה - עכשיו ששים בבואם, זו העבודה שהקב"ה רוצה, להישאר בבית, להיכנס הביתה ולעשות את העבודה שלנו שם.
"ששים ושמחים לעשות רצון קונם". זקני מסדיגורה כשהיה בתפיסה התבטא מה לי הכא מה לי התם.
כלומר, המחשבה טובה, ההשתוקקות והרצון שיש ליהודים לקלויזן לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, הקב"ה מצרפו למעשה, שבעז"ה בקרוב נוכל למלא את הקלויזן, ובתי כנסיות ומדרשות, הכוללים, ישיבות וחדרים בקול תורה, בתפילה ובחסידות, מתוך שמחה ונחת.
אני מבקש מכולכם התחזקו, התחזקו, התחזקו.
יהיה טוב. וראו כל אפסי ארץ וגו', יראו עינינו וישמח ליבנו ותגל נפשינו בישועתך באמת.
אחרי קידוש לבנה, (בליל יום ההולדת שלו)
א. חודש טוב, חודש טוב, חודש טוב.
אני חייב לעולם ברכה לחודש ניסן.
הקב"ה יעזור שיהיה חודש טוב, חודש בריא, חודש של ישועה.
חודש ניסן נקרא חודש אשר ישועות בו מקיפין.
יעזור הקב"ה שבנ"י בכל העולם יקויים בהם ישראל נושע בה' תשועת עולמים.
חודש ניסן נקרא ימים המבורכים. "הנם ימים המבורכים".
ב. אמרנו כעת בקידוש לבנה שנאמר על בני ישראל שהם 'עתידים' להתחדש.
מצינו לשון זו על החודש, בניסן 'עתידין' להיגאל.
גם במגילת אסתר מצינו ולהיות היהודים "עתידים", זו לשון מחכים. לחכות.
יהודים בכלל תמיד מחכים לישועה וגאולה שלימה
ובפרט לעת כזאת, שנמצאים בעת צרה
חיים בפחד ובהלה, מה יולד יום.
מבקשים רחמים מבעל הרחמים, הרחמן הוא ירחם עלינו.
מחכים לרחמים פשוטים וחסדים גלויים, מצפים לישועה.
ג. רבש"ע - עזור לבניך כלל ישראל, בניך ידידיך בני רחומיך, שיהיו בריאים וחזקים בגוף ונפש, שיתרפאו ברפו"ש בכל גופם, וכולם יהיו שמורים מכל צרה וצוקה נגע ומחלה.
שלכולם יהיו את הכוחות לסחוב כעת את הזמן הקשה,
ואדרבא שיתעלו מהנסיונות ויזכו להגיע מהתקופה הזו לקירבת אלוקים לי טוב.
הרי רואים בחוש שאין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים.
חזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים לה'.
העיקר שנחשוב טוב.
הלוא הקב"ה טוב ומטיב לכל , הוא הטיב הוא מטיב הוא ייטיב לנו ,
ד. נתחזק באמונה וביטחון בה'.
כמו שנאמר בא חבקוק והעמידן על אחת, וצדיק באמונתו יחיה. הכל תלוי באמונה.
אמר דודי מבויאן-צ'רנוביץ': כמו שמשנכנס אדר מרבין בשמחה, כך משנכנס ניסן מרבין באמונה.
רואים שתובעים משמים מאיתנו אמונה יתירה.
יש לשון בחז"ל איזהו דרך ישרה שיבור לו האדם - יחזיק באמונה יתירה.
אמר ר' משה מקוברין, הכוונה אמונה למעלה מדרגתו והשגתו.
ידבר ויחזור בפיו דיבורי אמונה, כל כך הרבה יחזור עד שימשיך זאת ללבו.
לדעת שה' מנהיג הכל.
ירגיש כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי.
כזו אמונה וביטחון זה מרגיע. מביאו לידי מנוחת הנפש.
כי הוא מאמין שהקב"ה מנהיג את כל העולם ומשגיח על כל אחד בפרטות.
עליו לידע שבכל מצב שנמצא, זהו רצון ה' יתברך ולכן לקחת היסורים באהבה.
אנחנו בידיו, ידים טובות של אבינו בשמים.
ה. כשנמצאים בבית יש להשתמש בווארט של זקני מרוזי'ן,
שכל יהודי כשנעמד להתפלל בכל מקום שנמצא, ברגע שמתעטף בטלית הוא נמצא איתי יחד.
אומר אני, כל א' יחשוב מה שאמר זקני ז"ל, בהיותו בשטיבל באיסט סייד, אני יושב כאן בפינתי וחושב מבויאן.
כך העולם יחשוב על הישיבה שלו, כולל, חיידר, על בני החבורה, וגם יחשוב ממני,
כך נהיה כולנו יחד כאיש א' בלב אחד.
וזה יעורר פדה בשלום נפשי כי ברבים היו עמדי, אני לא לבד, אלא עם העולם, עם כל היהודים, כאיש א' בלב אחד.
ו. היום ז ניסן. צדיקים הסמיכו את הפסוקים (בקאפיטל ב') אני היום ילידתיך שאל ממני ואתנה.
ביום הולדת אומר לו הקב"ה שאל ממני ואתנה. אתן לך כל מה שתבקש.
אנו מאמינים באמונת חכמים שדבריהם מתקיימים.
ממילא היום יקויים שאל ממני.
אני מבקש את בקשת דוד המלך (קאפיטל כא) חיים שאל ממך נתת לו אורך ימים עולם ועד.
מבקשים מהקב"ה עבור העולם ועל כל עם ישראל בכל מקום שהם אנשים נשים וטף מנער ועד זקן,
רבש"ע יהי רצון מלפניך שתתן לנו חיים ארוכים, שלום, טובה, ברכה, פרנסה טובה, חילוץ עצמות, ירא"ש ויראת חטא, שאין בהם בושה וכלימה, עושר וכבוד, אהבת תורה ויראת שמים, שימלא ה' כל משאלות לבנו לטובה בזכות תפילת רבים אמן סלה.
ה' יעזור שנזכה להתכונן ליו"ט של פסח בהרחבת הדעת, מנוחת הנפש, התרוממות, שמחה וחיות, ותהיה זו הכנה דרבה לגאולה השלימה, בשובה ונחת תיוושעון, בביאת משיח צדקינו שיבוא ויגאלנו, והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם, ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיעו וכו', ונודה לך שיר חדש על גאולתינו ועל פדות נפשינו.
ז. אני רוצה לסיים בניגון שהייתי שר לסבא בילדותי.
[משורר] חזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים לה'.
(לפני הפעם השניה מזמין את כל א' ממקומו להצטרף).
ח. אמרנו בקידוש לבנה שמחים בצאתם וששים בבואם.
כמו שכרגיל שמחים כשיוצאים לקלויז, לבתי כנסיות ולבתי מדרשות לתפילה, ללימוד ולשבת אחים, או לטבול במקוה - עכשיו ששים בבואם, זו העבודה שהקב"ה רוצה, להישאר בבית, להיכנס הביתה ולעשות את העבודה שלנו שם.
"ששים ושמחים לעשות רצון קונם". זקני מסדיגורה כשהיה בתפיסה התבטא מה לי הכא מה לי התם.
כלומר, המחשבה טובה, ההשתוקקות והרצון שיש ליהודים לקלויזן לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, הקב"ה מצרפו למעשה, שבעז"ה בקרוב נוכל למלא את הקלויזן, ובתי כנסיות ומדרשות, הכוללים, ישיבות וחדרים בקול תורה, בתפילה ובחסידות, מתוך שמחה ונחת.
אני מבקש מכולכם התחזקו, התחזקו, התחזקו.
יהיה טוב. וראו כל אפסי ארץ וגו', יראו עינינו וישמח ליבנו ותגל נפשינו בישועתך באמת.
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 913
- זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 22, 2009 9:52 pm
Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.
איינער קען אפשר ארויפשטעלן די געוואלדיגע מכתב התחזקות פון כ׳״ק אדמו״ר הרה״צ מקאלוב שליט״א?
- farshlufen
- שר עשרים אלפים
- תגובות: 25421
- זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
לאמיר לערנען די ערשטע שטיקל נועם אלימלך די וואכעדיגע סדרה:
- צוגעלייגטע
-
- Capture.JPG (167.16 KiB) געזעהן 3135 מאל
זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו כי הוא לבדו בורא רפואות.
Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.
בעזרתו ית"ש יצא לאור מחדש קונטרס 'טללי נוחם' אשר נתקבל בברכה
עם הרבה הוספות ותיקונים.
כולל:
א. מבוא נרחב בדברי ימות עולם מגפת החולי-רע ר"ל בשנת (אנקת"ם) תקצ"א
ב. מכתב רבינו בעל 'בני יששכר' שכתב לצאן מרעיתו תושבי קריה עליזה - עיר מונקאטש ועיירי הסביבה
ג. נספח - מכתבי הגרעק"א אז עם הערות.
הערות והארות יתקבלו בברכה
https://www.dropbox.com/s/ucnvqfegxqo5n ... 4.pdf?dl=0
עם הרבה הוספות ותיקונים.
כולל:
א. מבוא נרחב בדברי ימות עולם מגפת החולי-רע ר"ל בשנת (אנקת"ם) תקצ"א
ב. מכתב רבינו בעל 'בני יששכר' שכתב לצאן מרעיתו תושבי קריה עליזה - עיר מונקאטש ועיירי הסביבה
ג. נספח - מכתבי הגרעק"א אז עם הערות.
הערות והארות יתקבלו בברכה
https://www.dropbox.com/s/ucnvqfegxqo5n ... 4.pdf?dl=0
Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.
https://www.kolhalashon.com/new/Media/P ... me=7267579
<https://www.kolhalashon.com/new/Media/PlayShiur.aspx?FileName=7267579&Video
=False> &Video=False
שטארקע חיזוק שיעור פון הרב מנשה ישראל רייזמאן שליט"א
וואס איז השתדלות און וואס איז גזירת הבורא..
צו איז ער נעבעך אוועק ל"ע ווייל מען האט איהם אריינגעטראגן אין מיימענידעס אדער מאונט סיני
א MUST צו אויסהערען אין היינטיגן תקופה
אדער פרינט ארויס
https://www.kolhalashon.com/pdf/OldSite/07267579.pdf
<https://www.kolhalashon.com/new/Media/PlayShiur.aspx?FileName=7267579&Video
=False> &Video=False
שטארקע חיזוק שיעור פון הרב מנשה ישראל רייזמאן שליט"א
וואס איז השתדלות און וואס איז גזירת הבורא..
צו איז ער נעבעך אוועק ל"ע ווייל מען האט איהם אריינגעטראגן אין מיימענידעס אדער מאונט סיני
א MUST צו אויסהערען אין היינטיגן תקופה
אדער פרינט ארויס
https://www.kolhalashon.com/pdf/OldSite/07267579.pdf
מען זאגט לחיים און מ'איז פריילאך, און מען גייט א קאראהוט
Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.
ייש"כ, ער שרייבט בהוראת הגר"ח מבריסק זצ"ל אז מ'זאל נישט פאסטן ביום התענית, אינטרעסאנט צו וויסן פון וועלכע תענית ער רעדט. ס'איז דא א מדובר אין די ספרי האחרונים דערוועגן און עטליכע פסק'ענען טאקע אז מ'זאל נישט פאסטן בזמן א מגיפה.
Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.
א טענצל! האט געשריבן:ייש"כ, ער שרייבט בהוראת הגר"ח מבריסק זצ"ל אז מ'זאל נישט פאסטן ביום התענית, אינטרעסאנט צו וויסן פון וועלכע תענית ער רעדט. ס'איז דא א מדובר אין די ספרי האחרונים דערוועגן און עטליכע פסק'ענען טאקע אז מ'זאל נישט פאסטן בזמן א מגיפה.
שטייט קלאר צום הרביעי - י"ז תמוז
Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.
פריילאך האט געשריבן:https://www.kolhalashon.com/new/Media/PlayShiur.aspx?FileName=7267579
<https://www.kolhalashon.com/new/Media/PlayShiur.aspx?FileName=7267579&Video
=False> &Video=False
שטארקע חיזוק שיעור פון הרב מנשה ישראל רייזמאן שליט"א
וואס איז השתדלות און וואס איז גזירת הבורא..
צו איז ער נעבעך אוועק ל"ע ווייל מען האט איהם אריינגעטראגן אין מיימענידעס אדער מאונט סיני
א MUST צו אויסהערען אין היינטיגן תקופה
אדער פרינט ארויס
https://www.kolhalashon.com/pdf/OldSite/07267579.pdf
וויאזוי (אויף וועלכע עקסטענשן) קען מען דאס הערן אויף קול הלשון האטליין? ווייסט איינער?
Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.
סטיטשינער האט געשריבן:
אינטרעסאנט פארוואס האט הגה"ק ר' חיים נישט געלאזט מקיים זיין די סגולה פון חתונה מאכן א יתום ויתומה אין ביה"ח
ווער איז אונליין
באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 2 געסט